המשבר אילץ את האוניברסיטאות לחשב מסלול מחדש, וזה בכלל לא רע

משבר הקורונה אילץ את האוניברסיטאות, שנחשבות לגופים שמרניים, לאמץ את הקִדמה ולעשות בתוך כמה שבועות שינויים שהיו אמורים לקחת כמה שנים • איך זה נראה בשטח, האם צפוי שינוי בתחומי הלימוד ומה יקרה אם זרם התרומות יתייבש בגלל המצב? מבוא לאקדמיה שאחרי

איור: מורן ברק
איור: מורן ברק

מי שמע לפני הקורונה על ביולוגיה חישובית? מעטים. ואולם בחודשים האחרונים, כשכל מיני מומחי ביולוגיה חישובית מתראיינים בעניין הקורונה, נדמה שהיא אחד מתחומי הלימוד הכי מרתקים. גם ההיסטוריונים והפילוסופים, שבימים רגילים קולם כמעט ולא נשמע, נהנים עכשיו מ-15 דקות תהילה. פתאום כולם מתעניינים במה שיש להם לומר על לקחי העבר כאינדיקציה לעתיד.

"הקורונה היא הרבה מעבר לביולוגיה", אומר פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה. "יש כיום המון מחקרים שעוסקים בהיבטים החברתיים-אנושיים-פסיכולוגיים שלה. אנחנו כבר יודעים שיש משברים שהקורונה מעצימה אותם. ללא ספק יהיה פה משבר כלכלי, וללא ספק אנחנו רואים תופעה של ירידת קרנם של הפוליטיקאים. רואים בכל העולם שמדינות מתקשות להתמודד עם המשבר הזה, ומעטות המדינות שכן מצליחות. משבר הקורונה יוצר משבר סביבתי ועוד המון משברים בדרך שמחייבים אותנו להתמודדות אינטר-דיסציפלינרית. נושא ההזדקנות, למשל, שהוא מציף. ברור שזה מטופל בצורה חוצת-ארגון".

התפרצות הקורונה מעלה סוגיות גם מתחום התכנון הסביבתי, וכאן יש לאנשי המחלקה לגיאוגרפיה - כן, עוד תחום שעד עכשיו רובנו לא התעניינו בו - מה לומר. "אני מעריך שהמציאות שאנחנו חווים תציף את החשיבות של היבטים רב-מערכתיים ושל חיבור בין תחומים רבים שאנחנו עוסקים בהם", אומר פרופ' עודד רבינוביץ', משנה בכיר לנשיא הטכניון. "שילוב הירתמות של מדעי הנתונים, מדעי המחשב ובינה מלאכותית לטובת בריאות האדם; שילוב מערכות רפואיות עם מערכות הנדסיות, תוכנה, אלקטרוניקה מתקדמת וטכנולוגיות עילית עמוקות.

פרופ' עודד רבינוביץ, משנה בכיר לנשיא הטכניון / צילום: רמי שלוש, הטכניון
 פרופ' עודד רבינוביץ, משנה בכיר לנשיא הטכניון / צילום: רמי שלוש, הטכניון

"אי אפשר לדבר על התמודדות עם מגפה או אתגר עולמי בסדר גודל כזה רק מבחינה רפואית, כי יש לזה המון השלכות שהרפואה היא רק חוד החנית שלהן, לדוגמה, החיבור למרחב העירוני - היכולת לנטר היכן יש ריכוז חולים, ריכוז אוכלוסיות בסיכון, הממשק למערכות העירוניות ולתחבורה. זה אתגר שמחייב נקודת מפגש בין דיסציפלינות רבות ואני חושב שבעתיד העשייה הרב-מערכתית מאוד תתחזק. לשם אנחנו מכוונים". 

"המשבר הזה", אומר פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, "ממחיש את המורכבות הגדולה של העולם הגלובלי ואתגריו, ואת הצורך במענה הולם, שמשלב גישות שונות ותחומי ידע מרובים. הצורך הזה מתבטא גם בעלייה בעניין בתוכניות לימודים בינתחומיות, שמציעות ידע ייחודי".

אלה לא הדברים היחידים שהקורונה השפיעה עליהם בכל מה שקשור לאקדמיה. גם מבחינה טכנית יש שינויים רבים: צעירים שתכננו להתחיל ללמוד, בהנחה שיעבדו תוך כדי הלימודים ויכלכלו את עצמם, גנזו את הרעיון, חזרו לבית ההורים והקפיאו את תוכניות ההשכלה הגבוהה שלהם. שלא לדבר על מי שתכננו ללמוד באחת המכללות הלא מתוקצבות, שבהן שכר הלימוד גבוה פי 3 או פי 4 מזה שבאוניברסיטאות. מנגד, צעירים שתכננו את הטיול הגדול לפני הלימודים, מבינים שהטיול הגדול יחכה לזמן אחר, לתקופה אחרת, ומקדימים את לימודיהם.

למידה מקוונת: עושים היסטוריה

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, מעריך שאם משבר הקורונה היה מתרחש לפני עשור, "זו הייתה קטסטרופה מוחלטת, שהייתה מביאה לביטול של שנה אקדמית. מצב הטכנולוגיה אז לא היה קרוב למצב הנוכחי. למזלנו, זה התרחש בתקופה שאנחנו מוכנים לזה ואנחנו רוכשים כלים לעתיד. זה עדיין משבר, אבל נתגבר עליו".

מה הלקחים נכון לעכשיו?
"ברור שלא נחזור לאותו המצב וברור שלא נעבור להוראה מקוונת. אנחנו כן יכולים לראות מה מתאים ומה לא. כמובן שבטווח הקצר יחסית, המשבר הזה הוא דבר לא טוב, אבל זה זירז תהליכים שאחרת, היו קורים לאורך שנים: בתוך שלושה שבועות עברנו ללמידה מקוונת. השקענו בזה הרבה מאמצים, של עשרות אנשים".

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית / צילום: רפי קוץ
 פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית / צילום: רפי קוץ

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ', אומר כי "שנת הלימודים הזאת תהיה היסטורית בהרבה מובנים, גם חיוביים. לא הכרנו שום דבר במעבר להוראה מקוונת, זה כמו סיפור ציוני ממלחמת העצמאות. ב-7 במרץ היו חמישה קורסים מקוונים, ושבוע לאחר מכן למעלה מ-2,000, מה שנשמע בלתי אפשרי. המציאות העמידה בפנינו אתגר. אפשר היה לסגור את האוניברסיטה ולהגיד שאין שנה - או להגיד שאנחנו לא מוותרים, ולעבור אבולוציה מהירה כדי לאפשר להמשיך.

פרופ' דניאל חיימוביץ' / צילום: דני מכליס מתוך ויקיפדיה
 פרופ' דניאל חיימוביץ' / צילום: דני מכליס מתוך ויקיפדיה

"היום הראשון של ההוראה המקוונת היה ‘מלא דם'. לקראת צהריים התחילו לראות שזה אפשרי, ובערב אמרו לא נורא. הסטודנטים התגייסו לעזור למרצים שהתקשו טכנולוגית ונתנו להם שיעורים איך להשתמש בזום. הייתה הבנה משני הצדדים שכולם מנסים לעזור אחד לשני כדי ששנתון שלם של רופאים, מהנדסים, היסטוריונים, עובדים סוציאליים ועוד לא ילך לאיבוד.

"חשבנו בהתחלה שאנחנו עושים את זה רק כדי לשרוד, אבל אחד המרצים בהנדסה אמר שהאינטראקציה, במיוחד עם בנות מיעוטים שבכיתה הן יותר ביישניות, הייתה טובה יותר והריחוק של הזום נתן להן הצדקה לשאול שאלות".

מן העבר השני, ההתארגנות המהירה לקורסים המקוונים דווקא הבהירה שמקוון זה טוב לחלק מהקורסים, אך לא לכולם. שלא לדבר על כך שיש סטודנטים שהלמידה המקוונת פחות מתאימה להם.

חוגים: היוקרה חוזרת לביולוגיה

בחלק מהאוניברסיטאות, אירוע הקורונה יצר הסטה בביקוש לתחומי הלימוד השונים. פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, מספר על גידול בביקוש להרשמה לפקולטה למדעי החיים, ובתוכה לכימיה, תחום המחקר הרפואי, וגם פיזיקה, לימודי סביבה ותחומי הפרא-רפואה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. "כל המקצועות הטיפוליים מקבלים ‘בוסט' משמעותי", הוא אומר.

ואילו עופרה אש, ראש אגף שיווק ותקשורת של האוניברסיטה העברית, אומרת שמשבר הקורונה הביא לכך שקרנן של הפילוסופיה וההיסטוריה עולה: "חוזרים למחקרים גדולים שהיו בעבר. התחושה היא שקרנו של המדע עלתה, יש הרבה יותר פרסומים על מחקרים וחודרת ההבנה שזה הבסיס שלנו כחברה ומדינה. זה השיעור הכי טוב לגבי למה צריך את האקדמיה ועד כמה הפתרונות והמענה לבעיות מורכבות נמצאים באוניברסיטאות.

"למשבר הקורונה יש השפעה על היסטוריה, על גיאוגרפיה, על הכלכלה. זה ישנה גם את התמהיל התעסוקתי הדרוש. פתאום חשובים הסוציולוגים, אנשי מדיניות ציבוריות וממשל, וגרונטולוגים. תמיד ראו באוניברסיטאות גוף שמרני, ועכשיו רואים שהן יודעות להסיט מחקר בנו-טיים ולגייס משאבים".

"כל המדעים הביו-רפואיים יתחזקו", אומר נשיא העברית כהן. "הכוונה ללימודים שמכשירים את הרופא להיות לא רק מטפל אלא גם חוקר. כל הנושא של רפואה חישובית מקבל עוצמה. יש תחומי לימוד שיתחזקו, ביניהם גם כאלה שאיבדו מיוקרתם בשנים האחרונות, כמו הביולוגיה".

פרופ' ירון עוז, רקטור אוניברסיטת תל אביב, מתקשה לראות שינויים בביקושים כבר בשלב זה. "הביקוש לביולוגיה ממילא די גדול, ואני לא בטוח שזה ישתנה. ביולוגיה חישובית, מדעי המידע וכל הנושאים ההנדסיים - פופולריים מאוד בכל העולם. פיזיקה קוונטית ותקשורת קוונטית היו ויישארו מאוד פופולריות. יכול להיות שזה יעודד יותר שילובים מולטי-דיסציפלינריים, אך בכל מקרה מדובר במגמות ארוכות טווח. כרגע הבעיות הבוערות הן מים, אנרגיה, מזון וזיהום אוויר".

גם רובין עוד לא יודע לדבר על שינויי העדפות באוניברסיטת חיפה, אך מעריך שבתקופת הפוסט-קורונה יהיו תחומים שיזכו לעדנה, כמו המקצועות הפרא-רפואיים. "אני מאמין שיהיה שינוי בתחום הסיעוד. בארה"ב, למשל, אנשי סיעוד עוסקים בנושאים שהם מהפרקטיקה של רפואה, ולדעתי המקצוע הזה יזכה לשדרוג".

בלי פסיכומטרי: "ניסוי מעניין"

אף שהתמונה באשר לשינויים בהעדפות של תחומי הלימודים עדיין אינה ברורה לגמרי, שינוי אחד מהותי כבר קורה בשטח. המבחן הפסיכומטרי בוטל לזמן הקרוב: המבחן המתוכנן לחודש אפריל לא התקיים, ויש ספק גם לגבי קיומו של המבחן הבא, שאמור להתקיים בחודש יולי. כתוצאה מכך, וכדי לשמור את ההתעניינות "על האש", רוב האוניברסיטאות הודיעו כי הן מסתפקות בתעודת בגרות כתנאי לקבלה, ויש כבר מי שתוהים אם לא יהיה בכך כדי להוריד את רמת הסטודנטים.

"יש חשש כזה, אבל זה לא שאנחנו עושים ‘מכירת חיסול", אומר פרופ' צבן מבר-אילן, שגם היא, כמו שאר המוסדות להשכלה גבוהה, מאפשרת בלית ברירה מסלולים חלופיים לקביעת סף קבלה. "נתנו את האופציה להתקבל שלא על סמך פסיכומטרי שזה, אגב, ניסוי מעניין מאוד שיפיק לנו לקחים לשנים הבאות: אולי קבענו ספי קבלה נמוכים מדי, ולהיפך".

כל מוסדות הלימוד נאלצו למצוא דרכים חלופיות למבחן הפסיכומטרי. "זה מכשיר שאנחנו עובדים איתו שנים ויודעים לעבוד איתו, וכרגע יש לגביו אי ודאות גדולה", אומר פרופ' רבינוביץ' מהטכניון.

