מכון ויצמן תוקף את משרד הבריאות: "מתחמקים מאחריות"

במכון ויצמן תוקפים את משרד הבריאות בתגובה להאשמות כי המכון שגה בבדיקת דגימות של בני הגיל השלישי • במשרד הבריאות סירבו להגיב לשאלת "גלובס" בנוגע לכמה בדיקות שתוצאותיהן בספק הושבו לאזרחים כחיוביות

מעבדה לבדיקת קורונה / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ
מעבדה לבדיקת קורונה / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

לאחר שאתמול (ו') התברר כי יותר מעשרה בני הגיל השלישי אושפזו כחולי קורונה במחלקות ייעודיות בבתי חולים למרות שבבדיקה חוזרת שבוצעה התבררו כבריאים, מכון ויצמן, בו נבדקו הדגימות, תוקף היום (שבת) בחריפות את משרד הבריאות ואומר: "מכון ויצמן למדע קורא למשרד הבריאות להמשיך ולפעול יחד, בשותפות אמת ובהגינות, במאבק הלאומי בקורונה, לטובתם ולרווחתם של כל תושבי ישראל. התחמקות מאחריות ו"חיפוש אשמים", מקומם לא בתחומי המדע והרפואה".

אתמול התברר כי בבית החולים אסותא באשדוד אושפזו 9 קשישים מהמוסדר הגריאטרי "בית הדר" במחלקת קורונה בשל תוצאות בדיקה שגויות, ואילו היום הודיע בית החולים קפלן ברחובות כי בשטחו אושפזו שלושה מטופלים מאותו מוסד, גם הם - התבררו כבריאים בבדיקת קורונה חוזרת שנעשתה בבית החולים עצמו.

"קלטנו למחלקת הקורונה 9 חולים, מתוכם 6 מונשמים כרוניים, כולם בריאים כשור, בלי חום ובלי כלום", כתב ד״ר טל ברוש, מומחה למחלות זיהומיות מאסותא אשדוד לעמיתיו בהודעת ווטסאפ. זה היה נראה לי משונה ולכן חזרתי על הבדיקות, והפלא ופלא - הם שליליים לחלוטין. בברזילי ובקפלן ביצעו גם בדיקות וגם שם יש שליליים. עכשיו אנחנו עם 14 קשישים/מונשמים כרוניים ששכבו 3 ימים בתוך מחלקות קורונה ונמצאים בסיכון גבוה למחלה, וצריך למצוא להם פתרון כלשהו".

רק בשבוע שעבר הצטרף מכון ויצמן למעבדות הממשלתיות בבדיקת הדגימות, כאשר מעבדתו בימי שגרה איננה מיועדת לבדיקות מעבדה בדומה לקופות החולים המתורגלות בכך. לאחר המקרה, התברר שהתשובות השגויות נמסרו לאחר ביצוע הדגימות בויצמן. כעת, אומרים בהודעה תקיפה מטעם המכון: "מכון ויצמן למדע העמיד לרשות משרד הבריאות מעבדה מתקדמת, שפועלת תחת ניהול של משרד הבריאות. 5 בדיקות, ולא 11 כפי שדווח בטעות, מבית-האבות "בית הדר" שנמצאו במעבדה זו חיוביות, ובבדיקה נוספת נמצאו שליליות, נבחנו ופורשו כחיוביות על-ידי משרד הבריאות, לפי הקריטריון שמגדיר מקרים גבוליים כ'חיוביים'".

עוד הוסיפו במכון ויצמן כי "הטענה שלפיה מקור התוצאות הגבוליות שפורשו כחיוביות הוא בזיהום במעבדה, נבדקה לעומק על ידינו ועל-ידי משרד הבריאות - ונמצאה לא נכונה בעליל. לפי דוח בדיקה של משרד הבריאות, מקור אי ההסכמה באותן 5 בדיקות "נעוץ בפרשנות התוצאות ולא באיכותן". ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדברי מכון ויצמן: "משרד הבריאות עובד יחד עם מכון ויצמן בתיאום ושיתוף מלא למען הצלחה במשימה הלאומית המשותפת".

