חדש בפארק הירקון - דרייב אין' לבדיקות קורונה: "אתמול כבר נערכו אלף בדיקות"

משרד הבריאות ומד"א מקימים אתר בדיקות דרייב ת'רו לקורונה בפארק הירקון • אולם גם כאן, לא כל מי שירצה יוכל להיבדק • בינתיים, קבוצת רופאים אוספת באופן עצמאי תרומות ומכשירה כוח אדם להגדלת קיבולת בדיקות הקורונה

'תחנת בדיקה' לקורונה במרחב הירקון / צילום: גלובס
'תחנת בדיקה' לקורונה במרחב הירקון / צילום: גלובס

בשעה שמגפת הקורונה מתפשטת ברחבי העולם ובישראל, מקים מערך מד"א 'תחנות בדיקה' נקודתיות שיסייעו הגדלה משמעותית של מספר בדיקות הקורונה המתבצעות ביום ברחבי הארץ. בימים הקרובים יחלו לפעול 6 תחנות באזורים פתוחים, אליהן יוכלו להגיע אזרחים בכדי לעבור בדיקת קורונה, ללא צורך לצאת מרכבם. מחר יחל לפעול המתחם הראשון בתל אביב, ובהמשך חמישה נוספים בחיפה, ירושלים, פתח תקווה, ראשון לציון ובאר שבע. המתחמים החדשים יפעלו מסביב לשעון, 24 שעות ביממה.

בחניון הלונה פארק שמול פארק הירקון בתל אביב, החלו משרד הבריאות ומד"א להקים מתחם בדיקות קורונה בשיטת ה"דרייב ת'רו" שראה שהוכיחה את עצמה בדרום קוריאה. בשיטה זו, הנבדקים נשארים ברכבים ואינם באים במגע עם איש, מלבד הבודקים שמכניסים דרך החלון יד עם מטוש הבדיקה (אותו מקל שבקצהו צמר גפן, דומה למקלון אוזניים ארוך), אוספים מתוך אפו של הנבדק את הפרשותיו והוא נוסע לשלום.

סביר להניח כי בשלב הראשון התהליך יהיה מעט מורכב יותר, משום שיש לאמת את זהות הנבדק ואת זכאותו לבדיקה לפי כללי משרד הבריאות, אולם שיטה זו מאפשרת לבדוק במהירות אזרחים רבים כאשר כלי הרכב משמש כחדר בידוד. בכל אחד מהמתחמים יוצבו צוותים של מגן דוד אדום, אנשי משטרת ישראל ומאבטחים, אשר יישמרו על הסדר הציבורי. חולים אשר לא יהיו מסוגלים להתנייד למתחם, ללא שימוש בתחבורה ציבורית, יוכלו לבצע את הדגימה בביתם, כפי שהיה עד כה.

מי שיאושר ע"י רופא שיש ליטול ממנו דגימה יקבל מסרון SMS עם הפרטים, ויתבקש להגיע למתחם החדש בשעה הנקובה. כחלק מתהליך הדגימה, יגיע הנבדק למתחם ברכב פרטי, יבוצע במקום זיהוי ואימות נתונים, שלאחריו תילקח דגימה ע"י פראמדיק מד"א, אשר עוטה ערכת מיגון מלאה נגד הדבקה. במשך כל התהליך, הנבדק יישאר ברכבו, ולאחר מכן ייסע חזרה ישירות לביתו.

תחנות ה'דרייב אין' לבדיקת קורונה יבצעו כל אחת כ-1,000 בדיקות ביום, ובנוסף לכך ימשיכו כוחות מד"א בבדיקות לפי הנהלים. התחנות יאפשרו בדיקה מהירה של כמות אנשים גדולה, באופן שיעלה את מספר הבדיקות בישראל לכ-7,000. יש לציין כי לא כל מי שירצה יוכל להיבדק. הבדיקה בתחנות תוגבל לאנשים החשים סימפטומים, המסוגלים להגיע בכוחות עצמם לנקודות הבדיקה מבלי לסכן את סביבתם, בכפוף להפניה של הצוותים הרפואיים בלבד.

בחניון הלונה פארק שמול פארק הירקון בתל אביב, החלו משרד הבריאות ומד"א להקים מתחם בדיקות קורונה בשיטת ה"דרייב ת'רו" שראה שהוכיחה את עצמה בדרום קוריאה. בשיטה זו, הנבדקים נשארים ברכבים ואינם באים במגע עם איש, מלבד הבודקים שמכניסים דרך החלון יד עם מטוש הבדיקה (אותו מקל שבקצהו צמר גפן, דומה למקלון אוזניים ארוך), אוספים מתוך אפו של הנבדק את הפרשותיו והוא נוסע לשלום.

