גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי קראת "פג תוקף"?

מי מעלים את בני ה–50 משוק העבודה?

1. לא אשכח את השיחה הזו. הופתעתי כשהוא פנה אליי לבקש עבודה. הוא היה עורך עם ניסיון מקצועי אדיר בתחום כתבי העת הכלכליים, ובגיל המתקרב ל-60 לא הצליח למצוא עבודה בתחומו. בשיחה הארוכה שלנו הוא סיפר כמה תשובות מתחמקות כבר קיבל, וכמה נאמר לו שהוא מנוסה מדי. חשבתי שההבנה המקצועית שלו היא יתרון אדיר, אבל זה לא הלהיב את המעסיקים שאליהם פנה.
ידעתי במעומעם שקיימת תופעה כזו. ראיתי את זה אצל מנהלים שהגיעו לפסגה מקצועית וחשבו שזה אחלה מקום להיות בו, ושזה שלהם מעכשיו. אבל זה, כמובן, לא החזיק לנצח. אחרי גיל 50 הם נקלעו למבוי סתום. מקורות ההכנסה התחילו להתייבש.

2. עוד בשנות ה-20 שלי ככתבת כלכלית שאלתי את עצמי: לאן הם נעלמים, אנשי השיווק והפרסום, כשהם מגיעים לגיל 50? איך הם מתאדים? ואיך זה שחוק שימור המסה לא עובד עליהם. אז היו כמעט רק גברים. היום אלה בעיקר נשים. והנשים האלה, מוכשרות ומנוסות, מגיעות להתמוטטות כשהן מגלות שבגיל מסוים, כמה שרירותי, הן הופכות להיות שקופות בשוק. שקופות!
בגיל 45, אחרי חיפושים מייגעים, היא, ששימשה כמנהלת מכירות בחברת מוצרי צריכה, הבינה את העיקרון. מסכת הראיונות המשפילה דפקה לה את הרצון לחיות. היא החליטה שהיא לא חוזרת לשוק העבודה כשכירה, כי היא לא רוצה לראות את עצמה כמה שנים מאוחר יותר, כשהיא כבר בת 50, שוב מחזרת על הפתחים. היא הקדימה רפואה למכה, והפכה עצמאית. השוק לא הותיר לה אופציות.

3. מנכ"ל של יבואנית מוצרי טלפוניה סיפר לי שהוביל מיזוג עם חברה אחרת, והדבר הראשון שעשה אחרי שהחליט על התייעלות, זה לשמוע את עצמו אומר: 'קודם נעיף את הזקנים'. זה היה לו ברור. אז, בתחילת שנות ה-40 שלו, הוא הרגיש אותה התנשאות כלפי אנשים מבוגרים. התפיסה עבדה על אוטומט: הם היו מיותרים בעיניו. אבל החיים, כדרכם, עוברים כהרף עין, ועכשיו הוא המבוגר.
היום הוא כבר יודע. הוא למד על בשרו שדווקא אותה עובדת מבוגרת שרצה להעיף הייתה זו שהחזיקה את כל העסק, ועם כל הכבוד לרעיונות התוססים של הצעירים, הניסיון והבשלות שלה אפשרו לעקוף הרבה מהמורות שאף אחד מהצעירים שבנה עליהם לא ידע לצפות. הוא גילה שאותם 'מיותרים' הם אלה שידעו לראות את התמונה המלאה והמאוזנת, שהצילה את החברה. זה היה שיעור חשוב. הוא למד לראות מעבר לסטראוטיפ ולדעות הקדומות.

4. לימדו אותנו להסתכל בעין עקומה על מבוגרים. אנחנו מוזנים בהרבה דימויים שליליים על זקנה כמשהו שמכבה את החיים. אבל עכשיו ההסתכלות העקומה הזו הופכת בעייתית מאי פעם. בעידן שבו מצטלבות שתי המהפכות הגדולות של המאה ה-12 - המהפכה הטכנולוגית והארכת תוחלת החיים - נוצרת דרמה מורטת עצבים. הטכנולוגיות הרפואיות מאריכות בצורה ניכרת את משך החיים. אם בתחילת המאה ה-20 מתו בממוצע בגיל 50, היום זה בגיל 80, ובארץ תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם. אז העולם יהיה שייך לזקנים? כן. בהרבה מאוד מובנים.
דיברתי על זה עם חוקרת המוח פרופ' מיכל בארי, שחקרה כבר אלפי מבוגרים. 'זה מטורף לקחת אדם בן 65 בשיא הפעילות האינטלקטואלית שלו ולהוציא אותו משוק העבודה', היא אומרת לי. בגיל 65 מהירות התגובה פחות טובה משהייתה, אבל אם אתה בסך הכול בריא, קורים תהליכים מתקדמים במוח, הצטברות עצומה של ידע, ניסיון, יכולות אינטלקטואליות ורגשיות, וידיעה איך להתנהל בעולם, ומצד שני ירידה בנוקשות המאפיינת צעירים. מבחינתה, בגילים המתקדמים אתה יותר אפקטיבי מבגיל 27.

5. אז מתי אנשים מפסיקים לעבוד? בימים אלה, כשמתווכחים על העלאת גיל הפרישה, שוכחים משהו: גם אם אתה כשכיר מאוד רוצה להמשיך לעבוד, מישהו הרי צריך לרצות להעסיק אותך.
לכאורה, אין קושי חריג לעובדים לשמור על מקום העבודה שלהם לקראת פרישה. בפועל, מה קורה לאנשים בגיל הזה שניסו להתקדם, או חיפשו מקום אחר? בהרבה מקרים הם לא הצליחו למצוא חלופה, ונדחקו החוצה משוק העבודה. מגיל מסוים משך האבטלה ארוך יותר, הסיכוי לחזור לשוק נמוך יותר והסיכוי להתייאש מהחיפוש - גבוה יותר.
כשתמצא את עצמך בחוץ תגלה עוד משהו: המופע הכי חזק של האייג'יזם הוא במעבר בין ארגונים. כשתחפש עבודה תלמד שמעסיקים פחות רוצים להמר על מישהו פחות צעיר. למה הדבר גורם? עובדים בגיל טרום פרישה נוטים פחות להחליף מקומות עבודה בגלל הסיכון להישאר בלי כלום בסוף. המסקנה: לא מומלץ לחפש עבודה בגיל הזה, אם אתה רוצה למצוא אותה כשאתה עוד בגילך.
על פי ניתוחים סוציו-דמוגרפיים, ההשתתפות בכוח העבודה של גברים ונשים מגיעה לשיא במחצית השנייה של שנות ה-40 לחיים, אבל אחר כך היא מתחילה לרדת. חלק מההסבר הוא ירידה בביקוש לעובדים בני 50-65.
בדרך כלל ההתנגדות להעלאת גיל הפרישה נובעת מהצורך להגן על השכבות החלשות במקצועות שוחקים. אבל מה לגבי המקצועות הבכירים וניהול הביניים? שם זו פחות שחיקה ויותר דחיקה.

6. לפי התחזית הדמוגרפית, בעוד 15 שנה מספרם של בני ה-65 ומעלה צפוי להכפיל את עצמו. זה אומר, שאם ימשיכו לפלוט עובדים מהשוק מוקדם מדי, הם ייפלו למעמסה על האוכלוסייה העובדת.
מקומות עבודה רבים מסיימים העסקה של עובד בגיל הפרישה למרות שהיו יכולים להפיק ממנו עוד הרבה תועלת. בהרבה מקרים עובדים בכירים ייאלצו לעזוב לא בגלל שהם רוצים, וגם לא כי הם כבר הפסיקו לייצר ערך.

7. אז לאן באמת נעלמים המנהלים בגיל 50? במקרה הטוב הם יהפכו ליועצים, מלווי ארגונים, יקימו אולי עסק קטן. ובמקרה הפחות טוב, הם פשוט יישארו בבית.
הנה אני מקשיבה לה, אשת מקצוע רצינית ומנוסה במגזר הציבורי. בגיל 48 היא מחפשת ומחפשת, אבל כבר שנה וחצי היא לא מוצאת עבודה. שנה וחצי!
היא שלחה כל כך הרבה קורות חיים, הלכה לראיונות מפרכים, התכוננה למכרזים, עברה דינמיקות קבוצתיות, אבל לא הצליחה להביא את הנעיצה. היא התחילה להיבהל ממש, כשהחודשים נערמו זה על זה ושום מקור פרנסה לא נראה באופק. כשפגשתי אותה כבר הייתה במצב של פאניקה, שלא הצליחה לרסן.
ייקחו עוד כמה חודשים עד שהיא תתעשת ותבין שהיא חייבת ללמוד עכשיו הרבה מיומנויות חדשות. לכתוב ברשת, לעשות חיתוך נכון של תמונות, לתקשר עם כותבי קוד, לפתוח חנות באמזון, להסביר את המיזם שלה בכמה משפטים שמביאים סיפור. היא תיקח אחריות ותהפוך הרבה יותר גמישה ומעודכנת. היא תברא את מערכת ההפעלה שלה מהתחלה.

8. אנחנו חיים בעידן שבו נצטרך לעבור הרבה יותר קריירות ודיסציפלינות מכפי שחשבנו. בטח הרבה יותר מההורים שלנו, שעשו רק קריירה אחת. והילדים שלנו? יצטרכו לזוז עוד הרבה יותר. נצטרך ללמוד עוד מיומנויות בחיים חוץ ממה שלמדנו עד עכשיו. נצטרך ללמוד לנוע במרחב התעסוקתי עם פחות רשתות הגנה מסורתיות. ולפעמים הנגזרת של זה תהיה להפוך עצמאי.
נגמר העידן, שבו אמרנו לעצמנו - 'זה אני' ו'זה המקצוע שלי'. זה יהיה בלתי נמנע. נצטרך לעבור שינוי תודעתי עמוק. כולנו, כי הכלכלה תקבע לנו.
התרגלנו לחשוב על הקריירה שלנו כעל משהו ליניארי. משהו שהולך ומתפתח לקראת איזשהו שיא. אבל הליניאריות הזו כבר לא באמת מתאימה לעידן הנוכחי. לא משנה לאיזה מעמד בכיר הגעת, משלב מסוים יהיו עליך פחות קופצים, מעסיקים ירצו שתקבל פחות ותיתן יותר. מי שלא ישחרר את האגו ויאחז בכל הכוח בקיים - יחטוף. זו מפת המציאות החדשה. וכן, היא מאוד לא נוחה.
האם כל הנטל ייפול עלינו כיחידים?
ייתכן שהמדינה תצטרך להעמיד מודל חלופי, בנוסח המודל הסקנדינבי, שבו ישולם שכר בסיסי לאזרחים גם אם הם לא עובדים. ואולי נצטרך להמציא פלטפורמות תעסוקתיות אלטרנטיביות, שיתאימו לביקושים החדשים שנולדים בשוק.
זה לא נוח. לא נוח להגיע לגיל 45, 50 ו-60 ולהתחיל לשאול מה הצעד הבא שלי. אני הרי לא טירון, שמוכן לקחת כל דבר, אבל גם לא כל אחד מוכן לקחת אותי.

9. אז ממתי אתה נחשב מבוגר בשוק העבודה? מנהלי השמה מתחילים לספור כבר מגיל 40. אז זהו האבסורד: בני ה-45 צפונה, שהילדים הקטנים שלהם כבר גדלו, שמתפנים להם יותר אנרגיה, יותר זמן, ובדרך כלל גם יותר סבלנות, ובטח גרפו יותר ניסיון וידע - דווקא אז הם הופכים נדרשים פחות. השוק נרתע מהם. איזה פספוס של שוק העבודה!
נועה אוחיון, מומחית השמה מהדור החדש, מודה שהיא אישית ממליצה לא לכתוב את הגיל בקורות חיים. קודם תגיעו לראיון, היא אומרת. הרי פמפמו לנו שכבר לא חשוב התואר, הניסיון הופך להיות הדבר הכי חשוב. אז איך זה שהמבוגרים שצברו הרבה ניסיון הם לא הדבר הכי לוהט בשוק?
נדמה שבדיוק כאן נכנסת לתמונה האפליה.
אפליה נגד מבוגרים יושבת על תפיסות שליליות. הם נתפסים מיושנים, נוקשים בחשיבה, חסרי תועלת, לא רלוונטיים. זה כל כך טבוע בתרבות, שלפעמים אדם מתחיל להאמין על עצמו מה שמקובל לחשוב עליו, מרגע שהגיע לגיל מסוים. הסתיידות העורקים היא בעיקר של הקונבנציה החברתית המיושנת על "הזדקנות". לא מומלץ להתייחס ביהירות לזקנים. בתרחיש הטוב, כולנו נגיע לשם. אולי אפילו כבר הגענו.

10. בעידן הנוכחי כל תפיסת הגיל השתנתה. האם באמת בני ה-60 של היום גמרו את הסוס? רבים מהם מגיעים לגיל הזה כשהם בשיא האנרגיה, הפעלתנות והמרץ. חלקם עושים ספורט בתדירות גבוהה, יותר ממה שעשו בכל שלב בעבר. האם בגיל הזה הם גמורים? הכי לא. יש בני 65-70 שאני מכירה, שרצים 10 קילומטר כמה פעמים בשבוע.
כמה פרדוקסלי המצב שבו כשיש להם מספיק כסף, והעסק הוא שלהם, הם ממשיכים לעבוד, כי הם לא זקוקים למעסיק שיאפשר להם. לרוב הציבור אין הפריבילגיה הזו להמשיך לעבוד רק כי הוא יכול ורוצה.

11. בשוק נוצרת אנומליה. מתקבע פער בלתי נסבל בין הגיל שבו אנשים נפלטים מהעבודה לבין הגיל שבו הם מתחילים לקבל את הפנסיה. הקומבינציה האכזרית הזו גורמת לכך שהדור הנוכחי נופל בין הכיסאות. לדור בני ה-40-50 הכי קשה. מאלצים אותם להפסיק לעבוד, מורידים עליהם מסך כשרבים מהם עדיין מאוד חזק בעשייה. במצב כזה, חלק גדול מדי מחייו המתארכים של אדם, הוא יישאר מחוץ לשוק העבודה, מה שיכול לפרק. והוא לא היחיד שמפסיד. מי עוד? המשק כולו. 15 שנים של עבודה שהמשק מפספס בענק.

12. כדי לתקן את המעוות נדרש שינוי תודעתי עמוק. אם שוויון פירושו "ללא הבדל דת, גזע ומין", נתעקש גם על "ללא הבדל גיל".
כמו שלא מוכנים עוד לקבל סקסיזם וגזענות מכל סוג שהוא, אולי יגיע שלב שלא יהיו מוכנים לקבל יחס מפלה כלפי אנשים רק בגלל הוותק שלהם על פני כדור הארץ. זה קנס גדול מדי.

עוד כתבות

המשרדים של NSO בהרצליה / צילום: Associated Press, Daniella Cheslow

האם השקעה בחברת NSO היא אכן "דבר פסול"?

העילה לפנייה זו היא קריאתו של זאב חספר לקופות הפנסיה שלו, שלא ישקיעו בהנפקה של חברת NSO ● אולי דווקא בעולם בו יש טרוריסטים, פדופילים, סוחרי סמים, חוטפי ילדים ודומיהם, כדאי להשקיע דווקא בה? ● דווקא משום שטכנולוגיה כמו זו שמפתחים בחברה הזו גורמת לנו לחיות בעולם טוב יותר

דואר ישראל - שירות מיון ארצי / צילום: איל יצהר

הקורונה של דואר ישראל: ירידה משמעותית בהיקף הסחר ב-2020

תושבי ישראל הזמינו מחו"ל כ-50 מיליון חבילות ב-2020, מול כ-68 מיליון חבילות ב-2019 ● מנתוני הדואר עולה כי זו השנה הראשונה מזה עשור שבה כמות החבילות נמוכה משמעותית משנה קודמת, ודומה בהיקפה להזמנות ב-2016

ג''ק מא, מייסד עליבאבא. האשים את הרגולטורים ב"גישה מיושנת"
צילום: רויטרס-Yuya Shino

התעלומה שהטריפה את העולם: ג'ק מא נראה לראשונה מזה חודשים, ומניית עליבאבא מזנקת

לפי הדיווח בתקשורת הסינית המקומית, הטייקון מא הופיע בווידאו ונשא נאום מול 100 מורים כפריים ● זוהי הופעתו הפומבית הראשונה מאז הנאום הביקורתי שנשא ב-24 באוקטובר

גליקמן אלי / צילום: תמר מצפי

צים מפליגה שוב לשוק הציבורי: תגייס עד 382 מיליון דולר

ההנפקה לא צפויה לכלול הצעת מכר מצד בעלי המניות ● שווי חברת הספנות לאחר ההנפקה יהיה 1.9-2.3 מיליארד דולר – גבוה מההערכות המוקדמות ● ההון שיגויס ישמש ליוזמות צמיחה לטווח הארוך ולחיזוק מבנה ההון והגדלת הגמישות הפיננסית

אנגלה מרקל / צילום: AP - Michael Sohn

גרמניה האריכה הסגר עד אמצע פברואר; בתיה"ס יישארו סגורים

ברקע החשש בגרמניה מהתפשטותה של "המוטציה הבריטית" הוחלט להאריך את ההגבלות על החיים הציבוריים במדינה עד 14 בפברואר לכל הפחות ● גם אוסטריה ושוויץ הודיעו על הארכת הסגר

האדריכל משה בן דוד-קסוטו / צילום: עוז מועלם

"פתאום רואים כמה חשובה הסביבה הפיזית והיכולת של הילדים לא להיות תלויים בהורים ב־100%"

משה בן דוד-קסוטו, הקים סטודיו שמתעסק באדריכלות לילדים ולנוער ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

בנימין נתניהו חיסוני קורונה חברת פייזר / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הממשלה אישרה פה אחד את הצעת נתניהו: הסגר יוארך ב-10 ימים

נתניהו: "קורא למשטרה לנקוט יד ברזל נגד כל מפירי החוק" ● הסגר יוארך עד 31.1 בשעה חצות ● כל נוסע שנכנס לישראל יחוייב לעשות בדיקת קורונה 72 שעות לפני המראות לארץ

ראש פינה. עקפה את עכו / צילום: Shutterstock

לשמור לאחרי הקורונה: אלו הערים המובילות בהכנסת אורחים

וגם: פייבר מארחת את יוצרת הסדרה "חזרות" נועה קולר, מינויים חדשים וקצת חדשות טובות בלב המגפה

חיסונים לקורונה קופת חולים כללית / צילום: איל יצהר

בניגוד להוראות משרד הבריאות: הקופות החליטו לחסן בני 35 ומעלה

משרד הבריאות קבע רק אתמול כי החיסון יוכל להינתן לבני 40 ומעלה. אולם, הבוקר הודיעו קופות חולים כללית ומאוחדת כי פתחו את האפשרות לקבוע תור לחיסון גם לבני 35 ומעלה ● זאת, בניגוד להוראות משרד הבריאות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; שופרסל קופצת ב-7%, גלילאו טק ב-18%

הממשלה אישרה פה אחד את הצעת נתניהו: הסגר יוארך ב-10 ימים ● הדולר והאירו מתחזקים בכ-0.4%-0.7% מול השקל ● עליות קלות במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב ● עליות בולטות במניות שיכון ובינוי, קבוצת דלק, סונוביה וליניאג

סקר הסקרים: הליכוד מוביל בפער, חולדאי על סף אחוז החסימה

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם הרביעית בתוך שנתיים ● גלובס מביא את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ובודק מי מתחזק, מי נחלש ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● העמוד מתעדכן באופן שוטף עם כל סקר חדש שמתפרסם

מגרש למכירת מכוניות משומשות בקולורדו, ארה"ב / צילום: Associated Press, David Zalubowski

לחשב מסלול מחדש: הזדמנויות באשראי לרכב

השקעה באשראי לרכישת רכב מאופיינת בתזרים מזומנים שוטף, מח"מ קצר ויציבות יחסית במשברים - גורמים שמגבירים את האטרקטיביות שלה, בייחוד בימי משבר ● פתרונות חדשים מקילים על משקיעים ישראלים להיחשף לשוק הזה גם בארה"ב

חיסון לקורונה של פייזר במרפאה בירושלים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

הניסוי של "כלכליסט": כמה פעמים אפשר לטעות בלי להתנצל, לתקן בלי להודות

האחריות של כלי תקשורת כלפי מידע מטעה שהוא מפיץ עמדה השבוע למבחן, כאשר ב"כלכליסט" פרסמו כותרת ממנה עלה כביכול כי ייתכן שפייזר עושה בישראל "ניסויים בבני אדם" • המידע התגלה כפייק ניוז, וב"כלכליסט" שינו את הידיעה במחשכים פעם אחר פעם ● ביקורת תקשורת, מדור חדש

עו"ד סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, בועידת שוק ההון של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

הקורונה הכלכלית: עלייה של 40% בבקשות לפשיטות רגל וחדלות פירעון ב-2020

דוח הסיוע המשפטי במשרד המשפטים: בשנת 2020 נפתחו 22,475 תיקי חובות, מתוכם 9,768 בקשות לפשיטת רגל והליכי חדלות פירעון ● בנוסף נרשם שיא של פניות למוקד הסיוע המשפטי

ג’ק מא / צילום: Shutterstock

ג'ק מא הופיע בציבור לאחר חודשים של שמירה על פרופיל נמוך

מדובר בהופעה הראשונה של מא בציבור, מאז שהרגולטורים בסין החלו לטפל בעסקים שלו

איציק אברכהן ואורי לוין / צילום: סיון פרג'

שופרסל חוברת לדיסקונט לשותפות בפייבוקס

במסגרת השותפות פייבוקס תהפוך לחברה עצמאית, בבעלות דיסקונט ושופרסל, שיחזיקו בחברה המשותפת 50.1% ו-49.9% בהתאמה ● המהלך יאפשר לשדך את כרטיסי האשראי של מועדון שופרסל לאפליקציית פייבוקס, להנפיק כרטיסי אשראי וירטואליים חוץ-בנקאיים ועוד

פאנלים סולאריים בישראל/ צילום: Shutterstock

עוד אנרגיה ירוקה לבורסה: סולאיר הגישה תשקיף לגיוס של כ-150 מיליון שקל

חברת האנרגיה הסולארית המפסידה של בני הזוג אלון ופאולה שגב פועלת בישראל ובאירופה ● מכוונת לשווי של עד 600 מיליון שקל בהנפקה

מייסדי סטאקפולס. מימין: אלדד לבני CPO, עופר סמדרי CEO, ליאוניד בלקינד CTO / צילום: גיא חמוי

אחרי האקזיט המהיר של לומינייט, המייסדים חושפים סטארט-אפ חדש

עופר סמדרי, ליאוניד בלקינד ואלדד לבני, מכרו את החברה הקודמת שלהם ב-2019 לסימנטק תמורת כ-200 מיליון דולר ● הסטארט-אפ החדש שלהם סטאקפולס, שכבר גייס 28 מיליון דולר, מנסה לפתור תקלות בשירותי תוכנה בענן

יואל בר־אל ודרור פלדהיים, מייסדי טראקס / צילום: יח"צ

אחרי סדרת רכישות בעולם, טראקס שוב מפטרת בישראל

החברה המפתחת טכנולוגיה לניהול מלאי קמעונאי מפטרת כ-10% מתוך 300 העובדים במרכז הפיתוח בישראל ● במקביל טראקס פועלת לקראת הנפקה בניו יורק ושואפת לשווי של מעל 2 מיליארד דולר

אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

העליון קבע: הזכות לפרטיות לא חלה על בנק אגוד; גלובס יוכל לפרסם פרטים על האשראי שניתן לאליעזר פישמן

השופט גרוסקופף: "עניינה של הבקשה בנושא שיש לו חשיבות לא רק לכלל בעלי מניות הבנק, אלא גם לכלל לקוחות הבנק ולציבור בכללותו" ● "גילוי הפרטים אך יגביר את אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו"