ממשלת אחדות | פרשנות

פרשנות - לא איזונים ולא בלמים: ההסכם על ממשלת האחדות לא מותיר כלי פעולה לאופוזיציה

לראשונה בתולדות המדינה, הותיר ההסכם הקואליציוני לאופוזיציה ראשות ועדת כנסת אחת בלבד וסילק את נציגיה מהוועדה לבחירת שופטים • גנץ הבטיח לחזק את הדמוקרטיה, אבל בכניסתו לממשלה הוא רומס את האופוזיציה

יאיר לפיד, איימן עודה, ניצן הורביץ, אביגדור ליברמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת, תמר מצפי, רפי קוץ
יאיר לפיד, איימן עודה, ניצן הורביץ, אביגדור ליברמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת, תמר מצפי, רפי קוץ

"בל נטעה, לא אתפשר על העקרונות שאכן עבורם הצביעו למעלה ממיליון אזרחים. נתניהו יודע זאת היטב והוכחנו זאת היטב בימים האחרונים. לא נתפשר על הדמוקרטיה" - כך אמר ח"כ בני גנץ בנאום כניסתו לתפקיד יו"ר הכנסת, ביום 26 במרץ 2020. זה לא היה לפני זמן רב, וגנץ הדגיש אז שמטרת המשא ומתן הפוליטי שהוא מבצע היא "לבנות את הדמוקרטיה ולחזק אותה".

העילה הרשמית הייתה משבר הקורונה, המתים, הבעיות הרפואיות, מכונות ההנשמה, מיגון לצוותים הרפואיים והלחץ הכלכלי.

אולם גנץ אמר שהוא אינו שוכח מה באמת חשוב לישראל לטווח הרחוק: "בעודנו נאבקים בקורונה, נחזק את הדמוקרטיה, נסדיר את מערכת האיזונים והבלמים שלה, נפסיק את המתקפות משולחות הרסן עליה של שרים חסרי אחריות, נוריד מהפרק רעיונות לפגוע בבית המשפט ובפרקליטות ונפעל לאחות את הקרעים בינינו", הוא אמר.

אולם עם פרסום ההסכם הקואליציוני שעה לפני פתיחת יום השואה בישראל, מעט מאוד נותר מן האמירות הפומפוזיות של גנץ.

137 נבחרי ציבור

מעבר לקואליציה המנופחת והבזבזנית, בחתימה על ההסכם עם הליכוד גנץ נתן ידו לכך שהאופוזיציה תהיה חלשה ומנודה מתמיד. האופוזיציה בכנסת ה-23 תיראה כדלקמן: יש עתיד-תל"ם - 16 ח"כים בראשות יאיר לפיד ומשה יעלון; הרשימה המשותפת - 15 ח"כים בראשות איימן עודה ואחמד טיבי; ישראל ביתנו - 7 ח"כים בראשות אביגדור ליברמן; מרצ - 3 ח"כים בראשות ניצן הורביץ; מפלגת העבודה - חברת הכנסת מרב מיכאלי שמסרבת לשתף פעולה עם הקואליציה. בסך הכול מדובר ב-42 ח"כים שתפקידם יהיה לשבת בוועדות הכנסת.

בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן שולבו מספר רב של סעיפים המבטלים את זכויות האופוזיציה המסורתיות בישראל.

בניגוד לכל הבטחותיהם של כחול לבן, הם ויתרו לליכוד בנוגע להרכב הוועדה למינוי שופטים ואיפשרו מצב שלאופוזיציה לא יהיה בה נציג. הם החליטו ששני ח"כים מן הקואליציה יישבו בוועדה, צבי האוזר ואסנת מארק (שהיא עדיין לא ח"כית ועליה להמתין ששני שרים יתפטרו). בנוסף, ועדת הקורונה שהוקמה רק לאחרונה והובלה על ידי ח"כ עופר שלח מיש עתיד, תועבר לידי הליכוד. בכחול לבן סיפרו בשבועות האחרונים שהם עושים מאמץ לשמור ועדה זו בידי האופוזיציה, מתוך "דאגתם הכנה" לחבריהם לשעבר ביש עתיד. אך הדבר התגלה כעורבא פרח.

החלק הבעייתי ביותר בהסכם הקואליציוני הוא שבראשות 11 ועדות הכנסת (מתוך 12) יעמדו רק ח"כים מן הקואליציה. הנוהג בישראל היה שבידי האופוזיציה מוחזקות ועדות כגון כלכלה, שוויון מגדרי, המאבק בסמים, זכויות הילד ועוד. כעת הקואליציה השתלטה על כל הוועדות למעט הוועדה לביקורת המדינה, אשר לפי חוק בראשה עומד נציג מן האופוזיציה.

המצב שבו הרשות המבצעת, הממשלה, מונה 52 איש (השרים וסגני השרים), הוא מצב חדש. אז מי יישב בוועדות, מי יעסוק בפיקוח על הממשלה, מי יציעו חוקים ויקדמו אותם בוועדות?

כדי לפתור את "הבעיה" הזו, הוסכם על חקיקת "חוק נורבגי מורחב", שלפיו חלק מהשרים יתפטרו, ו-17 חברי כנסת חדשים, המצוינים במעלה הרשימות, יושבעו לכנסת. המהלך הזה יבוצע תוך דילוג על הרשימות שנכנסו לכנסת, כך שחברי יש עתיד-תל"ם לא ייכנסו כח"כים, אלא דווקא האנשים המסוימים של חוסן לישראל.

בחקיקה הנ"ל, שתחייב שינוי חוק יסוד הממשלה, יש בעייתיות רבה, שכן היא מאיינת את רצון הבוחר שהצביע לרשימת כחול לבן במלואה ולא הצביע לקבוצות קבוצות של שברי מפלגות. ייתכן שעתירה לבג"ץ תהפוך אותו לכזה שאינו יכול לחול רטרואקטיבית.

אך אם תושלם החקיקה הזו, ייצא מכך שבכנסת ה-23, הציבור בחר ב-120 ח"כים, אך מממן בכספי ציבור 137 נבחרי ציבור, על המשמעות הכלכלית של לשכות, יועצים, עוזרים, ורכבים לכל אותם אנשים.

החוק הנורבגי המורחב מטה את המפה הפוליטית לטובת הקואליציה וספק אם יעמוד בביקורת משפטית. אם ההסכם הזה ייושם כלשונו, מדובר בשינוי משטרי. מה תפקיד האופוזיציה בכנסת? להצביע נגד החוקים? להעלות שאילתות ולשאת נאומים? ההחלשה של האופוזיציה כפי שנעשית בהסכם הזה, מזכירה משטרים שבהם מוצגת לראווה אופוזיציית קישוט נטולת תפקידים בבית המחוקקים.

עודף רגולציה

ועוד נקודה אחת על אידאולוגיה ומעשה: מספר של 36 שרים מחייב המצאת משרות יש מאין, עם צוות, לשכה ותקציב.

משרדים אחרים שיפוצלו, כדי שאפשר יהיה לתת תפקיד לכל אדם, יביאו את הדמוקרטיה הישראלית לכשל מבני ברור. הרבה שרים, כלומר, הרבה רצונות להשפיע על תהליכים, הרבה דעות, ועדות חדשות, סרבול של רגולציה וסיכומי דיון.

נתניהו מטיף במשך שנים להפחתת הרגולציה בישראל ונוהג להתפאר כיצד הוא הצליח במשימה, אך במציאות היומיומית, 36 שרים משמעותם ריבוי רגולציה ועוד זרועות ממשל המחפשות כותרות, עשייה והשפעה על הציבור. הנזק העקיף למשק הישראלי מקיומם של עשרות שרים ברור.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988