הנקראות ביותר

מיותרת, פראית והפגנת כוח בוטה של ניסנקורן: מה תשיג השביתה הכללית במשק?

למה צריך שביתה כללית במשק כדי לנסות לפתור את תאונות העבודה בתחום הבניין? ● האם ניסנקורן באמת חושב שניירות חתומים ועוד רגולציה יפתרו את הבעיה? ● כל עוד האחראים לכל תאונה, לכל זלזול בחיי אדם, יוצאים בעונשים קלים, גם תוספת של 100 מפקחים לא תעזור ● פרשנות

1

אין ספק שיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בחר לו סיבה מאוד כאובה ורגישה לשביתה כללית במשק, שאמורה להתחיל ביום רביעי ללא הגבלה. אין ספק שהקופירייטרים שעובדים איתו גם מצאו למאבק הזה כותרת טובה: "עובדים כדי לחיות, לא כדי למות" והכוונה לתאונות העבודה בתחום הבניין. אין ספק שקל להזדהות עם הקמפיין הרחב שהעלתה ההסתדרות בנושא. מי לא מסכים למאבק בנושא הומני, מאבק שקורא לטפל בתאונות עבודה, בזלזול פושע בחיי אדם? אין ספק שבעיית הבטיחות בכלל היא בעיה שצריכה לבוא על פתרונה, לא רק אצל עובדי הבניין. רק בדבר אחד יש ספק: למה צריך שביתה כללית במשק כדי לפתור או לנסות לפתור את העניין הזה: בסופו של דבר, מיליוני אזרחים לא צריכים לסבול בשביתה רק בגלל שניסנקורן החליט שכך יהיה, שרק באמצעות שביתה תבוא הבעיה הכאובה הזו על פתרונה. זכות השביתה היא אכן זכות דמוקרטית, אבל גם בזכות הזו צריך להשתמש ברגישות וכאופציה האחרונה - ותוך מחשבה על מכלול האפשרויות ועל הנזק שנגרם בגלל השביתה. נדמה לי שאצל ניסנקורן הדרך להשתמש בכלי הזה היא בצורה לא מידתית. הוא הבין מזמן ששביתה של ועדים בשירותים הציבוריים המרכזיים כמו חשמל, רכבת ונמלים - כבר לא מתקבלת בציבור בהבנה, נהפוך הוא - היא מתקבלת בזעם, אז הוא פונה לנושאים רגישים והומניים שיש עליהם קונצנזוס, כמו חיי אדם. אבל איפה בדיוק עובר הגבול של ניסנקורן? מחר הוא יחליט שהקטל בדרכים הוא נושא חשוב בשביל שביתה (והוא אכן חשוב) וישבית את המשק עד שלא תינתן לו הבטחה לשפר את הבטיחות בדרכים או כבישים מסויימים. בסופו של דבר, אין גבול לשביתות כאלה וזה בדיוק מה שהופך את השביתה הצפוייה הקרובה למה שהיא באמת: שביתה מיותרת ופראית - שנועדה להפגין את כוחו של ניסנקורן.

2

מה שמאכזב הוא השתיקה או אפילו ההסכמה של שני השרים המעורבים בנושא: שר הרווחה חיים כץ ושר האוצר משה כחלון. זה לא סוד שהיחסים בין כחלון וניסנקורן טובים, עד כדי תיאוריות שהם ירוצו יחד בבחירות הקרובות. השר כץ הגדיל לעשות והתייצב לצידה של ההסתדרות ואמר ל"ישראל היום" שהוא "מברך את ההסתדרות על השביתה". ולמה כץ יוצא מגידרו כדי לשבח את ניסנקורן? כי הוא רוצה שניסנקורן, באמצעות השביתה, יכפה על האוצר להקצות תוספת של 108 תקנים ל"פיקוח והפעלת מערך העיצומים האישיים על קבלנים שמתרשלים". כץ, לשעבר יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, מבין דבר או שניים בסחטנות. וזה בדיוק מה שהוא עושה: מנסה לסחוט עוד ועוד תקנים ועוד ועוד כסף.

האב, שר הרווחה חיים כץ / צילום: איל יצהר

כץ יגיד שזה בשביל מטרה נעלה, בשביל להציל חיי אדם, ולכן המטרה מקדשת את כל האמצעים. אבל זה אבסורד, כי כסף היא הבעיה האחרונה בנושא הזה. תקציב משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יתקרב בשנה הבאה לכ-8 מיליארד שקל, לא סכום מבוטל במיוחד. הוספת כך וכך תקנים לפיקוח היא עניין תקציבי זניח - משהו כמו עשרות מיליוני שקלים בודדים. וזה הזמן להזכיר לכץ, למרות שהוא לא היה בכל התקופה הזו שר הרווחה: תקציב המשרד עמד בשנת 2013, על-פי נתוני אגף התקציבים באוצר, על כ-5.3 מיליארד שקל והוא קפץ תוך 6-7 שנים ב-50% במחירים שוטפים. זו עלייה יפה ובהחלט ראויה לשירותים חברתיים, אבל כץ רוצה לומר שהוא לא יכול למצוא בתוך המשרד שלו כמה עשרות מיליוני שקלים למטרה שהוא כה מקדש? הרי איך עובד קיצוץ רוחבי שהאוצר מכריז עליו מדי פעם כדי לשרת הוצאה תקציבית גדולה? חותכים כך וכך אחוזים בתקציבי המשרדים ויהי מה ופתאום יש מאיפה לקצץ. אז שכץ יחשוב שמקצצים לו 1% בלבד שהולך לאותם תקנים שהוא חושב שיפתרו את הבעיה. בסופו של דבר כל תקציב בכל ארגון או משרד גדול הוא עניין של סדר עדיפויות: אם כץ קבע שתאונות העבודה הן בראש סדר העדיפויות - אז בבקשה: שיציב אותן גם בסדר העדיפויות התקציבי שלו בתוך משרדו - ולא באמצעות הסחטנות הידועה לקבל עוד ועוד כסף. נוח לכץ להצטרף למאבק של ניסנקורן - זה מוריד ממנו גם את האחריות למה שקורה בתאונות בענף הבנייה והוא בהחלט חלק מהאחריות הזו.

3

אינני יודע בדיוק מה רוצה ניסנקורן להשיג ומה יוריד אותו מהעץ: עוד הסכם חתום שמתחייבים לעוד ועוד תקנים, שמוסכם על כל הצדדים בעניין - מהקבלנים, דרך משרדי האוצר, השיכון והרווחה? הוא באמת חושב שניירות חתומים ועוד רגולציה ועוד התחייבות ללוחות זמנים מסויימים - יפתרו את הבעיה? בסופו של דבר, לבד מאכיפת תקנים, יש את עניין ההרתעה, בכל נושא. אם האחראים לכל תאונה, לכל זלזול בחיי אדם, יוצאים בעונשים קלים, גם תוספת של 100 מפקחים לא תעזור. גם ה"סגידה" הזו לרגולציה שתתקן את כל החוליים היא לעיתים מביכה ולעוד ועוד כסף ש"יפקח" ו"יסדר" היא מוגזמת. אולי כדאי לדבר גם על "רגולציה עצמית", על עסקים שמתנהלים באחריות ומקפידים על תנאי עבודה בטיחותיים - או שדברים כאלה הפכו ללא מציאותיים?

אני רוצה להזכיר את מה שקרה באפריל 2012. במהלך חזרה של חיילי צה"ל לקראת טקס הדלקת המשואות בהר הרצל שעתיד היה להתקיים באותה שנה, התרחש אסון: מבנה שנועד לתליית ציוד הגברה, תאורה והקרנה, שנבנה מבעוד מועד ברחבה בידי חברת עיצוב במה לצורכי הטקס, קרס. כמה חיילים נלכדו תחת המבנה. סגן הילה בצלאלי, קצינה מצטיינת, נפטרה כתוצאה מהפגיעה. לחיילת ולחייל נוספים נגרמו חבלות קשות. הפרקליטות הגישה כתב אישום לבית המשפט השלום בירושלים, בפני השופט אוהד גורדון.

אסון בהר הרצל הילה בצלאלי  / צלם: רויטרס דובר צהל

השנה ניתן גזר הדין בעקבות האירוע הטרגי. על אחד המורשעים בגרימת מותה של בצלאלי, המהנדס אורן ורשבסקי, נגזרו 400 שעות של עבודה לתועלת הציבור בתפקיד של תיקון והשמשת ציוד רפואי ב"יד שרה". כמו כן, הוא קיבל 6 חודשי מאסר על-תנאי, והוא ישלם לכל אחד מהנפגעים (משפחתה של בצלאלי ושני החיילים שנפצעו) 5,000 שקל. על המורשע השני, יועץ הבטיחות יצחק צוקר, נגזרו 4 חודשי מאסר שניתנים להמרה בדרך של עבודות שירות. בנוסף, הוא ישלם 1,500 שקל לכל אחד מהנפגעים.

אם המסר שעובר בבית המשפט הוא בעקיפין של זלזול בחיי אדם ושל עונשים קלים בצורה חריגה למי שגדעו חיים באיבם - אז פלא שום קמפיין ושום שביתה לא יצלחו לפתור את הבעיה?

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתהקרן לחיילים משוחררים צמצמה מענק לסטודנטים הנדסאים - מבלי לעדכן אותם