הנקראות ביותר

על המדינה לסייע לכניסת מוסדיים להשקעות בהייטק

צריך להגמיש את ההוראות שמקשות על המהלך

חוגגגים את האקזיט של דאטורמה ביולי השנה. הציבור לא היה שותף להצלחה / צילום: שלומי יוסף
חוגגגים את האקזיט של דאטורמה ביולי השנה. הציבור לא היה שותף להצלחה / צילום: שלומי יוסף

"החוסכים צריכים ליהנות מההייטק", בישרה כותרת מאמרו של פרופ' יוג'ין קנדל בגלובס (20.09.2018). במאמר מציין קנדל כי הגופים המוסדיים הישראלים אינם משקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות ובקרנות הון סיכון. האסטרטגיה של המוסדיים, טען קנדל, גורמת לכך שמרבית החוסכים הישראלים אינם שותפים לעושר שיצר מגזר החדשנות. קנדל סבור כי היעדר ההשקעה נובע מהיעדר מומחיות, ממגבלות רגולציה ומניסיון רע בהשקעות בטרם התפוצצות בועת הדוט-קום וטוען שהיעדר ההשקעה מונע מהישראלי הממוצע להנות מהצלחת ההייטק המקומי.

אקדים ואדגיש כי מחויבות הגופים המוסדיים היא בראש ובראשונה לחוסכים. המוסדיים מחויבים להשגת תשואה מקסימלית לחוסכים, ברמת סיכון סבירה ותוך השקעה במוצרי השקעה קצרי וארוכי טווח. הם אינם מחוייבים או נדרשים לשקול בתוך כך שיקולים מאקרו-כלכליים, לרבות השקעה בענף זה או אחר, חשוב ככל שיהיה למשק.

עם זאת, ואף שההיסטוריה מלמדת כי ההשקעות בהייטק הניבו, לעיתים, תשואות נמוכות ואף שליליות לחוסכים, אין ספק שנכון יהיה לעודד את המוסדיים להשקיע גם בהייטק. ראשית, מאחר שלא קיים אפיק השקעות "בטוח" שיניב תשואה גבוהה. גם מי שהשקיע במדדי המניות האמריקאים, הנחשבים עמידים יחסית, ערב משבר 2008 - הפסיד. אין תשואה גבוהה ללא סיכון ולכן מצופה מהגופים להשקיע גם במוצרים מסוכנים.

יתרון נוסף בהשקעה בהייטק גלום בתרומתו לפיזור הסיכון בתיק, לכן, חשוב לאפשר למוסדיים להשקיע בהייטק כמו גם באפיקים אחרים. כמו כן חשובה ההשקעה בהייטק כמנוע לצמיחת המשק שבו פועלים המוסדיים, שכן מדובר בהיזון חוזר: צמיחת המשק תגדיל את היצע החיסכון שבידי הציבור, שבחלקו ינותב חזרה למוסדיים. לכן חשוב ליצור כלים שיקלו על השקעת המוסדיים בהייטק ובענפים אחרים ככל שאלו תומכים בתשואות גבוהות.

אתגר עידוד השקעת המוסדיים בהייטק רובץ על כתפי המדינה. כיום, ההשקעה מוגבלת בשל מספר סיבות עליהן עמד קנדל. יכולת פתרון המגבלות אינה אצל המוסדיים, אלא בידי הממשלה, הרגולטורים והפקידות. ככל שהמדינה מעוניינת לקדם השקעות בנושאים בעלי חשיבות משקית, מאקרו-כלכלית, כדוגמת השקעות בהייטק, בתשתיות, בנדל"ן וכד', הרי שיש ליצור את שיווי המשקל בין חובת המוסדי כנאמן לכספי החוסכים להשאת תשואותיהם לבין הכלים שבידי המדינה לעידוד השקעה העומדת בחובה זו.

ביכולת המדינה למצוא דרכים לעידוד השקעת המוסדיים. המדען הראשי, האוצר, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך יכולים לייצר כלים שיסייעו למטרה. לדוגמה, הטיעון לפיו השקעות בהייטק מסוכנות במיוחד ולכן אינן מתאימות לקופות הגמל וקרנות הפנסיה עשוי להיענות באמצעות הבטחת תשואת מינימום ("רשת ביטחון"), כפי שמעניקה המדינה במכרזי תשתית, או באמצעות מענקי מאצ'ינג, כפי שקבעה המדינה בתחומים אותם רצתה לעודד (למשל ביומד). ביכולת המדינה גם לפתור את סוגיית ה-J-curve ואת הכללים המחייבים את המוסדיים לפרסם תשואות בקבועי זמן קצרים, כללים המקשים על השקעה ארוכת טווח אשר פירותיה יראו רק בסופה.

היעדר התמקצעות המוסדיים בהשקעות בהייטק קשור להוראות המגבילות את יכולתם לשלם דמי ניהול לקרנות המתמחות באיתור וניתוח השקעות בתחום. דמי הניהול הנהוגים בהון-סיכון למנהלים טובים גבוהים משמעותית מה-0.25% המקסימליים שנקבעו בהוראות. עם זאת, כאשר רצתה המדינה לעודד השקעה בתשתיות היא קבעה שהוצאות ישירות בגין השקעה בתחום יוחרגו ממגבלת ה-0.25%. הכרה דומה בהוצאות בהייטק תאפשר שימוש בקרנות לפיזור הסיכון וביועצים לבניית פורטפוליו מתאים למוסדי.

קיימות דרכים נוספות לעידוד ההשקעה בהייטק. דיאלוג בין השוק לרגולטורים ולפקידות המקצועית קריטי ליצירת גשרים בין מטרות הצדדים. ככל שיימצאו הכלים שיאפשרו הגדלת ההשקעות יהיה זה לטובת החוסכים, המשק והחברות המנהלות. לשם עלינו לחתור. לכשיווצרו התנאים אני בטוח שהמוסדיים ישמחו להשתתף במשחק. אנו נהיה הראשונים לברך ונשמח לסייע ככל שיידרש.

■ הכותב הוא מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות בישראל. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות