בלי אופוזיציה: מדוע שותק פרופ' רוטשטיין ולאן נעלמו קולות ביקורתיים של בכירים במערכת הבריאות

זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה ומקורב לשר הבריאות ליצמן, הביע בתחילת המשבר עמדה אופוזיציונית ביחס להתנהלות מערכת הבריאות, אבל קולו נדם • גורמים במערכת הבריאות: "בכירי המערכת נכנסו לוורטיגו"

זאב רוטשטיין. תומך בהגדלה מסיבית של הבדיקות  / צילום: ליאור מזרחי
זאב רוטשטיין. תומך בהגדלה מסיבית של הבדיקות / צילום: ליאור מזרחי

בימים האחרונים נטען כי הנהגת מערכת הבריאות נתונה בקונספציה שמונעת השמעת דעות שונות. ל"גלובס" נודע כי מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, שאמר לפני כחודש בראיונות לעיתונים כי משרד הבריאות מייצר "היסטריה לא פרופורציונלית", הפסיק להתבטא בנושא לאחר ש"חטף על הראש". מה קרה למנכ"ל הדעתן שגרם לו לשתוק? לדברי גורמים במערכת הבריאות התומכים בעמדתו, "הוא החליט שהוא מעדיף לעשות מאשר לדבר".

באחרונה פרסם "גלובס" ראיון גם עם פרופ' יורם לס, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, שמתח ביקורת חריפה על המדיניות הקיצונית בישראל, עד כדי סגר כמעט מלא. לס אמר באותו ראיון כי יותר אנשים ימותו מהתקפי לב או ישימו קץ לחייהם בשל איבוד פרנסה בעקבות עצירת הכלכלה, מאשר מהקורונה. לס הוא הראשון שהקביל בין הקונספציה ערב מלחמת יום הכיפור לבין הקונספציה השוררת בעניין הקורונה. לדבריו, דעותיו שלא התיישרו עם דעת הכלל ומקבלי ההחלטות הביאו להדרתו מאולפני הטלוויזיה.

"תקפו את מי שהביע דעה הפוכה"

שאלת שתיקתו של רוטשטיין מתחדדת לנוכח מעמדו הבכיר של רוטשטיין במערכת הבריאות והעובדה שהוא מקורב לשר הבריאות ליצמן, שאף מינה אותו בשנה שעברה ליו"ר ועדת סל התרופות. בעימות שהתפתח בין רוטשטיין לבין ארגון נשות הדסה, הבעלים של הדסה, שבמסגרתו הן דרשו להדיחו מתפקידו, התייצב משרד הבריאות לימינו של רוטשטיין וסירב להיענות לדרישה בנימוק כי לא ניתן לבצע החלפת מנכ"ל בנקודה כה קריטית לבית החולים, המצוי בשנה האחרונה בהסכם הבראה.

בתחילת הדרך תקף רוטשטיין, במספר כלי תקשורת, בין היתר ב"גלובס", ב-27 בפברואר, את ההחלטה על עצירת הפעילות המשקית בישראל וביקר את ההתנהלות המוגזמת, שלדעתו "פוגעת יותר מאשר מועילה". בין היתר אמר רוטשטיין בריאיון כי "אף מדינה לא סגרה גבולות עם אף מדינה בתוך אירופה, שם לא הוציאו אזהרת מסע בכלל מפני טיסות, והחיים מתקיימים קרוב מאוד לחיים רגילים, להוציא נקודות שבהן גילינו העברה בתוך כפר או בתוך קהילה מסוימים, דוגמת בית המלון בטנריף או העיירה בצפון לומברדיה.

השלטונות האיטלקיים יצרו מיד בידוד נרחב, והם מנטרים כל הזמן כל התפרצות קטנה בכל מקום ומיד אוטמים אותה מסביב. זו השיטה הנכונה וכך צריך להילחם בווירוס כזה".

לדבריו באותו ראיון, ההרס מעצירת הכלכלה מוגזם ומיותר ויביא ליותר נזק מאשר תועלת. כן אמר כי נחרד כששמע את ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים, שהשווה את הקורונה לפנדמיה של אבעבועות שחורות (מגפה שהתחוללה לפני מאות שנים), שכן, "אנשים צריכים להבין שלא מדובר לא בפנדמיה ואפילו לא באפידמיה גלובלית - התלקחות בסדר גודל קטן יותר, אלא בכך שאנו חיים בכפר גלובלי עם מעברים חופשים בין מדינה למדינה, עם טיסות בכל רחבי העולם".

בעקבות אותו ראיון קיבל רוטשטיין איתותים חריפים מגורמים במשרד הבריאות, שהביאו למעשה להפסקת התבטאויותיו בתקשורת בנושא מאז. גורמים במערכת הבריאות התומכים בעמדתו אומרים על כך כי "הוא החליט שבמלחמה עדיף לשתוק ולא לתקוף את מקבלי ההחלטות. בקרב מקבלי ההחלטות השתררה קונספציה שגויה כמו ביום כיפור. ההנהגה נכנסה לוורטיגו, היא לא מבינה מה קורה ועד היום לא נפל שם האסימון, כי בתוך ורטיגו החושים משדרים משהו הפוך, כך שתקפו כל מי שניסה להביע עמדה הפוכה".

"מיליון מובטלים יקפצו מהמרפסות"

אף שחדל מלהתבטא בתקשורת, רוטשטיין השמיע את עמדותיו בפני מקבלי ההחלטות. באותן הזדמנויות הוא הציג בפניהם כדוגמה את ההתנהלות במדינות כמו דרום קוריאה, יפן, סינגפור, ואפילו סין - שבהן גם נמנעו מפגיעה משמעותית בכלכלה וגם הצליחו למגר את הנגיף, וזאת בזכות בדיקות מרובות שאיפשרו להפריד בין החולים לבריאים. לדבריו, בתחילת הדרך האמינו מקבלי ההחלטות כי בזכות הצעדים הקיצוניים ישראל לא תידרדר למצבן של מדינות שונות באירופה, ואולם נכון להיום, לא רק שיש סגר כלכלי, אלא שגם מבחינת התחלואה מצבה של ישראל אינו מזהיר. בין היתר התבטא בפני מקבלי ההחלטות כי עצירת הכלכלה תביא לנזק משמעותי, ול"מיליון מובטלים שיקפצו מהמרפסות".

עוד הוא ציין כי ישראל, כמו שאר המדינות למעט סין, ש"ייצאה" את הנגיף החוצה, קיבלה את הנגיף מבחוץ. ולכן, הדבר היעיל ביותר היה לקיים בדיקות לכל מי שמגיע מחו"ל, לדאוג לקבלת תשובות מהירות, ולבודד את מי שנמצא כחולה, תחת שליחת המונים לבידוד ועצירת הפעילות הכלכלית.

מהלכים שכאלה כרוכים בהגדלה משמעותית של מספר הבדיקות, עד כדי 200 אלף בדיקות ביום. הבדיקות המרובות היו גם מאפשרות ליצור אזורים "אדומים", שבהם נמצאו חולי קורונה, ואזורים "ירוקים", הנקיים מקורונה, וזאת מבלי לסגור את המשק. תחת זאת היקף הבדיקות מצומצם ובודקים רק את מי שמגלה סימפטומים, בעוד התשובות מאחרות להגיע

בימים האחרונים החל רוטשטיין בביצוע בדיקות נרחבות לגילוי קורונה בקרב הצוותים הרפואיים בהדסה, ומתוך כ-800 אנשים נמצאו כ-15 חולים בלבד, ואלה נשלחו לבידוד. על פי פרסומים בכלי תקשורת, התנהלותו העצמאית של רוטשטיין גרמה לכעס במשרד הבריאות.

רוטשטיין אמר בעניין זה לפני כשבוע, כי "המהלך לסיקור צוות הדסה מוכיח את עצמו וזוכה להתעניינות רבה מגורמים גדולים במשק, כולל בתי חולים אחרים. אנו נעביר בנוסף פיילוט במפעל חיוני ביטחוני בישראל כבר בימים הקרובים ונתרחב למפעלים נוספים בהמשך. רק כך יהיה ניתן לשחרר עובדים רבים בחזרה לעבודתם ולאושש את המשק".

ממשלת בריטניה הודיעה בשבוע שעבר כי תחל לבצע בדיקות קורונה לכל הצוותים הרפואיים. מייקל קוב, חבר הממשלה, שהופיע מטעמו של ראש הממשלה החולה בקורונה, בוריס ג'ונסון, אמר כי "העלאת היקף הבדיקות, היא חיונית לאחריותנו במאבק בנגיף הקורונה".

לא התקבלה תגובה ממשרד הבריאות. 

צרו איתנו קשר *5988