הנקראות ביותר

"2 ילדים ו-2 כלות עובדים אתי, והם עוזרים לי לשים גבולות"

הפורטפוליו של בת חן ישועה, מנכ"לית קבוצת "מלונות מטיילים"

בת חן ישועה / צילום: איל יצהר
בת חן ישועה / צילום: איל יצהר

אני: אנרגטית, סקרנית, לוקחת את העבודה באופן אישי. 

משפחה 1: משפחתה של אמא ברחה בזמן המלחמה מרומניה לרוסיה. שני אחיה מתו מרעב בדרך. סבא הצטרף לצבא הרוסי ובסוף המלחמה הוא, סבתא ואמא נפגשו בבוקרשט, עלו לישראל והגיעו למעברה בעפולה. הוא התחיל לעבוד בעירייה ואחרי כמה שנים קנה קולנוע בשם "נווה אור", שנחשב לאטרקציה בעיר. 

משפחה 2: סבא מצד אבא נולד בטרנסילבניה. הוא היה אלמן כשפגש את סבתא, ובמלחמה שניהם היו במחנות ואיבדו שם את שני ילדיהם. סבתא הייתה בטרייזנשטאט ובאושוויץ, משם שוחררה במצב גופני קשה, וכשהשתקמה נכנסה להריון וילדה את אבא. כשעלו לארץ הגיעו לעפולה. 

הורים: נפגשו בעפולה כשהיו בני 21. אמא הייתה מורה ואבא עבד בבנק הפועלים. 

ילדות: עפולה. מקום קטן, אינטימי, כולם מכירים את כולם. הייתי בצופים, ניגנתי על אורגן, רקדתי בלט, ובתיכון למדתי פיזיקה ומתמטיקה - היינו שלוש בנות בכיתה. 

נקודת מפנה אישית: התחתנתי בגיל 27 וכשעשיתי שינוי בקריירה לייעוץ ארגוני, החלטתי לעשות דיאטה, כי הייתי מלאה מאוד, ועזבתי את בעלי. היו לי שני ילדים קטנים, בת שנה ובן שלוש, ולמרות הקושי הרגשתי שאני חייבת את השינוי הזה לעצמי. 

טל: בעלי, היפוך שלי, זורם, לוקח הכול בפרופורציה, מרגיע אותי. יש לו תואר שני במינהל עסקים, והוא השותף שלי במלונות מטיילים וגם יו"ר "צמח מפעלים" ו"עמק הירדן". התחתנו חצי שנה אחרי שהתגרשתי ואנחנו מגדלים את שני הילדים שלי, את השלושה שלו וגם נכדים. 

הוראה: הייתי מורה חיילת ובמסגרת תוכניות של אקדמיזציה למורות, התחלתי במהלך השירות תואר ראשון במתמטיקה ובחינוך עם תעודת הוראה. אחרי שהשתחררתי השלמתי את התואר ועשיתי סטאז'. 

הרשות למלחמה בסמים: בעקבות פרויקט שעשיתי במהלך התואר, פנו אליי מהרשות והציעו לי לנהל את היחידה לקידום נוער. התאהבתי בתחום והתחלתי ללמוד תואר שני בפיתוח תוכניות לימוד. קידמו אותי לניהול סניף בנשר, בהמשך עברתי להיות מתאמת בשתי רשויות, ואחר כך עבדתי בליווי פרויקטים קהילתיים במועצה האזורית חוף כרמל - ולמדתי עוד תואר שני בייעוץ ארגוני במכללה למינהל. 

מטיילים 1: עבדתי אז במועצה בחוף כרמל ולא היה לי שום קשר לתחום, אבל התחלתי לעזור לטל עם המיזם. אחרי חודש הבנו שאי אפשר לנהל את זה בשלט רחוק, אז לקחתי חופשה לשלושה חודשים, שהתארכה לשנה. יצאנו מהגירושים עם חמישה ילדים לפרנס ובלי שום רכוש והיינו צריכים להשקיע 50 אלף שקל, שנראו לנו המון כסף, ואז פנו גם מגשר הזיו שנקנה מהם את בית ההארחה. לקחנו עוד הלוואות והתחלנו לעבוד. 

מטיילים 2: מהניסיון הניהולי והתואר השני השלישי שעשיתי, במינהל עסקים, ידעתי איך ארגונים צריכים להיראות ולאן אני רוצה לשאוף. עד היום, 11 שנים אחרי שהתחלנו, לא הצלחנו לקחת מישהו מהמלונאות הקלאסית ולעשות לו אדפטציה לצרכים שלנו, כי יש שבלונה של חשיבה מלונאית שאנחנו רוצים לשבור. יש לנו היום חמישה מלונות בצפון, ואנחנו שומרים על מחירים עממיים והשאיפה שלנו להגיע ל-12 סניפים ברחבי הארץ. 

שדה בוקר: היה רעיון להקים שם חאן נבטי שנתקע ואחד היזמים פנה אלינו שניכנס לשותפות. עזרנו לו מול הקיבוץ וככל שהבנייה התקדמה, הבנו שהקונספט של המלון לא מתאים לנו, ובצער גדול נאלצנו לוותר עליו. 

תחרות: בעיקר מול חו"ל והיא קשה. כשנכנס AIRBNB מאוד שמחנו, כי הבנו שאנשים מחפשים תוכן, אותנטיות וחוויה אנושית - את מה שאנחנו נותנים. 

פנאי: אני עובדת סביב השעון. שני ילדים ושתי כלות עובדים אתי, והם עוזרים לי לשים גבולות. אוהבת לטייל ואם אני שומעת על מעיין שלא הייתי בו, אני חייבת להגיע אליו. 

תפיסת עתיד: לשמור על הקונספט ולא להתפתות להצעות מפתות. אני מאמינה בתיירות, כי אנשים תמיד ירצו לשנות אוויר ולצאת לחופשה, ולארגן קבוצה של שבע משפחות הרבה יותר קל וזול בארץ. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתתיירות | הסתיו היא עונה נהדרת לבקר בעמק קולו בהודו