הפייק ניוז חוגג ומעגל הנפגעים מתרחב: כך נראה קרב הבלימה נגד הקורונה

עשרות אלפי אנשים שחזרו מחו"ל נמצאים בבידוד • אירועים המוניים מבוטלים • משרד הבריאות מנסה להתמודד עם מגפת הקורונה אבל מספר הפקחים שהוקצה למשימה מצומצם ולא ברור מה הסמכויות שלהם • קווים לדמותה של המלחמה בנגיף

ספירת הקולות מהקלפיות שבהן הצביעו מבודדי הקורונה / צילום: Tsafrir Abayov, AP
ספירת הקולות מהקלפיות שבהן הצביעו מבודדי הקורונה / צילום: Tsafrir Abayov, AP

הבהלה

הפייק ניוז חוגג

הבהלה מהתפשטות המחלה הובילה רבים להצטייד ולרוקן מדפים ברשתות הפארם והסופרים; מאלכוג'ל ומסיכות, דרך קופסאות שימורים ומזון יבש למזווה, ועד לגלונים של אקונומיקה עבור חיטוי הבית.

המספרים מבהילים: כ-102 אלף בני אדם ברחבי העולם אובחנו כחולים בנגיף הקורונה, ו-3,497 נפטרו. המחלה מתפשטת בשטח ובדיווחים בתקשורת ומחלחלת לכל שיחת סלון. הצעדים שנקט משרד הבריאות כדי להגן על הציבור מפני התפשטות המחלה הם המחמירים בעולם, ודאי כאשר מדובר בשלב זה על 21 חולים מאובחנים.

ההיערכות הקפדנית הובילה לכך שאמש עודכנו אלפי צופים שהיו בדרבי התל אביבי שעליהם להיכנס לבידוד מיידי, מה שעורר פאניקה במקומות עבודה רבים. בחברה גדולה במרכז הארץ סירבו העובדים להמשיך לעבוד וחששו כי חבריהם ששהו באצטדיון הכדורגל חלו במחלה המדבקת.

הבהלה מהתפשטות המחלה הובילה רבים להצטייד ולרוקן מדפים ברשתות הפארם והסופרים; מאלכוג'ל ומסיכות, דרך קופסאות שימורים ומזון יבש למזווה, ועד לגלונים של אקונומיקה עבור חיטוי הבית.

החשש הרב מהווה כר פורה לצמיחת פייק ניוז. כפטריות אחר הגשם, או כנשא קורונה בחדר צפוף וסגור, מתפשטות ידיעות שקריות באמצעות הרשתות החברתיות והווטסאפ. בחמישי זויף צילום מסך של עמוד הפייסבוק של משרד הבריאות, בו עדכון שקרי לפיו "ישראל מכריזה על מצב חירום, סוגרת את נמל התעופה בן גוריון ומבודדת את יפו לאחר התפשטות קורונה".

פייק ניוז בפייסבוק. "מצב חירום" / צילום: צילום מסך
 פייק ניוז בפייסבוק. "מצב חירום" / צילום: צילום מסך

אותה הודעה, שאין בה בדל של אמת, מצטרפת לרבות אחרות אותן ראינו בשבועות האחרונים - מבידוד ערים ועד מקרי הידבקות שמעולם לא התרחשו. והרשויות? אם לא די בכך שעליהן להתמודד עם משבר בריאות כה גדול, הן נאלצות להתמודד עם אזרחים חסרי אחריות שזורעים בהלה ושקרים בוטים.

בנוסף, שורה ארוכה של אירועים המוניים מבוטלים בימים אלה, לרבות העדלאידע בחולון, היריד השנתי של עמיתי "חבר" ועוד.

הבידוד

"כאב לב גדול"

ניצן כהנא, שחזרה לפני כשבוע מאיטליה: "זה לא קל לשבת ימים שלמים ובקושי ללכת, התחלתי לראשונה בחיים לעשות יוגה מול מחשב. אחרי שבוע שלם בבידוד אני יכולה להגיד שהגזירה קצת פחות נוראית ממה שחשבתי"

ישראלים רבים נמצאים כעת בבידוד ובמשרד הבריאות מעריכים כי מדובר בעשרות אלפים. מדינות רבות נכנסו לרשימת היעדים שדורשים בידוד עם החזרה מהם, מה שהוביל לשליחתם המידית של רבים לבתים. התפשטות המחלה באירופה, גרמה לכך שישראלים שחזרו מספרד ושוויץ - מדינות שעד לפני מספר ימים לא חשבנו שייכנסו לרשימת היעדים של משרד הבריאות, נאלצו להקפיא את שגרת חייהם. מרווח הביטחון שלוקחים גורמי הבריאות הוא גדול.

בשטח, מי שנשלח לבידוד צריך להסתגל בלי כל הכנה מראש ל'שגרת בידוד', לעיתים לתקופה ארוכה, ולנהל בתוכה את החיים כסדרם.