כחלופה לפסיכומטרי, המוסדות להשכלה גבוהה בנו אלטרנטיבות: קורסים מקוונים, שהסטודנטים הפוטנציאליים חייבים לעבור את הבחינה בסיומם בציון מינימום, זאת בשילוב של ציון הבגרות ולעיתים גם בשילוב של ראיון, ולימודים במתכונת של לימודי חוץ עד לעמידה בהצלחה במבחנים שבסופם.

רוב המוסדות ממילא כבר אפשרו זאת בכמה תחומי לימוד, ויש להניח שכעת המגמה תתרחב. "הפסיכומטרי אומנם מנבא הצלחת לימודים", אומר פרופ' חיימוביץ', "אבל יש לו קורלציה לרמה סוציו-אקונומית ולכן הוא יכול לפספס סטודנטים עם פוטנציאל. אולי זו בכלל בשורה חברתית. אני נורא שמח על האתגר להסתכל איך אנחנו נותנים הערכה. הדרך שאנחנו נותנים הערכות במבחנים הקלאסיים היא לא בהכרח הדרך היחידה או אפילו הנכונה ביותר לתת הערכה. אפשר לתת מטלה בכתב, יש אוניברסיטאות בעולם שמאפשרות מבחנים דרך המחשב, ויש דרכים לשמור על מהימנות המבחן".

רצים ללימודים: כי אי אפשר לטוס

עדיין מוקדם לדעת כיצד משבר הקורונה ייתרגם להיקף הרישום ללימודים גבוהים. יש מי שמעריכים שדווקא בגלל ששוק העבודה חלש בתקופה הקרובה, יהיו מי שינצלו זאת ללימודים. "נתוני ההרשמה אצלנו", אומר צבן, "מספרים את הסיפור של הקורונה: בפברואר היה לנו רישום מדהים, שעקף את השנה הקודמת, במרץ הייתה ירידה מאוד משמעותית בהרשמה, ועכשיו אנחנו חווים עלייה מאוד משמעותית, מעבר לשנה הקודמת. אנשים מתחילים לחזור. 

"אנחנו הולכים לראות השנה שני מחזורים שמתמודדים על מקומות של מחזור אחד: גם אלה שתכננו ללמוד בשנה הבאה וגם אלה שלא תכננו להתחיל לימודים בשנה הבאה אלא רק אחרי הטיול הגדול - שעכשיו לא ייצא לפועל".

גם רובין מעריך שהביקוש ללימודים אקדמיים יגדל: "מה יעשה אדם צעיר בתקופה כזו? לטוס לחו"ל הוא לא יטוס. אז לחפש עבודה בצורה נואשת? יהיה פה שפל, והדבר האחרון שהמדינה רוצה זה שאנשים יסתובבו ממורמרים, ואני מקווה שתהיה מדיניות שתעודד אנשים לשפר את הכישורים שלהם וללכת ללמוד. המדינה יכולה לנצל את המשבר הזה כדי להגדיל את ההשקעה בהשכלה הגבוהה ולעשות כל מה שאפשר כדי לעודד אנשים לחזור ללימודים. צריך פה מדיניות ממשלתית".

פרופ' רון רובין / צילום: יונתן בלום
 פרופ' רון רובין / צילום: יונתן בלום

מנגד, לא בטוח שהמכללות ייהנו מכך. בעת מצוקה כלכלית, ברור שקשה יותר לעמוד בתשלום של 40-35 אלף שקל בשנה - שכר הלימוד במכללות - לעומת 10,000 שקל לשנה באוניברסיטאות.

רפי גמיש, מנכ"ל המכללה למנהל, לא יכול לדווח כרגע על שינוי לרעה בביקוש ללימודים במכללה. לדבריו, עוד מוקדם לדעת. "עד ה-15 במרץ", הוא משתף, "חווינו גידול של 25% בהיקף הנרשמים. כרגע לאנשים לא בוער. בגלל ביטול הפסיכומטרי הלחץ ירד. אז עדיין אנשים מתעניינים ואנחנו כן רואים קושי בקבלת החלטות, ובתרגום לפרקטיקה - אנשים כרגע לא נוטים לשלם את המקדמה.

"אני מעריך שכמו כל המשק, גם הסטודנטים רוצים לראות מה הולך. אם מישהו רואה שהלימודים צפויים להיות רק באונליין, אני לא בטוח שזה ידבר לכולם, כי מה שחשוב זה לא רק הלימודים עצמם אלא גם ההווי הסטודנטיאלי. 

