תיקי נתניהו | פרשנות

פרשנות: השופטים צפויים לחייב את נתניהו להתייצב לדיון

נתניהו החליט לבקש משופטי המחוזי בירושלים לתת לו פטור מהתייצבות לפתיחת משפטו, אולם הפרקליטות כבר הודיעה כי היא דורשת שרה"מ יגיע

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

יתייצב לפתיחת משפטו, או לא יתייצב לפתיחת משפטו - זו השאלה שהעסיקה מראשית השבוע חלקים נרחבים בציבור, לאחר שהתברר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל לבקש משופטי בית המשפט המחוזי בירושלים לתת לו פטור מהתייצבות לפתיחת משפטו ביום ראשון הקרוב, 24 במאי, זאת בנימוק כי מדובר בדיון טכני בעיקרו של הקראת כתב אישום, שבו עורכי דינו בסך-הכול צריכים לאשר כי הוא קרא את כתב האישום. נימוק נוסף שעשוי נתניהו להעלות הוא כי פטור מהתייצבות שלו לדיון יכול לחסוך למדינה את עלויות האבטחה הכבדות שלו. 

עוד לפני פנייתו לבית המשפט בנושא, פנה נתניהו בעניין לפרקליטות. הפרקליטות מצידה הודיעה כי היא דורשת שנתניהו יתייצב לדיון. בתגובה לפניית נתניהו בנושא, כתבה התובעת במשפט, עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, כי בהתאם לחוק, הנחת המוצא בהליך הפלילי היא כי נאשם נוכח במהלך ניהול המשפט בעניינו.

הפרקליטות ציינה כי "לנוכחות הנאשם במשפטו יש חשיבות בהיבט של מראית פני הצדק ואמון הציבור בהגינות ובשוויוניות ההליך הפלילי ביחס לנאשמים כולם". עוד נאמר בעמדת הפרקליטות כי "הדברים בדבר מראית פני הצדק מתעצמים שעה שעסקינן בדיון הקראה, שהוא  הדיון הפותח את משפטו של נאשם".

לפי ההערכות, השופטים ידחו את בקשת נתניהו להיעדר מהדיון וידרשו ממנו להגיע להקראת כתב האישום. הסיבה המרכזית לכך היא שבית המשפט מעוניין לנהל את משפטו של נתניהו כמשפט פלילי רגיל עד כמה שניתן, ולא להפלות את נתניהו לרעה אבל גם לא להפלותו לטובה, ובאופן רגיל משפט פלילי נערך בפני הנאשם.

סעיף 126 לחוק סדק הדין הפלילי קובע כי "באין הוראה אחרת בחוק זה, לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו". בית המשפט העליון קבע בעבר כי "הקראת כתב האישום מהווה חלק אינטגרלי של ההליך הפלילי. ההקראה היא עניין שבחובה מכוח דין, חוליה משמעותית שאין בילתה בהליך הפלילי". 

בנוסף, סביר להניח כי השופטים ירצו לתאם באופן ישיר מול נתניהו, ולא רק מול סנגוריו, את קצב ואופן ניהול המשפט. מטבע הדברים, ראש ממשלה מכהן הוא אדם עסוק מאוד שטרוד באופן יומיומי בעניינים גורליים, והוא יתקשה להתייצב פעמיים או שלוש בשבוע למשפט.

למרות זאת, וביודעם שהם מצויים תחת עין בוחנת של הציבור, שופטי נתניהו - ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, והשופטים משה בר-עם ועודד שחם - ירצו לנהל את המשפט באופן המהיר והיעיל ביותר הניתן. על הרקע הזה, סביר להניח כי יהיה חשוב לשופטים שנתניהו יגיע לדיון ביום ראשון.

חומרת האישומים

שיקול נוסף לדחיית בקשה של נתניהו לקבל פטור מהדיון נוגע לחומרת האישומים נגדו. סעיף 128 לחוק סדר הדין הפלילי, העוסק בסוגיה של "שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט", מאפשר לדון נאשם שלא הופיע לפתיחת משפטו כאשר הוא מיוצג, אם הוא נאשם בעבירות קלות יחסית של חטא או עוון, "והודה בהודיה שבכתב בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, ולא טען בה עובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט". 

אולם נתניהו מואשם בעבירת שוחד, שהיא עבירה המסווגת כ"פשע", וכופר באשמתו, ולכן הסעיף הזה לא חל עליו. הסעיף הרלוונטי לגבי נתניהו הוא סעיף 128(2), הקובע כי בית המשפט רשאי לתת פטור מהתייצבות לנאשם, "אם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו, והוא מיוצג בו על-ידי סנגור, ובית המשפט סבור כי לא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם".

ואחרי הכול, השופטים עשויים להפתיע ולוותר לנתניהו על הגעה לדיון אם יחשבו שאין בכך כדי לפגוע בתקינות ההליך או בזכויותיו כנאשם.

דחייה בחסות הקורונה

הדיון ביום ראשון צפוי להתקיים בקומה השלישית של בית המשפט המחוזי בירושלים. במקביל, הוא יוקרן באמצעות טלוויזיה במעגל סגור בשני אולמות נוספים בקומה השנייה, שבהם יוקצו מקומות עבור אנשי תקשורת. מקומות הישיבה באולמות יסומנו בהתאם לכללי "התו הסגול" בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. 

נזכיר כי משפטו של נתניהו - המואשם בשוחד בפרשה המכונה תיק 4000 (תיק בזק-וואלה) ובמרמה והפרת אמונים בפרשות 1000 (תיק המתנות) ו-2000 (תיק נתניהו-מוזס) אמור היה להיפתח במרץ. בשל הקורונה נעצרו רוב הדיונים בבתי המשפט, ושופטי המחוזי בירושלים הורו על דחיית הדיון ליום ראשון הקרוב, 24 במאי.

משפט נתניהו אומנם יפתח באופן פורמלי ב-24 במאי, אבל שלב ההוכחות והעדויות צפוי להתחיל רק עוד חודשים רבים. אם ללמוד מניסיון משפטים קודמים של נבחרי ציבור, ואם לא ייחתמו הסדרי טיעון, אז המשפט יימשך לפחות כשנה וחצי/שנתיים, במהלכו יעלו ויעידו בבית המשפט 333 עדי תביעה, 122 מהם חוקרי משטרה ורשות ניירות ערך, וחלקם עדים טכניים.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988