הבלאגן, הכלכלה וסימני השאלה: כך נראו מאחורי הקלעים הדיונים ששלחו עשרות אלפי ישראלים לבידוד

מה מתרחש בחדרי הישיבות שבהם מתנהלים הדיונים בנגיף הקורונה • מדוע האוצר מתעקש שלא להכניס בינתיים את היד לכיס • האם המועצה לביטחון לאומי מצליחה להתמודד עם האחריות • ומדוע בחודש שעבר לא נעשה כמעט דבר לטיפול בהתפרצות

בנימין נתניהו ויעקב ליצמן מבקרים במרכז הרפואי שפתחו לחולי קורונה בשיב"א / צילום: Heidi Levine, Associated Press
בנימין נתניהו ויעקב ליצמן מבקרים במרכז הרפואי שפתחו לחולי קורונה בשיב"א / צילום: Heidi Levine, Associated Press

ההידרדרות המהירה בהתפשטות הקורונה בישראל עלולה לפוגג כבר בימים הקרובים את התחושה שהמשבר מנוהל באופן סביר. בדיונים המרתוניים שמתנהלים בימים האחרונים מתברר שעליית המדרגה בהתפשטות הנגיף תפסה את הדרגים הממשלתיים לא מוכנים. המועצה לביטחון לאומי, שאמורה להוביל את ההיערכות, עדיין לא הציגה את תרחיש הבסיס להתמודדות הממשלתית, במשרד הבריאות דואגים רק לבתי החולים ובאוצר שוברים את הראש איך לצמצם את הפגיעה במשק מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב.

הלם קל, כך אפשר לתאר את התחושה ששררה שלשום בלשכת מנכ"ל האוצר. בחדר בקומה הראשונה בבניין משרד האוצר נכחו כ-30 איש. בכירי האוצר, נציגי בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה - חברי צוות שמינה שר האוצר משה כחלון יום קודם לכן על-מנת לבחון את ההיבטים הכלכליים של התפרצות וירוס הקורונה. "זה היה דיון הזוי", תיאר זאת אחד המשתתפים, "אנחנו יושבים כולם ומנסים לראות אם למישהו יש משהו לתרום לעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ובשלב מסוים מעלים את ‘ברסי’ (מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב) על הקו. שואלים אותו, ‘מה התרחיש?’, והוא עונה, ‘אין לי תרחיש. אני לא יודע להגיד אם יהיו בישראל עשרת אלפים או שמונה מיליון חולים’".
במשרד הבריאות אמרו השבוע שהופתעו לטובה מהתגובה של הציבור בישראל להנחיות. בדיעבד, לא פחות מפתיעה התחושה בציבור שמשבר הקורונה מטופל בסך הכל בצורה טובה. שישראל במצב טוב יחסית למדינות אחרות במערב. בימים הקרובים התחושה הזאת תעמוד למבחן.

שטף האירועים של 24 השעות האחרונות מתחיל להזכיר נסיעה ברכבת הרים: אלפי אוהדי מכבי ת"א הוכנסו לבידוד בצהריים ואז קיבלו הודעת ביטול. אחר הצהריים הוכנסו עשרות אלפי חוזרים מחו"ל לבידוד, והוחמרו ההוראות לכלל האוכלוסיה. הבוקר התגלתה התפרצות קורונה גם בבית לחם, מרחק קילומטרים בודדים מירושלים (נגיפים לא עוצרים במחסום). האם הצהרתו של בר סימן טוב אתמול כי המצב תחת שליטה - תהיה נכונה בעוד יום? ואולי לא הייתה נכונה אפילו לשעתה?

פול גז בניוטרל

החדשות הטובות הן שההיערכות של ישראל להתפרצות המונית של נגיף הקורונה, שהתנהלה עד השבוע יחסית על מי מנוחות, נכנסה סוף סוף להילוך גבוה. החדשות הרעות הן שבינתיים זה נראה כמו פול גז בניוטרל.

למערכת הבטחונית-רפואית שטיפלה עד היום בהיערכות, בהובלת המועצה לביטחון לאומי, הצטרפה השבוע המערכת הפיננסית: הצוות המקצועי שהקים שר האוצר, בנק ישראל והוועדה ליציבות פיננסית, המועצה הלאומית לכלכלה והרגולטורים האחרים.
בהיעדר ממשלה מתפקדת מוביל הדרג המקצועי את ההתמודדות. מאיר בן שבת ראש המועצה לביטחון לאומי, משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות, ושי באב"ד מנכ"ל האוצר הם הקודקודים. ראש הממשלה נתניהו מנחה מלמעלה ולא מעורב בפרטים. ההנחיה שלו היא לתת עדיפות לשיקול השמירה על בריאות הציבור, על-חשבון שיקולים אחרים, מדיניים או כלכליים.