"זה לא קל לשבת ימים שלמים ובקושי ללכת, התחלתי לראשונה בחיים לעשות יוגה מול מחשב. אחרי שבוע שלם בבידוד אני יכולה להגיד שהגזרה קצת פחות נוראית ממה שחשבתי", מספרת ניצן כהנא, מבודדת ותיקה - שחזרה לפני כשבוע מאיטליה. "כאב הלב הגדול היה כשנאלצתי להפסיד חתונה של חברה מגיל שלוש. לא העליתי בדעתי שאראה את החופה שלה דרך סקייפ. אני עובדת מהבית, ומנסה להעביר את הזמן עם הרבה עבודה".

גם ילדים נשלחו בבידוד - לאחר ששהו במחיצת מורה בבית הספר בקרית אונו שאובחנה כחולה, והם נשלחים להסתגר בחדרם, באופן שמונע מהם אינטראקציה גם עם בני ביתם הקרובים. יש מי שיגיד שמדובר בדור שרגיל בין כה לתקשר דרך מסכים, אך לבידוד עלולה להיות השפעה נפשית הדורשת התמודדות ושימת לב.

משרד הבריאות נדרש לאכוף את הסגר על כמות גדולה של בני אדם, ועדיין לא ברור כיצד תתבצע המלאכה. ייתכן שאין עדיין הפנמה ציבורית של גודל האיום הבריאותי, ויהיה מי שיסרב להיוותר בבידוד. מספר מועט של פקחים הוקצה למשימה, וסמכויותיהם אינן ברורות, אך במשרד הבריאות מבהירים כי לא יהססו לערב את משטרת ישראל בעניין.

הנפגעים

אין פיתרון כולל

בהיעדר מענה רגולטורי אמיתי לעסקים וסיוע שימנע את קריסתם - הם עלולים להימצא לבד במערכה, כשהם נדרשים לציית להוראות ולנהל משבר ענק, שסיומו עדיין לא נראה באופק

רגע אחר רגע, עוד עסקים נכנסים למעגל נפגעי הקורונה: בין אם מדובר בעצמאים שנשלחו לבידוד והעסק שלהם לא יכול לפעול בלעדיהם, או ענפים שלמים שנדרשים להתמודד עם מציאות חדשה, שהשלכותיה עלולות להיות הרסניות. ענף התיירות הוא הנפגע הגדול הראשון; כאשר טיסות מבוטלות בשל מגבלות שמטילה המדינה, או כאשר אנשים מחליטים לנקוט במשנה זהירות ולבטל טיסות ליעדים רבים.

מלונות, חברות תעופה, וכל מי שמתפרנס מעסקי התיירות נמצא על הכוונת. אירועים המוניים גם הם מבוטלים, ודוחקים עצמאיים רבים דוגמת אומנים, ספקים, נותני שירות, חברות אבטחה ועוד להתמודד עם ההשלכות ועם החור הגדל בבנק.

השיתוק של השוק הסיני הוביל לכך ששרשרת האספקה בעולם נפגעה, וחברות רבות נדרשות לקבל כעת החלטות בתנאי אי ודאות לא רק באשר לכוח האדם שלהן שיכול להיעלם בבוקר אחד לתקופה ממושכת, אלא גם באשר לניהול שרשרת האספקה, הקשר עם הלקוחות ותזרים המזומנים.

"כיום, כל ארגון באשר הוא - גלובלי או מקומי, צריך להסתכל על תוכניות ההמשכיות העסקית שלהם ולנתח תרחישים", אומרת רו"ח לינור דלומי, ראש חטיבת ניהול סיכונים, דלויט ישראל. "ארגונים צריכים לזהות מה המדינות שנמצאות תחת השבתה ולייצר ניתוח תרחישים ותגובות, כדי להימנע מהשפעה על העסקים . חברות היום מתחילות לעדכן את התחזיות הפיננסיות שלהן. בכל מה שקשור לתוכניות עבודה, תקציבים והשקעות - אם רצינו להשקיע במשהו, אולי כדאי לשקול זאת מחדש. עושים ניתוח של סיכונים וצריכים לתכנן. זו סיטואציה של ניהול משבר".

המשבר הבריאותי הוא גם משבר כלכלי ועסקי. לגורמי הבריאות ברור כי אין דרך לנתק בין הדברים, ושכל החלטה שמתקבלת אצל לשכת השר ואנשי המקצוע - יש השפעות ברורות, לא אחת מידיות, על המשק.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הבהיר השבוע כי המשרד מודע למצב ופועל כדי למזער נזקים ולמנוע הדבקה המונית שתשתק עוד יותר את השדרה העסקית. בתוך כך, בהיעדר מענה רגולטורי אמיתי לעסקים וסיוע שימנע את קריסתם - הם עלולים להימצא לבד במערכה, כשהם נדרשים לציית להוראות ולנהל משבר ענק, שסיומו עדיין לא נראה באופק - ואין רשות לאומית אחת שמציעה פתרון כולל שימנע קריסת עסקים.

צרו איתנו קשר *5988