גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כמה זמן אפשר להחזיק ילדים בסגר במגדל? צריך לתכנן את מרחב המגורים מחדש"

להתכונן לאירועי מזג אוויר קיצוניים, לחשוב מחדש על עבודה מהבית, לשמור על שטחים חקלאיים בקרבת העיר ולצמצם שטחי מסחר פיזיים ● בכירי עולם התכנון חושבים מה אפשר ללמוד מהתפרצות הקורונה ואיך ייראה המרחב העירוני בעתיד

מימין: פרופ' אלס ורבקל, פרופ' רחל אלתרמן, פרופ' ערן פייטלסון, ד"ר טלי חתוקה ותמי גבריאלי. / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף
מימין: פרופ' אלס ורבקל, פרופ' רחל אלתרמן, פרופ' ערן פייטלסון, ד"ר טלי חתוקה ותמי גבריאלי. / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

ההתמודדות שלנו עם משבר הקורונה לא הסתיימה, ודומה שכל יום ההגבלות מחמירות, אולם כבר ניתן למצוא את אלה שמבקשים להפיק לקחים. במינהל התכנון הקימו פורום אינטרנטי של מתכננים, ממגזרים שונים ובעלי התמחויות מגוונות, הדנים בנושא. את המיזם של מינהל התכנון מרכז שחר סולר, סמנכ"ל לנושאים אסטרטגיים במינהל התכנון: "ברור שעם כל העיסוק בשוטף והתמודדות עם מה שכאן ועכשיו, צריך להסתכל קדימה. מדובר במגה אירוע שהולך לשנות הרבה דברים ושיש לו עוצמה רבה. חשבנו שזה יהיה נכון לייצר פורום היוועצות, כדי לחשוב מה עושים לקראת היציאה מהקורונה, גם לתקופה שאחרי, וגם, אם תהיה חזרה של המגפה או אסון מסוג אחר". ביקשנו לשמוע מכמה מתכננים אילו דברים צריכים לדעתם להשתנות בעתיד.

תכנון גמיש: שאצטדיון יהיה גם מקלט

תמי גבריאלי, מתכננת ערים ויו"רית משותפת (יחד עם ד"ר רחל קטושבסקי) של איגוד המתכננים, מסבירה שאחת המטרות של פורום החשיבה היא לבדוק איך ניתן להיות מוכנים לאירועים בלתי צפויים, לשינויי אקלים, לרעידות אדמה ועוד: "אנחנו צריכים שהתכנון יוכל להתאים את עצמו למצבים חדשים. המרחבים הציבוריים צריכים להיות גמישים לשינויים. כך חללים גדולים שיכולים לשמש כאצטדיונים, אבל גם לתפקד במצבי חירום, וגם מבני ציבור יוכלו לשמש למטרות שונות. תהיה לזה השפעה גם על המרחבים הפתוחים: צריך לחשוב על פריסה של שטחים ירוקים שתאפשר לאנשים נגישות גם בזמן חירום. במקרו, משבר הקורונה מחזק מאוד את הצורך בשימור של אזורי טבע לצד אזורי פיתוח עירוני. כי יש לזה משמעות במובנים של שמירת משאבי טבע, חי וצומח, אוויר נקי. צריך להוסיף גם את שימור השטחים החקלאיים שמבטיחים אספקת מזון למדינה".

שדה חקלאי במרכז הארץ / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הכול קרוב לבית: מה יש לכם במרחק 100 מטר

פרופ' אלס ורבקל, אדריכלית וראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, מדברת על חוסן עירוני ושינוי פרדיגמה: "מגבלת ה-100 מטר מאפשרת לכל אחד לבדוק מה יש לו בטווח הזה. יש מעט מאוד אנשים שיש להם מזל ובמרחק של 100 מטר הם יכולים לפגוש מרחב פתוח איכותי. המגבלה הזאת מייצרת הבנה שעלינו לחשוב על העיר בקנה מידה הרבה יותר קטן, במיקרו".

משרד האדריכלים דרמן ורבקל היה חלק מצוות יועצים גדול שגיבש את החזון האסטרטגי של העיר תל-אביב-יפו לשנת היעד 2035. ורבקל מסבירה שהחזון שהציעו במסמך, של עיר רבת-מרכזים, מהווה המחשה של תפיסת המיקרו-תכנון: "חשוב שכל חלק בעיר יקבל את האיכויות שנמצאות במרכז העיר. זה מייצר הרבה יותר שוויון בין לב העיר והפריפריה".

ד"ר טלי חתוקה, אדריכלית וראש המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, לא מאמינה שאפשר להיערך למגפה, אך סבורה שהיא תאיץ תהליכים שכבר מתרחשים ומסמנים את "המהפכה התעשייתית הרביעית": "אנחנו יודעים שהמודלים של הערים העתידיות לא יהיו מבוססים על עירוניות כמו שאנחנו מבינים אותה עכשיו. העוגנים החדשים יהיו תעשייה, פנאי ומגורים. המסחר, כמו שאנחנו מכירים אותו היום, יהיה שולי. בהיקפים מאוד קטנים לעיר. חלק מאוד גדול מהמסחר יהיה מקוון. זה ידוע, אך הערים עדיין לא מתכווננות לשם.

"ממשיכים לייצר את הטיפולוגיות של מגורים למעלה ומסחר בקומת הקרקע. המודלים האלה, שהועצמו בשנות ה־80, הם לא רלוונטיים היום. אנחנו יודעים שהתעשיות הנקיות ייכנסו חזרה לעיר, וגם המייקרים (בתי המלאכה הדיגיטליים). אנחנו צריכים לחשוב על טיפולוגיות חדשות. המגפה מאיצה את הנוכחות של התופעות האלה שעדיין לא נקלטו במציאות הישראליות, אך קיימות בה".

תכנון מהיר: לקצר פערי זמן אחרי המשבר

את המגזר הפרטי מייצג בצוות האדריכל אבישי קימלדורף, סמנכ"ל לענייני תכנון בחברת שיכון ובינוי, ומטבע הדברים נקודת המבט שלו קצת שונה. לשיכון ובינוי, נזכיר, יש מאגר גדול של קרקעות שיהוו את העתודה לבנייה באזורי הביקוש, וקימלדורף סבור שצריך להסתכל על התכנון אחרת: "נכון להיום, העבודה על שכונות מגורים היא עבודה בטור. זה מתחיל בקידום תב"ע, תוכניות תשתיות, תוכניות בינוי, תוכניות עיצוב. עוברים שלב אחר שלב ונפתח פרק זמן מאוד ארוך בין התכנון הסטטוטורי לבין העלייה על הקרקע. לפעמים מדובר בשנים רבות. לדעתנו, את הפרדיגמה הזאת צריך לנתץ ולהתחיל לעבוד בצורה יותר יעילה, ובמקביל. אין שום סיבה שכשהתוכנית כבר מופקדת, לא ניתן יהיה לתכנן את התשתיות, את תוכניות הבינוי ולגבש את התצורה של השכונה החדשה.
"לקצר ולהקדים את סך המשימות, כדי שניתן יהיה לעלות לשטח כמה שיותר מהר".

מה הקשר בין מהירות מימוש התוכניות למשבר הקורונה?

"הקשר הוא בייעול תהליכים ובזמינות של קרקע לבנייה. אני חושב שהעיכובים שיכולים להיווצר היום בעולם התכנון והרישוי יגרמו לעיכובים במימוש פוטנציאל פרויקטים חדשים. בעיניי, קיצור התהליכים, דווקא מתוך המשבר, יוכל לאפשר להתגבר על פערי הזמן. זה יאפשר למלא את המחסנים של הדירות בצורה יותר מהירה".

המשבר הכלכלי: מסלול ירוק לכלכלה מניבה

שרון בנד, מחברת "במידה" העוסקת בתכנון עירוני ובפיתוח אסטרטגיה עסקית ושיווקית, מאמינה שהסוגיה הרלוונטית בתקופה שתבוא אחרי מגפת הקורונה היא לא תוספת דירות אלא המשבר הכלכלי הממשמש ובא: "כל עולם התכנון היום מכוון מגורים. כל הזוגות הצעירים וחסרי הדיור, שיצטרכו לרכוש דירות, לא יהיה להם איך מכיוון שגם אם מחירי הדיור יירדו כתוצאה מהקורונה, המשבר הכלכלי שמשקי הבית עוברים הוא לא ביחס ליניארי להוזלות האלה, אלא אקספוננציאלי. כולנו צריכים להתביית על להרים את הכלכלה ולהחזיר את האנשים למקומות העבודה וכמה שיותר מהר. לעולם התכנון יש מה לעשות בנושא הזה: החל מזה שתהיה לנו כלכלה קרובה ליד הבית, שכל השירותים יהיו קרובים. בנוסף, כבר שנים רבות שמייבשים את תחום התעשייה. הרשויות לא מבינות שכשהן מעכבות תוכניות של מפעלים, בתי מלון, או בתי עסק גדולים הן מפסידות הכנסות".

בנד מאמינה שצריך לפתוח מסלול ירוק שיאפשר תעדוף של כלכלה מניבה בכל תהליכי בדיקת התוכניות והרישוי.

הטכנולוגיה במרכז: רק חלק קטן יעבדו במפעל

ד"ר מיכל מיטרני, מרצה בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון, מתרגשת מאוד מהעובדה שהקורונה מינפה את השימוש בטכנולוגיה, ומצד שני, את הישיבה בבית: "החשיבה התכנונית עד היום התייחסה לטכנולוגיה כאל סרח עודף. פתאום אנחנו רואים שהיא מקבלת את מרכז הבמה. מדובר בעולם שלם של כלים. מהדמיות תלת-ממדיות ועד תכנון פרמטרי.

"העובדה שאנחנו משתמשים בטכנולוגיה מקפיצה אותנו קדימה. עד עכשיו היינו בטוחים שחייבים לבוא לעבוד מהמשרד ופתאום מסתבר שניתן גם מהבית. הדבר הזה עשוי להשפיע על עולם התכנון. זה מעלה עניינים כמו איך ייראו מקומות עבודה ואיזה אחוז מהשוק באמת חייב להגיע למשרד. צריך יהיה לעשות ניתוח די מעמיק איזו תעסוקה תצטרך מרחב פיזי ואיזה לא. המשמעות התכנונית של זה היא איך מקצים אזורי תעסוקה. יכול להיות שרק חלק קטן יעבדו במפעל וחלק בתוך השכונה. כל החשיבה המסורתית של אזור (zoning) ועירוב שימושים יצטרכו להשתנות. אנחנו חייבים להבין שהעולם עובד באקסיומות אחרות".

הצפיפות הנכונה: "9-8 קומות בלבד"

פרופ' רחל אלתרמן, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות, הטכניון, סבורה שמשבר הקורונה אך ממחיש עד כמה בעייתית בניית מגדלים: "מגדלים הם מלכודת. אתה לא יכול להיכנס למעלית כי היא לא נקייה, האוויר במעלית, אי אפשר לעשות בה ריחוק, אי אפשר להכניס בה אלונקה. גם אם רוצים לרדת במדרגות, אז יש בעיה כי הן חלל סגור. הלובי הוא חלל סגור.

לובי בכניסה למגדל  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"מעבר לזה, לא יודעים האם יש בעיה עם המערכות. מחלת הליגיונרים למשל, עוברת במערכות מיזוג האוויר. בסינגפור, סין והונג קונג אין משפחות עם הרבה ילדים אז בהן יש מגדלים. במדינות המערב המגדלים הם לעשירים. ישראל היא המדינה היחידה שבה יש גם הרבה ילדים וגם מגדלים. כמה זמן אפשר להחזיק ילדים בסגר במגדל? עם הילדים אתה מכפיל את המגעים ואת הדאגה. כל אפידמיולוג יאשר את מה שאני אומרת. המגדל הוא כמו אוניית התענוגות, הדיאמונד פרינסס, ספינת הקורונה".

מה את מציעה?

"אני אומרת את זה כבר הרבה שנים. מגדלים הם לא הצפיפות המיטבית. הצפיפות הנכונה היא כמו ברצלונה ופריז. בניינים של 9-8 קומות. כל קבוצת דירות עם כניסה נפרדת. הצפיפות המושגת היא יותר טובה מאשר במגדלים. אני מקווה שבגלל הקורונה הביקוש למגדלים יקטן. זה ניסוי שמדינת ישראל עושה בבני אדם".

מרכזים רפואיים: "לא רחוק מהבית"

לפרופ' ערן פייטלסון, מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, יש ביקורת רבה על אופן ההתמודדות של מדינת ישראל עם הקורונה. פייטלסון מאמין שאחד הדברים שיצטרכו לעבור שינוי זה שירותי הבריאות: "בכל הממשלות האחרונות אנחנו פועלים לפי תפיסה ניאו-ליברלית. כולנו רגילים שיותר מ־90% מהמיטות תפוסות, כי זה לכאורה ניצול נורא יעיל. רק שכחו שבשעת חירום צריך עודף.

"למדנו בדרך הקשה שאתה לא יכול להחזיק מערכת בריאות רק לשוטף. אתה צריך מערכת בריאות שתיתן עודפי קיבולת. הקורונה מלמדת שצריך יותר מרכזים רפואיים, בפיזור הרבה יותר גדול ולא רחוק מהבית".

לא ישתנה כלום: "כולם תמימים"

אדריכל דורון חזן, מהנדס העיר אשדוד, לא מבין בכלל מה משמעות "היום שאחרי": "כלום. האם הקורונה לימדה אותנו להיות אנשים טובים יותר או היגייניים יותר? מה פתאום. עולם כמנהגו נוהג. אני לא רואה איך תחום תכנון הערים הולך להיות מושפע מהקורונה. בעיניים שלי, מאומה. אני חושב שכל אלה שחושבים שמשהו ישתנה הם תמימים". 

עוד כתבות

עקרבים בנגב. כשמאירים עליהם באור אולטרה–סגול, הם זוהרים. עולם מלא דרמה של ציד והישרדות / צילום: נעם שלו

איך הפך העקרב לחיית המחמד הלאומית ו"ספארי עקרבים” ללהיט החם של הקיץ?

הוא מסוכן, הוא ארסי, הוא קניבל, יש בו משהו חייזרי והוא יכול להתקפל כמו רובוטריק ● אז איך זה שהעקרב הפך לכוכב-על ו"ספארי עקרבים" לילי במדבר זה הלהיט החם של הקיץ?

שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק

שולחים שלושה סימני שאלה בווטסאפ? זה מה שיחשבו עליכם במקום העבודה

אחד המאפיינים של עבודה מרחוק הוא תעבורה מרובה של תקשורת בטקסט ● ד"ר אריק חשין, חוקר רגשות מאוניברסיטת חיפה, מסביר ממה צריך להיזהר כשמאמצים מודל עבודה בקפסולות ואיזה מסר אנחנו מעבירים כשאנחנו כותבים מיילים ארוכים

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

הציבור צריך להבין: מדינת ישראל רחוקה מלהיות כל יכולה כלכלית

אם לא יקרה הבלתי צפוי, ישראל מצויה על הנתיב הישיר ליחס חוב-תוצר תלת ספרתי, הפחתת אופק דירוג החוב הלאומי ואף הפחתת הדירוג ● מי שמבטיח לציבור "שחר של יום חדש" באמצעות שינוי רדיקאלי של המדיניות הכלכלית, זורה חול בעיניים של צעירי ישראל

קיה נירו פלאג־אין  / צילום: יח"צ

קיה נירו גרסת הפלאג-אין: חשמלית מחוברת ועממית

גרסת הפלאג-אין של הקיה נירו המוכרת היא פיתרון מושלם למי שמחפש את היתרונות של רכב חשמלי בלי "לקפוץ למים הקרים" ● היא שימושיות, זריזה, לא תלויה בזמינות של נקודות טעינה ומתומחרת כמו היברידית רגילה

שאול מרידור / צילום: רפי קוץ

כ"ץ למרידור: "אם לא תשב בשקט אוציא אותך מהחדר"

המתיחות בין שרי הממשלה לפקידים מגיעה לשיא חדש - והפעם תורו של שר האוצר ישראל כ״ץ להיכנס לעימות עם ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור

מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

מדד המיליארדרים: צוקרברג הגיע להון אישי של 100 מיליארד דולר

המיליארדר בן ה-36 מצטר לג'ף בזוס וביל גייטס, האנשים היחידים בעולם שיש להם כיום הון של מיליארד דולר ● צוקרברג צבר השנה כ-22 מיליארד דולר, בזוס הרוויח למעלה מ-75 מיליארד דולר

כיכר אתרים. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: תמר מצפי, גלובס

חסרי המזל של מחיר למשתכן והצעירים ששבים הביתה. כותרות הנדל"ן

מדוע עוד ועוד צעירים חוזרים הביתה ● איך פגעה הקורונה בחלק מזכאי מחיר למשתכן ● ההחלטה של בית המשפט העליון ששולחת את עיריית תל אביב לפרסם מכרז על חניון כיכר אתרים ● ומדוע הוטל עיצום כספי על חברת אלדד פרי

חוקר המח, יוחאי עתריה / צילום: איל יצהר, גלובס

מדעי הבדידות: הכירו את הפרופסור שיגרום לכם לשכוח את כל מה שסיפרו לכם על חוקרי מוח

שיחה תזזיתית ומרתקת עם הפילוסוף וחוקר המוח פרופ' יוחאי עתריה, שמתחילה בנבכי המחשב, עוברת בשואה ובשבי ונגמרת בחרדה מהסגר

שיירת המחאה של יוצאי חיל הים הקוראת לחקירת פרשת הצוללות  / צילום:

"בידיים נקיות": שיירת מחאה של יוצאי חיל הים קוראת לחקור את פרשת הצוללות

השיירה יצאה בצהריים ביותר מ-100 מכוניות מחיפה, דרך לטרון, אל בית ראש הממשלה בירושלים ● מובילי המחאה דורשים "להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר תהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני והצבאי בקשר למכירת ורכישת כלי השיט האסטרטגיים"

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

פרשת טיקטוק: כשהממשל האמריקאי מתחיל לחקות את סין

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלה מדרגה במעורבות שלו במכירת פעילות טיקטוק למיקרוסופט - מפרשנות מרחיבה של סוגיית הביטחון הלאומי ועד דרישה לגזור קופון מהעסקה • האם בחסות מלחמת הסחר, ארה"ב הופכת להיות יותר ריכוזית, על חשבון עקרונות השוק החופשי

דירות למכירה ולהשכרה / צילום: פאול אורלייב

WeCheck: כוח המיקוח של השוכרים עולה, משפחות יחליפו את הצעירים שעזבו

מנתוני חברת WeCheck עולה כי נכון לחודש יוני שוק השכירות כמעט ולא נפגע מהשלכות מגפת הקורונה ● עם זאת, הירידה בהיקף השוכרים הצעירים בלמה את עליית מחירי השכירות

ביירות ביום הפיצוץ. שיקום הנמל יעלה עשרות מיליארדי דולרים / צילום: Hassan Ammar, Associated Press

"בואו נחזור להיות צרפתים": הציבור בלבנון מביע חוסר אמון בממשלה

הכעס על אוזלת היד של הממשלה הביא להפצה ויראלית של עצומה הקוראת ללבנונים לדרוש את החזרת השלטון הקולוניאליסטי של צרפת על המדינה ● מקרון ביקר היום במדינה והבטיח רפורמה פוליטית

בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שר"פ קורונה: בדיקת קורונה במקום העבודה, לכל העובדים. כבר לא מדע בדיוני

חברת טרגט מרקט ובי"ח שיבא החלו להציע לחברות גדולות לבצע בדיקות סרולוגיות לעובדיהן, כדי לקבוע אילו עובדים מוגנים יותר מפני הנגיף ואילו פחות ולאפשר להן לקבל החלטות ארגוניות מושכלות ● המהלך עשוי להכניס את שוק העבודה לעידן חדש של מעורבות מעסיקים בבריאות עובדיהם

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

פייסבוק, אפל ואלפאבית הובילו את מדד הנאסד"ק לשיא חדש

נייס קפצה לשיא חדש ● כ-1.19 מיליון תביעות חדשות לדמי אבטלה בארה"ב בשבוע האחרון, לעומת צפי לכ-1.42 מיליון תביעות ●  הזהב לא עוצר וטיפס למחיר של 2,072 דולר לאונקיה ● בורסות אירופה סגרו בירידות

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Associated Press

נערכים לבחירות בארה"ב: האקרים ינסו לפרוץ למכונות ההצבעה

גורמים של ביטחון לאומי בארה"ב מזהירים מפני איום על הבחירות מצד מדינות יריבות ● מקורות ביון אמריקאים אומרים שרוסיה בדקה מערכות הצבעה של מדינות בארה"ב בבחירות לנשיאות ב-2016 ● החשש מפני בלאגן בנובמבר הביא את אחת היצרניות לאפשר להאקרים לאתר פרצות

לצעירים נגמרים מקומות העבודה בעקבות המשבר הכלכלי והאבטלה מזנקת / צילום: כדיה לוי, גלובס

מענק לכל אזרח: כמה כבר קיבלו והאם יש סיבה לדאגה אם הכסף עדיין לא הגיע?

מתוך כ-6.5 מיליארד שקל שולמו עד כה כ-61.4% ● המענק של 750 שקל למבוגרים שולם עד כה למחצית מהזכאים

טביעה / צילום: שאטרסטוק

״אינטגריטי" ואובדנו: על השופט, דילמות מוסריות ומנהיגות בימי קורונה

"אינטגריטי" הוא מצב שבו ישנה לכידות בין ערכים מרכזיים שבהם מאמין אדם לבין מעשיו ● אבל האם אדם בעל מצפון יכול להתייסר - ואפילו קשות - עקב ידיעתו על אודות אובדן האינטגריטי שלו? ● בעקבות ספרו של שי אספריל: השופט

מפגינה בהפגנת העצמאים בגן בצ'רלס קלור, בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חילוקי דעות, הפרד ומשול וראיון אחד אצל אופירה וברקו: לאן נעלמה מחאת העצמאים?

כל אחד מארגוני העצמאים מושך לכיוון אחר, ההפגנות הכלכליות שהובילו ראשי המאבק שינו כיוון, והפוליטיקאים ואנשי האוצר ניצלו את המצב וטיפלו במחאה בשיטה של הפרד ומשול • מה קרה למחאת העצמאים, שעד לפני חודש נראתה שתוביל את הממשלה לשינוי היסטורי במעמדם

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין

בדיקת קורונה פרטית: האיסורים, המעקפים וכמה תעלה בקרוב בדיקה בנתב"ג?

משרד הבריאות בוחן קידום בדיקות מעבדה לאיתור נגיף הקורונה במסגרת מעבדות רפואיות פרטיות ● גורם במשרד: "בשוק נגבים מחירים אסטרונומיים. לא סביר שבעלי ההון יוכלו לקבל קדימות לבדיקות" ● וכמה תשלמו על בדיקה מהירה בנתב"ג?

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: Associated Press

סביבת נתניהו: "הצ׳ט בוט לא חוזר. מדובר בהודעה ישנה"

המתיחות הפוליטית מגיעה לשיא: גולשת טענה כי קיבלה הודעה מראש הממשלה המזמינה אותה לתמוך בו בבחירות. אך אנשי הקמפיין של נתניהו טוענים בתוקף כי מדובר בפעילות ישנה