גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: זיכרון חוקתי סלקטיבי או אמנזיה חוקתית

החלטת החלוקה אינה חוקה: פעם אחר פעם נדחו הצעות לבסס בחקיקה מחויבות משפטית לחוקה מכוח ההכרזה או החלטת החלוקה ● תשובה לד"ר יניב רוזנאי ● דעה

מליאת הכנסת / צילום: איל יצהר
מליאת הכנסת / צילום: איל יצהר

בשבוע שעבר ציינו 72 שנים להחלטת החלוקה, שאומצה על-ידי עצרת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947. החלטה זו אישרה את חלוקת הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית, והביאה לסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

ד"ר יניב רוזנאי התלונן במאמר במדור זה כי היבט מרכזי בהחלטת החלוקה, "שמעט נשכח, הוא ההתייחסות לחוקה - ולא סתם - לחוקה דמוקרטית". במאמר מבקש רוזנאי להזכיר כי החלטת החלוקה פירטה אילו הוראות יכללו בחוקה של המדינות החדשות (ביניהן הוראות בדבר קיום בחירות, שמירה על המקומות הקדושים ובדבר מתן הגנה לזכויות), וכי ההחלטה אף תבעה לעצמה "עליונות נורמטיבית, מעין חוק יסוד..., שלא ניתן לסותרו בחוק אחר".

עם הקמת מדינת ישראל, אוזכרה החלטת החלוקה של האו"ם בהכרזת העצמאות כאחד מהיסודות להקמת המדינה, ומיד לאחר אזכור זה פירטה הכרזת העצמאות, בפסקה אופרטיבית ובהתאם לקבוע בהחלטת החלוקה, את סדר ההליכים לקיום בחירות ולכינון חוקה. האומנם מצא רוזנאי את החוקה האבודה של ישראל בהחלטת החלוקה של האו"ם?

ברצוני להצביע על שני קשיים עיקריים בטיעונו הנ"ל של רוזנאי. ראשית, מאמרו לוקה ב"אמנזיה חוקתית", ואולי אפילו בזיכרון חוקתי סלקטיבי, שכן נהיר שההתפתחויות ההיסטוריות והמשפטיות לאחר החלטת החלוקה מונעות מלייחס לה נפקות חוקתית כאמור. שנית, וגרוע מכך, המאמר הוא חלק ממהלך אינטלקטואלי ואליטיסטי לכפות עקרונות וכללים חוקתיים באמצעות בית המשפט העליון ולא באמצעות תהליכים עממיים וייצוגיים, שיחייבו הידברות ופשרות בין הפלגים והסיעות הפוליטיים בישראל. אסביר.

עם קום המדינה התעורר ויכוח באשר לעצם הצורך בקבלתה של חוקה פורמלית כתובה כחלק בלתי נפרד ממשטר דמוקרטי תקין. תומכי החוקה הכתובה טענו כי יהיה בה כדי להגן על זכויות אדם, להציב גבולות ברורים לכוח השלטון ולהשיג לגיטימציה בינלאומית. בהקשר זה נטענה גם הטענה כי חקיקתה של חוקה כתובה, המעגנת מושכלות דמוקרטיים, מתחייבת משפטית מהכרזת העצמאות ומהחלטת החלוקה של האו"ם, או לחלופין כי הן עצמן קובעות כללי מסגרת חוקתיים מחייבים.

מתנגדי החוקה הכתובה, אותם הובילו ראש הממשלה דאז בן-גוריון ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט דאז זרח ורהפטיג, טענו מנגד כי חוקה כתובה וקשיחה תגביל את מרחב התמרון של נבחרי העם ולכן באופיה היא אנטי-דמוקרטית, כי תיתן כוח רב מדי בידי המיעוט, וכי תוביל למלחמת תרבות בין דתיים לחילונים. בהקשר זה דחו מתנגדי החוקה הכתובה מכל וכל את הטענה כי החלטת החלוקה מחייבת את ישראל מבחינה חוקתית, שכן מדינת ישראל לא קמה מכוח "המתנה ותנאיה" שהעניק לה האו"ם, אלא בדם ואש, כשישראל נלחמת על קיומה וריבונותה וקובעת את גבולותיה ואופייה, שלא לפי תוכנית החלוקה.

חשוב לציין גם כי פעם אחר פעם נדחו הצעות לבסס בחקיקה מחויבות משפטית לחוקה מכוח ההכרזה או החלטת החלוקה: תחילה במועצת המדינה הזמנית (הגוף שהכריז על הקמת המדינה ושימש פרלמנט זמני) ולאחר מכן בכנסת הראשונה. לבסוף אימצה הכנסת הראשונה הצעת פשרה הידועה בשם "החלטת הררי", הקובעת כי החוקה תתקבל בהדרגה בפרקים, כאשר כל פרק מהווה חוק יסודי בפני עצמו. החלטה זו נודעה גם בשם "החלטה שלא להחליט", שכן היא דחתה למועד בלתי ידוע את ההכרעה בשאלת החוקה הכתובה ותוכנה.

ומה לגבי היות הכרזת העצמאות מסגרת חוקתית המחייבת את הכנסת בחקיקתה? בשלושה תקדימים ידועים מאותה תקופה, חזר וקבע בית המשפט העליון כי הכרזת העצמאות מבטאת את "חזון העם והאני מאמין שלו, אבל אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם", והוסיף כי ההכרזה אינה החוקה, שלאורה יש לבחון כשרותם של חוקים בטרם נקבעה על-ידי הכנסת הראשונה, החוקה היסודית שההכרזה עצמה מדברת עליה.

נקודה אחרונה: ניסיונו של רוזנאי להציל מתהום הנשייה את החלטת החלוקה אינו אקדמי גרידא. לרוזנאי יש אינטרס פרטיזני ופרקטי בהזכרת נשכחות: ביטול חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי מכוח סתירתו הלכאורית לעקרונות העלומים שבהחלטת החלוקה. בחודש יוני, 2020 עתיד בית המשפט העליון להתדיין בהרכב מורחב בשאלת חוקיותו של חוק יסוד: הלאום. לא את כבודה החוקתי של החלטת החלוקה יצא רוזנאי לחפש, אלא את מלוכת בית המשפט העליון.

הכותב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה, מומחה למשפט חוקתי, ופילוסופיה של השפיטה

עוד כתבות

רועי כהן, רשימת העצמאים / צילום: שלומי יוסף

"ציבור העצמאים ועם ישראל כולו לא יסלח למנהיגים שנטשו אותו בעת צרה ומשבר"

נשיא להב, עו"ד רועי כהן, קורא לרה"מ ושר הביטחון, "להפסיק את השיח המפלג שמטרתו לגרור את המדינה למערכת בחירות רביעית בתוך שנה וחצי, כשברקע ועל פי כל התחזיות עד לסוף השנה עתידים לקרוס מאה אלף עסקים, כשרבבות מהם עדיין לא קיבלו כל פיצוי ועוד כמיליון אזרחים יוותרו מובטלים"

הריסת בניינים ישנים בבת ים  /  צילום: כדיה לוי

מתרחבת המגמה של בדיקת איתנות ליזמי תמ"א על ידי עיריות

15 שנה אחרי שתמ"א 38 החלה לפעול, וכשנתיים לפני שתוקפה מסתיים, מודיעות רשויות בארץ כי בכוונתן לבדוק את מצבם הפיננסי של קבלנים שמציעים לדיירים לבצע עבורם את פרויקט החיזוק ● זאת לאור פרויקטים שנתקעו

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי

הבורסה דווקא נהנית ממשבר הקורונה: הרווח זינק ברבעון השני פי 4 לכ-12 מיליון שקל

בצל הגידול במסחר, הכנסות הבורסה תפחו בשיעור חד הן ברבעון השני השנה והן במחצית ● המנכ"ל איתי בן זאב מדבר על "כניסה משמעותית של הציבור הרחב", והחברה נסחרת ברמות שיא של כ-.1.7 מיליארד שקל

ליאורה עופר / צילום: ורדי כהנא

הקורונה מכה חזק בחברת הקניונים של ליאורה עופר: מליסרון הפסידה 187 מיליון ש' והפחיתה משמעותית את שווי הנכסים

ההפסד נגרם על רקע "הנחות קורונה" בהיקף של 148 מיליון שקל שנתנה החברה לשוכרים, ומירידת שווי נדל"ן להשקעה בסך של כ-310 מיליון שקל

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

נעילה ירוקה בתל אביב: ת"א 35 עלה ב-0.9%, ת"א 90 קפץ ב-2.2%

מדד ביטוח פלוס זינק ב-3.3%, מדד ת"א נדל"ן קפץ ב-2.9% ומדד ת"א פיננסים עלה ב-2.4% ● אס.אר אקורד זינקה לאחר שסיכמה את הרבעון השני של 2020 עם רווח נקי של 14 מיליון שקל

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

אלי עזור הוא המועמד המוביל לרכישת אתר וואלה

עזור מנהל מזה זמן רב משא ומתן על רכישת וואלה וכעת הוא קרוב לרכוש את האתר תמורת 40-50 מיליון שקל ● עזור מחזיק בבעלותו כלי תקשורת נוספים וחלק מהתשלום על האתר יעשה באמצעות זמן אוויר לקבוצת בזק

דב סלע, מנכ"ל ראדא / צילום: שלומי יוסף

זינוק של 215% במניה מהשפל במרץ: ראדא עקפה את התחזיות ברבעון השני ומעלה את התחזית השנתית

החברה הביטחונית הציגה במחצית הראשונה EBITDA מתואם בגובה 2.6 מיליון דולר לעומת נתון שלילי בתקופה במקבילה ● זינוק של כ-75% בהכנסות ברבעון השני ובמחצית

חיים כץ / צילום: יוסי זמיר

מגעים להסדר טיעון בין הפרקליטות לבין השר חיים כץ

בקשה מבג"ץ: לדחות את הדיון שאמור להתקיים מחר בשלוש העתירות שהוגשו נגד החלטת הכנסת להעניק לכץ חסינות מפני העמדה לדין ● בהודעת המדינה נכתב כי מתקיימים "מגעים מאומצים אשר עשויים לייתר את הצורך בהכרעת בית המשפט הנכבד בעתירות"

גיל טופז / צילום: איל יצהר

בנק ירושלים הגדיל ההוצאות בגין הפסדי אשראי והרווח במחצית הצטמק בכ-27%

בבנק העצמאי הקטן במערכת הבנקאית המקומית צופים השפעה שלילית על תיק האשראי כתוצאה ממשבר הקורונה ● הבנק רשם ברבעון השני של 2020 רווח נקי בהיקף של 12 מיליון שקל - לעומת רווח של כ-27.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

נתניהו למנדלבליט: "אפסות הפעולה שלך היא התרה שערורייתית של דמנו"

ראש הממשלה שלח ליועץ המשפטי לממשלה מכתב חריף שבו הוא מאשים אותו כי אינו נוקט בפעולה לנוכח האיומים על חייו וחיי משפחתו ● "אני רוצה לקוות שבניגוד לכל תשובותיך הקודמות, הפעם תתקבל ממך תגובה הולמת"

אלכס ספיר / צילום: יח"צ

קבלו דחייה: אלכס ספיר מציע הסדר פריסה מחודשת לחובות האג"ח של ספיר קורפ

הצעתה של חברת הנדל"ן הפועלת בארה"ב כוללת פדיון מוקדם של 28 מיליון שקל,  בעוד שתשלום עיקר היתרה של חוב האג"ח, בהיקף של 110 מיליון שקל, יידחה בכשלוש שנים

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

אמור לי מי השופט ואומר לך מה הפסיקה: בג"ץ הפך למשכן הכנסת המהותי

בלי נימוקים משפטיים ועם הרבה דעה פוליטית, הפסיקה נגד הריסת בית המחבל השבוע היא דוגמה לכך שבית המשפט הפך לזירה פוליטית לכל דבר

אודי אדירי   / צילום: שלומי יוסף

משרד האנרגיה עוצר הקמתן של 4 תחנות כוח מזהמות

שר האנרגיה מבטל הקמתן של 4 תחנות כוח מזהמות שתוכננו לקום ברחבי ישראל ● ההחלטה מתקבלת לאחר מאבק של ארגוני הסביבה והמשרד להגנ"ס ● שטייניץ: "התוכנית החדשה להכפלת השימוש באנרגית השמש מאפשרת לנו לצמצם בצורה דרמטית את הקמתן של תחנות כוח חדשות"

מפגינה בביירות מחזיקה בדגל לבנון מול כוחות הביטחון  / צילום: Hassan Ammar, Associated Press

ההפגנות הסוערות בלבנון יתקשו ליצור סדר יום חדש

המעמד הבינוני יתקשה לשנות את יחסי הכוחות במדינה או לפגוע בחיזבאללה

מימין: דורית סלינגר וידידיה שטרן. מתמודדים על אותה משבצת / צילום: שלומי יוסף, תמר מצפי

"בלי ניסיון והשכלה משפטית": הקרב על דירקטוריון בנק לאומי מתחמם

הקרב על תפקיד הדירקטור החיצוני בלאומי מגיע לשיאו, ובקרוב בעלי המניות יבחרו בין ידידיה שטרן לדורית סלינגר ● שטרן, שכיהן בתפקיד בעבר, פתח בקמפיין לקראת האסיפה הכללית בחודש הבא

ד"ר שמעון אקהויז / צילום: איל יצהר

הגלולה נגד השמנה של אפיטומי הישראלית תשווק על ידי נסטלה

על פי הערכות, מדובר בהסכם עם פוטנציאל של מעל 100 מיליון דולר ● אפיטומי תקים בישראל מפעל ליצור הגלולה, שיעסיק כ-40 איש בישראל

קניות בשוק הכרמל בימי קורונה  / צילום: בר לביא, גלובס

הקטר של המשק נבלם גם בלי סגר: הצריכה הפרטית נעצרה בחודש יולי

הצריכה המקומית, שמהווה כ-50% מהתוצר, נבלמה בחודש יולי לאחר תקופה קצרה של התאוששות • המשיכה היומית המוצעת מכספומטים ירדה ב-14% לעומת יולי אשתקד, למרות התאוששות בחודש יוני • שיפור בענפי המלונאות והמסעדות אחרי הסגר, אבל הם עדיין רחוקים משגרה

סניף של יינות ביתן / צילום: איל יצהר, גלובס

יינות ביתן ממשיכה להצטמצם, הפעם בראשון לציון

ל"גלובס" נודע כי כעת הקבוצה סוגרת את סניף מגה בעיר במרכז המסחרי קניון הבאר במערב העיר ראשון לציון

ברק רביד, הפרשן המדיני של רשת 13 / צילום: יח"צ

הכתב והפרשן המדיני ברק רביד מצטרף ל"וואלה!"

הוא ייכנס לתפקיד במהלך השבוע ● רביד עזב את "חדשות 13" ביולי האחרון כחלק מתוכנית קיצוצים רחבה בחברה

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

המגמה ממשיכה: יותר חוזרים לעבודה, פחות נפלטים

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה