בית חולים בעשרה ימים - אפשרי גם בישראל?

משבר הקורונה מחייב מדינות להקים מבנים רפואיים תוך זמן קצר, אך שיטות הבנייה המסורתיות לא עומדות בקצב • בסין הצליחו לבנות בעיר ווהאן בית חולים בתוך 10 ימים • האם ומתי זה יקרה גם בישראל

בית החולים שנבנה בסין / צילום: Xiao Yijiu, Associated Press
בית החולים שנבנה בסין / צילום: Xiao Yijiu, Associated Press

אפשרי | עו"ד מיכה טולמן

עו"ד מיכה טולמן / צילום: יח"צ
 עו"ד מיכה טולמן / צילום: יח"צ

בנייה מחוץ לאתר היא הפתרון

ממשלת סין השלימה פרויקט בנייה בלתי נתפס. וירוס הקורונה חידד לעולם את יכולתה של סין להעמיד מבני ענק בזמן שיא, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

גורם שסייע להאיץ את הקמת בית החולים בווהאן הוא אמנם תוכנית המבוססת על בית חולים שנבנה בבייג'ין במהלך מגפת הסארס, אך עיקר התרומה להאצת הקמת בית החולים נעוצה בבנייה באמצעות ייצור מחוץ לאתר. בשיטה זו, במקום לבנות תחילה את הבסיס ויסודות הבניין ולאחר מכן להשלים את מסגרת הפלדה, הקמת הבניין והחיפוי, עושים שימוש ביחידות טרומיות המאפשרות לבנות הן את יסודות הבניין והן את מעטפת הבניין, במקביל. למעשה, היחידות הטרומיות שאנו רואים נישאות על פני המנופים בדמות קוביות לגו ענקיות מורכבות מראש מחוץ לאתר, כאשר באותה עת מכינים את יסודות הבניין ומסגרת הפלדה באתר.

ללמוד מההיסטוריה: ייצור מחוץ לאתר אינו חדש. כבר ב-1624 בנו מתיישבי מסצ'וסטס את בתיהם מחומרים טרומיים שנשלחו מאנגליה. כיום השיטה הופכת שכיחה יותר ויותר בעולם. תחנת הכוח Battersea בלונדון נבנתה באמצעות יחידות מסגרת פלדה שיוצרו מראש, הועברו, והורכבו באתר עצמו. ההצלחה בפרויקט זה היא יריית הפתיחה ליישום שיטת ייצור מחוץ לאתר בפרויקטי תשתית ודיור נוספים.

הפחתה של פליטות גזי חממה: שיטת הבנייה בישראל צפויה להשתנות בשנים הבאות. זאת, בין היתר, נוכח המגמה שמוביל האיחוד האירופי להפחתת פליטות גזי חממה כמעט לגמרי עד 2050. לכן, לאור יעדה של ממשלת ישראל להשקיע 32-35 מיליארד דולר בכ-200 מיזמי בנייה ותשתית בעשור הקרוב, אנו צפויים לראות אתרי בנייה רבים בישראל המטמיעים פתרונות טכנולוגיים לשם עמידה ביעדים הסביבתיים מכוח הסכם פריז שישראל חתומה עליו, ומכוח אמנות ויוזמות בינלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה.

ייצור מחוץ לאתר מביא עמו יתרונות רבים, כגון האצת זמן ההקמה, חיסכון משמעותי בעלויות, צמצום מטרדים וכן שיפור הבטיחות כתוצאה מהעתקת חלק ניכר מהבנייה בגובה ובמזג אוויר משתנה לטובת מפעל מבוקר ומוגן יותר.

הסיכונים: על אף שהיתרונות בייצור מחוץ לאתר ברורים, ישנם גם סיכונים. במקרה שהקבלן כבר שילם עבור עלויות הייצור מחוץ לאתר לפני שהסחורה הועברה אליו, הוא לוקח על עצמו סיכון גבוה, עד כדי הגעה למצב של חדלות פירעון. סיכון נוסף הוא נזק אפשרי לחומרים בהיותם מחוץ לאתר. חשוב להבטיח בחוזה הבנייה הוראות הכוללות אפשרות מעקב אחר ייצור הסחורה, הפרדת הסחורה הייעודית לפרויקט, הן במובן המשפטי והן במובן הפיזי, מנכסים אחרים של היצרן, כיסוי ביטוחי ייעודי לייצור מחוץ לאתר והעמדת ביטחונות. הטמעת העקרונות הללו בחוזה הבניה היא הדרך היעילה והמהירה לייעל את ענף הבנייה בישראל ובעולם.

הכותב שותף וראש קבוצת מימון פרויקטים ותשתיות במשרד עו"ד פרל כהן צדק לצר ברץ

לא אפשרי | צביקה דוד

צביקה דוד / צילום: כפיר סיון
 צביקה דוד / צילום: כפיר סיון

כשלים מבניים בכל השוק

הניסיון של העוסקים בענף מעיד שבנייה של בית חולים חדש בישראל יכולה לקחת שנים רבות וארוכות וזאת בשל מספר רב של כשלים מבניים וחסמים שאופייניים לענף התשתיות והבנייה החוזית הישראלי.

תכנון - בישראל לא קיים תכנון ארוך טווח לבניית תשתיות ומוסדות ציבור כמו בית חולים. למרות הצורך הגובר ועולה במיטות חולים, למדינה אין במגירה תוכנית להקמת בתי חולים חדשים ברחבי הארץ לעשור קדימה, ותכנון שכזה אם יידרש - ייקח במקרה הטוב כמה חודשים טובים.

ביורוקרטיה - הסחבת והביורוקרטיה שקיימים בענף התשתיות ובנייה חוזית הישראל ידועים, ומקורן במשרדי הממשלה, במוסדות התכנון, בוועדות השונות וברשויות המקומיות. אישור התוכניות וקבלת היתר בנייה בישראל נמשכים שנים רבות וזאת לאחר דיונים חוזרים בהתנגדויות, בשינויי מדיניות תכופים, או בשל בעיות של כוח אדם פקידותי שיבדוק את התוכניות.

חוסר אחידות - ענף התשתיות סובל מחוסר אחידות, ריבוי חוזים, תנאים, מסמכי מכרז, מפרטים שונים וכו'. ענף שאין בו כללים ברורים ואחידים פוגעים בפריון העבודה, בתחרות הענפית, ובעיקר יוצרים חוסר ודאות אצל הקבלנים שאמורים לבצע את המשימות הלאומיות עבור הציבור.

מי קובע? סמכויות לאישור פרויקטים וכן לתקצוב שלהם מועברות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, ולא תמיד ברור מי הגורם המחליט, ואילו תוכניות תקפות.

שיטת המכרזים - הדרך שבה משרדי הממשלה בוחרים קבלן לביצוע עבודות בנייה לפרויקטים מוסדיים היא לקויה. הקבלן עם ההצעה הזולה ביותר זוכה - ושיטה זו בהכרח אומרת איכות בנייה נמוכה, איתנות פיננסית נתונה בספק, ובאופן כללי שיטה שלא מאפשרת לבחור את הקבלן שיבצע את העבודה הטובה ביותר. זאת, אם בכלל "הקבלן הזול" מצליח לסיים את העבודה ולא לקרוס בדרך.

מחסור בפועלי בניין - ענף הבנייה החוזית והתשתיות זקוק לפועלים מקצועיים. המחסור בעובדים קיים בשגרה אבל משבר הקורונה מהווה איום משמעותי שכן לא מגיעים פועלים חדשים מסין או ממדינה אחרת וקיים חשש מהותי מהטלת סגר מתמשך על כניסת פועלים פלסטינים.

מחסור בחומרי גלם - ענף הבנייה הישראלי נשען במידה רבה מדי על יבוא חומרי גלם. בשנים האחרונות המצב החמיר וקיימת ירידה במספר המחצבות שמייצרות חומרי גלם לשוק המקומי.

מי הבורר? בארץ אין מנגנון לפתירת סכסוכים בין מזמין העבודה לבין הקבלן. אם מתעוררות מחלוקות בין הצדדים - ולרוב מתעוררות, אין בורר מוסמך שיפשר ויפתור את הסכסוך והצדדים נאלצים לפנות לבית משפט שממילא עמוס לעייפה והדיונים יכולים להימשך שנים. ועוד לא דיברנו על מוסר תשלומים ירוד, וקושי לקבל אשראי. 

הכותב סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות בהתאחדות בוני הארץ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988