דעה: גאים בארון או ידועים בציבור

מה קורה כשבני זוג לה"טבים פונים לבית המשפט לצורך קבלת זכויות על בסיס השותפות ביניהם?

זוגות חד-מיניים / צילום: שאטרסטוק
זוגות חד-מיניים / צילום: שאטרסטוק

המונח "ידועים בציבור" יוצר רושם מוטעה לפיו ידיעה ציבורית על מערכת היחסים המחייבת בין בני הזוג היא תנאי בסיסי ומהותי להכרה בה. בפועל לא נדרשת הכרה פומבית במערכת היחסים, אך עם זאת בהיעדר מסמכים פורמליים למיסוד הקשר, מרבית התביעות בין ידועים בציבור אכן מתבססות על הבאת עדים חיצוניים, על-מנת לאשר ולהוכיח את קיומו של הקשר וטיבו.

שני פסקי דין, העוסקים בזוגות גאים בארון, מחדדים את הקושי בין הרצון להסתיר את קיומה של מערכת היחסים מפני הציבור, לבין ההכרח לחשוף את קיומה לצורך קבלת זכויות על בסיס השותפות.

פסק הדין הראשון עוסק בבני זוג שחלקו מגורים בדירה אחת במשך 9 שנים, אך הסתירו את יחסיהם בארון מבני משפחתם וסביבתם, ודאגו ליצור את הרושם שמדובר רק בשותפים לדירה. הם נמנעו מגילויי חיבה אינטימיים בפומבי, ובתקופות מסוימות אפילו הכניסו שותף נוסף לדירה.

על אף היעדר הכרה ציבורית במערכת היחסים בין בני הזוג וההסתרה רבת-השנים, בית המשפט קיבל את טענת התובע כי מערכת היחסים ביניהם עלתה לכדי מעמד של ידועים בציבור. הוא ביסס את הכרעתו על עדות מספר חברים קרובים מהקהילה הלהטב"ית שידעו על מערכת היחסים, וכן על תכתובות אינטימיות שהוחלפו בין הצדדים.

במקרה זה בן הזוג התובע אומנם זכה בהכרת בית המשפט להיותו ידוע בציבור לשעבר של בן זוגו, אך תביעתו העיקרית לקבלת זכויות ברכושו נדחתה, לאחר שנקבע כי בן הזוג הנתבע, שהיה "קמצן" ידוע וחרד לרכושו, הקפיד לאורך השנים על הפרדה כלכלית מלאה בין הצדדים.

על אף שהתובע הפסיד בתביעתו, בית המשפט "העניש" את בן הזוג הזוכה בקבלת הוצאות משפט מופחתות, מאחר שהתכחש לעצם היות בני הזוג ידועים בציבור, ולא הסתפק בהגנה על רכושו.

פסק דין נוסף בנושא זה עסק בבני זוג גאים, שמערכת היחסים ביניהם הוסתרה מהציבור במשך עשרות שנים, עד שבעקבות מותו של אחד מהם בגיל 92, בן זוגו תבע לקבל קצבת שארים מעיריית תל-אביב, מקום עבודתו של המנוח.

מדובר במערכת יחסים לא קונבנציונלית, מכמה בחינות: בין בני הזוג היה פער גילים של למעלה מ-30 שנה, הם החלו לנהל את מערכת היחסים האינטימית ביניהם כשבן הזוג המנוח כבר היה אלמן וסב לנכדים, ולאורך השנים הם שמרו על דירות מגורים נפרדות.

לאור עובדות אלה ועוד, עיריית תל-אביב התנגדה להכרה בתובע כידוע בציבור של המנוח, אך גם במקרה זה בית המשפט קיבל את טענות התובע, על אף הסתרת טיבה האמיתי של מערכת היחסים בין הצדדים מקרובי משפחה ומכרים, בהתבסס על עדויות של העדים המעטים שידעו על קיומה' ותכתובות המעידות על יחסים אינטימיים.

לגבי בני זוג נשואים, החוק עונה באופן ברור על שתי שאלות: האם קיימת מערכת יחסים מחייבת, והאם הצדדים התכוונו ליצור במסגרתה שיתוף רכושי, בעוד שבקרב בני זוג ידועים בציבור, גבר ואישה או חד-מיניים, לעומת זאת, כמעט כל פנייה לבית המשפט דורשת את הוכחת טענות בסיסיות אלה.

כדי לחסוך את חלקו העיקרי של המאבק המשפטי במקרה של פרידה או מוות ואת הצורך להסתמך על עדויות והתכתבויות אקראיות, מומלץ לכל זוג ידועים בציבור לערוך ביניהם הסכם ממון, המסדיר את טיב יחסיהם, וההסדרים הכלכלים הנכללים בו. מאחר שהסכם הממון נערך בין בני הזוג בלבד, ואף אישורו בבית המשפט נעשה בהליך חסוי מהציבור, אין כל מניעה מעריכת הסכם ממון גם עבור בני זוג שהם, או מערכת היחסים ביניהם, נמצאים בארון.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר בנושא

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988