מלט | ניתוח

מחירי המלט בדרך למעלה? האינטרסים שמאחורי הקרב האפרפר

בדף פייסבוק המזוהה עם יבואנית המלט סימנט מתנהל בחודשים האחרונים קמפיין נגד בכיר במשרד הכלכלה שיזם היטל היצף גבוה • הבכיר מואשם בעקיפין שהוא פועל בשליחות המונופול "נשר", וגם ועדת הכספים מואשמת בעמידה לצד היצרנית המקומית • בקרוב יתברר מי ניצח בקרב הזה

מפעל המלט נשר / צילום: יונתן בלום
מפעל המלט נשר / צילום: יונתן בלום

לפני מספר חודשים עלתה לדף פייסבוק בשם "סימנט - יבואן מלט" סדרת סרטוני אנימציה מושקעים שמסבירים כיצד התחרות בשוק המלט עומדת להיפגע. התחרות, כך הודגש, חוסכת לצרכנים כ-350 מיליון שקל בשנה. נשר אדום, שמופיע באחד מהסרטונים מסמל כמובן את מונופול המלט הישראלי נשר, ששולט על למעלה מ-50% מהשוק, ומוצג כמי שאחראי לבלימת התחרות. "אומרים לא לקומבינת המלט", נכתב בסלוגן המצורף.

סרטון אחר מכוון ישירות לראש של עובד בכיר במשרד הכלכלה בשם דני טל, שמשמש כסמנכ"ל יבוא וממונה על היטלי הסחר. "מר דני טל, כנגד כל ההמלצות, טוען לנזק למונופול המלט ששולט בשוק עשרות שנים", נכתב לצד תמונתו. "מה מניע אותו? מה הוא מסתיר ולמה?", נזרקת בסוף הסרטון התמיהה לאוויר לגבי כוונותיו של עובד הציבור על רקע מוזיקה דרמטית.

מאחורי הקמפיין סביב נושא יבוא המלט ופועלו של טל בנושא, מסתתר כסף גדול. לפי הערכות, שוק המלט מגלגל בכל שנה כשלושה מיליארד שקל, ושתי קבוצות עיקריות נלחמות על הרווחים: מהצד האחד נמצאת חברת נשר הוותיקה, שאת מפעלה ברמלה, לצד כביש 6, קשה לפספס. החברה שנחשבת למונופול בתחום מוחזקת על ידי חברת משאב שבשליטת כלל תעשיות שבעל השליטה בה הוא לן בלווטניק.

אחרי שנים רבות שבהן נשר החזיקה במרבית השוק, החל יבוא מלט מחו"ל (בעיקר מטורקיה וירדן), על ידי חברת סימנט, ששייכת לחברת מספנות ישראל שבשליטת אנשי העסקים סמי קצב, אסי שמלצר ושלומי פוגל. כיום יבואנים שונים מחזיקים נתח שמתקרב ל-50% מהשימוש במלט בישראל. מחיר המלט משפיע על כ-1% ממחיר דירה.


היטל של 23% על היבוא הפך ל-0.25%

לפני כשנה וחצי המליץ טל להטיל היטל היצף, קרי מס גבוה, על יבוא מלא לישראל, זאת לאחר בדיקה מעמיקה שקיים. מדובר היה בהיטל בגובה 23%, אלא שלבסוף בהסכמת שר הכלכלה אלי כהן הוחלט על היטל שולי של 0.25% בלבד. סביב ההחלטה הזו התקיים מאבק יצרי, ועם ההחלטה, שנכנסה לתוקף באפריל 2019, הוא היה אמור להסתיים.

אלא שהקרב התחדש בקיץ שעבר. זאת לאור עמדת ועדת הכספים, שעמדתה בנושא הובילה לפתיחת חקירה נוספת בנושא וטל יצא לדרך בשנית. גורמים שעמם שוחחנו, טענו כי מאחורי ההליך המחודש עמדו גורמים שמזוהים עם "נשר". בסימנט כמובן לא אהבו את ההחלטה, ואף שכרו לצידם את הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום. בחודש שעבר פנה שטרום למבקר המדינה בבקשה כי יבדוק את הנושא, תוך העלאת תמיהות בנוגע ליושרת התהליך שמתקיים כעת.

"כבר בשלב מוקדם של החקירה התברר שהממונה (דני טל. א"מ) פתח בה ללא סמכות...", כתב שטרום. על ועדת הכספים נכתב כי "דרשה מהממונה לפתוח בהקדם האפשרי בבחינה מחדש על מנת להעלות את שיעור ההיטל. זאת כמובן ללא סמכות, עילה או סבירות מינהלית. למעשה, הוועדה סימנה לממונה את המטרה מראש והורתה לו לפעול להשגתה". על ההליך בכללותו נכתב כי הוא "מעוות ומוטה" וכי ההתנהלות בכללותה מכונה כ"מבטאת שיקולים זרים ואי תקינות רבתי".

"בקרב המר הזה אין צדיקים, רק כסף גדול"

הלחץ לא נגמר כאן. לפני כשבועיים הגישה חברת הנסון, אחת מחברות הבטון הגדולות בישראל ויבואנית מלט בעצמה, עתירה להוצאת צו מניעה לקיום ישיבה של ועדת ההיטלים שאמורה הייתה לדון בממצאים של טל, שעל פי הדוח העדכני שגיבש מתכוון להמליץ בשנית על הטלת היטלים גבוהים. לאור ההגבלות של מחלת הקורונה, הישיבה של הוועדה שבראשה עומד עו"ד דוד ויניצקי, הייתה אמורה להתקיים באמצעות אפליקציית ה-Zoom. "ניסיון לקיים ‘דיון’ באמצעות אפליקציית זום (או טלפונית) אינו עולה לכאורה בקנה אחד עם סעיף 8 לחוק היטלי סחר, הקובע כי דיוני הוועדה יתקיימו בדלתיים סגורות... בחישוב פשוט מדובר על דיון פוטנציאלי עם למעלה מ-100 משתתפים. הדרך שנקבעה לקיים את ה’דיון’ תפגע בוודאות ובצורה קשה, מטבע הדברים, בזכות הטיעון של הצדדים להליך הבחינה מחדש", נכתב בעתירה, שאליה ביקשה להצטרף גם סימנט.

"ממצאי הממונה אינם שגויים מיסודם, אין לקבלם כלל ועיקר ויש בהם כדי לפגוע בסימנט ולגרום לעיוות חמור ביותר בתחרות בענף המלט בישראל", נכתב בבקשתם, שהעלתה מצידה גם טענות נגד השימוש בזום. "היישומון אינו חף מפרצות אבטחה, וזאת בלשון המעטה, דבר אשר מתנגש חזיתית עם ההוראה על קיום בדלתיים סגורות", נכתב, כאמור בניסיון לדחות את הדיון. בשבוע שעבר נדחתה הבקשה למתן צו הביניים, והדיון בפני הוועדה צפוי להתקיים ביום שלישי השבוע.

לעומת היבואנים, בנשר, שנהנו לאורך שנים רבות מקשרים טובים בגופי הממשל, טוענים כיום כי מי שפוגעים בעקרונות התחרות הם יבואני המלט. זאת כיוון שהם מנצלים את המצב בטורקיה, שבה הוקמו מפעלי מלט רבים, שיצרו שם עודפי ייצור ניכרים. בלית ברירה מוכרים הטורקים את המלט שלהם במחירי היצף ליבואנים הישראלים, ולפיכך מי שקובע את רמות מחירי המלט בארץ הם הטורקים ולא נשר.

בנשר טוענים כי מצבם הולך ונעשה מאתגר, וכי הם אף נאלצו לאחרונה לפטר כחמישית מכוח העבודה שלהם ולצמצם את יכולות הייצור.

"טל אולי ממליץ לוועדת ההיתרים, אבל יש שורה של גורמים שצריך לעבור לפני שתתקבל החלטה", מדגיש בכיר במשרד הכלכלה, שמבקש לצאת נגד הלחץ שמופעל בעניין קיום הליך הבדיקה המחודש, ונגד הטענות למניעים זרים בעבודתו של טל. מבדיקת "גלובס" עולה כי לאחר הדיון השבוע, תקיים הוועדה הליך שיימשך 45 יום, שבסופו יוגשו המלצותיה לשר הכלכלה. הוועדה ושר האוצר יגישו תוך כחודש את עמדותיהם לוועדת הכספים שאמורה לדון בנושא, ולהכריע, ואת ההחלטה הסופית צריך לאשר שר הכלכלה הנכנס. על רקע התהליך הארוך בדרך לשינוי פוטנציאלי במדיניות ההיטלים על המלט, אמר בכיר במשרד הכלכלה כי "בסיפור הזה אין צדיקים. יש פה בעיקר שני צדדים שמנהלים קרב מר על כסף גדול". 

נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר הודיע על תמיכתו בהטלת ההיטל. במכתב שכתב לוועדה המייעצת להיטלי סחר כתב בין היתר, כי "בהמשך לממצאי הבחינה שבנדון ולקראת דיוני הועדה הנכבדה אבקש כי הוועדה תאמץ את ממצאי הבחינה והמלצות הממונה על היטלי הסחר כלשונם, ותמליץ על הטלת היטל היצף בשיעורים כפי
שנקבעו ע"י הממונה לתקופה של חמש שנים".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה לשר הכלכלה אלי כהן וביקש כי כל בחינה להיטל היצף על יבוא מלט לא תעשה בשנה הנוכחית, ואם יש מקום לבחון מחדש שאלת גובה ההיטל ראוי שזה ידחה לשנת 2021; איגוד לשכות המסחר צירף חוות דעת השוללת את הטלת ההיטל, וקובעת כי מדוברבמעשה של "הגנה קיצונית למונופול המלט".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988