גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גל הונאות ברשת, גניבת פרטי אשראי, הלבנת הון ואיומי סייבר: כך תמזערו את הסיכוי ליפול בצד האפל של קניות ברשת

הרשות לאיסור הלבנת הון ממליצה לגופים הפיננסיים לגלות ערנות כלפי עלייה אפשרית בהונאות רשת, והיא לא היחידה ● בתקופה של ריבוי קניות אונליין יש כמה דברים פשוטים שכדאי לשים אליהם לב כדי למזער את הסיכון ליפול קורבן לתקיפות סייבר

קניות אונליין / צילום: יח"צ
קניות אונליין / צילום: יח"צ

בהתאם להנחיות הממשלה, כ' נמצאת בבית עם ילדיה בשבועיים האחרונים. מלבד הזמנת קניות בסופר, רוכשת כ' מעת לעת מוצרים אונליין. לאחרונה קנתה לאחותה מתנה מחנות "הום סטייל" ורכשה משם עוד כמה מוצרים וגם קנתה קצת בגדים לילדים ברשת פוקס. אבל היא לא רכשה משהו יקר במיוחד, וההוצאות שלה על "שופינג" ירדו דרמטית בתקופת משבר הקורונה.

ביום שישי שעבר ניסתה כ' להזמין מוצר מסוים אונליין, והופתעה לגלות כי האשראי שלה נדחה. היא ניסתה שוב - ושוב האשראי נדחה. כשנכנסה לאפליקציה של חברת האשראי גילתה כי היא הגיעה לתקרת האשראי שלה - 20 אלף שקל. היא לא הבינה מה קורה. היא באמצע חודש החיוב, ומעולם לא קרה שהגיעה לתקרת האשראי. איך דווקא בבידוד, כשהיא בקושי מבזבזת כסף, הגיעה לתקרה? אז היא בדקה חיוב-חיוב וגילתה שם כמה חיובים מוזרים: ארבע העברות בסך 1,500 שקל שבוצעו באמצעות אחת מאפליקציות התשלומים, ועוד חיוב אחד של 500 שקל מאותה אפליקציה. כל החיובים בוצעו ברצף יום קודם לכן (ביום חמישי), תוך זמן קצר מאוד.

"אני בקושי קונה ובקושי יוצאת מהבית, אז לא הבנתי איך הגעתי לתקרת האשראי. כשראיתי בפירוט האשראי העברות באפליקציית התשלומים, ישר כעסתי על הילדים", מספרת כ' ל"גלובס". "הייתי בטוחה שהם התעסקו לי בטלפון, ולחצו בטעות".

מהר מאוד התברר ל-כ' שאלה לא הילדים ולא טעות. "נכנסתי לאפליקציית התשלומים וראיתי שאין שם זכר להעברות שבוצעו, אז זה כבר היה מוזר מדי. התקשרתי מיד לחברת האשראי וביטלתי את הכרטיס, ואמרו לי שמחלקת ביטחון יחזרו אלי".

חברת האשראי טיפלה בבעיה

כשמחלקת הביטחון של חברת האשראי חזרה אל כ' התמונה הובהרה: היא נפלה קרבן להונאה. פרטי האשראי שלה נגנבו. הגנב השתמש בשם "אלי אלי" והעביר לעצמו - לחשבונות עם שמות מוזרים אחרים שפתח באפליקציית התשלומים - כסף מהחשבון שלה. אלי אלי ניסה לבצע העברות נוספות אך כשהגיע ל-6,500 שקל נחסמה האפשרות להעביר כספים נוספים רק בגלל שהגיע לתקרת האשראי של כ'.

בהמשך התברר, כי אלי אלי ניסה לבצע העברות לעצמו מחשבונה של כ' גם דרך אפליקציית "ביט", אך הוא נחסם בניסיון הראשון, היות שהוא אינו מזוהה כבעל החשבון באפליקציה. לאחר שכל הדרמה התגלתה בחנה כ' את כל ההודעות שקיבלה במהלך סוף השבוע וגילה שהיא קיבלה מ"ביט" מספר הודעות טקסט המזהירות אותה על העברות חשודות שמישהו מנסה לבצע מחשבונה. בהודעה צוין: "מישהו משתמש בפרטים שלך. אנא צור אתנו קשר". אך בשעה שבאפליקציית "ביט" הפעילו אמצעי אבטחה, האפליקציה השנייה לא עשתה אותו הדבר, וכך התאפשר ביצוע ההונאה.

בינתיים כ' כבר קיבלה את כספה בחזרה מחברת האשראי, אך החוויה הלא נעימה נשארה. "זו תחושה נוראית לגלות שלמישהו היה את הפרטים שלך, והוא עושה בהם שימוש וגונב ממך. ניסיתי לשחזר מתי העברתי את האשראי שלי למישהו בטלפון, והדבר היחיד שנזכרתי בו היה שביום חמישי, יום לפני התקרית, קיבלתי טלפון מהדואר על כך שחבילה שהזמנתי מחו"ל הגיעה ושהם יעבירו לי אותה עם שליח הביתה, בעלות של 35 שקל, וביקשו ממני את האשראי. אמרתי להם שאני חוששת להעביר פרטי אשראי בנייד, אך הם נתנו לי את כל פרטי ההזמנה שלי, מה בדיוק הזמנתי, מאיזו חנות, מה העלות ועוד - והשתכנעתי. באמת גבו ממני 35 שקל באשראי מהדואר והשליחות הגיעה, אבל ההעברות באפליקציית התשלומים שבמסגרתן נגנב ממני הכסף, נעשו מיד לאחר השיחה הזאת, אז אני לא יודעת מה לחשוב".

כ' התקשרה לחברה המפעילה את אפליקציית התשלומים ושאלה אותם: "אתם רואים שמישהו אחר משתמש בפרטים שלי וזה לא מעורר אצלכם אור אדום?" והם השיבו שלא. כ': "אין להם שום דגלים אדומים. אני הייתי מצפה שגם אם הבן שלי או השכנה שלי עושים משהו חריג בחשבון שלי, ועוד תוך שימוש בשם שהוא לא שלי, הם יראו את זה ויתריעו על זה".

כ' היא לא היחידה שנפלה לאחרונה קרבן להונאת אשראי והונאות שמבוצעות באמצעות אפליקציות שונות. בצד האפל של משבר הקורונה משגשגים רמאים ועבריינים המנצלים את חולשתם של אחרים, חוסר הערנות או חוסר תשומת-הלב בתקופה זו.

הרשות להלבנת הון מתערבת

על הרקע הזה, מפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור קריאה לגופים הפיננסיים המפוקחים להגברת הערנות לניסיונות הלבנת הון ומימון טרור בצל נגיף הקורונה. המוסדות הפיננסיים וגורמים מפוקחים אחרים מתבקשים שלא להירדם בשמירה, לשים לב לפעילות פיננסית בלתי רגילה בצל משבר נגיף הקורונה, ולעדכן את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

לדברי ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "התופעה של ניצול משברים הומניטריים ופיננסיים לפעילות של פשיעה ומימון טרור על-ידי פעילי טרור ועבריינים מוכרת בעולם. כבר עתה, בצל משבר הקורונה, אנו מזהים מעבר משמעותי של פעילות הפשיעה והלבנת ההון למרחב המקוון וסוג של 'עבודה מהבית' גם על-ידי עבריינים.

"לכן, דווקא בעת הזו נדרשת עירנות מוגברת מצד הגופים המפוקחים, זאת על-מנת למנוע את הניצול לרעה של המשבר בידי עבריינים להלבנת הון ומימון טרור באמצעותם. המסמך שאנו מפרסמים היום נועד לשתף את הסקטור הפרטי במגמות הפשיעה הפיננסית המזוהות כעת על-מנת לסייע להם לזהות פעילות רלוונטית אצלם, לצמצם הניצול לרעה של המצב ולהגן על כספי הציבור מפני פשיעה זו".

ההתמודדות עם משבר הקורונה הובילה לשינויים בהתנהלות השגרתית במדינה ובעסקים, וכן לחוסר יציבות כלכלית. ברשות מדגישים, כי שינויים אלה עלולים לתרום להתגברות או שינוי בדפוסי פעילות עבריינית ולהעצמת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור.

בין השינויים, מתייחסים ברשות לאיסור הלבנת הון לצמצום משמעותי של שוק העבודה ועלייה חדה באחוז המובטלים וחסרי הכנסה והצורך גובר באשראי, לרבות מימון חוץ בנקאי, לשם קיום פעילות עסקית ופיננסית, כתוצאה מירידה חדה בהכנסה. בנוסף מציינים את הצמצום בתנועה, לרבות תנועה אווירית וסגירת גבולות בעולם ואת העלייה החדה בביקוש לרכישת מוצרים שאינם נפוצים בשגרה, דוגמת ציוד היגיינה ומיגון רפואי. ברשות גם מציינים גם את הגברת השימוש באמצעים דיגיטליים לעבודה, לקבלת שירותים ולרכישת מוצרים.