החריג היחיד היה כנראה ארה"ב. האם ההחלטה לא לאסור כניסה על אזרחיה לישראל התקבלה תחת לחץ מדיני? בעניין הזה ישנן גרסאות סותרות. בר סימן טוב אמר אתמול בערוץ 12 ש"השיקול היחיד היה רפואי". בישיבות הדרגים המקצועיים היו מי ששמעו דברים אחרים. עד כאן החדשות הטובות.

מה עשו בחודש שעבר?

נחזור לישיבה באוצר. בכירי המשרד יצאו ממנה בתחושה שאין להם הרבה מה לעשות. כדי לעבוד המשרדים צריכים תרחיש ייחוס. זה אומר בעיקר מספרים וצעדי מדיניות מתוכננים: כמה חולים, כמה נדבקים, כמה מבודדים; האם הגבולות ייסגרו, האם מפעלים יושבתו, האם יוכרז מצב חירום.

את תרחיש הייחוס אמורה להכין רשות החירום הלאומית ולהציג המועצה לביטחון לאומי. אבל בדיון שנערך היום (חמישי) נאמר לחברי הצוות הכלכלי שתרחיש ייחוס לא יוצג לפני יום רביעי הבא. איפה הם היו עד היום? מה הם עשו בחודש האחרון מאז התפרצות הקורונה בסין? שאלות ראויות שיישאלו בימים הקרובים.

בינתיים, בהיעדר תרחיש ייחוס, המחלוקות כבר פורצות לפני השטח דרך הסדקים. מניעת קריסת בתי החולים הוא השיקול העליון מבחינת מנכ"ל משרד הבריאות. בדיונים מדבר בר סימן טוב על צורך בהרחבה דרמטית של תשתיות האשפוז לחולי קורונה, ועל הקמת עשרות מחלקות שיוכלו לטפל בחולים בתנאי בידוד.

אבל באוצר לא ממהרים לקנות את התרחיש הזה. במדינות אחרות בעולם שבהן התפרצה הקורונה, בתי החולים המשיכו לתפקד ולא קרסו. הבדיקות של האוצר מול בתי החולים מראות שאם תהיה התפרצות קורונה בישראל, בתי החולים ישלחו הביתה 90% מהחולים, שמחלתם קלה יחסית. אז מה עושים?

ירידה צפויה בצמיחה

אי הוודאות לגבי ההיקף ההתפרצות ומה בכוונת הממשלה לעשות כדי לנסות ולבלום אותה, משליכה כמובן על האפשרות להעריך את הנזק הכלכלי. הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, הציג היום שני תרחישים: הראשון, מניח שהקורונה תחלוף עד חודש יוני. במקרה כזה, מעריך בפמן, בנק ישראל יוריד את הריבית לאפס והצמיחה של המשק בשנת 2020 כולה לא תעלה על 2%-2.5% (לעומת קצת יותר מ-3% בתחזיות הצמיחה שהוצגו בתחילת השנה).

אבל אם הקורונה תישאר איתנו לאורך כל השנה, בפמן צופה ריבית שלילית וירידת הצמיחה ל-1.5%. ההערכות של בפמן זהירות. תרחיש התפרצות המונית של קורונה אינו דומה לשום דבר שחווינו עד כה. הבידוד הנרחב, הסגר והשיתוק בפעילות הכלכלית בסין היו עמוקים ונרחבים. ההתאוששות עדיין לא נראית באופק.

אירוע דומה בהיסטוריה הכלכלית של ישראל יכול להיות אינתיפאדת אל-אקצה והתפוצצות בועת ההייטק ב-2001-2002. גם אז חששו רבים לצאת מבתיהם, הצריכה הפרטית והתיירות התרסקו, והמשק התכווץ ב-2% בתוך שנתיים. מצבו של המשק היום איתן בהרבה מכפי שהיה ב-2001, למרות הגירעון הגדול. ישראל יכולה להרשות לעצמה להגדיל באופן זמני את הגירעון ולהזרים כסף למשק. ייתכן שזה גם יהיה הפיתרון כשהצעדים האחרים, כמו הורדת ריבית, ימוצו.

מתישהו תעלה כנראה הדרישה להזרים מיליארדים, לתקציב הבריאות, לעסקים קורסים או לצרכים אחרים. הדרישה הזו תפגוש מציאות פוליטית מעניינת. עד עכשיו האוצר הצליח לממן את צורכי מערכת הבריאות במסגרת תקציב המדינה ההמשכי, אבל הגדלה תקציבית משמעותית תחייב שינוי חוק יסוד, והליך חקיקה מלא בכנסת.

כיצד תגיב, למשל, מפלגת כחול לבן אם נתניהו יציע יוזמה כזו? האם תוכל לסרב לתוכנית להצלת מערכת הבריאות או העסקים הקטנים? אם התפרצות הקורונה תצליח לייצר שיתוף פעולה בין שתי המפלגות הגדולות - זו תהיה כנראה התוצאה הכי בלתי צפויה של התפרצות הנגיף. 

צרו איתנו קשר *5988