גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים תומכים בירידת מחירים על רכבים חדשים בישראל, זו הסיבה שזה כנראה לא יקרה

הקורונה חתכה את הביקוש ושר האוצר החדש ישראל כ"ץ תמך בעבר בהורדת המס על כלי רכב ● העובדות האלה אמורות לבשר על ירידה במחירים, אבל היבואנים לא נפטרים ממכוניות בכל מחיר ועושה רושם שבמשרד האוצר (שוב) יעלו את המס ● מי שמצפה להוזלה עלול להתאכזב

רכבים חדשים בנמל אילת / צילום: shutterstock
רכבים חדשים בנמל אילת / צילום: shutterstock

שוק הרכב הישראלי התניע החודש לאחר השבתה ממושכת ובינתיים ההתנעה מלווה בהרבה בעשן שחור, שבוקע מהאגזוז. בחודש מאי, חודש העבודה המלא הראשון אחרי הסגר וההגבלות, נמסרו בישראל כעשרת אלפים כלי רכב חדשים בלבד - כמחצית מהממוצע החודשי בשנים רגילות. במצטבר נמחקו מתחילת השנה קרוב ל-30 אלף מכירות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ואם לוקחים בחשבון, שינואר ופברואר היו חודשי מכירות כמעט נורמליים הרי שבמרץ, אפריל ומאי נעלמו כמעט 75% מהשוק המקומי.

הנתונים הללו לא אמורים להפתיע ולא רק בגלל הסגר. החל ממרץ נבלמו כמעט לחלוטין רכישות הרכב של חברות הליסינג וההשכרה, כולל רכישות עבור שוק האפס קילומטרים. מדובר אמנם בשינוי זמני אבל אם לשפוט על פי הדוחות הרבעוניים של חברות הליסינג, שפורסמו בימים האחרונים, כנראה שממתינים ליבואני הרכב עוד הרבה חודשים כאלה.

המשמעות היא שאחרי שני עשורים שבהם הכתיבו המוסדיים את חוקי המשחק בשוק, הכוח עובר כיום לידי הצרכן הקטן ומשווקי הרכב בישראל ייאלצו לחזור לשיטות השיווק הקלאסיות שמקובלות בעולם ובראשן מלחמת מחירים. לא הורדת מחיר מרומזת, לא הנחות באמצעות מתווכים אלא חיתוך מחירי מחירון בגלוי. הורדת מחירים כזו יכולה לנבוע משני גורמים: כוחות השוק או מנגנון המרצה חיצוני ממשלתי, כלומר הורדת מס.

כוחות השוק לא פועלים

תיאורטית ואינטואיטיבית התנאים למלחמת מחירים ראויה בשוק הרכב הישראלי כבר קיימים בשטח: מצוקה של המשווקים; היחלשות משמעותית בכוחם של הלקוחות המוסדיים שהכתיבו עד כה שמירה על יציבות מחירים (או זחילה כלפי מעלה); קשיים של יצרני הרכב בחו"ל; שערי מטבע ידידותיים; והתייבשות של מקורות של האשראי הצרכני לרכב, שאמורה להגדיל את הרגישות למחיר של הלקוחות הפרטיים.

אלא שבינתיים נראה, שכוחות השוק לא נכנסו לפעולה פרט לכמה חריגות נקודתיות. המחירונים הרשמיים נותרו יציבים, הנחות על דגמים מבוקשים ניתנות בשוק במשורה ובדרך כלל גם מלוות בפשרות כואבות במחירי הטרייד-אין על רכבי הלקוחות ומספר המבצעים הרשמיים שנרשמו בענף בחודש החולף היה מזערי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. התחושה הכללית היא שאף אחד לא ממהר למכור.

אפשר למצוא כמה סיבות חיצוניות לקשיחות המחירים בשוק ואחת הבולטות היא רמות המלאי הנמוכות יחסית, שעמן יוצא שוק הרכב הישראלי מהמשבר - לפחות בחלק מהדגמים והמותגים. על פי נתוני המכס בחודשים ינואר-אפריל 2020 הסתכם היבוא של רכבי נוסעים לישראל בכ-61 אלף יחידות בלבד, ירידה דרסטית של כ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתוני הייבוא במאי טרם פורסמו, אולם יש לשער שהם יחזקו את המגמה.

