הנקראות ביותר

שווה לצאת לגלבוע ולא רק בגלל הכלניות והרקפות שפורחות

זו עונה מצוינת לצאת לגלבוע ולעמק חרוד, אבל לא רק בגלל הכלניות והרקפות אלא גם בגלל המשכן לאמנות בעין חרוד, החוגג בימים אלה 80 שנה להיווסדו

נופי העמק הירוקים/ צילום: אורן קנר
נופי העמק הירוקים/ צילום: אורן קנר

הכלניות כבר כאן, הרקפות יצאו ממחבואן ואו-טו-טו יפציעו להם גם האירוסים והצבעונים - עונה מצוינת לצאת לגלבוע ולעמק חרוד, ההולכים ונצבעים גם בשלל צבעי הכלכים, הנוריות, השומיות, התלתנים, הצהרונים והקחוונים. זה קורה בכל שנה בעונה הזאת, מרגש ומפעים תמיד מחדש, אבל השנה, רק עד 25 במארס, תוכלו ליהנות בסביבה גם מצבע ומיופי מסוג אחר בתערוכה "מאוצרות המשכן לאמנות" - מבחר מאוסף יצירות האמנות הענקי של המשכן לאמנות בעין חרוד, המוזיאון הראשון לאמנות שהוקם בארץ ישראל וחוגג בימים אלה שמונים שנה לייסודו.

סיפור הקמתו של המוזיאון מפתיע, ומפריך כמה דעות קדומות באשר לקשר שבין קיבוצניקים, אמנות והמסורת היהודית. נסו לדמיין - ימי מחסור ועוני טרם הקמת המדינה, אנשי העלייה השנייה והשלישית, חברי גדוד העבודה ואנשי השומר, עולים לקרקע סמוך לפתחו של מעיין חרוד.

בחלוף שני עשורים, תוך התמודדות עם אתגרים ביטחוניים ומאבקי הישרדות כלכליים, דווקא הקיבוצניקים, שמסמלים בזיכרון הקולקטיבי שלנו את שלילת הגולה ואת הישראלי החדש, החילוני, המתנער משורשיו היהודיים, נענים לקריאתו של חבר הקיבוץ, הצייר חיים אתר, להקים מוזיאון שיבטא את הכבוד ואת הקשר הרגשי לעולם היהודי של מזרח אירופה. לא במקרה הם בוחרים לכנות את המוזיאון "משכן". "בייסודה של עין-חרוד קיבלנו על עצמנו דבר גדול מאוד, גם למעננו וגם למען ילדינו, הבאים לרשת את אוצרותינו הרוחניים ולהמשיך על יסוד זה את בניינה", כותב אתר לחברי הקיבוץ ב-1938, אז נפתחה התערוכה הראשונה בגלגולו המוקדם של המשכן - "פינת אמנות" שהקים אתר בצריף עץ קטן.

אתר פנה לידידיו, ציירים יהודים בפריז, וקיבל מהם בתרומה ציורים ופסלים. במהלך מלחמת העולם השנייה עמד גם על הדחיפות לאסוף פריטי יודאיקה כדי לשמר את זכר הקהילות היהודיות באירופה. בהמשך הסביר כי "המשכן לאמנות מבקש לרכז את יצירות האמנות שיצר עמֵנוּ ולהקנות על-ידם את הערכים של החיים היהודיים שנהרסו בגולה - לנוער ולילדים הגדלים בארץ, לחזק על-ידי כך את תחושתם היהודית ולהמחיש להם את האווירה היהודית שאבותיהם יצרו בתפוצות".

חברי הקיבוץ נענו לאתגר: "פינת האמנות" עברה תחילה לצריף גדול יותר, וב-1948 נחנך חלקו הראשון של מבנה הקבע, יצירה ארכיטקטונית מופלאה בפשטותה, פרי עיצובו של האדריכל שמואל ביקלס, שייחודה ביחסי המידות של האולמות ובניצול יוצא הדופן של האור הטבעי. בסיור שערכתי במקום, הוארו כל חלקי המשכן באור שמש החודר דרך מגוון פתחים ללא צורך בתאורה מלאכותית; זה עושה רק טוב ליצירות.

בבניין רחב הידיים נבנו בהדרגה אולמות תצוגה, חצר פסלים וספרייה, אך בעיצומו של תהליך הבנייה התחולל הפילוג הכואב בתנועת הקיבוץ המאוחד, שהיה דרמטי ורווי יצרים במיוחד בעין חרוד, "פנינת העמק הגדולה", והתפצל בסופו לשני קיבוצים: עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד. משפחות נקרעו, מערכת החינוך הופרדה, קרקעות הקיבוץ ונכסיו חולקו לשניים, אבל באופן חריג הוחלט על שמירת המוזיאון כמוסד משותף של שני הקיבוצים, דבר המעיד על היחס המיוחד של חברי עין חרוד למחויבותם הכפולה - לאמנות ולזיקה לעבר היהודי.

כמעט 20 אלף יצירות אמנות מהארץ ומהעולם נאספו מאז הקמת המשכן, בהן עבודות של לוסיין פיסארו, מארק שאגאל, מאנה כץ, מקס ליברמן, האחים מאוריצי וליאופולד גוטליב, נפתלי בזם, מרדכי ארדון, יוסל ברגנר, אורי ריזמן, רות שלוס, יוסף זריצקי, לאה ניקל, רפי לביא, אחלם שיבלי, חאדר ושאח ורבים וטובים אחרים. יניב שפירא, מנהל המשכן והאוצר הראשי, עשה לילות כימים במרתפי המוזיאון ובחר מהאוסף הענקי את העבודות לתערוכה הנוכחית, "בפרישה המשמשת מַרְאָה לעולמם של מי שביקשו לברוא עולם חדש אך לא שכחו מאין באו, ומשקפת בדרכה את תולדות העם היהודי במאה העשרים וראשית המאה ה-21".

ציור של מקס פביאן: פליטים

התערוכה המצוינת מציגה באופן אינטליגנטי ולפרקים מרגש מאוד את החיים והמסורת היהודיים בגולה לצד המורכבות של ההוויה הישראלית. בחלקה המוקדם מוצגים אמנים שפעלו בעיקר במרכזי האמנות בפולין, גרמניה, רוסיה וצרפת, והתמקדו בחיי היומיום בעיירה, בפוגרומים, בפליטוּת ובשואה, וגם בנושאי ציור קלאסיים כדיוקן, נוף וטבע דומם. בחלקה המאוחר מוצגת אמנות ארצישראלית וישראלית, המשקפת מגמות ונושאים שהוצגו במשכן ונאספו במהלך השנים, ובהם: החלוציות האוטופית, ריאליזם חברתי, ישראל במבטם של עולים, פריפריה גיאוגרפית ותרבותית, אמונה ותפילה, מופשט ישראלי ומעט פיסול.

התערוכה, אשר בהתאם למסורת המשכן מטפלת גם בהיבטים שלא זכו לכבוד בהיסטוריה הרשמית של האמנות הישראלית, מרתקת (מומלץ מאוד לקחת הדרכה), ולצד ההנאה והעניין, הביקור בה הוא גם מחווה נאה לקריאת מייסד המוזיאון לפני שמונים שנה: "לחנך את עצמנו תוך חיים באמנות, כי אם לא זאת - נשקע תוך קַטְנוּת החיים והיא תכריע אותנו [...] כי בניין האמנות - הוא גם בניין החיים בתוכנו".

המשכן פתוח כל השבוע בשעות 9:00-16:30 (בשישי עד 13:30). סיורים מודרכים בשבתות ב-11:30. לתיאום סיורים פרטיים: 04-6486038. https://museumeinharod.org.il 

מיד בתום התערוכה ועדיין במסגרת שנת ה-80 למשכן לאמנות, תיפתח באפריל תערוכת המשך, "בניין המשכן", אשר תתמקד בייחודו ובייעודו של המוזיאון מנקודת מבט עכשווית. 14 האמנים שישתתפו בתערוכה, בהם אפרת גל-נור, קרן בנבנישתי, דרור בן עמי, דוד בהר פרחיה, נגה לינצ'בסקי ומרגלית מנור, יעסקו בפנים שונות של המשכן לאמנות כפי שהם חווים אותם, בפרויקטים שמשחזרים תערוכות עבר או נוצרו במיוחד לתערוכה החדשה.

אם אתם כבר בעין חרוד, מומלץ לקפוץ ל"יד אחרת", חנות-מוזיאון לחפצים יד שנייה, שאותה הקימה ומנהלת כבר 24 שנים מעצבת הפנים וחברת עין חרוד מאוחד רבקהל’ה רובל, שסיפוריה מרתקים לפחות כמו החפצים שהיא מציגה (פתוח בשבתות ובחגים מ-11:00 עד 15:00. שאר הימים בתיאום טלפוני: 04-6485373 ,052-3700973).

חנות־מוזיאון לחפצים יד שנייה/ צילום: אורן קנר

בפאה המערבית של עין חרוד מאוחד, בצל עצי פיקוס וברוש, נמצא בית הקברות של הקיבוץ, שבו קבורים מנהיג הקיבוץ המאוחד ואחדות העבודה יצחק טבנקין, איש השומר חיים שטורמן, מייסד המשכן לאמנות חיים אתר ודמויות נוספות.

קברו של יצחק טבנקין, מנהיג הקיבוץ המאוחד ואחדות העבודה/ צילום: אורן קנר

האזור הפורח והשופע במעיינות מאפשר לשלב טיולים רגליים, טיולי אופניים, טיולי ג’יפים, טיסה בכדור פורח, סקי, סנפלינג, שיט בקאנו ועוד. פרטים ב-http://www.ein-harod.co.il/?cat=25

בקיבוץ יש מתחם נופש, המציע אירוח בבקתות עץ, סוויטות וחדרי אירוח קיבוצי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות