הנקראות ביותר

האם ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה תיקון שומה

הורים רכשו בשנת 2007 דירת מגורים מותאמת לצורכי בנם הקטין, הנכה בנכות של 100%, ושילמו מס ללא ההקלה לנכה הקבועה בחוק ● לאחר 7 שנים הגישו ההורים בקשה לתיקון שומה ● האם התקבלה בקשתם?

לא תמיד הנכים מודעים לכל הזכויות המגיעות להם / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
לא תמיד הנכים מודעים לכל הזכויות המגיעות להם / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

במקרים רבים, במכירה או ברכישה של עסקאות מקרקעין מתברר כי חבות המס מוטעית ויש לתקנה. סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי מנהל מיסוי מקרקעין רשאי לתקן שומה שאושרה בתוך ארבע שנים מהמועד שנקבעה. סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למנהל להאריך מועד הקבוע בחוק אם מצא כי יש סיבה מספקת להארכה.

סוגיה שחוזרת ומעסיקה את בתי המשפט, מבלי שיש בה הכרעה נחרצת, היא האם ניתן להאריך את המועד לתיקון שומה באמצעות הוראת סעיף 107 לחוק, היינו, האם במקרים שבהם התגלתה הטעות לאחר ארבע שנים, עדיין יהיה ניתן לתקנה.

פסק הדין האחרון שהתפרסם בסוגיה זו הוא בעניין מנצורי. במקרה זה, הורים רכשו בשנת 2007 דירת מגורים, המותאמת במיוחד לצורכי בנם הקטין, הנכה בנכות של 100%. בשלב הגשת הדיווח על העסקה שילמו בני הזוג מס רכישה ללא שימוש בהקלה לנכה הקבועה בתקנה 11 לתקנות מס רכישה.

בשנת 2010 פרסמה רשות המסים לציבור הנחיה פנימית שקיימת עוד משנת 2006, שבה נקבע כי גם כאשר הרכישה בוצעה על ידי ההורים עבור צרכיו של ילדם הקטין והנכה, קיימת זכאות להקלה במס רכישה לפי תקנה 11.

בשנת 2015, בחלוף שבע שנים מהעסקה, הגישו ההורים בקשה לתיקון שומה, אך המנהל דחה את הבקשה לאור חלוף המועד לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק.

בני הזוג הגישו ערר לבית המשפט כאשר טענתם העיקרית היא, כי המנהל מוסמך לעשות שימוש בסעיף 107 ולהאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון שומה. לטענתם, עקב טעות לא היו מודעים לכך שקיימת אפשרות לבקש הקלה במס רכישה עבור בנם הנכה.

ועדת הערר לא הכריעה בשאלה, האם ניתן להאריך את המועד לתיקון השומה לפי סעיף 85 באמצעות סעיף 107 לחוק, אך קבעה, כי בכל מקרה, גם אם סמכות כזאת קיימת, אין להפעילה בנסיבות המקרה הנוכחי, מאחר שהפנייה בבקשה לתיקון שומה נעשתה רק בחלוף שבע שנים מרכישת הדירה.

בית המשפט קבע, כי סירובו של המנהל בעניין מנצורי סביר וכי אין מקום להתערבות בית המשפט.

למען שלמות התמונה נציין, כי גם במקרים שבהם הגיעה הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון, השאלה לא הוכרעה באופן חד משמעי, בין אם משום שבית המשפט אמר את דברו בסוגיה באמרת אגב (עניין כספי, ע"א 7759/07) ובין משום שבסופו של דבר לא נדרשה הכרעה בשאלה בנסיבות העניין (עניין חכמי, ע"א 461/11)

ועדות הערר, בהיעדר תקדים מחייב בסוגיה, מכריעות בהתאם לנסיבות, בלי שניתן לסמן קו אחיד בפסיקתן. נראה כי על מנת לדעת בוודאות האם ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון שומה, לא יהיה מנוס מלחכות להכרעה של בית המשפט העליון בסוגיה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתמקורבים ללבייב בחקירות, והוא במוסקבה. מה הוא ידע?