עלייה הונאות פישינג

אחד הסיכונים אשר עלול לנבוע משינויים אלה הוא עלייה בהונאות, והתאמתן לתקופה. "יש חשש לעלייה בפעולות הונאה וזאת בשל ניצול הנסיבות שנוצרו בצל משבר הקורונה, וביניהן - המחסור בציוד היגייני ורפואי, עלייה בשימוש באמצעים דיגיטליים לרכישת שירותים ומוצרים ולחצים כלכליים שאיתם מתמודד הציבור. בנוסף, אוכלוסיית הקשישים, שפעמים רבות נופלים קורבן לפעולות הונאה באופן כללי, עלולים להיות חשופים במיוחד בצל וירוס הקורונה, אשר מסכנת אותם במיוחד", נכתב במסמך.

הראשונה מקרב ההונאות שהתגברו בתקופה האחרונה היא הונאת ה"פישיניג" (דיוג). מטרת הפישינג היא איסוף פרטי לקוחות ופרטי חשבונות בנק של אזרחים, ולקיחת כספים במרמה. ברשות מסבירים, כי "העבריין יכול ליצור קשר עם הקורבן באמצעות דואר אלקטרוני אישי או בתפוצה רחבה, אתר מזויף או טלפון. ייתכן והעבריין יציג את עצמו כמוכר ציוד היגייני או רפואי, נותן שירותי רפואה או נציג של ארגון או גוף מוכר ולגיטימי כגון ארגון הבריאות העולמי, קופת חולים או ארגון צדקה. העבריין יבקש מהקורבן להעביר פרטי הזדהות, פרטי כרטיס אשראי או חשבון בנק, דבר שיאפשר לעבריין לגנוב פרטים אישיים ובאמצעותם לגנוב כספים מהקורבן".

מסרוני SMS ולינקים מטעים 

לא מדובר באיום תיאורטי בלבד. משטרת ישראל הודיעה, כי במהלך סוף השבוע התקבל דיווח ביחידת הסייבר בלהב 433 על פעילות של תשתית פישינג (דיוג) אשר נועדה לאיסוף פרטי לקוחות ופרטי חשבונות בנק מאזרחים בישראל. מתווה ההונאה מתבצע באמצעות שליחת מסרוני SMS המכילים קישורית לאתר הנחזה להיות נטפליקס ולשירות התשלומים Paypal.

בהודעות המתחזות לנטפליקס נכתב "לא הצלחנו לעבד את התשלום האחרון שלך. כדי להמשיך וליהנות מנטפליקס יש לעדכן את פרטי התשלום opu57.com?Netflix.com". בהודעות המתחזות לחברת Paypal נכתב: "שלום אדוני. קיימת פעילות חשודה בחשבונך, היכנס עכשיו כדי לאשר את חשבון https://bit.ly/ppl_benni ", וכן נשלחו עוד מספר הודעות באותו הסגנון.

בנוסף, מתייחסים ברשות להונאות של צרכנים שמבצעים רכישות אונליין. זאת, על רקע העלייה בכמות ההזמנות הטלפוניות במסגרתן נאלצים הצרכנים לתת את פרטי כרטיס האשראי, לצד מספר תעודת הזהות, לגורמים אשר אין בקרה על עמידתם בכללי האבטחה המתחייבים.

ברשות מתארים את שכלול שיטת ההונאה כך: "גניבת פרטי כרטיס אשראי היא תופעה עבריינית מוכרת. באופן רגיל, הגנב מנצל את פרטי כרטיס האשראי הגנוב על-מנת לרכוש מוצרים או שירותים בבתי עסק (פיזיים או מקוונים). בתקופה בה יש קושי לממש את פוטנציאל הרכישות בבתי-עסק, מחפש הגנב ערוצים חדשים למימוש מהיר של הפוטנציאל הגלום בפרטי כרטיס האשראי הגנובים (טרם שייחסם הכרטיס).

"אחת הדרכים היא פתיחת חשבונות על-שם הקורבן באפליקציות תשלומים וביצוע מספר פעולות להעברת כספים, תוך חיוב כרטיס האשראי הגנוב, לזכות חשבונות אחרים באותן אפליקציות ובסופו של דבר לזכות חשבון הבנק של אדם, אשר ייתכן כי קיבל תשלום בתום לב, לא היה חשוף לפרטיו של הקורבן הראשון ולא חלה עליו חובה חוקית או הסכמית לבדוק את זהות המשלם בהתאמה לפרטי אמצעי התשלום".

וזה בדיוק מה שקרה ל-כ'.

עוד מתייחסים ברשות גם להונאות הנדסה חברתית שמתעצמות בתקופת המשבר, וכוללת מזימות בהן עבריינים משתלטים על כתובת הדואר האלקטרוני של הקרבנות בכדי לשלוח הוראות תשלום מזויפות למוסדות פיננסיים או לאנשי קשר עסקיים כדי לגנוב כספים, או לגרום בתחבולה לכך שיועבר מידע אשר ישמש לביצוע הונאה פיננסית.

ברשות זיהו גם הונאות נקודתיות בהקשר של הקורונה, כאלה הקשורות למכירת ציוד היגייני או רפואי, בין אם הציוד מזויף ובין אם הציוד מעולם לא נשלח ללקוח; הונאה הקשורה לגיוס תרומות לסיוע לנזקקים, קשישים או בעלי עסק; הונאה הקשורה למתן הלוואות; הונאה הנוגעת להשקעות, גם בהמשך בתקופת השיקום מהמשבר, הונאות הקשורות באפליקציות הקשורות לקורונה ועוד.

תקיפות סייבר ותוכן זדוני

במקביל להונאות חלה עלייה בתקיפות סייבר. "משבר הקורונה עלול להוביל לעליה בכמות תקיפות סייבר ובסוגי תקיפות סייבר שונים. אלה יכולים לכלול הפצת תוכן זדוני (malware) אשר מתייחס לווירוס קורונה והתמודדות הרשויות עם המשבר. לדוגמה, הפצת תוכן זדוני המסווה את עצמו לכלי איכון שיסייע במעקב וזיהוי חולי קורונה במסגרת פעולות שאושרו בתקנות שעת חירום אשר בפועל אוסף נתוני תקשורת ואיכון גיאוגרפי של המשתמשים באופן לא חוקי", נכתב במסמך.

החשש להונאות סייבר מתגבר בעקבות השימוש הנרחב באפליקציות ותוכנות שונות לצרכי עבודה, בהן אפליקציית זום שהפכה מאוד פופולרית. "בהתאם להנחיות הממשלה, מקומות עבודה רבים מאפשרים בעת הזו עבודה מהבית, באופן המגביר את היקף השימוש באמצעים דיגיטליים ואת החיבור מרחוק לרשתות ארגוניות. דבר זה עלול להגביר את חשיפת תשתיות המחשוב הארגוניות לתקיפות סייבר מסוגים שונים", נכתב במסמך.

ברשות מעריכים, כי בשל השינויים הנובעים מהתמודדות עם משבר הקורונה, יחולו שינויים באופן העברת הכספים בין עבריינים. למשל, צמצום התנועה ומניעת המפגש בין אנשים פנים אל פנים, וכן צמצום נתיבי האוויר וסגירת גבולות של מדינות מסוימות, עשויים להוביל להפחתה בהעברת מזומנים אך מנגד תהיה עליה בשימוש בנתיבי העברה אלטרנטיביים שלא אפיינו את אותם העבריינים עד כה, דוגמת שירותים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים.

בנוסף חוששים ברשות לאיסור הלבנת הון מניצול לרעה בנכסים וירטואליים - ארנקים דיגיטליים, מטבעות וירטואליים ועוד - על-ידי עבריינים למטרות הלבנת הון ומימון טרור.

באשר לפשע המאורגן סבורים ברשות לאיסור הלבנת הון, כי השינויים הנובעים ממשבר הקורונה, וביניהם עליה בכמות מחוסרי העבודה וצורך גובר במימון פעילות עסקית, עלולים להוביל להרחבה של פעילות הפשיעה המאורגנת ומתוך כך לעלייה בפעולות הלבנת הון. 

