גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השופט דוד מינץ נעזר בחוק הלאום: "העברית היא השפה הרשמית במדינת ישראל, לצד מעמד מיוחד לשפה הערבית"

במסגרת החלטה טכנית הדוחה בקשה להגשת כתבי בי-דין בשפה הזרה, הפנה השופט מינץ את הקוראים לסעיף 4 לחוק הלאום השנוי במחלוקת, עליו עדיין עומדות ותלויות עתירות לבג"ץ ● כחיזוק להחלטתו, הפנה השופט מינץ למאמר של פרופ' מוחמד אמארה שפורסם בירחון האלקטרוני של עדאלה בשנת 2006

השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט
השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט

החלטה לכאורה פשוטה וקצרה שניתנה אתמול (ג') על-ידי שופט בית המשפט העליון דוד מינץ, מתייחסת אולי לראשונה לגופו של חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ("חוק הלאום"), בעניינו תלויות ועומדות עתירות לבג"ץ.

בהחלטתו מפנה השופט מינץ לסעיף 4 לחוק היסוד, הקובע כי עברית היא "שפת המדינה", כאשר לשפה הערבית ניתן "מעמד מיוחד" מכוח החוק.

הסיפור שהוביל להתייחסות לחוק הלאום, עוסק באדם בשם גראנט גריב, תושב ואזרח דרום אפריקה, שהוכרז כפושט רגל, מונה לו נאמן, ותביעות החוב שהוגשו נגדו עומדות על מיליוני שקלים.

בהליך ערעור עכשווי בעליון, ביקש גריב כי יותר לו להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט בעליון בשפה האנגלית. במסגרת הערעור - שהוגש בעברית - טוען גריב נגד החלטת רשם בית המשפט העליון כי הגשת ראיות על-ידי המשיבה (חברת Fidam Select שבפירוק) באנגלית במסגרת ההליך לפני בית המשפט המחוזי, מעידה על הסכמתה להגשת מסמכים בשפה זו על-ידו.

השופט מינץ דחה את הערעור וקבע כי "השפה העברית היא השפה הרשמית במדינת ישראל, לצד המעמד המיוחד לו זוכה השפה הערבית". מעבר לכך קבע מינץ כי "השפה העברית משמשת, הלכה למעשה, כשפת המקום העיקרית, ה-'Lingua Franca' במדינת ישראל".

בכל הקשור לשפה האנגלית קבע השופט מינץ כי "בעוד שבתקופת השלטון המנדטורי השפה האנגלית זכתה למעמד רשמי ואף למעמד בכורה, החל מקום המדינה היא אינה זוכה עוד למעמד מיוחד בישראל".

"ייתכן שדווקא בשל מעמד איתן זה, לא מצאתי הוראה מפורשת בדברי החקיקה והתקנות העדכניים הקובעת מהי השפה בה יש להגיש כתבי טענות ובקשות לבתי המשפט", אומר השופט מינץ.

נוכח היעדרה של הוראה מפורשת כאמור, נדרש השופט מינץ לסימן 82 לדבר המלך במועצה שנחקק בשנת 1922. סימן 82 קובע (בתרגום) כי "כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות באזורים שייקבעו על-פי צו מאת הממשלה, יפורסמו באנגלית, בעברית ובערבית. בכפוף לכל תקנות שתתקין הממשלה, אפשר להשתמש בשלוש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט".

השופט מינץ הוסיף כי פרט לשינוי ההוראה בכל הנוגע לשפה האנגלית, לפיו "כל הוראה בחוק הדורשת את השמוש בשפה האנגלית, בטלה", עומדת הוראת סימן 82 בתוקפה. כסיוע למסקנתו הצביע מינץ על תקנה 68 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי "...ויש להניח שוליים של 5 סנטימטרים לפחות בימינו, ובהם שני נקבים, במרכז הגיליון" המוגש לבית המשפט. מתקנה זו למד מינץ כי "לא ניתן להגיש כתבי בי-דין וטענות בשפה האנגלית, הנכתבת כידוע משמאל לימין".

לאור קביעות אלה דחה השופט מינץ את הערעור וקבע כי רשם בית המשפט העליון, רון גולדשטיין, צדק בדחותו את בקשת גריב להגיש את בקשת רשות הערעור בשפה האנגלית. עוד הוסיף השופט מינץ כי אף אם קיימת הסכמת בין הצדדים להגשת כתבי בי-דין בשפה זרה, זו אינה מעלה או מורידה לעניין זה.