"אין ספק שבמוסד לא מתוקצב הנושא הכלכלי מכביד יותר, אך עדיין אני לא רואה הבדל גדול. עדיין, יש לנו קרוב ל-10,000 סטודנטים, ויש גידול בשלוש השנים האחרונות. מהצד השני, סטודנטים זה כוח אדם איכותי וזול, ויש לא מעט מעסיקים שמחפשים עכשיו עובדים".

רייכמן מהבינתחומי מודה ש"כמוסד שאינו מתוקצב ופועל על הכנסות משכר הלימוד, תרומות ופעולות נוספות שנפגעות מהמשבר, נאלצנו להיערך לירידה בהכנסות ולבצע הידוק חגורה". למרות זאת, "ההרשמה לשנת הלימודים גבוהה אף יותר משנה שעברה. ככל שידוע לנו, אין כרגע סטודנטים שהפסיקו את לימודיהם".

איפה הכסף: צפי לירידה בתרומות

המוסדות האקדמיים נהנים מתרומות שמגיעות מאנשי עסקים ומגורמים פרטיים שונים. בישראל, חלק מהמוסדות מקבלים תרומות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. מה יקרה עכשיו?

ג'ף קיי, סגן נשיא לגיוס משאבים בבן-גוריון, מספר שהאוניברסיטה לא חוותה ירידה בתרומות, ואף הצליחה לגייס 400 אלף דולר נוספים, לטובת חקר הקורונה. "בשיח עם התורמים לא ביקשנו דבר עבורנו, אלא דיברנו במונחים של מה יעזור להם. יושבים מנהלים בבתים שלהם, עם הזום, ומרגישים צורך לפעול, להביע את הדאגה שלהם. אנשים מבינים היום יותר מאי פעם שהמדע, שקצת נדחק לאחור, הכרחי כדי שנוכל לראות את המשך הקיום שלנו בכלל, עבור הילדים והנכדים שלנו".

השיח הנוסף מול התורמים, מספר קיי, נוגע לסיוע שלהם לאוניברסיטה לצאת מהמשבר: "אנו אומרים להם: ‘בואו תעזרו לנו שלא להגיע למצב שיהיה אפילו סטודנט אחד שיפסיק ללמוד בגלל משבר כלכלי'. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שמחזור חדש יפסיק ללמוד, ולכן אנו מבקשים סיוע במלגות, דמי מחיה ושכירות. נכון שלתורמים יש פחות כסף עכשיו, כי הבורסות ירדו, אבל מי שיש להם ערכים של פילנתרופ - וזאת למדנו ממשבר 2008 - אולי זמנית ייתנו קצת פחות, אבל לא יפסיקו לגמרי את התרומות.

"יש ארבע תרומות משמעותיות שבתחילת המשבר התורמים הקפיאו, וכעת שחררו אותן. כשהתחיל המשבר הייתה פאניקה. כשחלפו הימים ואנשים ראו שהעולם לא התמוטט, הם שחררו את התרומות. מה שכן, אנחנו מאוד מוטרדים מהתקציבים שנקבל מהמדינה. המדינה צריכה לקצץ עכשיו בהוצאות, וסביר שגם בתקציבים למדע יהיה קיצוץ".

"מוקדם להעריך כיצד המצב ישפיע על התרומות", אומר פרופ' עוז, רקטור אוניברסיטת תל אביב. "מצד אחד, תורמים פוטנציאליים חשים ירידה בהונם; מצד שני, יש הירתמות לתרומה לפעילות הקשורה בקורונה. מעבר לזה, הקשר עם התורמים מוגבל בעקבות חוסר האפשרות להיפגש פיזית ולטוס. בכל מקרה, אנחנו מתכוננים בהערכות התקציב לשנה הבאה, לירידה בהיקף התרומות".

באוניברסיטה העברית מדווחים כי "הצלחנו לגייס תרומות בשווי של 14 מיליון דולר שמיועדים למחקר הקורונה. כמו כן, בעזרת תרומות הוקמה קרן סיוע כלכלי ייחודית, שתעניק מלגת סיוע לכ-1,000 סטודנטים שנקלעו למצב כלכלי קשה בעקבות הקורונה. ואולם, בשל המשבר הכלכלי הצפוי ואי הוודאות הכלכלית, לצערנו אנחנו צופים ירידה משמעותית בתרומות מגורמים פרטיים בשנה הקרובה".

פרופ' צבן מבר-אילן אומר כי בשלב זה התרומות מישראל מגיעות בהתאם לציפיות. לגבי התרומות מחו"ל, הוא אומר, "תיתכן ירידה בהיקף התרומות. עם זאת, אנחנו מזהים מגמה מעניינת של נכונות לתרום למלגות לסטודנטים מתוך הבנה לקושי שהם חווים".
מהבינתחומי נמסר כי "בתקופה האחרונה אכן ראינו ירידה ניכרת בהכנסות מתרומות, אך השנה טרם הסתיימה ואנחנו מעודדים מסימני היציאה מהמשבר".

לדברי פרופ' רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, "מוקדם לדעת מה יקרה לפילנתרופיה בעקבות המשבר. בוודאי שיהיו אנשים או גופים שהפגיעה הכלכלית תשפיע עליהם, אבל יש כאלה שהרצון שלהם לתרום ולסייע כעת בחזרה לשגרה דווקא מתגבר. למשל, בשיחות שקיימתי עם ידידים רבים של האוניברסיטה ניכר שיש דווקא רצון רב יותר לעזור כעת לסטודנטים. יש עניין רב במחקרים, בריאותיים וחברתיים, הקשורים לקורונה".

בטכניון אומרים כי "נטייתם של התורמים במצב שנוצר היא היענות לצרכים דחופים בסביבתם הקרובה והאטה משמעותית בתרומות לנושאים אחרים. עם פרוץ המשבר, הכרזנו על הקמת שלוש קרנות חירום ייעודיות: קרן לתמיכה במחקרים הקשורים בנגיף ובפיתוח טכנולוגיות להגנה על הצוותים הרפואיים; קרן לתמיכה בסטודנטים בסיוע אגודות ידידי הטכניון בארץ ובעולם, וקרן סולידריות בשיתוף הסגל הבכיר לתמיכה בעובדי הטכניון שהוצאו בהנחיית הממשלה לחל"ת".

פני העתיד: הידע נמצא באקדמיה

יש מי שמקווים, שמעז ייצא מתוק, ושהמשבר הזה דווקא יגרום להבין את חשיבותה של האקדמיה, שאף שהיא סובלת מתדמית של גוף מסורבל וכבד, הצליחה להתארגן להמשך קיום הלימודים על אף הקורונה במהירות דמיונית. "אני מאמין שהתקופה הזו הבהירה לאנשים שבסוף כדאי שיהיו לנו את הידע ואקדמיה טובה וחזקה על בסיס ידע ועובדות, ולא על בסיס הנחות והשקעות", אומר צבן.

פרופ' אריה צבן / צילום: יורם רשף
 פרופ' אריה צבן / צילום: יורם רשף

"המשבר הזה הציף את החשיבות העצומה שיש למדע", אומר פרופ' כהן, "יש כיום אלפי מעבדות שעוסקות באספקטים השונים של הקורונה והן ימצאו את הפתרון. הקשר בין המדע לתעשייה היום קרוב יותר ממה שהיה בעבר, והנושא הזה קיבל ‘בוסט'".

"אולי זה יגרום למקבלי ההחלטות להבין שצריך לקבל החלטות על סמך ידע", מצטרף פרופ' עוז, "והידע נמצא באקדמיה. אנחנו עושים הרבה מחקרים, אבל למקבלי ההחלטות אין את הערוץ הזה להשתמש בידע קיים. בגרמניה, למשל, קיבלו החלטות מבוססות ידע, ורואים שזה עזר להם. יש פה פוטנציאל הצלחה, ואני מקווה שזה לפחות יעשה את השינוי". 

ובינתיים בארה"ב: אין BA


קיצוץ בתרומות, תביעות להחזר כספי והיעדר סטודנטים זרים - האקדמיה בארה"ב במשבר עמוק | טל שניידר

ד"ר בברלי רודג'ס, נשיאת מק'מורי קולג', נעמדה לפני כמה ימים אל מול המצלמות והקליטה את נאום הברכות למחזור מאי 2020. הסטודנטים, בעיקר סטודנטיות ללימודי תואר ראשון במדעי הרוח ומדעי החברה, נפרדו מארבע שנות לימוד בסופה של שנת לימודים קטועה. שמותיהן ותמונותיהן הועלו ברצף בווידיאו של רודג'ס, אך אווירה חגיגית לא הייתה שם.