סביר להניח כי בשלב הראשון התהליך יהיה מעט מורכב יותר, משום שיש לאמת את זהות הנבדק ואת זכאותו לבדיקה לפי כללי משרד הבריאות, אולם שיטה זו מאפשרת לבדוק במהירות אזרחים רבים כאשר כלי הרכב משמש כחדר בידוד.

משרד הבריאות ומד"א ממוקדים בימים אלה מאוד בסוגיית הגדלת מספר הבדיקות, מתוך החשש כי בישראל מסתובבים אלפי חולים שלא יודעים שהם חולים בקורונה, או שאולי חושדים בכך אך לא קיבלו לכך אישור רשמי בבדיקה.

מספר אזרחים דיווחו בימים האחרונים כי פנו למד"א וטענו כי לקו בתסמינים שחשודים כקורונה, אולם לא יכלו לקבל מענה בגלל תעדוף יכולות הבדיקה הקיימות לכיוון חולים שחזרו מחו"ל או היו במגע עם חולה מאומת. לכן, ככל הנראה, עדיין לא התגלו מקרים רבים של קורונה ממקור לא ידוע.

עד לשבוע שעבר נערכו רוב הבדיקות במעבדה המרכזית של מד"א בבית החולים תל השומר בפיקוח משרד הבריאות, כאשר שלוש מעבדות נוספות פועלות בדר גודל קטן יותר. בשבוע שעבר אותר נגיף הקורונה אצל אחת מעובדות המעבדה המרכזית וכל צוותה נשלח לבידוד, יחד עם צוות נוסף שהגיע מבית החולים בילינסון כדי לעבור הכשרה בתהליך הבדיקה, וקיבולת הבדיקות אף ירדה.

אולם, במקביל, בשבוע האחרון החל משרד הבריאות להכשיר מעבדות נוספות בבתי חולים לביצוע הבדיקות. אתרי בדיקה נוספים נפתחו, והקיימים שלא נפגעו - הורחבו. המטרה של משרד הבריאות היא להגיע בשלב הראשון ממאות לאלפי בדיקות ביום, ואתמול כבר נערכו אלף בדיקות. במקביל, כאמור, מקים מד"א את מתחם הדרייב אין.

"שיטות הבדיקה במכונים המחקר הרבה יותר מתקדמות, אך דורשות התאמה"

בינתיים, התארגנה קבוצה של רופאים בכירים כדי לנסות ולפתור צווארי בקבוק המקשים על משרד הבריאות להרחיב את קיבולת הבדיקות. בין היתר מכשירה הקבוצה מתנדבים לביצוע הבדיקות, אוספת תרומות ופועלת לרכישה מרוכזת של ציוד. הם עושים זאת באופן עצמאי, אך תוך תקשורת עם משרד הבריאות. את הקבוצה הקים פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה, יחד עם מספר רופאים בכירים ממוסדות רפואיים שונים.

ד"ר איתי פרץ מבית החולים הדסה פתח את השיחה באמירה היחידה הנכונה בוודאות היום: "אף אחד שחי על הכדור הזה היום לא יודע מה קורה. אבל ראינו שבדרום קוריאה העלו את יכולת הבדיקות, ובמקביל גרף ההדבקות צנח. לכן אני בקשר עם משרד הבריאות וכל יום שואל אותו מה הוא צריך.

"גייסנו 1,300 סטודנטים ברפואה שהתחילו לעבוד הדרכה איך לבצעת את הבדיקה עם המטוש. גייסנו 600 ביולוגים שיודעים לעשות בדיקת PCR, ואנחנו נעזרים בהם כדי לתגבר את הצוותים כאן במעבדה בהדסה.

"כל יום אנחנו קמים ומגלים נקודת כשל נוספת שיכולה לעכב את הגדלת מספר הבדיקות. למשל, חסרים מטושים. אתמול בערב יצאנו בקול קורא לאזרחי מדינת ישראל כדי לאסוף כסף לתרומות לקנות מטושים. אין סוף לבלאגן רק סביב המטושים. אומרים לי - יש שם, או אין שם, או כאן חזרו לייצר. יש גם תכונית לייצור מקומי. המצב הוא כאוטי ואנחנו גם צריכים לעבוד מהר.

"עוד דבר שחסר זה חומר לדה-אקטיבציה של הווירוס אחרי שאתה בודק אותו. יש מיליון שיטות אפשריות וכולם עובדים הכי מהר וקשה שהם יכולים".

קבוצת הרופאים מקווה כי הצעד הבא יהיה הכשרת מעבדות באוניברסיטאות ובמכוני המחקר העצמאיים לביצוע בדיקות. "מדינת ישראל היא עתירת ידע וטכנולוגיה, רק צריך לשחרר את הרסן. במעבדות הללו יש ציוד יותר מתקדם ממה שיש במעבדות של בתי החולים, יש גם מערכות רובוטיות חסכוניות בכוח אדם, ואפשר להעלות את קיבולת הבדיקות דרמטית, אבל מדובר בהסבה של ציוד שכרגע לא משמש לבדיקות קורונה, ומשרד הבריאות צריך לבדוק את ההתאמה ולאשר אותה".

לעומת הגדלת קיבולת הבדיקות על ידי פתיחת מעבדות נוספות בבתי החולים והבטחת כוח אדם וציוד עבורם, שיכולה להתבצע תוך ימים, השלב של רתימת המעבדות שאינן בבתי החולים, עשוי לקחת מספר שבועות ואף יותר. עם זאת, אם ירתמו מעבדות רבות למאמץ, הרי שקיבולת הבדיקות יכולה לעלות לעשרות אלפים ביום.

כך למשל, חוקרים בטכניון ובקריה הרפואי רמב"ם הציגו שיטה לבדיקת קורונה שתאפשר להגדיל משמעותית את כמות הנבדקים היומית. באמצעות מערכת המאפשרת בדיקה של כמה עשרות נבדקים בעת ובעונה אחת, ניתן להאיץ את קצב הבדיקות. ניסוי בגרסה של המערכת שהוסבה לבדיקה לקורונה, הושלם תוך ימים ספורים בתמיכת משרד הבריאות.

מן הטכניון ורמב"ם נמסר כי נגיף הקורונה מאובחן כיום בבדיקת PCR, המקובלת בניטור נגיפים. בדיקה זו בוחנת הימצאות של רצף גנטי יחודי של נגיפים בדגימה שנלקחה מהחולה. הבעיה היא שהבדיקה אורכת כמה שעות ומהווה כיום צוואר בקבוק באיתור חולי הקורונה בארץ ובעולם (בנוסף לצווארי הבקבוק האחרים כגון מחסור בכוח אדם ומחסור במטושים). באמצעות שיטת האיגום, אפשר לדגום יחד בדיקות מ-64 או 32 מטופלים, ורק במקרה של תוצאה חיובית (אשר אמורה להיות נדירה יחסית), בודקים כל דגימה באופן פרטני. עדיין ישנם אתגרים לוגיסטיים ביישום הבדיקה לקורונה, אולם אין כרגע חסם מדעי או טכנולוגי, נמסר מרמב"ם והטכניון.

פרץ: "אני רוצה להיות הפלסטר, ותגידו לי איפה לשים אותו".

זה הגיוני לגייס תרומות מן האזרחים שגם כך נפגעו מן המצב? אם אתה מאתר מטושים, משרד הבריאות לא מתוקצב לשלם עליהם?

"זו שאלה לא הוגנת, אנחנו בעת חירום אמיתית. אני אפילו לא רוצה להפריע למשרד הבריאות עם הבקשה. גם אני ביטלתי מרפאה פרטית ולא טיפלתי בחולים האורתופדיים שלי. יש כאן משהו שכולנו, גם אתם, מחוייבים אליו. זו מכה עולמית".

תהליך ההרחבה ההדרגתית של האחריות על הבדיקות מתהליך מרוכז על ידי הממשלה אל עבר גורמים רבים יותר במגזר הפרטי והאקדמי, מתרחש בישראל אחרי שהתרחש בארה"ב, שם עלה דרמטית מספר החולים המאומתים בעקבות הגדלת מספר הבדיקות, כשה- CDC , המרכז ללוחמה במגפות בארה"ב, ויתר עם המונופול הממשלתי על התחום ואפשר למעבדות פרטיות רבות ולבתי חולים לבדוק את הציבור בבדיקות משלהם.

פרופ' נדב חיים מבית החולים שמיר (אסף הרופא), שותף בבוצת הרופאים: "אנחנו עדיין לא רואים היום את הקפיצה המטורפת של מאות המטופלים הנגועים שאנחנו לא יודעים עליהם. אני רוצה לראות את כל סימני השאלה הופכים לסימני קריאה". הוא מציין כי משרד הבריאות נמצא כבר היום בקשר עם המעבדות האקדמיות כדי לראות כיצד מקדמים את התהליך.

צרו איתנו קשר *5988