ככלל, החלטתו של מינץ איננה מפתיעה, אך נימוקיו מעניינים מאוד: ראשית, השופט מינץ נזקק לסעיף 4 לחוק יסוד הלאום, המהווה את אחד מהסעיפים שיעמדו לביקורת שיפוטית של בג"ץ; ושנית, בחירתו הלא שגרתית של השופט מינץ להפנות את קוראי פסק הדין למאמרו של פרופ' מוחמד אמארה - "החיוניות של השפה הערבית בישראל מנקודת השקפה סוציולינגוויסטית", שפורסם בירחון האלקטרוני של עדאלה בשנת 2006.

חשוב לציין כי טרם פורסם הרכב השופטים שידון בעתירות שהוגשו על חוק הלאום, וכלל לא בטוח שהשופט מינץ יהיה מבין שופטי ההרכב (בש"א 815/19).

חוק הלאום בראי הפסיקה

אין זו הפעם הראשונה בה נדרש בית המשפט העליון לחוק יסוד: הלאום. כך, רק לפני פחות מחודש, ובמסגרת דחיית ערעור שהוגש לעליון על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על אדם כבר-הסגרה לארה"ב, התייחס השופט נעם סולברג לחוק הלאום.

במקרה שם סבר המערער כי יש להחיל בעניינו את סעיף 1א(א)(2) לחוק ההסגרה, הקובע בין השאר כי הסגרתו של אזרח ותושב מדינת ישראל תהא מותנית בהתחייבותה של המדינה המסגירה כי ככל שיורשע, ייגזר עליו עונש מאסר. וזאת, לטענת המערער, נוכח חקיקתו של חוק הלאום, שיש בו ביטוי חוקתי לאופיה של מדינת ישראל כבית הלאומי של כל יהודי העולם. מחמת יהדותו, טען המערער, ובהיותו אזרח ישראלי ותושב מדינת ישראל מזה 14 שנה, גובר חוק הלאום על הוראות חוק ההסגרה ומחייב להורות על ריצוי עונשו בישראל, ככל שיורשע וייקבע שעליו לשאת עונש מאסר. 

השופט סולברג דחה את טענת המערער וקבע כי הוא לא מצא בה ממש. בכל הנוגע לחוק הלאום ציין השופט סולברג כי "עוד ידובר בחוק הלאום, לכשתכשיר השעה לכך, ובאם יהיה הדיון נחוץ להכרעה".

מכל מקום, סולברג הוסיף כי "חוק הלאום לא נועד לייבא עבריינות יהודית לישראל, ואין בכוחו לגבור על דרישת סעיף 1א(א) לחוק ההסגרה, שלפיה בעת עשיית העבירה צריך אותו אדם להיות 'אזרח ישראלי ותושב ישראל' כדי שניתן יהיה להחיל (בכפוף לתנאים נוספים כמפורט שם) את הסייג להסגרת אזרח".

גם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, כבר נדרש מספר פעמים לחוק הלאום, כאשר הפעם האחרונה קרתה לפני פחות מחודש. בפסק דינו חזר השופט דרורי על קביעתו מחודש ספטמבר 2018, שניתן ב"פרשת משיח". בפרשה זו נדרש בית המשפט לתביעת נזיקין שהוגשה נגד ארגון החמאס. אז התייחס סגן הנשיא דרורי לסעיף 6(א) של חוק הלאום, שזה לשונו: "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם".

ב"פרשת משיח" הסביר השופט דרורי, בעיקר על בסיס כתיבתו של אהרן ברק כפרופסור וכנשיא בית המשפט העליון, כי יש לפרש את סעיף 6(א) של חוק הלאום "באופן רחב לאור היותו חלק מחוק יסוד, שהוא עצמו חלק מן החוקה, ולכן אמות-המידה הפרשניות הן רחבות". 

עוד כתבות

הבית הפרטי הדו–משפחתי ברחוב חיש במזרח העיר רחובות / צילום: אורי שמיר

בית פרטי ב-3.88 מיליון שקל ברחובות: עסקה שהתחילה בגל הראשון ונחתמה בגל השני

מדובר בבית פרטי דו-משפחתי בשטח 280 מ"ר בנוי בשתי קומות, עם מרתף

מכרה זהב בארגנטינה, שנמצא בבעלות החברה הקנדית Barrick Gold   / צילום: MARCOS BRINDICCI, רויטרס

הזדמנות פז? כל הדרכים להשקיע בזהב

הזהב יכול לא רק לסייע בפיזור בתיק ההשקעות, אלא גם לשמש כלי גידורי בתקופה הצפויה לנו בשוקי ההון בשנים הבאות ● איך נחשפים למתכת היקרה ברמות שונות של סיכוי-סיכון? ● טור שני בנושא השקעות בזהב