הקולג' הפרטי נוסד ב-1846 על-ידי קבוצת חברי הכנסייה המתודיסטית בג'קסונוויל, אילינוי. הוא שרד את מלחמת האזרחים, ימי השפל הגדול של שנות ה-30, שתי מלחמות עולם, ובעיקר היה מוסד חלוצי שאִפשר לנשים קידום אישי - והוא סגר השבוע את שעריו. לתמיד.

הסטודנטים לא זרקו לאוויר את כובעיהם, ספק אם מישהו מהם הגיע כדי לקחת את תעודת הבוגר. חלק מהמרצים והתלמידים צייצו בטוויטר. "מק'מורי נתן מקום למיעוטים ולסטודנטים שהם דור ראשון ללימודים במשפחותיהם. היה להם היצע נהדר של לימודי רוח... כואב לי הלב לראות את סגירתו", צייצה ד"ר סנדרה סטיינברגר.

מק'מורי ניצב בפני ירידה במספר הנרשמים לשנת הלימודים הבאה, עוד לפני שפרצה הקורונה. הקולג' הציע מלגות כדי למשוך סטודנטים, אבל משבר הקורונה הוריד עליו את המסך. אולם התחזית לאוקטובר 2020 בעולם האקדמיה בארה"ב מצביעה על קושי רחב, הרבה מעבר לקולג'ים שמצבם הפיננסי היה בכי רע עוד קודם לכן.

המכה הבאה לעולם האקדמיה האמריקאי תגיע מכמה חזיתות: ירידה חדה בתרומות, שיעור נרשמים פוחת, סטודנטים רשומים שייאלצו לנשור כדי להתפרנס, וצפי שהסטודנטים הבינלאומיים, אלה שמשלמים שכר לימוד גבוה בהרבה מהסטודנטים האמריקאים, לא יגיעו באוקטובר.

לכך יש להוסיף גל חדש של תביעות אזרחיות, מטעמם של סטודנטים בכל ארה"ב, הדורשים את החזר שכר הלימוד ששילמו עבור סמסטר אביב 2020. בחלק מהתביעות נטען שהסטודנטים משלמים שכר לימוד גבוה עבור מתקני האוניברסיטה, ההזדמנויות החברתיות, התרבות, הספורט, המפגשים - ולא עבור ישיבה בבית והרצאות בזום.

בעיתון USA Today דווח השבוע על תביעה ייצוגית נגד אוניברסיטת Purdue מאינדיאנה, על כך ש"העשירה את עצמה באופן בלתי צודק" בימי הקורונה וכי עליה להשיב לסטודנטים את שכר הלימוד כיוון שלא "סיפקה את הסחורה". ארגוני סטודנטים הגישו תביעות נגד אוניברסיטאות במישיגן, בדרום קליפורניה, נגד אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (DC), ורשימה ארוכה של אוניברסיטאות נוספות.

המשבר האקדמי בארה"ב עשוי להיות עמוק וממושך הרבה יותר משנדמה כרגע. חלק מהמוסדות אוחזים במחלקות יקרות ובזבזניות, מעבדות מפוארות, אגודות ספורט ומתקנים רחבי ידיים. ההורים משלמים עשרות אלפי דולרים בשנה על לימודי תואר במוסדות יוקרה, וכעת יש מי ששואל את עצמו: אם את כל חוויית הקולג' ניתן להמיר בלימודי וידיאו, האם בכלל משתלם לרכוש השכלה גבוהה במוסד שהוא מותג?

במועצה האמריקאית להשכלה, גוף עצמאי המאגד מאות מוסדות אקדמיים, העריכו שמספר הנרשמים לשנת הלימודים הבאה ירד ב-15% וכי עד כ-1,000 קולג'ים יפשטו רגל או יתמזגו עם גופים אחרים. לפי הנתונים שבידיהם, שיעור הנרשמים למוסדות אקדמיים בארה"ב אומנם נמצא בירידה מאז 2011, אך 2020 תסתיים בהצטמקות מסיבית של מספר המוסדות, שכר הלימוד ומספר הסטודנטים המתדפקים על שעריהם.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988