אדריכלות | ראיון

"עירוב שימושים נהיה מנטרה, סוג של קלישאה"

האדריכל צדיק אליקים מתקומם נגד התכנון של השכונות החדשות שנראות כולן אותו דבר, וחסרות זהות מקומית • בראיון ל"גלובס" הוא מסביר איך נוצר ההבדל בין השכונות מעוז אביב ונווה עופר ואיך מתכננים סביבת חיים טובה

צדיק אליקים/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים
צדיק אליקים/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים

את צדיק אליקים אני פוגש במשרדו בנמל תל אביב, והוא מספר לי שבקרוב יועבר המשרד למגדל חדש, לא רחוק ממרכז עזריאלי ומתחנת הרכבת. העיר תל אביב פקוקה מדי, הנמל הפך ללא נגיש, ובקרב הנהלת המשרד התגבשה ההבנה שבעת הזאת נכון להיות יותר קרובים למוקדי התחבורה הציבורית.

אליקים מאמין שהנושא הדחוף ביותר כרגע הוא למגר את התפיסה השגויה של תכנון השכונות החדשות: "בשיח הציבורי הביטוי שחוזר הכי הרבה הוא יחידת דיור. לא בית ולא דירה. נוצר מצב שבו הדירה הפכה לנושא סטטיסטי ולא תכנוני. בשנים האחרונות הביקורת היחידה לאיכות התכנון היא מספר יחידות הדיור שנכנסת לאותה משבצת קרקע.

"המחיר שמשלמים על זה כבד מאוד. אנחנו מגלים שכונות שהן די חזרתיות, אנונימיות, אין זהות מקומית. משרד השיכון של לפני 30 שנים היה בודק לא רק את תכנון השכונה, אלא גם את הדירות. ברבות השנים הפכנו לפועלי ייצור במפעלים שכל תפקידם הוא לייצר סדרות של בניינים".

פרויקט של אליקים אדריכלים במודיעין/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים
 פרויקט של אליקים אדריכלים במודיעין/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים

יש לך דוגמה לשכונה איכותית?

"הדוגמה הטובה ביותר שאני מכיר היא שיכון מעוז אביב. אלה בתים שנבנו לפני הרבה זמן, הם לא שונים משכונות אחרות, ובכל זאת הם מייצרים מקום נחשק. זה משום שמסתכלים על המקום הזה לא כעל שכונה, או כעל אוסף יחידות דיור, כי אם כסביבת חיים. במקור, השכונה נבנתה לאנשי צבא. היה להם מכנה משותף מאוד ברור - גם זה יוצר סביבת חיים".

הטיפולוגיה של מעוז אביב דומה מאד לזו של נווה עופר, בדרום תל אביב, ובכל זאת השכונה השנייה נחשבת נחותה. איך זה?

"היכולת של התכנון לחבר את האנשים ואת מקום המגורים שלהם היא משימה חשובה. יכול להיות שהטיפולוגיה של מעוז אביב לא מתאימה לנווה עופר. יכול להיות שאנשים שגרים בנווה עופר מחפשים משהו אחר. בסופו של דבר כל אחד מבקש להרגיש שייכות למקום שבו הוא גר, להזדהות, להרגיש חלק מקהילה".

אתה יכול לתת דוגמאות לפרויקטים חדשים שעונים על ההגדרה של סביבת חיים טובה?

"תראה את פרויקט TLV של גינדי (התב"ע היא של יעקב יער והאדריכלות של אבנר ישר ויסקי מור סיון. משרד אליקים תכנן את ביה"ס ואת המרכז הקהילתי). לכאורה, יש כאן את כל המרכיבים של פרויקט כושל, אבל בגלל האינטנסיביות שלו, הוא הפך לכור היתוך. זה סוג של מכונה שעובדת באופן מושלם. הקונספט התב"עי היה מוצלח, למרות שהוא ספג טונות של ביקורת. זה עובד! נוצרה זהות של מקום. האנשים שגרים שם נמצאים במרכז תל אביב, יש להם את כל השירותים שהם צריכים והם מרגישים נטועים במקום. יש מרכז מסחרי, שמתחתיו יש את המרכז הקהילתי והספורט, מעל זה בית הספר ומעליו המגורים. זה לא אוסף יחידות דיור אלא סביבת חיים.

"כשעשינו את התב"ע לשכונת נרקיסים במזרח ראשל"צ (נבנית באתר מחנה צריפין) היה לנו חשוב ליצור סביבת חיים. הפרדנו את כל המגרשים בשכונה באמצעות מעברים שמייצרים רשת. זו רשת של שבילים פיזיים שהיא גם קהילתית: הילד יכול לנסוע באופניים לביה"ס, ההורים יכולים להיות רגועים, אפשר לשוטט עם כוס קפה ביד, לפגוש שכנים.

פרויקט של אליקים אדריכלים בתל אביב/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים
 פרויקט של אליקים אדריכלים בתל אביב/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים

"ברמלה היינו אחראים על תוכנית התחדשות עירונית (פינוי בינוי) של השיכונים משנות ה-50 וה-60. מדובר באזור שיש בו 5,000 יח"ד והוא יוכפל פי 4.5. למדנו את המקום והבנו שיש רמלה של מרכז העיר ויש רמלה של השכונות. שאלנו את עצמנו איך יחיו שם האנשים. חיפשנו מוטיבים שיהפכו את המקום לסביבת מגורים. החלטנו שתיווצר טבעת היקפית שתגדיר את אזור המגורים. בתחום הזה נמצאים כל שטחי התעסוקה והמסחר והתחבורה הציבורית. בתוכה יצרנו פארק שכל הבניינים מתייחסים אליו, ובו כל מוסדות הציבור של השכונה".

אליקים מבהיר שהאתגר העומד בפני מתכננים של שכונות הוא במצב שבו קהל היעד אינו ידוע: "זה דבר מאוד שונה כשאתה יודע עבור מי מתוכננת השכונה, כמו במעוז אביב, או כשאתה לא יודע - שזה המצב הרגיל. זה סוג של חידון שצריך לפתור תוך כדי עבודה. אנחנו נוהגים לעשות הבחנה בין סביבת חיים פרברית לסביבת חיים עירונית. יש משהו שונה בתחושה כשאתה נכנס לעיר או הולך לפרבר. אם בפרבר אנחנו לוקחים את האובייקטים (המבנים) ויוצרים ביניהם הרבה אוויר, כלומר שבילים, או רחובות, אז בסביבה העירונית אנחנו צריכים לייצר יותר הידוק. שהכל יקרה באותו מקום".

פרויקט של אליקים אדריכלים ברעננה/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים
 פרויקט של אליקים אדריכלים ברעננה/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים

אליקים מסתייג מהנטייה המקובלת של מתכננים לחשוב שעירוב שימושים הוא המתכון האולטימטיבי ליצירת סביבת מגורים איכותית: "עירוב שימושים נהיה מנטרה, קלישאה. אני לא שולל את השילוב של מסחר, תעסוקה ומגורים. אבל, השאלה היא איך הם יהיו ביחד, ומה יהיה המינון שלהם ואיך הם יצרו סביבה שתעצים אחד את השני. זה האתגר. אני אומר שהתפקיד שלי כאדריכל היא ליצור את הדברים שלא נמדדים במונחים הכמותיים, שלא נמצאים בטבלת אקסל. בסוף בסוף, הדירות בשיכון במעוז אביב יותר יקרות מהדירות בשכונות החדשות".

משרד אליקים אדריכלים הוקם בתחילת שנות ה-90 על ידי האחים צדיק ואלי אליקים. המשרד אחראי לתכנון מבני ציבור מוכרים, בהם בית הספר היסודי "גבעון" והקאנטרי קלאב במתחם TLV, בית הספר למשחק ניסן נתיב ביפו והגימנסיה הריאלית בראשל"צ, מבני מגורים במקומות שונים וגם תכנון מתארי. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988