רשות ניירות ערך מציגה: מסלול חדש מהיר ועוקף תשקיף לגיוס הון מהמוסדיים

ל"גלובס" נודע כי מליאת רשות ניירות ערך אישרה הרחבה משמעותית במערכת המסחר שייעודית לגופים מוסדיים, כך שחברות הייטק, גופי מימון לעסקים וחברות נדל"ן להשקעה יוכלו לגייס הון מהמוסדיים במניות וביחידות השתתפות ולא רק באג"ח

יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי
יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי

הרצון לסייע לחברות ועסקים קטנים ובינוניים ולחברות הייטק בצל משבר הקורונה, מוביל את רשות ניירות ערך לבצע שינוי משמעותי שיקצר משמעותית את המרחק הרב בין כספי החיסכון של הציבור הישראלי לבין חברות ההייטק והחברות והעסקים הקטנים שצמאים למימון. ל"גלובס" נודע כי רשות ניירות ערך, שבראשות היו"רית ענת גואטה, מייצרת פלטפורמה שתקרב את חברות ההייטק ואחרות למסחר בבורסה המקומית דרך הרחבת הפלטפורמה הקיימת למסחר בין הגופים המוסדיים.

מליאת הרשות אישרה אתמול החלטה שתאפשר הרחבת פעילות המסחר במערכת ה"רצף מוסדיים" כך שקהלי יעד נוספים יוכלו להשתמש במערכת המסחר שמשמשת רק את הגופים המוסדיים והמשקיעים הכשירים. מדובר בשלושה קהלי יעד: ענף ההייטק (חברות מחקר ופיתוח), מקרקעין ונדל"ן להשקעה, וגופים שמספקים מימון לעסקים, כולל גופי מימון שכאלה שנהנים מסיוע ממשלתי. כמו כן, היכולת להשתמש במערכת המסחר של הרצף מוסדיים תותר לא רק לחברות אלא גם ליחידות השתתפות ולקרנות, שהן יישויות משפטיות שונות.

ההרחבה האמורה תספק מענה מימוני לגופים שנזקקים למימון נגיש ומהיר בימים אלה כתוצאה מהשלכות משבר הקורונה, והיא תאפשר גישה קלה ונטולת תשקיף למסחר הבין-מוסדיים בבורסה גם לאחר שוך המשבר, ולאורך זמן. עם זאת, לגבי חברות וגופים לווים מתחום הנדל"ן והמקרקעין יהיה מדובר בהוראת שעה, שבינתיים תקפה רק לשנתיים. עבור גופים בתחומי ההייטק והסיוע לעסקים קטנים ובינוניים יהיה מדובר בשינוי קבוע וללא מגבלת זמן.

שינוי מהותי שירחיב את שוק ההון

מדובר בצעד חדשני בעיקר בעצם זה שהרשות מנסה לחבר בין ההייטק המקומי והעסקים הקטנים לשוק ההון המקומי בדגש על השוק המוסדי שכולל את גופי החיסכון לטווח ארוך, חברות הביטוח, קרנות הנאמנות, התיקים המנוהלים, פמילי אופיסים, קרנות גידור ועוד. זאת באמצעות שינוי המהות של פלטפורמת הרצף והפיכתה למערכת רחבה בהרבה מכפי שהיא כיום. ברשות מקווים שברבות השנים יהיה מדובר במסלול שיוביל חברות שכיום לא נמצאות בבורסה להצטרף לבורסה ולהפוך לציבוריות. זאת משום שכבר כיום, בדרך כלל, האג"ח שנסחרות ברצף מוסדיים מונפקות לאחר מכן גם למסחר הרגיל בבורסה.

ה"רצף מוסדיים" נוסד במהלך שנת 2004, כמערכת מסחר בין גופים מוסדיים וכשירים שבה ניתן לגופים האלה - ולא למשקיעים מהשורה - מסחר באג"ח ובאג"ח להמרה שלא עברו את כל הדרך המכבידה שנדרשת מאג"ח שמונפקות לציבור כולו. למעשה, הרצף הינו מערכת למסחר באג"ח וניירות ערך מסחריים שלא הונפקו לציבור ושאין להם תשקיף כך שדרישות הגילוי והדיווח בגינם פחותות בהרבה ממה שנדרש מחברות ציבוריות או חברות מדווחות, והוא כפוף להבנות בין החברה המגייסת לבין המוסדיים שהעמידו לה את האשראי.

הרצף מקצר את ההליך להנפקה מצד החברות שרוצות לגייס כסף, ומקטין את ההתחייבויות שלהם, אך גם פותח בפניהם "רק" את השוק המוסדי, שמהווה מרכיב מרכזי ואף משמעותי בשוק ההון. כיום נסחרות ברצף מוסדיים 53 סדרות בשווי כולל של כ-35 מיליארד שקל.

ברשות ניירות ערך דנים כבר זמן רב בנושא הנגשת השוק המוסדי לקהלי יעד חדשים, ובראשם חברות ההייטק וגם העסקים הקטנים והבינוניים. הטיפול בנושא זה הואץ לאחרונה משום האתגרים שנוצרו כתולדה ממשבר הקורונה, שמהווה זרז שממריץ את פיתוח הבורסה. גם הבורסה עצמה ביקשה לא אחת בעבר לפתוח את הרצף מוסדיים לכל מוצר ולא רק אג"ח, דבר שעתה קורה. עם זאת, נדגיש, ההיתר של הרשות מאפשר לבורסה להרחיב את הרצף לכל סוגי ניירות הערך ולא רק חוב רק לחברות משלושת התחומים כאמור מעלה, וזאת במטרה להפגיש את השוק המוסדי הנזיל עם שלושה קהלי יעד הצמאים למימון ושרשות ניירות ערך חפצה להקל עליהם.

גורמים מעורים מסבירים כי ברשות ניירות ערך "זיהו עתה צמא למימון, כשהתקופה האחרונה רק חידדה עבור אנשי הרשות את הצרכים המימוניים של העסקים שלא רוצים לעשות את כל המהלך של הפיכה לחברה ציבורית (ברצף אין עלויות, משאבים ובעיקר דרישות גילוי, שנדרשים מחברה ציבורית, ר"ש). ברשות מקווים שזה יהיה צעד מקדים להפיכתן בהמשך הדרך של החברות שיצטרפו מעתה לרצף לחברות ציבוריות 'רגילות' ובאופן מלא". עוד אומרים אותם גורמים כי "נראה שברשות גם מקווים שיהיה מסלול מקל לקרנות סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, שיוכל לגייס הון מקרנות שיסתייעו במוסדיים לצורך מימון, וכך יגיעו כספי המוסדיים הנזילים מאוד לחברות קטנות בקשיים באמצעות גופים מנהלים מתמחים".

ההחלטה האמורה של מליאת רשות ניירות מהווה מעבר של המשוכה העיקרית שעמדה בפני עשיית השינוי האמור, אך היא עדיין לא מהווה סוף פסוק. זאת משום שעליו לעבור עוד משוכות בטרם השינוי יתבצע בפועל. כך, כרגע יש החלטת רשות לקדם זאת כשהשינוי בפועל דורש את שינוי תקנון הבורסה, שעליה מוטל עתה להוביל את השינויים בתקנון שלה ולשוב לרשות ניירות ערך כדי לקבל את אישורה לשינוי ולפרטי ביצועו.

המהלך הזה מתחבר למהלכים אחרים שהמדינה מובילה דרך הרגולטורים ורשות החדשנות הרלוונטיים למתן הקלות למוסדיים ואחרים שישקיעו בהייטק הישראלי, בין היתר בתקנות הון וכו'. גם גואטה ורשות ניירות ערך כבר הבהירו כי הם רואים בחיבור בין השוק המוסדי וענף ההייטק יעד חשוב, כשהרשות אף השיקה מהלך משותף עם רשות החדשנות למימון אנליסטים בתחום. השימוש בפלטפורמה של הרצף המוסדי מסייע מאוד בהיבט זה. כמו כן, ברשות רואים את המהלך ככזה שיסייע גם למוסדיים עצמם דרך גיוון סוגי החברות שבהן הם משקיעים, תוך הרחבת ההון הציבורי שיושקע בהייטק המקומי. 

הבורסה תובעת את המדינה ב-20 מיליון שקל בגין אי תשלום דמי רישום

הבורסה לניירות ערך הגישה אתמול לבימה"ש המחוזי בת"א (כלכלי) תביעה בגובה 20.1 מיליון שקל כנגד לא אחרת מאשר מדינת ישראל. התביעה הוגשה בטענה שהמדינה אינה משלמת לבורסה את דמי הרישום בגין רישום אג"ח למסחר בבורסה במסגרת מאגר ההשאלות של משרד האוצר, ששיעורם "0.004% משווי של האג"ח (או 0.0007% עבור אג"ח ממשלתית קצרה)".

בתביעה טוענת הבורסה כי "המדינה נמנעת מלשלם את החוב ומתחמקת מתשלומו, בטענות שונות, חסרות כל בסיס משפטי או עובדתי". עוד טוענת הבורסה כי ניסתה ליישב את המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט ואף הציעה למדינה "לפנים משורת הדין" הצעות שמוגדרות על ידה כ"מרחיקות לכת". כל זאת קורה לאחר שהבורסה הפכה אשתקד לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות במדדיה שלה עצמה בתום הליך ארוך שנים של הפיכה לחברות "רגילה" למטרות רווח.

בכתב התביעה צויין כי בבורסה נהיו מודעים לנושא בתחילת 2019, וכי ניסו להסדיר זאת עם המדינה עם הקלה חריגה בדמות תשלום על 2019 ואילך ללא השבה על העבר, ללא הצלחה. עוד על פי כתב התביעה, המדינה צריכה לשלם לכאורה בגין הנפקת אג"ח בין מאי 2013 ועד סוף הרבעון הראשון ב-2020 - מלוא תקופת ההתיישנות.

על פי הערכות, המדינה לא שילמה דמי רישום כאמור גם קודם למועד האמור, לפי גרסת הבורסה, כך שסך התשלומים שלא שילמה המדינה לכל אורך השנים מוערך בסכום גבוה בהרבה. גורם בשוק התייחס לכך ואמר כי "המדינה עצמה מתנערת מתשלומים שהיא חייבת לשלם. מה יעשו גופים חלשים מהבורסה שאינם יכולים לתבוע את התשלומים שמגיעים להם?". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988