מתגובת מכון ויצמן עולה השאלה - האם ישנו נוהל לפיו "תוצאות גבוליות" נמסרות לנבדקים כחיוביות, ואם כך, כמה חולים מאומתים שתוצאותיהם אינן חד משמעיות מאושפזים במחלקות קורונה ובמלוניות, וכמה תוצאות דגימה מתוך 13 אלף החולים המאומתים בישראל, הינן 'תוצאות גבוליות' ולא חד משמעיות, והאם מידע זה נמסר לחולים עם קבלת התוצאה. משרד הבריאות סירב, אתמול והיום, לענות לשאלות "גלובס" בנושא זה.

מכון ויצמן איננו מכון מורשה לבדיקת דגימות מעבדה לפי חוק "בריאות העם", והוא מהווה מעין 'מערכת עוקפת' שאושר אד-הוק על ידי משרד הבריאות, לשם בדיקות הקורונה. זאת, למרות שפרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, התנגד לכך תחילה ואמר בוועדת הקורונה שהוא חושש כי מעבדה כמו זו של מכון ויצמן, שאיננה מתורגלת בעבודת הבדיקות, עלולה לטעות וגם לסכן את הסטודנטים העובדים בה. בניגוד למעבדות המורשות, המתקשרות עם קופות החולים באופן שוטף ומשתמשות באותן מערכות, מכון ויצמן מאידך, בהיותו גורם חיצוני, מעביר את תוצאות הדגימות למשרד הבריאות, והמשרד אחראי על העברתן לקופות החולים.

"אנחנו מחברים עם הקליניקה ומבצעים אימותים של הבדיקות, ולא משחררים תשובות 'גבוליות', אלא חוזרים לפציינטים ואומרים שלא דגמו טוב. דגימות שיש ספק לגביהן, אנחנו מציבים לידן תגובות חיוביות ובודקים לפי הגרף שלנו. אנחנו יוצרים קשר עם הרופא והמטופל לדעת לפעמים את הרקע הקליני של החולה, במידה ויש לנו ספק. אם יש לנו ספק, אנחנו יוצרים קשר עם הרופא. אם יש לנו עדיין ספק, אנחנו מבצעים אימות מול מעבדות אחרות", מספרת אסתר אדמון, מנהלת מעבדה ויו"ר הסתדרות הביוכימאים והמיקרוביולוגים. "משרד הבריאות נתן למכון ויצמן להתגלח על חשבון בריאות הציבור. זה כמו שמחר לא יהיה רופא, ויכניסו סטז'ר לחדר ניתוח. האם מישהו היה מוכן שבן משפחה שלו ינותח על ידי סטז'ר? כדי לצבור מיומנות וידע של מעבדה רפואית, הדרך שלהם עוד ארוכה. המעבדות הרפואיות היו יכולות לספק את הצורך הזה, זה לא בית חרושת, מדובר בחיי אדם".

הגישה הראשונה של משרד הבריאות שלבדיקות אין חשיבות גבוהה ולכן לא הכינו את המעבדות בזריזות. חודש וחצי עבדה רק מעבדה אחת, בשיבא, ורק אחרי שהייתה שם הדבקה, נפתחו עוד מעבדות. רק אחרי שנלחמנו, עוד מעבדות נכנסו לעבודה. באופן יזום התחלנו לבנות יש מאין. אנחנו היינו צריכים להילחם כדי לעבוד 24 שעות ביממה, ועד עכשיו אף אחד במשרד הבריאות לא ישב והתייעץ איתנו על נושא שהוא היום יום שלנו. ההתנהלות היא פזיזה ופופוליסטית. מישהו דחף את זה בצורה הפוכה, נגד הזרם. אני מקווה שלא יחזרו על אותן טעויות גם עם הבדיקות הסרולוגיות".

צרו איתנו קשר *5988