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: יואב יערי

חילופי המכתבים בין אל על לרוזנברג הגיעו לאיום בתביעת דיבה

במכתב חריף מבאי כוחו של אלי רוזנברג, המתכוון לרכוש את אל על, מציינים כי "לא לאורך זמן רוזנברג ימשיך להבליג נוכח הניסיונות להוציא דיבתו רעה והוא מתכוון לבוא חשבון עם כל מי שמעורב באופן אישי"

אלכס ספיר / צילום: יח"צ

קבלו דחייה: אלכס ספיר מציע הסדר פריסה מחודשת לחובות האג"ח של ספיר קורפ

הצעתה של חברת הנדל"ן הפועלת בארה"ב כוללת פדיון מוקדם של 28 מיליון שקל,  בעוד שתשלום עיקר היתרה של חוב האג"ח, בהיקף של 110 מיליון שקל, יידחה בכשלוש שנים

ירדן אברבנל  / צילום: Q elite

מנכ"לית חדשה מונתה לתוכנית ההאצה לסטארט-אפים של עמותת בוגרי 8200

ירדן אברבנאל תחליף את מור חן בתפקיד ● וגם: עופר ברנדט מונה לתפקיד האקטואר הראשי ברשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ● השיחה

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

אמור לי מי השופט ואומר לך מה הפסיקה: בג"ץ הפך למשכן הכנסת המהותי

בלי נימוקים משפטיים ועם הרבה דעה פוליטית, הפסיקה נגד הריסת בית המחבל השבוע היא דוגמה לכך שבית המשפט הפך לזירה פוליטית לכל דבר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מניות הטכנולוגיה גררו את וול סטריט לנעילה אדומה

מדד דאו ג'ונס ננעל בירידה של 0.4%, נאסד"ק צנח ב-1.7% ומדד S&P 500 איבד 0.8% ● הזהב נחלש ב-4.6% למחיר של 1,946.3 דולר לאונקיה ● נפט מסוג WTI ירד ב-0.8% ל-41.61 דולר לחבית ● התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים טיפסה ל-0.62% ● באירופה מדד דאקס קפץ ב-2%, פוטסי 100 עלה ב-1.7% וקאק 40 התחזק ב-2.4%

כבלים תת ימיים / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

בזק תחבר המקטע היבשתי בכבל התת ימי שיחבר בין אסיה לאירופה

מדובר בפרויקט לחיבור כבל תת ימי בין אירופה לאסיה דרך מפרץ אילת שאותו מובילות גוגל וטלקום איטליה

דב סלע, מנכ"ל ראדא / צילום: שלומי יוסף

זינוק של 215% במניה מהשפל במרץ: ראדא עקפה את התחזיות ברבעון השני ומעלה את התחזית השנתית

החברה הביטחונית הציגה במחצית הראשונה EBITDA מתואם בגובה 2.6 מיליון דולר לעומת נתון שלילי בתקופה במקבילה ● זינוק של כ-75% בהכנסות ברבעון השני ובמחצית

דונלד טראמפ / צילום: Gripas Yuri -ABACA, רויטרס

המועמד של טראמפ לשגריר בברלין מעורר סערה: "זילות השואה"

ביקורת חריפה נגד כוונתו של טראמפ למנות את דגלס מקגרגור לשגריר בברלין ● מקגרגור אמר ב-2018 כי "יש סוג של מנטליות חולנית, שטוענת שדור אחרי דור צריך לכפר על מה שקרה במהלך 13 שנים של היסטוריה גרמנית" ● בפנייה לפומפאו כתבה הליגה נגד השמצה כי מקגרגור "לא יוכל לתפקד מהתחלה כשליח אפקטיבי"

פלסטינים עוברים למצרים במעבר הגבול ברפיח שנפתח השבוע / צילום: רויטרס

הצ'ק האחרון מקטאר מתקרב ולפועלים אין פרנסה: מה גרם לחזרת בלוני התבערה

האירועים בעוטף עזה הם תוצאה של הליכים כלכליים ופוליטיים, שלוחצים על הארגונים לפעול נגד ישראל • המשבר הכלכלי רק צפוי להחריף בשעה שהזרמת הכסף הקטארי אמורה להיגמר בקרוב

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי

הבורסה דווקא נהנית ממשבר הקורונה: הרווח זינק ברבעון השני פי 4 לכ-12 מיליון שקל

בצל הגידול במסחר, הכנסות הבורסה תפחו בשיעור חד הן ברבעון השני השנה והן במחצית ● המנכ"ל איתי בן זאב מדבר על "כניסה משמעותית של הציבור הרחב", והחברה נסחרת ברמות שיא של כ-.1.7 מיליארד שקל

ד"ר שמעון אקהויז / צילום: איל יצהר

הגלולה נגד השמנה של אפיטומי הישראלית תשווק על ידי נסטלה

על פי הערכות, מדובר בהסכם עם פוטנציאל של מעל 100 מיליון דולר ● אפיטומי תקים בישראל מפעל ליצור הגלולה, שיעסיק כ-40 איש בישראל

דירות למכירה ולהשכרה / צילום: פאול אורלייב

רוכשי הדירות חזרו לשוק: נפח העסקאות ביוני היה אחד הגבוהים בעשור האחרון

על פי נתוני הכלכלנית הראשית באוצר, נרכשו בחודש זה 10.9 אלף דירות - עלייה של 16% לעומת התקופה המקבילה ● הזוגות הצעירים אחראיים ל-53% מכלל העסקאות ● עם זאת, היקף העסקאות ברבעון השני כולו הוא הנמוך ביותר מאז המחאה החברתית ב-2011

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ח"כ מרגי: עד שהחברות לא יחדשו טיסות, הציבור לא יראה שקל מהכסף שמגיע לו חזרה

דיון נוסף בוועדת הכלכלה על כספי הצרכנים שכלואים אצל חברות התעופה על טיסות שבוטלו ● יו"ר הוועדה, חה"כ יעקב מרגי נעל את הדיון עוד לפני שהתקבלה החלטה, היות שלא נכחו שרים או לפחות מנכ"לי 3 המשרדים הרלוונטים לענף התעופה הגווע: משרדי התחבורה, הבריאות והאוצר

ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

נתניהו למנדלבליט: "אפסות הפעולה שלך היא התרה שערורייתית של דמנו"

ראש הממשלה שלח ליועץ המשפטי לממשלה מכתב חריף שבו הוא מאשים אותו כי אינו נוקט בפעולה לנוכח האיומים על חייו וחיי משפחתו ● "אני רוצה לקוות שבניגוד לכל תשובותיך הקודמות, הפעם תתקבל ממך תגובה הולמת"

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

אלי עזור הוא המועמד המוביל לרכישת אתר וואלה

עזור מנהל מזה זמן רב משא ומתן על רכישת וואלה וכעת הוא קרוב לרכוש את האתר תמורת 40-50 מיליון שקל ● עזור מחזיק בבעלותו כלי תקשורת נוספים וחלק מהתשלום על האתר יעשה באמצעות זמן אוויר לקבוצת בזק

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבקר בביה"ח לחולי קורונה במדינה / צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool, AP

רוסיה אישרה חיסון לקורונה; פוטין: "הבת שלי קיבלה אותו"

ממשל רוסיה אישר את החיסון הראשון בעולם לקורונה ● המוצר עבר עד כה ניסויים המקבילים לשלב 1 בלבד של ה-FDA

רחוב רוטשילד, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

הממשלה אישרה טלפונית את הארכת השימוש באיכוני השב"כ

יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיעצור את המשך האיכון על אף האישור שנתנו השרים

החנות היוקרתית של לורד אנד טיילור בשדרה החמישית בניו יורק נסגרה ב־2019  / צילום: Kathy Willens, Associated Press

האם ניתן עוד להציל את חנויות הכלבו האמריקאיות

לפני מספר שנים הן נחשבו לחדשניות ולסמל של קידמה, אך כיום הן נסגרות אחת אחרי השנייה ● הרשת האחרונה שנכנסה בשבוע שעבר למצעד פושטי הרגל היא "לורד אנד טיילור" שהחלה את דרכה לפני 184 שנים ● האם נגזר סופן או שניתן עדיין להציל אותן?

מייסדי החברה, עמית ברקת ושגיא גידלי / צילום: דני כתרי

אינסייט פרטנרס הובילה השקעה בפרימטר 81 הישראלית לפי שווי של 160 מיליון דולר

החברה הישראלית, שמפתחת טכנולוגיה לגישה מאובטחת מרחוק לרשתות ארגוניות, גייסה 40 מיליון דולר ● פרימטר 81 מתכוונת לפתוח סניף בלוס אנג'לס ולגייס כ-25 עובדים חדשים, מתוכם 15 בישראל

ליאורה עופר / צילום: ורדי כהנא

הקורונה מכה חזק בחברת הקניונים של ליאורה עופר: מליסרון הפסידה 187 מיליון ש' והפחיתה משמעותית את שווי הנכסים

ההפסד נגרם על רקע "הנחות קורונה" בהיקף של 148 מיליון שקל שנתנה החברה לשוכרים, ומירידת שווי נדל"ן להשקעה בסך של כ-310 מיליון שקל