הנקראות ביותר

על רקע האיום מצפון: מערכת הביטחון מאיצה תוכניות לפיתוח לייזר ליירוט רקטות

בעיצומו של המבצע נגד מנהרות החיזבאללה, במערכת הביטחון כבר נערכים להתמודד עם איומים נוספים בכל החזיתות ל"גלובס" נודע כי לאחר שנדחו הצעות למערכת תוצרת ארה”ב, ישראל מאיצה ומתקצבת תוכניות לפיתוח מערכת יירוט חדשה. העלות הכוללת תסתכם במיליארדי שקלים

מערכת ההגנה נאוטילוס תוצרת ארה"ב / צילום: וויקיפדיה
מערכת ההגנה נאוטילוס תוצרת ארה"ב / צילום: וויקיפדיה

בזמן שאיום הרקטות והטילים המדויקים מלבנון מתעצם וכוחות הנדסיים גדולים של צה"ל מובילים את המבצע "מגן צפוני" לחשיפת המנהרות ההתקפיות שחפר חיזבאללה לתוך שטח ישראל - מערכת הביטחון מאיצה ומתקצבת תכניות לפיתוח מערכת יירוט חדשה באמצעות לייזר רב עצמה. על פי הערכות, היקף התוכנית, כולל הצטיידות במערכות יירוט עתידיות, תסתכם בכמה מיליארדי שקלים.

ל"גלובס" נודע כי עם כניסתו לתפקיד שר הביטחון, לפני כשנתיים וחצי, אביגדור ליברמן הורה לראש מפא"ת (המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) במשרד הביטחון, תא"ל דני גולד, לקדם עבודת מטה לבחינת טכנולוגיות יירוט חדשות באמצעות קרני לייזר. ליברמן התפטר אמנם לפני שלושה שבועות מהתפקיד, אבל הפרויקט נמשך.

ליברמן /  צילום: רויטרס - Amir cohen

גולד, שקיבל בעבר את פרס ביטחון ישראל על תפקידו המרכזי בפיתוח מערכת היירוט של רפאל, כיפת ברזל, מוביל צוות היגוי משותף למשרד הביטחון ולתעשיות הביטחוניות במטרה לקדם את פיתוח מערכת היירוט בלייזר.

גורם ביטחוני בכיר אמר ל"גלובס" כי "עד כה הושגו התפתחויות מרתקות. זאת עבודה שנמשכת כמעט שנתיים וחצי ושותפים לה מוחות רבים וטובים. השגנו פריצת דרך ולצדה התקדמות משמעותית. אפשר לומר שהמערכת כבר נמצאת על סף הבשלה".

במערכת הביטחון מספרים כי בתקופת כהונתו כשר ביטחון, ליברמן עקב אישית אחר התקדמות תכניות הפיתוח בתחום הלייזר, ונהג לקיים על הנושא התייעצויות ממושכות עם מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') דוד עברי, כיום ראש הנציגות של בואינג בישראל, עם מקורבו, יו"ר התעשייה האווירית לשעבר, חבר כנסת והשר לשעבר מטעם מפלגתו ישראל ביתנו, יאיר שמיר, ועם האלוף (במיל') הפרופ' יצחק בן ישראל, כיום ראש סוכנות החלל הישראלית.

גורמים ביטחוניים אמרו בשיחות עם "גלובס" כי ליברמן הקצה לתכנית הלייזר תקציבים משמעותיים שיספיקו עד לגמר שלב הפיתוח, ולהעמדת אב טיפוס של המערכת. הם סירבו לנקוב בסכומים. אחד הגורמים אמר כי "אם ממשיכים להעדיף את התכנית הנוכחית ועובדים עליה בקצב חזק, אפשר שתהיה יכולת מבצעית ממשית ליירט רקטות באמצעות לייזר כבר בעוד שלוש שנים, אולי קצת פחות".

במערכת הביטחון לא מסגירים פרטים אודות ההתקדמות בתכנית הפיתוח, שמתקיימת בסודיות בשיתוף חלק מהתעשיות הביטחוניות. גורמים בתעשיות הביטחוניות אמרו כי בשנים האחרונות ניכרת התקדמות בסוגיות שבעבר נחשבו לאבני נגף משמעותיות בתחום הלייזר, כמו יכולת מיקוד מהירה ומדויקת של הקרן- על האובייקט המאיים.

בין המכשולים המרכזיים שהקשו בעבר על הפיכת מערכות כאלה למבצעיות היו הצורך במקורות אנרגיה עצומים כדי להפעילן, חשש לזיהום הסביבה בגזים רעילים, קשיי ניידות ופריסה בהתאם לצרכים המבצעיים וחוסר יעילות במצבי מזג אוויר שונים.

"כלכלת מלחמה סבירה יותר"

"גם כיפת ברזל לא היתה קיימת אם לא היינו רוצים אותה", אמר ל"גלובס" גורם ביטחוני בכיר בהתייחס לתכנית נשק הלייזר העתידי של ישראל. "מערכת כזאת יכולה להיות מבצעית - אם יחליטו על כך ואם יבינו נכוחה את המצב, והוא קריטי", הוא מוסיף.

מאז שהוכנסה לשימוש מבצעי באביב 2011, כיפת ברזל יירטה יותר מ-2,000 רקטות ששוגרו לעבר ישראל, רובן הגדול מעזה. עלות של כל יירוט באמצעות כיפת ברזל מוערכת בכ-80 אלף דולר. בסבב הלחימה האחרון בעזה היא יירטה בהצלחה יותר מ-80% מהרקטות שהיו עתידות לפגוע באזורים מיושבים או במתקנים רגישים. זאת למרות העובדה שהסבב האחרון היה המאסיבי ביותר מבחינת מספר הרקטות שנורו בטווח זמן קצר, כ-500 בתוך פחות מיממה.

גורם ביטחוני אמר ל"גלובס" כי למרות זאת, בעתיד כיפת ברזל לא תספיק. "הסבבים הבאים בעזה, בלי לדבר על מצב של מלחמה בצפון, יתאפיינו בירי נרחב יותר לעבר העורף ואנחנו צריכים משהו אפקטיבי - גם מבחינת עלויות היירוט, שיהפוך את כלכלת המלחמה לסבירה יותר. אין מה להשוות בין עלות יירוט עם טיל לבין עלות יירוט עם קרן לייזר, שאמורה להיות כמעט אפסית". על פי הערכות, חיזבאללה מחזיק ביכולות להמטיר לעבר ישראל מטחי רקטות וטילים, חלקם בעלי דיוק של מטרים, בקצב של 1,500 רקטות ביממה.

התעשיות הביטחוניות מחממות מנועים

בתעשיות הביטחוניות מקפידים על פרופיל תקשורתי נמוך ביחס לתכניות הלייזר שבהן הן מעורבות. שלוש התעשיות הגדולות, רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית מובילות תכניות פיתוח מסווגות בנושא, ולא מוסרות פרטים על קצב ההתקדמות שלהן במיזמים אלה.

עם זאת, גורמים בתעשיות אומרים כי ניכר שבשנים האחרונות ניכרת העדפה של תכניות פיתוח בתחום הלייזר, בעיקר ברפאל ובאלביט מערכות, ובאופן שמתבטא גם בבינוי של מתקנים ייעודיים בחלק מהן.

רפאל שוקדת כבר מספר שנים על פעילויות בתחום הלייזר, בין השאר במסגרת תכנית לפיתוח יכולת יירוט של פצצות מרגמה. מדובר בפיתוח מערכת שמכונה "קרן ברזל", שאת פיתוחה מובילה חטיבת היבשה של החברה. הקונספט של המערכת נחשף לראשונה בתערוכה ביטחונית שהתקיימה בסינגפור בשנת 2014. במקביל, יש לרפאל תכניות נוספות בתחום הלייזר, אחת מהן כבר הוכיחה יכולות טובות ביירוט של רחפנים.

מערכת הביטחון מתעניינת כבר זמן רב בפיתוח של מערכות לייזר שישמשו את צה"ל ליירוט מפני נשק תלול מסלול, ומקיימת מעקב שוטף אחר התפתחויות שחלות בתחום.

עוד טרם החליטה על הצטיידות בכיפת ברזל, לפני כעשור וחצי משרד הביטחון בחן את מערכת הלייזר נאוטילוס של נורתרופ-גרומן האמריקאית. הנאוטילוס התבססה על לייזר כימי, ששימוש בו פולט גזים רעילים לסביבה; הפקתו דורשת מקורות אנרגיה גדולים וממדי המערכת עצמה שהיו חריגים, ובשל מורכבויות אלה היא גם לא ניתנת לניוד.

בהמשך, נורתרופ-גרומן הציעה לישראל מערכת מוקטנת יותר, ניידת ומבוססת על נאוטילוס, שנקראת סקיי גארד. מערכת הביטחון לא התרשמה, דחתה את ההצעה, והעדיפה להתקדם בתכנית הפיתוח של כיפת ברזל. במפא"ת הסבירו אז כי עם השלמת פיתוח היכולות ליירט באמצעות לייזר מוצק, שנחשב יעיל יותר מלייזר כימי, מערכות מסוג זה ישולבו כנדבך משלים לכיפת ברזל.

אלא ששדלנים של נורתרופ-גרומן שפעלו באותו הזמן לקידום בחירה של משרד הביטחון במערכת של החברה האמריקאית, לא הרפו וטענו כי המערכת עמדה בהצלחה בשורה של ניסויים שנערכו לה בארה"ב. בכיר במפא"ת באותם הימים דחה את הדברים: "כל ניסוי כזה נעשה אחרי שאולי עשרות פעמים לפני כן הוא נדחה או שהיה צורך לכייל את המערכת מחדש. האמריקאים בעצמם ירדו ממערכת היירוט הזאת". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתשעון החול של "איש המכסים": 85 ימים עד מלחמת הסחר הבאה עם סין