גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר התקשורת יועז הנדל, אל תפקיר את הפריפריה

אחת המשימות הראשונות של שר התקשורת החדש היא אישור מתווה הסיבים האופטיים - תשתית העתיד של האינטרנט • לא כדאי להנדל למהר לאשר אותו, בהיותו פתרון חלקי ולקוי, אלא קודם לכן לתקן אותו

יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס
יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס

בזמן הקרוב יידרש שר התקשורת החדש יועז הנדל לאשר את מתווה הסיבים האופטיים לקראת קידומו בחוק ההסדרים הקרוב. "מתווה הסיבים האופטיים" הוא מכבסת מילים, מפני שהוא נותן רק פתרון חלקי לבעיה ואת הליקויים שייווצרו כתוצאה מהמתווה, יהיה מורכב בהרבה לתקן בהמשך.

סיבים אופטיים, נקדים ונאמר, הם עתיד התקשורת. הם אמורים להחליף את קווי הנחושת בכל העולם שלא מספיקים כדי להתמודד עם אינטרנט בפס רחב.

עיקר המתווה הוא דיון על התנאים לאישור שיינתן לבזק לפרוס סיבים שיחליפו את רשת הנחושת שלה. ולמה ההבחנה חשובה? מפני שאם לא מגדירים נכון את הבעיה, אי אפשר לקבל את הפתרון הנכון לשוק.

אופטימיות אופטית

לב הבעיה הוא שהמתווה מאפשר לבזק להגדיר מראש היכן היא תפרוס סיבים, ובאותם מקומות שהיא לא תפרוס, מניח המתווה כי מפעילים אחרים יפרסו סיבים אופטיים. כלומר, אם נניח שבזק מחליטה שכדאי לה לפרוס 80% מהיישובים בארץ, לאותם היישובים האחרים שלא כדאיים לה כלכלית, יפרסו סיבים אופטיים מתחרים שיקבלו מימון דרך קרן אוניברסלית שכל המפעילים יממנו.

מי ששמע את הנדל בנאום הכניסה שלו לתפקיד, למד שהנדל רואה בתשתיות התקשורת את "קו המחרשה". הוא צודק. למרבה הצער, בדומה למצב בחקלאות, תשתיות התקשורת בישראל סובלות מפיגור ביחס למדינות המתקדמות.

המתווה משנה יסוד חשוב מאוד בשוק התקשורת, הלא הוא חובת האוניברסליות המוטלת על בזק ועל הוט. כלומר, דאגה לכלל תושבי מדינת ישראל. נניח את הוט בצד, כי משרד התקשורת למרבה הצער הוציא אותה מתמונת תשתיות התקשורת, ונתרכז בבזק.

אם מוותרים לבזק על חובת האוניברסליות, למעשה מוותרים על כך שהמגזרים החלשים ביותר בחברה הישראלית יקבלו סיבים אופטיים. אם בזק לא תפרוס סיבים בעראבה, אף אחד לא יפרוס שם סיבים בדיוק, כמו שהוט לא פרסה שם סיבים במשך שנים והפרה את רישיונה בריש גלי. מי שחושב שאלון מורה יקבל סיבים אופטיים, חי בעולם מדומיין שכנראה רק מי שהגה את המתווה הזה מאמין בו.

הסיבה לכך היא פשוטה: אם לבזק אין כדאיות כלכלית לפרוס במקום מסוים, איך לגוף שקטן ממנה עשרות מונים תהיה כדאיות לפרוס שם במקומה? בסופו של דבר, יש חשיבות אדירה ליתרון לגודל של בזק והמדינה פשוט מוותרת על אחד הנכסים הכי חשובים שלה באסדרה ועל החובה העליונה שלה לדאוג לפריפריה ולהביא לשם תשתיות תקשורת מתקדמות.

רעיון העיוועיים הזה שאחד המפעילים יניח סיבים אופטיים בסכנין או בכמון, הוא פשוט לא מובן. הרי אם יש כדאיות כלכלית, פרטנר וסלקום כבר היו רצות לפרוס שם. פרטנר שפורסת סיבים בקצב גבוה, עושה זאת כשהרווחיות של הפרויקט גבולית. מה הסיכוי שהיא תבחר לעשות זאת למשל במקומות שכלל לא צורכים טלוויזיה? אגב, זו בדיוק הטענה של הוט.

לא לוותר לבזק

ולכן אסור לוותר לבזק על חובת הפריסה האוניברסלית. היא היחידה שיכולה לעשות זאת ולמדינה יש את החובה לנהל את האירוע הזה מול בזק, כדי לאפשר לה לעשות זאת, בצורה של הקלות כאלה ואחרות.

ננסה להסביר זאת מנקודה נוספת. אחת הרעות החולות ביותר בשוק התקשורת בישראל, היא רפורמת השוק הסיטונאי. הרפורמה שמכונה BSA ומכריחה את בזק לספק שירותי אינטרנט לכל מתחרה על גבי התשתיות שלה, השמידה לפרטנר ולסלקום מאות מיליוני שקלים בחברות ה-ISP (ספקי האינטרנט). המטרה של הרפורמה לחזק את החברות שאינן בזק, כשלה ודווקא בזק התחזקה. יתר על כן, הרפורמה גם דיכאה את ההשקעות של חברות התשתיות, שהובילו לפיגור קשה בדירוג של ישראל.

מה כן עבד ברפורמה? דבר אחד בלבד: התשתיות הפסיביות של בזק שנפתחו לשימוש מתחרותיה ואפשרו לפרטנר וסלקום לפרוס סיבים.

אלא שרפורמת השוק הסיטונאי הוחלה לא רק על קווי הנחושת הקיימים, אלא גם על הקווים העתידיים, שהם הסיבים האופטיים. כלומר, אם בזק מספקת בעראבה סיב לבית, רגע אחרי שהניחה אותו, יכול הלקוח להחליט שהוא רוצה לקבל את השירות לא של בזק אלא של סלקום. עכשיו תגידו אתם, איזו חברה בעולם תסכים לדבר כזה? והאמת היא שאין, אין רגולציית שוק סיטונאי על סיבים אופטיים, כי כולם מבינים שמדובר בצעד אלים שמדכא השקעות והורס התפתחות והשקעות ולכן רגולטורים משאירים זאת למו"מ בין חברת בזק למתחרותיה. כלומר, קונה מרצון או מוכר מרצון.

בישראל העיוות הזה תפס לו נחלה. הוא נהפך למובן מאליו. כל בית שבזק מגיעה אליו, היא מביאה איתה את כל מתחרותיה שיכולות להשתמש בקו שלה. אבל מעבר לכך, כל מפעיל שיזכה במכרז באזור פריפריה, יצטרך לאפשר למתחרים לעשות שימוש בקו הזה במחירים שקבע משרד התקשורת לבזק במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי.

זו טעות קשה שמשקפת לא יותר מאשר שנאה עזה ויוקדת לבזק מצד משרד התקשורת שנולדה מפרשת בזק-אלוביץ', אבל גם עיוות כלכלי. אנשי משרד התקשורת יסבירו להנדל את ההחלטה המנומקת בשיקולים מקצועיים בלבד. אבל יישום רפורמת השוק הסיטונאי גם בסיבים האופטימיים, פוגע לא רק בבזק אלא בסיכוי לבניית הסיבים האופטימיים בפריפריה. הרי אפילו אם יקרה הלא ייאמן ומפעיל אחר שאינו בזק ירצה לבנות סיבים בפריפריה, גם עליו ירכבו המתחרות.

אבל עוד משהו קרה בדרך. בזק ויתרה. בזק פשוט קרסה מהלחץ והסכימה לעיקרון החלת השוק הסיטונאי גם על גבי הסיבים שתפרוס. הטשטוש שאחז בבזק בנושא הזה עוד יום אחד יביא עליה תביעות של משקיעים - כיצד הסכימה לוותר ללא קרב על זכות הקניין שלה על הרשת שלה. מילא השוק הסיטונאי על הנחושת, אבל על הסיבים העתידיים, כאשר אין מדינה בעולם שעיקרון כזה נקבע על מפעיל? זה כבר גובל בפגיעה בנכסי החברה.

כאמור, זה מה שקרה כאן בישראל והדבר הכי מדהים הוא שפשוט אף אחד לא מדבר על זה. זה הפך למובן מאליו תחת מגרסת התודעה הכוזבת של שוק סיטונאי על סיבים, שמייצר משרד התקשורת שפשוט העלימה את הבעיה.

ולכן אין שום היגיון שמפעילים יפרסו תשתיות במקומות שלא כדאיים לבזק. זה פשוט קשקוש. חייבים להטיל על בזק את החובה לפרוס סיבים בפריסה אוניברסלית ולהקל עליה במקומות אחרים כדי שתיפסק הפגיעה בצרכנים דרך הקרב שמנהל נגדה משרד התקשורת.

אפשר להקל על בזק בתקופת הפריסה האוניברסלית, אפשר לתת לה תמריצים לפרוס בחורפיש. לא חסרים אמצעים כדי להביא את החברה למלא את החובה הזו. כי לא הכל כלכלה ולא הכל תחרות. רהט או כסייפה לא יכולות להישאר מחוץ למשחק או לגחמות פקידי משרד התקשורת. זו חובת המדינה לדאוג להם היכן שהשוק החופשי לא עושה זאת.

עוד כתבות

חיים רמון  / צילום: אביב חופי

חיים רמון: "אי-החוקיות של קנאביס היא בעיני אחד הדברים המטומטמים ביותר שהמדינה עושה היום"

רמון, שמונה לאחרונה ליו"ר חברת וונטייז הצפויה להיכנס לתחום הקנאביס לצורכי פנאי בקולורדו, טוען כי "כבר לפני ארבע שנים כמעט פרסמתי מאמר תמיכה בלגליזציה" ● "לכל מי שאמר לי אז שהוא משקיע בציפיה ליצוא קנאביס בישראל, אמרתי שאני לא ממליץ"

פלסטינים עוברים למצרים במעבר הגבול ברפיח שנפתח השבוע / צילום: רויטרס

הצ'ק האחרון מקטאר מתקרב ולפועלים אין פרנסה: מה גרם לחזרת בלוני התבערה

האירועים בעוטף עזה הם תוצאה של הליכים כלכליים ופוליטיים, שלוחצים על הארגונים לפעול נגד ישראל • המשבר הכלכלי רק צפוי להחריף בשעה שהזרמת הכסף הקטארי אמורה להיגמר בקרוב

מפגינים נגד אובר וליפט. "תפסיקו להתעלל בעובדים ובערים"  / צילום: Andrew Kelly, רויטרס

מכה לכלכלת החלטורה: אובר וליפט מחויבות להגדיר את נהגיהן כשכירים

החלטת בית המשפט הגבוה של קליפורניה מגיעה לאחר שהמדינה האשימה את חברות שירותי הזמנת הנסיעות בשלילת זכויות עובדים כמו שכר מינימום, שעות נוספות, ימי מחלה וביטוח אבטלה והיא תקפה רק במדינת קליפורניה

מפגינה בביירות מחזיקה בדגל לבנון מול כוחות הביטחון  / צילום: Hassan Ammar, Associated Press

ההפגנות הסוערות בלבנון יתקשו ליצור סדר יום חדש

המעמד הבינוני יתקשה לשנות את יחסי הכוחות במדינה או לפגוע בחיזבאללה

ד"ר שמעון אקהויז / צילום: איל יצהר

הגלולה נגד השמנה של אפיטומי הישראלית תשווק על ידי נסטלה

על פי הערכות, מדובר בהסכם עם פוטנציאל של מעל 100 מיליון דולר ● אפיטומי תקים בישראל מפעל ליצור הגלולה, שיעסיק כ-40 איש בישראל

דירות למכירה ולהשכרה / צילום: פאול אורלייב

רוכשי הדירות חזרו לשוק: נפח העסקאות ביוני היה אחד הגבוהים בעשור האחרון

על פי נתוני הכלכלנית הראשית באוצר, נרכשו בחודש זה 10.9 אלף דירות - עלייה של 16% לעומת התקופה המקבילה ● הזוגות הצעירים אחראיים ל-53% מכלל העסקאות ● עם זאת, היקף העסקאות ברבעון השני כולו הוא הנמוך ביותר מאז המחאה החברתית ב-2011

פרנסס אלן, חלוצת מדעי המחשב וזוכת פרס טיורינג / צילום: By Rama - Own work, wikemedia

חלוצת מדעי המחשב וזוכת פרס טיורינג פרנסס אלן מתה בגיל 88

אלן מתה בבית אבות בעקבות מחלת האלצהיימר ● היא הייתה האשה הראשונה שזכתה בפרס טיורינג ב-2006

אתר הפסולת דודאים / צילום: גלית חתן

בעיית הפסולת בישראל הופכת דחופה משנה לשנה, האם מתקני שריפת פסולת הם הפתרון הנכון?

כ-80% מהפסולת שמייצרים הישראלים עוברת להטמנה, שמובילה לזיהום ● כשאלקין היה השר להגנת הסביבה הוא קידם הקמה שנויה במחלוקת של מתקנים לשריפת פסולת, אך גמליאל החליטה לבלום את המהלך, ולבחון תוכנית משלה ● מומחים: המדיניות לא תוכל להיות 'העתק הדבק' של פתרונות

דב סלע, מנכ"ל ראדא / צילום: שלומי יוסף

זינוק של 215% במניה מהשפל במרץ: ראדא עקפה את התחזיות ברבעון השני ומעלה את התחזית השנתית

החברה הביטחונית הציגה במחצית הראשונה EBITDA מתואם בגובה 2.6 מיליון דולר לעומת נתון שלילי בתקופה במקבילה ● זינוק של כ-75% בהכנסות ברבעון השני ובמחצית

מטוס אל על / צילום: יואב יערי

חילופי המכתבים בין אל על לרוזנברג הגיעו לאיום בתביעת דיבה

במכתב חריף מבאי כוחו של אלי רוזנברג, המתכוון לרכוש את אל על, מציינים כי "לא לאורך זמן רוזנברג ימשיך להבליג נוכח הניסיונות להוציא דיבתו רעה והוא מתכוון לבוא חשבון עם כל מי שמעורב באופן אישי"

מימין: דורית סלינגר וידידיה שטרן. מתמודדים על אותה משבצת / צילום: שלומי יוסף, תמר מצפי

"בלי ניסיון והשכלה משפטית": הקרב על דירקטוריון בנק לאומי מתחמם

הקרב על תפקיד הדירקטור החיצוני בלאומי מגיע לשיאו, ובקרוב בעלי המניות יבחרו בין ידידיה שטרן לדורית סלינגר ● שטרן, שכיהן בתפקיד בעבר, פתח בקמפיין לקראת האסיפה הכללית בחודש הבא

airbnb / צילום: Shutterstock

למרות השנה הקשה: Airbnb עושה צעד בדרך להנפקה בבורסה

החברה עומדת להגיש תשקיף חסוי לקראת ההנפקה, כך לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" ● החברה, שהודיעה באחרונה על פיטורי רבע מעובדיה, גייסה במהלך משבר הקורונה לפי שווי של 18 מיליארד דולר, נמוך משמעותית משוויה בעבר

ליאורה עופר / צילום: ורדי כהנא

הקורונה מכה חזק בחברת הקניונים של ליאורה עופר: מליסרון הפסידה 187 מיליון ש' והפחיתה משמעותית את שווי הנכסים

ההפסד נגרם על רקע "הנחות קורונה" בהיקף של 148 מיליון שקל שנתנה החברה לשוכרים, ומירידת שווי נדל"ן להשקעה בסך של כ-310 מיליון שקל

דונלד טראמפ / צילום: Gripas Yuri -ABACA, רויטרס

המועמד של טראמפ לשגריר בברלין מעורר סערה: "זילות השואה"

ביקורת חריפה נגד כוונתו של טראמפ למנות את דגלס מקגרגור לשגריר בברלין ● מקגרגור אמר ב-2018 כי "יש סוג של מנטליות חולנית, שטוענת שדור אחרי דור צריך לכפר על מה שקרה במהלך 13 שנים של היסטוריה גרמנית" ● בפנייה לפומפאו כתבה הליגה נגד השמצה כי מקגרגור "לא יוכל לתפקד מהתחלה כשליח אפקטיבי"

כבלים תת ימיים / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

בזק תחבר המקטע היבשתי בכבל התת ימי שיחבר בין אסיה לאירופה

מדובר בפרויקט לחיבור כבל תת ימי בין אירופה לאסיה דרך מפרץ אילת שאותו מובילות גוגל וטלקום איטליה

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבקר בביה"ח לחולי קורונה במדינה / צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool, AP

רוסיה אישרה חיסון לקורונה; פוטין: "הבת שלי קיבלה אותו"

ממשל רוסיה אישר את החיסון הראשון בעולם לקורונה ● המוצר עבר עד כה ניסויים המקבילים לשלב 1 בלבד של ה-FDA

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי

הבורסה דווקא נהנית ממשבר הקורונה: הרווח זינק ברבעון השני פי 4 לכ-12 מיליון שקל

בצל הגידול במסחר, הכנסות הבורסה תפחו בשיעור חד הן ברבעון השני השנה והן במחצית ● המנכ"ל איתי בן זאב מדבר על "כניסה משמעותית של הציבור הרחב", והחברה נסחרת ברמות שיא של כ-.1.7 מיליארד שקל

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מניות הטכנולוגיה גררו את וול סטריט לנעילה אדומה

מדד דאו ג'ונס ננעל בירידה של 0.4%, נאסד"ק צנח ב-1.7% ומדד S&P 500 איבד 0.8% ● הזהב נחלש ב-4.6% למחיר של 1,946.3 דולר לאונקיה ● נפט מסוג WTI ירד ב-0.8% ל-41.61 דולר לחבית ● התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים טיפסה ל-0.62% ● באירופה מדד דאקס קפץ ב-2%, פוטסי 100 עלה ב-1.7% וקאק 40 התחזק ב-2.4%

ברק רביד, הפרשן המדיני של רשת 13 / צילום: יח"צ

הכתב והפרשן המדיני ברק רביד מצטרף ל"וואלה!"

הוא ייכנס לתפקיד במהלך השבוע ● רביד עזב את "חדשות 13" ביולי האחרון כחלק מתוכנית קיצוצים רחבה בחברה

אלכס ספיר / צילום: יח"צ

קבלו דחייה: אלכס ספיר מציע הסדר פריסה מחודשת לחובות האג"ח של ספיר קורפ

הצעתה של חברת הנדל"ן הפועלת בארה"ב כוללת פדיון מוקדם של 28 מיליון שקל,  בעוד שתשלום עיקר היתרה של חוב האג"ח, בהיקף של 110 מיליון שקל, יידחה בכשלוש שנים