ניתן להסביר את הנתון חלקית בייבוא מוגבר של רכב, שנרשם במרץ (בעיקר בדגמים זולים) ובדצמבר (בעיקר היברידיות) אשתקד, אז היבואנים נערכו עם מלאים מוגדלים לקראת שני "עדכוני מס ירוק" כדי להקדים את העלייה במס הקנייה.

גם בנטרול החריגות הללו עדיין מדובר בירידה של עשרות אחוזים בייבוא ביחס לנורמה וההסבר הוא כנראה ההיסטריה, שפקדה את השוק ערב משבר הקורונה. נזכיר שבסוף פברואר ותחילת מרץ החל השיתוק בתיירות העולמית ויבואני הרכב ניצבו בפני גל של ביטולים והחזרות כלי רכב מחברות ההשכרה/ליסינג. באותה עת מפעלי ייצור הרכב במערב עדיין פעלו בקיבולת נורמלית והתסריט של עצירה מוחלטת של הייצור, שבדיעבד התרחש החל ממחצית מרץ, נראה בלתי הגיוני בעליל.

לנוכח הסיכון של הצפת מלאי יבואנים מיהרו לעצור או להקטין הזמנות לאספקת רכב מייצור אפריל ומאי, ואפילו מייצור יוני, שנועדו להגיע לשוק הרכב הישראלי ברבעון השלישי ואילך. אבל אז נכנסה תעשיית הרכב לשיתוק שממנו טרם יצאה והצפי הוא שניצולת הייצור של יצרנים רבים, בעיקר באירופה, לא תעלה על 70% בחודשים הבאים. כלומר, לא ברור מה תהיה היכולת של היצרנים למלא את הביקוש של ישראל.

כרגע התוצאה היא שיווי משקל בין כוחות מנוגדים: מצד אחד יש עדיין בארץ לא מעט מלאים לא מכורים - לעיתים אפילו מלאים של חודשיים-שלושה - בעיקר מדגמים שיועדו במקור עבור השוק המוסדי.

מצד שני, ההנחה הרווחת בענף כיום היא שהביקוש הפרטי לרכב בישראל ואולי במידה מסוימת גם הביקוש המוסדי, יבצע "ריבאונד" במחצית השנייה של השנה כך שספק אם המלאים הקיימים וגם אלה שאולי יגיעו יענו על הדרישה. התוצאה היא ניהול מלאי שמרני. היבואנים לא מעיפים סחורה בכל מחיר, לפחות עד התבהרות תמונת הייצור ונתוני המאקרו המעורפלת.

אם מוסיפים לכך שאיפה הגיונית של מגזר שיווק הרכב בארץ ובעולם להיחלץ במהירות מבור ההפסדים של הקורונה, ואת העובדה שמשאבי המימון העצמיים של יבואנים רבים מתוחים כרגע ואינם יכולים להחליף באופן מלא את המימון הבנקאי המתייבש - פלוס העלייה בסיכוני האשראי - נראה שמי שמצפה לירידת מחירים רוחבית וגורפת בגזרה המרכזית של שוק הרכב הישראלי, באמצעות כוחות השוק, יצטרך להמתין זמן רב.

להצליף בסוס העייף

הכוח השני שעשוי להוריד את מחירי הרכב לצרכן בתקופת הפוסט-קורונה, הוא תמריצי מיסוי ממשלתיים, אפילו סלקטיביים וזמניים. כלומר הפחתה במסים. זו אינה תיאוריה: בכל רחבי האיחוד האירופאי, אסיה וצפון אמריקה מקודמות כיום תוכניות ממשלתיות להתנעה מחדש של הביקוש לרכב באמצעות תמריצי מס ואף סובסידיות ישירות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

מהלך כזה מבוסס על גישת Win Win. כלומר, העלות הממשלתית של המרצת הביקוש תקוזז על ידי האצת הצמיחה בתל"ג והעלייה בהכנסות המדינה ממסים. בישראל הלוגיקה של מהלך כזה היא די מובהקת. כל רכב חדש, שמשוחרר מהמכס, מייצר למדינה בממוצע כ-40 אלף שקל במיסי קנייה, על פי נתוני רשות המסים, לא כולל הכנסות ממע"מ ומאגרות.

הירידה בייבוא של כ-60 אלף כלי רכב, שנרשמה מתחילת השנה על פי נתוני האוצר, פירושה אובדן הכנסות של כ-2.4 מיליארד שקל ממסי רכב ישירים ועקיפים בינואר-אפריל. אפילו בקיזוז ההכנסות העודפות מגל הקדמת הייבוא של דצמבר 2019, מדובר על אובדן הכנסות של כ-4-5 מיליארד שקל בחישוב שנתי, כולל ירידה בהכנסות ממס שווי השימוש עקב התכווצות שוק הליסינג, ירידה מהכנסות באגרות, ירידה בנסועה (הכנסות מבלו דלק) וכדומה. זה לא מעט כסף.

לפיכך עידוד הצמיחה המחודשת של השוק באמצעות הפחתה זמנית ומשמעותית במס הקנייה על רכב - שבישראל הוא מהגבוהים בעולם - יכולה לשפר את המאזן הסופי בכמה מיליארדים. יתר על כן, בראש משרד האוצר ניצב כיום שר, שתמך לאורך כל השנים במהלך כזה במוצהר.

בשנת 2000 (גוגל לא שוכח כלום), הגיש חבר הכנסת הצעיר ישראל כץ את "הצעת חוק הפחתת הבלו ומס הקנייה על רכב", שעיקרה היה הגבלה של תקרת מס הקנייה על רכב ל-40% בלבד. בנובמבר 2009, עם כניסתו של ישראל כץ לתפקיד שר התחבורה, הוא הצהיר כי "אמשיך לקדם את התוכנית להוזלה של מס הקנייה על רכב ל-60%. מסים גבוהים מדי עלולים לפגוע לפגיעה בבטיחות ולהגביר את הזיהום של כלי רכב".

בספטמבר 2012, עם הצגת תוכנית של ועדה בין משרדית לרפורמה בשוק הרכב, אמר כץ כי "הדרך היעילה ביותר להרחבת שוק הרכב היא לקבוע תקרת מס קנייה של 60% על רכב חדש". הכרזות נוספת של כבוד השר ברוח זו חזרו ועלו במהלך השנים, כולל סביב דיוני ועדת הכלכלה שדנה ברפורמה בשוק ייבוא הרכב.

נראה שלכאורה כל הכוכבים מסתדרים כיום במערך מושלם: למדינה יש מוטיבציה להמריץ מחדש את שוק הרכב באמצעות הפחתה זמנית של מיסוי רכב; יש לה כלי גמיש, סלקטיבי ורב תכליתי בשם "מיסוי ירוק", שמאפשר לה לעשות זאת מבלי לוותר על המצפון הסביבתי; תנאי השוק מספקים לכך רקע מושלם; ובראש משרד האוצר ניצב כיום שר, שלאורך השנים הביע תמיכה מוצהרת ועקבית במהלך של הורדת מסי הרכב. האם שווה להמתין לירידת מסי הקנייה שתוזיל את מחירי הרכב?

ניקח כאן הימור מחושב ונספק לקוראינו תחזית נחרצת: תשכחו מזה. למערכת הפוליטית והמקצועית באוצר ובכנסת, שאחראית על מדיניות גביית מיסי הרכב בישראל, יש מחסום פסיכולוגי - קיבעון של ממש - בכל הנוגע להורדת מסי הרכב. על עוצמת הקיבעון יכולה להעיד המגמה העקבית של העלאת המס הישיר והעקיף על רכב בעשורים האחרונים תוך חריגה מכל נורמה בינלאומית.

לפיכך אפשר לצפות, שהעדכון הקרוב של המיסוי הירוק בתחילת אוגוסט יישם את ה"טריק" היחידי שהאוצר יודע לבצע: לדרבן את הסוס העייף עם שוט. באוגוסט תבוא כנראה הודעה על העלאה משמעותית במסי הרכב הריאליים ב-2021, במטרה ליצור עוד גל של היסטריה צרכנית, שיריץ את היבואנים לבצע ייבוא ושחרור מוקדם של רכב מהמכס, שיזרים עוד קצת כסף לקופת האוצר היבשה על חשבון השנה הבאה. ממש כמו בשנה שעברה, וזו שלפניה, ובסתירה גמורה למגמה בה נוקט כיום העולם הנאור. האם הסוס העייף והחבול של שוק הרכב פוסט-קורונה יוכל לעמוד בעוד הצלפה, או שמה היא תשלח אותו לעפר באופן סופי? באוצר מוכנים כנראה לקחת את הסיכון. 

עוד כתבות

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אי.די.בי סגרה את משרדיה לאחר שאלשטיין ועובדים נוספים נדבקו בקורונה

הקבוצה סגרה את משרדיה בבניין ToHa בת"א ● בין הנדבקים במחלה לצד בעל השליטה אדוארדו אלשטיין נמצא גם מנכ"ל דסק"ש דורון כהן

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

הציבור צריך להבין: מדינת ישראל רחוקה מלהיות כל יכולה כלכלית

אם לא יקרה הבלתי צפוי, ישראל מצויה על הנתיב הישיר ליחס חוב-תוצר תלת ספרתי, הפחתת אופק דירוג החוב הלאומי ואף הפחתת הדירוג ● מי שמבטיח לציבור "שחר של יום חדש" באמצעות שינוי רדיקאלי של המדיניות הכלכלית, זורה חול בעיניים של צעירי ישראל

אבישי אברהמי / צילום: יונתן בלום

תהפוך לישראלית הגדולה בוול סטריט? Wix צומחת מהר במספר המשתמשים ובהכנסות, אבל גם הפסדיה גדלו

המניה טיפסה מתחילת השנה ביותר מ-150% לשווי 16.7 מיליארד ד' ● ברבעון השני צמחו ההכנסות ב-27%, אך עלייה חדה בהוצאות השיווק והמכירה הובילו להפסד של 58 מיליון ד' ● נשיא החברה ניר זוהר: "המעבר לשימוש יותר עמוק של עסקים קטנים באינטרנט קרה מהר בגלל הנחיצות שנוצרה"

מה נמכר לאחרונה ב-1.9 מיליון שקל בשפלת החוף / עיבוד: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מה נמכר לאחרונה ב-1.9 מיליון שקל בשפלת החוף

דירת 3 חדרים בנס ציונה או דירת 4 חדרים בגדרה, מזכרת בתיה או רחובות

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ

למה מפלס החששות בבנק ישראל בעלייה ומדוע באוצר מעדיפים לגייס כסף מעבר לים

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

ג'ף בזוס / צילום: Charles Krupa, AP

מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס מכר מניות של החברה בשווי 3.1 מיליארד דולר

לפי הדיווח לרשות ניירות הערך הפדרלית, המכירות היו חלק מתוכנית מסחר מוסדרת מראש ● מוקדם יותר השנה מכר בזוס מניות בשווי של יותר מ-4.1 מיליארד דולר ● בעבר אמר בזוס כי מכירות המניות נעשות כדי לממן את חברת מחקרי החלל שלו

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן והנגיד אמיר ירון. הבנק המרכזי מסייע למערכת הפיננסית / צילום: רמי זרנגר, רפי קוץ

בנק ישראל מרגיע: הפסדי האשראי בבנקים עשויים לזנק פי 10, אבל אין חשש ליציבות המערכת

המודל של הבנק לא פוסל אפשרות שהפסדי האשראי בתרחיש הקיצון החמור יגיעו ל-10 מיליארד שקל ● בבנק המרכזי מזהירים מהפגיעה במשקי הבית ובעסקים קטנים ובינוניים, שחשיבותם לבנקים עלתה

בני גנץ ופרופ' שמואל שפירא / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

גנץ: המכון הביולוגי יחל בניסוי בבני אדם לחיסון לקורונה אחרי החגים

שר הביטחון ערך היום ביקור במכון הביולוגי בנס ציונה, והודיע כי הניסויים הראשונים לחיסון לנגיף הקורונה שמפתח המכון עברו בהצלחה, ושלאחר חגי תשרי יחלו ניסויים בבני אדם

אופיר אקוניס / לשכת שר המדע יח"צ

מתי באמת התחילה הגלות מארץ ישראל?

אקוניס מספר שיהודים עזבו את א"י רק כשחרב בית שני. המיתוס הזה חוזר כל ט' באב ● המשרוקית של "גלובס"

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

נעילה מעורבת בבורסה; נייס זינקה ב-6.2%, פתאל ב-7.8%

מחזור המסחר היה גבוה בהרבה מהממוצע והסתכם בכ-5.9 מיליארד שקל על רקע עדכון מדדי הבורסה ● בזן רשמה הפסד של 11 מיליון דולר ברבעון השני לעומת הפסד של 147 מיליון דולר ברבעון הראשון השנה ● הדולר נחלש

סניף של קבוצת החברות “דלהום” הפועלת בתחום זגגות הרכב ושיווק אוטובוסים / צילום: מתוך יוטיוב

החברה שקרסה עם חובות עתק, הטענות למרמה וההצעה המפתיעה של הנאמנים על רקע הקורונה

קבוצת החברות "דלהום" הפועלת בתחום הרכב, נכנסה לחדלות פירעון ● בנוסף, נפתח הליך פשיטת רגל נגד בעל השליטה לשעבר וחלק מהנושים העלו נגדו טענות למרמה וזיוף ● כעת מציעים הנאמנים להחזיר לו את השליטה בחברות תמורת החזר חוב מצומצם ● האם הנושים וביהמ"ש יאשרו את ההסדר?

ביל גייטס / צילום: שאטרסטוק

ביל גייטס: חוששים מהקורונה? משבר האקלים גרוע בהרבה

"עד כמה שנוראית המגפה הזו, שינויים אקלימיים עשויי ם להיות גרועים יותר", כתב גייטס בבלוג שלו השבוע ● "עד 2060 שינויי האקלים יכולים להיות קטלניים באותה מידה כמו הקורונה, ועד 2100 הם יכולים להיות קטלניים פי חמישה"

קוסטמן, מנכ"ל אאוטבריין, גלאי, מייסד ומנכ"ל משותף אאוטבריין, סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה ומניב, COO טאבולה / צילום: נועם גלאי

מיזוג טאבולה-אאוטבריין בסכנה? הרגולטור הבריטי מעכב את אישור העסקה

ברשות התחרות והשווקים הבריטים מערימים קשיים על המיזוג בין שתי החברות הישראליות בשל חשש מפגיעה באתרי התוכן ● ההחלטה תתקבל בדצמבר הקרוב, 14 חודשים לאחר ההכרזה על העסקה

תוכנית למאות דירות להשכרה בדרום מזרח אשדוד / הדמיה: אפרים כוינה

הופקדה תוכנית למאות דירות להשכרה בדרום מזרח אשדוד

מדובר בתוכנית ששמה "מתחם הצעירים", שאותה מקדמת העירייה ● כחלק מהתוכנית ייבנו 440 דירות בייעוד של שכירות לטווח ארוך

יצחק תשובה / צילום: פביאן קלדורף, יח"צ

מגדל ועמיתים יצטרפו לרפק ברכישת תחנות הכוח של דלק

העסקה, בהיקף של 367.5 מיליון שקל, אמורה לסייע לקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, להשלים את מכירתה של דלק ישראל

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

הראש בעננים: נייס ממשיכה לצמוח וכבר שווה יותר מ-13 מיליארד דולר

חברת הטכנולוגיה עקפה את התחזיות ברבעון השני עם הכנסות של כ-395 מיליון דולר, ועם רווח נקי למניה הגבוה ב-5 סנטים מתחזיות האנליסטים

בניין עיריית תל אביב מואר בצבעי דגל לבנון / צילום: NIR ELIAS, רויטרס

משרד החוץ תומך בעיריית תל אביב: "מסר של שלום לביירות"

עיריית תל אביב בחרה אתמול להעיר את הבניין בצבעי דגל לבנון כאות הזדהות בשל האסון בנמל ביירות ● חשבון הטוויטר של משרד החוץ בערבית צייץ את תמונת הבניין וכתב דברי תמיכה במעשה

תמי בורוביץ’ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

צרות נוספות של תמי ודדי בורוביץ' בתחום התעופה: גלובל כנפיים ממשיכה לסבול ממשבר הקורונה

בהשפעת המשבר רשמה גלובל כנפיים הפסד מצטבר של 18 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה - מתוכו הפסדיה ברבעון השני הסתכמו בכ-2 מיליון דולר

ליאור אמיתי, בעל עסק לסדנאות יצירה, פיסול ואמנות בספרים / צילום: תמונה פרטית

"בנחלת בנימין אפשר לשחק כדורגל. אין שם פרנסה"

ליאור אמיתי, בן 42, בעל עסק לסדנאות יצירה, פיסול ואמנות בספרים ●  "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ / צילום: Tasos Katopodis, רויטרס

פייסבוק וטוויטר מחקו פוסט של טראמפ שטען כי ילדים כמעט חסינים לקורונה

פייסבוק מחקה את הפוסט בטענה שהוא מכיל "מידע מזיק על נגיף הקורונה" וטוויטר הקפיאה חשבון של הקמפיין של הנשיא עד שהציוץ הוסר ● במקביל, רשויות בריאות הציבור בארה"ב הבהירו שלילדים אין חסינות מפני קורונה