מטוס של וירג'ין אטלנטיק / צילום: Shutterstock

חברת התעופה הבריטית וירג'ין אטלנטיק הגישה בקשה להגנה מפני נושים

הבקשה הוגשה בבית המשפט בניו יורק במסגרת הליך צ'פטר 15 שמטרתו לאפשר לחברה זרה להגן על נכסיה מפני הליך של הקפאת הליכים ובעקבותיה, כניסה לפשיטת רגל ● ● לחברת דלתא 49% ממניות החברה ● בחודש אפריל החברה האחות וירג'ין אוסטרליה נכנסה גם היא להליך של חדלות פירעון

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

עליות בבורסה במקביל לאירופה; לייבפרסון, אלוט ובאטמ מזנקות

עליות במסחר באירופה ובחוזים על מדדי בורסות ארה"ב ● אורמת ולייבפרסון פרסמו דוחות טובים לרבעון השני ● הדולר נחלש קלות ● טבע פרסמה דוחות ועמדה בתחזית ההכנסות

מנהטן / צילום: שאטרסטוק

חברת הנדל"ן הזרה דה זר.אס.איי בוחנת הנפקה של סדרת אג"ח חדשה

לחברת דה זר.אס.איי שתי סדרות אג"ח (ג'-ד') בהיקף כולל של 1.79 מיליארד שקל (במונחי קרן), שנסחרות בבורסה בת"א

לילך ירקוני, בעלים של Lilach Events, חברה לעיצוב אירועים / צילום: צופית להב

"ברגע שבענף עצרו את כל האירועים, פתחתי את עצמי ללקוחות אחרים"

לילך ירקוני, בעלים של Lilach Events, חברה לעיצוב אירועים ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

המומחים מנתחים: איך תשפיע הורדת מס הרכישה על שוק הדיור?

הכנסת אישרה להוריד את מס הרכישה לרוכשי דירה שנייה • רוב השחקנים בשוק סבורים שהורדת המס תעורר פעילות בשוק הנדל"ן ותמשוך משקיעים, אבל קשה לדעת מה תהיה ההשפעה על המחירים

יצחק תשובה / צילום: יוסי כהן

אלעד גרופ של יצחק תשובה מוכרת את החברה הבת אלעד קנדה בכ-380 מיליון דולר

הרוכשת, קבוצת רסטר מנג'מנט הקנדית, תשלם בשלבים סכום שמשקף לחברה שווי כולל של 587 מיליון דולר ● לאלעד קנדה חוב של 771 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, כשאלעד גרופ עצמה חייבת 659 מיליון שקל למחזיקי אג"ח פרטיות

טריידר ג׳ו. הטריק שמאפשר לתת תחושה שהמבחר גדול שמור לטקטיקה שמוכרת מתחום האופנה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

סופרמרקט עם מעריצים מושבעים - מהו סוד ההצלחה של טריידר ג'ו?

ההצלחה האדירה של טריידר ג'ו מתבססת על חשיבה שמאפיינת יותר עסק חברתי קטן מתאגיד אמריקאי ענק ● מה גורם לאנשים לכתוב עליה שירים, לשוחח עליה בלי סוף ברשתות חברתיות ולהתגאות בכך שרכשו שם מוצרים? ● אורחים מנתחים מהלכים שיווקיים מעבר לים 

איציק וייץ, מנכ"ל קרסו מוטורס  / צילום: עינת לברון

מידרוג מורידה דירוג לקרסו: "היעדר מענה בקטגוריה ההיברידית והיצע מוגבל ברכבים פרטיים"

חברת הדירוג: "השלמת רכישתה של קל אוטו מובילה לעלייה מסוימת בסיכון העסקי משום שענף הליסינג התפעולי מאופיין בסיכון עסקי גבוה יחסית"

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

טבע עמדה בצפי ההכנסות ועברה את תחזית הרווח: "התקדמנו עם מרבית מנועי הצמיחה"

הרווח למניה עמד על 55 סנט ● האנליסטים המסקרים את טבע העריכו בממוצע שהחברה תציג הכנסות של כ-3.9 מיליארד דולר ורווח של 53 סנט למניה ● המנכ"ל קאר שולץ: "במהלך הרבעון האחרון ראינו מכירות נמוכות יותר של תרופות גנריות ותרופות ללא מרשם בכל האזורים"

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

עליות בבורסות אירופה; "שעתם של השווקים המתעוררים מתקרבת"

בורסות אסיה נסחרו היום במגמה מעורבת, לאחר עוד יום חיובי בניו יורק ● עליות במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב ● רוברט כרמלי, ראש דסק חו"ל בפעילים ניהול תיקי השקעות: "שני סקטורים בולטים לטובה עם גידול ברווחיות: סקטור התשתיות וענף הרפואה"

רחבי בריטניה, מחאות BLM עוררו שאלות לא נוחות על איך בריטניה השתלטה על מסחר העבדים העולמי בימיה כאימפריה. תפקידה אינו נלמד בהרחבה בבתי הספר במדינה / צילום: Peter Byrne, Associated Press

העבר "המלוכלך" של אנגליה צף למעלה: צאצאי קהילת העבדים השחורים בליברפול דורשים חשבון נפש

כמעט 40 שנה חלפו מאז המהומות האלימות בליברפול שסימלו את יחסי הגזעים הגרועים בבריטניה ● לפני 200 שנה, העיר הייתה מרכז הסחר הגדול ביותר בבריטניה של עבדים ● פסלים ורחובות על שמם של סוחרי עבדים פרושים על פני כל העיר ● עכשיו ליברפול חזרה להתמודד עם עברה

המדרגות הספרדיות ברומא, יולי. בימים רגילים אתרי התיירות היו עמוסים במטיילים / צילום: Cecilia Fabiano, Associated Press

המיתון באירופה גבוה יותר מאשר בארה"ב, אך הוא גם מסמן הבראה מהירה יותר

הצעדים האגרסיביים שננקטו באירופה והביאו להצטמקות כלכלת האיחוד ב-40.3% יובילו, מעריכים אנליסטים, להבראה מהירה יותר מאשר בארה"ב, שכלכלתה הצטמקה "רק" ב-32.9%

איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה מסתפקת במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

למה המדינה נמנעת מלהעמיד לדין חולים שהפרו בידוד?

על אף שחוק העונשין מטיל עונש מאסר ממושך על מעשה שעלול להפיץ מחלה - עד כה נמנעה המדינה מלהעמיד לדין בגין עבירה זו חולי קורונה שהפרו את הוראות הבידוד ● משרד המשפטים מסביר כי האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון ● אולם גם במקרים כאלו מסתפקות הרשויות במתן קנס

עובדת דלפק בדוכן להמרות מטבע ממירה לשטרות דולרים / צילום: Burhan Ozbilici, Associated Press

בשיא משבר הקורונה גם הדולר צונח: למה זה קורה ומי המפסידים העיקריים?

החולשה במטבע האמריקאי מוסיפה לצרות של המשק הישראלי, שחלק גדול מהיצוא שלו דולרי ● הדולר נסחר בשפל של יותר משנתיים - 3.40 שקלים ● קטר ההייטק עלול לאבד מהתחרותיות שלו

התרופה NexoBrid של מדיוונד / צילום: יח"צ

מתחמם: מדד גלובס-פרומתאוס היכה את מדדי הייחוס ביולי

המדד גמא 7.4%, בשעה שמדד ת"א 125 טיפס ב-4.2% ומדד נאסד"ק הוסיף לערכו 6.8% ● מניות הפארמה הישראליות בוול סטריט תססו, ומניות הטכנולוגיה שיגרו את תת-המדד שלהן לזינוק של 10.2% בחודש החולף

סניף BE באילת / צילום: תמונה פרטית

שופרסל ומליסרון סיימו את הסכסוך והחנות באילת נפתחה

מדובר בחנות הפועלת בנכס ששייך לקבוצת מליסרון בטיילת באילת ועמד סגור במשך ארבעה חודשים ● הסכסוך החל לאחר ששופרסל דרשה הקלות בדמי השכירות עבור רשת הפארם שבבעלותה במהלך הגל הראשון של הקורונה וסורבה

השטח שבו יבנה פרויקט יונייטד שרונה/  צילום: יניב אלמליח, יח"צ

קבוצת הרכישה יונייטד שרונה: ההפרות תוקנו וקנס המיליונים הופחת

לפני למעלה משנה הוטל על הקבוצה קנס כספי של למעלה מ-4 מיליון שקל ● לאחר תיקון ההפרות על ידי הקבוצה הופחת הקנס ל-600 אלף שקל בלבד ● הממונה על חוק המכר: "גם חברי קבוצות רכישה כפופים לחוק המכר"

מנכ"ל אורמת, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

אורמת עקפה את התחזיות: רווח של 23 מיליון דולר ברבעון השני

השיפור ברווחיות מגזר החשמל סייע לחברה להציג תוצאות טובות ברבעון השני למרות השפעות משבר הקורונה ● במהלך הרבעון גייסה כמיליארד שקל באג"ח והודיעה על רכישת חברה, והיא מצפה לחידוש הפעילות בתחנת הכוח המושבתת בהוואי בהמשך השנה