הנקראות ביותר

העשירים אולי התעשרו בעצמם, אך איך הגיעו העניים למצבם

2,158 מיליארדרים יש בעולם, וסביר שלעולם לא אהיה אחד מהם. לי מחכה רק שקיעה פיננסית איטית

מרד התנינים / איור: תמיר שפר
מרד התנינים / איור: תמיר שפר

א.

בישראל, תנין ודולפין הם שמות של כלי נשק וקידוחים, אבל חוץ מזה - מה בין תנין ודולפין? מה בין הזוחל הכעור והקשוח שרובץ שעות בבוץ בלי לזוז לבין היונק המרהיב והחכם שחותך את המים בחן אינסופי? ובכל זאת, מאובן בן 180 מיליון שנה שנמצא בהונגריה, מכל המקומות שבעולם (וזה הזמן לספר, לראשונה, שאני בעצמי רבע הונגרי) לא משאיר מקום לספק: מדובר בקרוקו-דולפין. יש לו את העור הקשה, את הרגליים הקצרות ואת הלסת המפחידה של התנין, ויחד עם זאת הוא נושא את הסנפירים ואת הזנב החלקים של הדולפין.

זה לא יצור יפה במיוחד, או יפה בכלל, אבל יכול להיות שהוא החוליה החסרה: איפשהו בין דמדומי עידן היורה לזריחת עידן הקרטיקון - לפני 150 עד 190 מיליון שנה - התפצלו התנינים וחלקם זנחו את היבשה ואת הבוץ לטובת הים והגלים, את העור הסלעי והרגליים המוזרות לטובת עור חלק וסנפירים, והתפתחו לבעל חיים דמוי דולפין ולווייתן שבינתיים נעלם. המאובן שלנו שייך, כנראה, לשלב המעבר. הקרוקו-דולפין ששכב על הגדר בשביל החברים שלו.

ולמרות שבסוף, הניסיון של התנינים לא בדיוק הצליח, חשבתי לעצמי שהנה: סוף כל סוף מסר מעצים. כי קרוקודיל שהופך לדולפין זה פי אלף יותר רציני מאיזה ברווז שהופך לברבור. מברווז לברבור, אפשר לחשוב, כל אחד יכול. אבל בשביל להפוך מתנין לדולפין, בשביל זה צריך אופי! וגם אם נכשלו - לפחות ניסו.

ב.

הבנק השוויצרי UBS פרסם השבוע את דוח המיליארדרים השנתי שלו. 2017 הייתה שנה נהדרת לעשירי העולם, הבורסות גאו, האג"חים התייצבו והכסף היה קל להשגה. 2,158 מיליארדרים היו בעולם בשנה שעברה והונם טיפס לשיא של 8.9 טריליון דולר - עלייה של %19 מהשנה שלפניה. בישראל, לפי הדוח, 20 מיליארדרים שהחזיקו 57 מיליארד דולר. 2018 הולכת להיות פחות טובה, רוב שוקי המניות ירדו השנה ותשואות האג"ח עלו - אבל הונם של המיליארדרים בעולם, ראו איזה פלא, צפוי להמשיך לעלות.

ראיתי ששיעורים גבוהים מאוד מהמיליארדרים - 80% בישראל (כלומר 16 מתוך ה-20) ובאסיה, קצת פחות בארצות הברית - עשו את הונם בעצמם ולא ירשו אותו. האמת, שלמרות שנאת העשירים שלי, הנתון חימם את לבי; איך אפשר לנטור לאדם שמממש את כישרונו ומגייס את כל האנרגיות והתושייה? איך אפשר לבוא בטענות לתנין שרוצה להיות דולפין? אפילו נפלט לי כל הכבוד אחד קטן.

שבוע קודם חל היום הבינלאומי למיגור העוני, שגם הוא הניב, כמו תמיד, שלל דוחות לא מפתיעים במיוחד; העניים אולי פחות מרודים מפעם, אבל יש הרבה יותר מהם בעולם. משהו כמו 2.5 מיליארד, או מיליון ו-158 אלף עניים על כל מיליארדר. הפערים גדלים, וממשיכים לגדול.

מעניין, כלומר מדכא, כלומר מובן מאליו ולכן לא באמת מעניין או מדכא, לבדוק עד כמה נמוך שיעור העניים שעשו את עוניים בעצמם, שבשתי ידיים שמאליות ובחוסר יוזמה וכישרון הצליחו להפוך יש לאין ונוחות למצוקה. מה אתם חושבים? רוב העניים ירשו את עוניים ויורישו אותו הלאה, או נקלעו שלא בטובתם לצד הלא נכון של מלחמות, אסונות טבע וכוחות שוק. גם 2017 לא הייתה שנה טובה בשבילם; הבורסות גאו והאג"חים שמרו על יציבות, אבל בלעדיהם. הכסף היה קל, אבל לא עבורם, להם הוא תמיד קשה. גם 2018 לא הולכת להיות מי יודע מה. אף פעם לא היה להם צ'אנס לצאת מהבוץ אל הים.

עשירים שוחים עם דולפינים. עניים מתים מתקיפות תנין.

ג.

בעולם של יותר ויותר עשירים ויותר ויותר עניים, יהיו פחות ופחות אנשים באמצע - עד שלא יהיו בכלל. הגיוני, לא? השאלה אם תישאר חוליה חסרה, כמו בין התנינים והדולפינים? האם בפרספקטיבה של כמה מאות מיליוני שנים מעכשיו נהיה אנחנו, מה שנקרא מעמד הביניים, החוליה החסרה של מדעני העתיד, מה שחיבר בין העניים לעשירים עד שנשחק ונפרם הקשר?

אני חושב הרבה על כסף בזמן האחרון וזה מעצבן אותי, כל שנה זה ככה כשצריך להגיש דוח שנתי - וכשאני אומר "צריך", אני מתכוון שהיה צריך לפני ארבעה חודשים. אני לא יכול שלא לדחות את הדברים האלה, זה חזק ממני. אפשר לחשוב מה יש שם, בדוח השנתי שלי, ועדיין: בכל פעם שאני חושב על זה, מתחיל להיות לי קר בקצות האצבעות של הרגליים.

כרגע אפשר להציב אותי במרחק גדול מעושר אגדי וגם מעוני מנוון, ולא משנה באיזה סרגל מדידה משתמשים, אבל יש הבדל אחד מהותי: עושר אגדי - או עושר כלשהו - הוא בכלל לא בקלפים. מספר האנשים שיצטרכו למות כדי שאהנה מירושה הגונה ימוטט את העם היהודי וקשה לומר שאני מחפה על כך ביזמות עסקית או התנהלות כלכלית מבריקה.

עוני הוא אופציה הרבה יותר ריאלית ומוחשית, לדאבוני. לא עוני של מגורים ברחוב וחיטוט בפחים, חלילה, יותר עוני של שקיעה פיננסית איטית אל דיור מוגן ברמה בינונית עד נמוכה. ככל שסרגל הזמן מתארך, עולה הסבירות שאשאר בצד של הלא מיליארדרים. אני חושב על כל הדברים האלה תוך כדי שאני ממלא טפסים ואוסף אישורים, מדמיין את האבולוציה כמו הסליים של הילדה שלי: אתה יכול למתוח ולמתוח, אבל בסוף זה נקרע, וכשזה נקרע זה נקרע: אין חוליה חסרה שנשארה מאחור להפוך למאובן. אין מעמד ביניים, אין ניידות חברתית בין יונקים וזוחלים, אין קרוקו-דולפין.

ד.

ואולי ככה הגיוני יותר, כי מה בין תנין ודולפין? מה בין הזוחל הכעור והקשוח שרובץ שעות בבוץ בלי לזוז לבין היונק המרהיב והחכם שחותך את המים בחן אינסופי? ומה בין העשיר והעני? אם הונו של מיליארדר אחד שווה לכל הפרוטות, בשלל מטבעות חלשים, של מיליון ו-158 אלף אנשים - מה בינו לבינם? מה בינו לביני?

וזו הסיבה שהם מפרסמים את רשימות המיליארדרים והמיליונרים - שגם מספרם, אל תדאגו, טיפס ליותר מ-40 מיליון אישה ואיש - במקביל לפרסום דוחות העוני למיניהם. הם רוצים שנראה את זה, הם רוצים שנבין לאן הכול הולך ושנתחיל להתכונן.

אבל אסור ליפול לייאוש, גם אל מול דוח שנתי שנראה כמו בדיחה עצובה על ישות כלכלית. זה בדיוק הזמן בשבילי להיזכר בזה שאחרי הכול, אני רבע הונגרי, ושאיפשהו בהרים של המולדת הישנה נמצא מאובן מהפכן אחד שלא נכנע לגורל. תהיה ולו רבע מההונגרי העתיק הזה, אני אומר לעצמי, ותלך כבר להגיש את הדוח השנתי שלך!

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתהייאוש בערי הדרום שהצביעו לימין: "כבר לא אבחר בנתניהו"