הנקראות ביותר

"לא כל מי שמוכר אוכל יוכל למכור בעתיד גם סים"

לפני ארבעה חודשים עזב נתי כהן את צה"ל לאחר 32 שנה, היישר לביצה הסוערת של שוק התקשורת • בראיון ראשון בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת הוא משרטט את אתגרי הענף לקראת המעבר לדור החמישי ("אנחנו אפילו לא באמת בדור הרביעי"), מודאג ממצב שוק הסלולר ("החברות במצב של הישרדות") ויוצא נגד תפקוד המשרד ("שמרנים שמתעסקים באתמול")

נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת / צילום: איל יצהר
נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת / צילום: איל יצהר

את 2018 פתח תא”ל (במיל') נתי כהן על מדים. עם ענני הסערה שהתעבו בשוק התקשורת החליט כהן לשנות כיוון, פשט מדים וממאי האחרון התמקם באחד מהתפקידים המורכבים במשק - מנכ”ל משרד התקשורת. הוא נכנס לתפקיד במהלך התקופה הסוערת ביותר שידע המשרד, אחרי משבר קשה בשוק התקשורת, כשברקע חקירות סביב ראשי המשרד לשעבר. אבל בדיעבד נראה שדווקא ההגעה של גורם מקצועי ממערכת לא-אזרחית הוא הפיתרון הנכון. כהן, שבתפקידו האחרון שימש כקצין קשר ראשי וראש מטה של ראש אגף התקשוב, "נשלף" על ידי שר התקשורת איוב קרא ועל ידי ראש האגף שלו שירלי שיף, אחרי שהתרשמו ממנו כאשר טיפל באירוע של הפלת הרשתות הסלולריות בדרום הארץ על ידי הצבא המצרי לפני מספר חודשים.

כהן החליט להיענות להצעה ואחרי זמן קצר מצא את עצמו מדלג ישר מהמדים הצבאיים לשירות אזרחי בתפקיד המנכ"ל. לפחות בעיני חברות התקשורת וגורמים בשוק, ההימור של קרא ושיף מוכיח את עצמו בינתיים מעל לכל הציפיות.

המעבר למערכת אזרחית יחייב את כהן להשלים כמות עצומה של פערי ידע בין שתי המערכות. בינתיים הוא פתח קדנציה עם כיוון אחד ברור - כשהוא דוחף את המשרד בכל הכוח להשקעות בתשתיות. כהן, כך על פי ראיון חג שהוא מעניק ל"גלובס", הפך את ההשקעה בתשתיות התקשורת למטרת העל במשרד, והוא זוכה להערכה רבה בשוק בשל כך. הוא מדבר על התיקון ששוק התקשורת צריך, מצהיר כי בכוונתו לעשות זאת כמה שיותר מהר, ומסמן אזהרה ברורה לכל מי שמתכוון להציע חבילות סלולר במחירים לא הגיוניים.

שני אירועים מרכזיים קרו לאחרונה בשוק התקשורת - התקלות ברשת פלאפון ומבצע סלולר בשקל לחודש של רמי לוי, שהביא אותך להרים דגל. למה הצהרת כי יש לבדוק את המבצע הזה - זו תחרות, לא?

"יש כאן דבר והיפוכו. הדבר הכי טבעי זה למחוא כפיים לרמי לוי שמגיע עם מבצע כזה ומזעזע את השוק. יחד עם זאת, כמנכ”ל המשרד בנקודת הזמן הזאת אני מבין דבר אחד פשוט: שתשתית תקשורת מתקדמת עולה כסף. היא לא צריכה לעלות יותר מדי כסף על חשבון הלקוח, אבל היא לא צריכה להיות הפסדית.

כדי שמדינת ישראל תהיה בדור ארבע בסלולר - ולדעתי היום היא לא בדור ארבע כמו שצריך - חברות צריכות להשקיע בתשתיות, ואירועים כאלה פוגעים בשוק בצורה דרמטית. פה אנחנו מבינים שיש עניין צרכני, ואנחנו צריכים לוודא שהעלות של חבילות סלולר היא סבירה, בעולם שבו אנחנו רוצים שהחברות תשקענה בתשתיות. במבט לעתיד אנו מבינים שאי אפשר להמשיך במצב הזה, ולכן באירוע כזה אני צריך לשקול האם להפעיל את נשק יום דין, כלומר עוצר את המבצע. בדיונים הפנימיים שעשינו, אני מבין שאני צריך להביע את מורת רוחי ואת דאגתי מהמבצע של רמי לוי והעובדה היא שאני מסתכל על עידן דור חמש ורוצה שהחברות תשקענה בתשתיות בצורה אחרת לגמרי".

 תסביר.

"היום יש סוגים שונים של רישיונות למפעילי סלולר. בעקבות המבצע של רמי לוי נעשה חשיבה מחדש איך לקראת היציאה למכרז דור חמש נסתכל בצורה אחרת על סוגיית הרישוי בסלולר. זה אומר שמבחינתנו סים בשקל זה לא משהו שנרצה שיחזור על עצמו על ידי חברות שהן לא חברות תקשורת. נרצה לבחון מי רשאי למכור סים במדינת ישראל, מה העלות הסבירה של סים ואיך הדבר הזה מייצר המשך השקעות בתשתיות".

אתה מדבר על המפעילים הוירטואליים, דוגמת רמי לוי.

"אני לא בטוח שאני רוצה מפעילים וירטואליים. אני יכול להבין את ההיגיון של המשרד לפני חמש שנים לגבי המפעילים הוירטואליים. רצו שוק שיהיה יותר זול, ולא רצו רווחים חזיריים, אז נתנו רישיון למפעילים וירטואליים. אני רואה מה זה עושה כרגע בשוק - המהלך הזה פוגע ביכולת שלנו לייצר השקעה בתשתיות".

מחר 019 תמכור חבילת סלולר בעשרה שקלים, איפה עובר הגבול?

"הגבול עובר במקום שבו חברה שמוכרת בסופו של דבר שירות שהוא סלולרי היא חברה שגם מפעילה מערכת. פה יעבור הגבול".

ורמי לוי, שהוא רק ריסיילר?

"הוא רק ריסיילר שמוכר דברים אחרים, אז למה שישקיע בתשתיות? זה לא מה שמעניין אותו. מה שמעניין אותו כרגע זה הפלטפורמות האחרות שלו. אם הוא לא ישקיע בחנויות למכור את הסחורה שלו, אז לא יבואו אליו לקוחות. חברת תקשורת אם היא לא תשקיע בתשתית שלה, בסופו של דבר היא לא תוכל למכור את הסים. ופה אני מבין היום שאנחנו צריכים לחשוב מערכתית אחרת. אני יכול כרגע לתת מכה ולהרוג את היתוש אבל אני צריך לטפל בביצה".

והביצה היא שיש יותר מדי מפעילים?

"אין שום בעיה שיהיו הרבה מפעילים. הרעיון של שר האוצר משה כחלון להכניס מפעילים נוספים הוא שיהיו מפעילים שישקיעו בתשתיות. הרי הכסף שאמור היה להכניס גולן טלקום זה כסף לתוך תשתיות, והתחרות הייתה אמורה להקטין מחירים, אבל לא להביא את החברות להפסד. כשאתה חברה הפסדית, אתה לא משקיע בתשתיות".

גם באירוע התקלה בפלאפון הרמת דגל.

"כשהייתי בצבא הבנתי שאי אפשר ללכת בנפרד לעולם התוכנה ולעולם החומרה. אם אתה רוצה לשדרג לווינדוס 10, אתה לא יכול להימנע מלשדרג גם את החומרה שלך. אנחנו עדיין מנתחים ויושבים עם פלאפון בתחקירים, אבל אני אומר לך שהגשר הוא ארוך מדי - כלומר, חברות עושות שדרוגי תוכנה אבל החומרות לא תומכות בדבר הזה. ואז מה שקורה זה שתוכנות מתקדמות לא פוגשות את החומרות המתקדמות, וכך נוצרים משברים, כי לא משקיעים בחומרות. אם אתה שואל אותי כאיש מקצוע על גלגולה של התקלה שנמשכה מספר ימים, אז אין לי ספק שבסופו של דבר יש לנו פער בין עולם של שדרוג התוכנות והיישומים שלנו לבין חומרות שהן מיושנות".

 אתה בעצם אומר שיש בעיה של השקעות בחברות הסלולריות?

"זאת המציאות, ואנחנו צריכים לתקן אותה. איך נתקן אותה? קודם שהתחרות תהיה שפויה. אף שר לא יבוא אליך ויגיד לך ‘תשמע, אני נגד תחרות’ או שרק בעל שליטה ירוויח. אני מסתכל כרגע על חברה ומבין שחברה צריכה להיות עם רווחים שפויים כדי להשקיע. המנכ”לים של חברות הסלולר אומרים לי היום, אנחנו רוצים להיות רווחיים לא בצורה אסטרונומית, כדי להשקיע בתשתיות. הם מבינים את זה. תדבר עם המנכ”לים של כל חברות התקשורת, כולם מבינים שנדרשת השקעה בתשתיות, וכמובן שצריך כסף לדברים האלה. אם לא יהיה כסף - זה לא יקרה. וכאן אנחנו צריכים לבחון איך המדינה מתערבת בצורה חכמה. התחרות נותנת מענה לצרכן רק בגזרת המחיר, אבל כמו שהיא היום במדינת ישראל היא איננה מאפשרת להשקיע בתשתיות. אנחנו רוצים שכאשר מגיע הזמן הם ימצאו את המשאבים להשקעה”.

דור 4? בארה"ב יש, כאן לא בטוח

כהן לא מהסס לנפץ הערכות שרווחו בשוק התקשורת, לפיהן התחרות היא זו שמובילה לעידוד השקעות. מה שקורה הוא בדיוק הפוך, שהמציאות מוכיחה שתחרות שבה נמכרת חבילת סלולר במחיר של מנת פלאפל, איננה בריאה לאף אחד, גם לא לצרכנים.

איך אתה חושב לייצב את השוק הסלולרי?

"אנחנו בדיונים בעניין הזה. כנראה שלקראת הדור החמישי נסתכל מי רשאי לקבל סים במדינת ישראל. אני אומר לך חד משמעית - לא כל מי שמוכר מזון או תרופות יוכל למכור גם סים. כי כדי למכור סים יש את הזנב של הגמל ויש את הגמל, והגמל הזה צריך להשקיע בתשתיות ולהחזיר חזרה את ההשקעות שלו. לכן צריך להסתכל על סוגי הרישיון, ואני לא בטוח שכל בעלי הרישיונות הנוכחיים יוכלו לקבל רישיונות בעתיד".

לדור החמישי או בכלל?

"אלף, אני בוחן בכלל את נושא הרישיונות; בית, בוודאות בדור החמישי. אנחנו רוצים לבחון זאת מערכתית כי אנחנו לא יכולים להתנהל בעתיד באותם כלים של העבר. בסוף חברת סלולר צריכה לתמוך במערכת שלמה, ואם אנחנו רוצים השקעות במעבר ל’אינטרנט של הדברים’ (IOT), ככה זה לא יעבוד. אני לא רוצה להעביר ביקורת על אף אחד, אבל מבחן התוצאה הוא שכשאני נוסע לחופשה בארה”ב וכתוב לי שם דור ארבע - זה דור ארבע אחר ממה שיש כאן בישראל. זו המציאות"

 חווית חוויה אחרת?

"בפירוש חוויתי חוויה אחרת בארה”ב. ההפרדה המבנית ככותרת נמצאת בחברות הגדולות, ושם היה ניסיון לאזן בין פעילויות שונות, אבל נתנו לחברות אחרות לעשות את זה ללא הפרדה מבנית וללא שום תנאים. רמי לוי מוכר מזון אז הוא מפסיד 20 שקל בסלולר, אבל הוא מרוויח את זה במוצרים בסופר. להתחיל לרוץ אחרי כל מבצע זו לא המטרה של משרד התקשורת. אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו. אני רוצה שאגף הכלכלה שלי יתעסק במה המודל הנכון של חברת סלולר להיות רווחית ולהשקיע בדור הבא. אנחנו בעולם שרק הולך ומתקדם. ב-DNA של כל חברה צריך להיות סכום מסוים שמיועד להשקעות בתשתיות כל שנה. באגף התקשוב בצה”ל הנתח הארי שלי היה התעצמות. אם זה היה רק קיום לא הייתי אגף תקשוב, אלא חיל הקשר של פעם. אם לא הייתי משקיע בתקשורת מתקדמת ולוויינות, לא היה היום צי”ד (צבא יבשה דיגיטלי) במדינת ישראל. החברות שלנו היום שורדות, הן לא מסתכלות רגע על העתיד".

במקרה של פלאפון אמרת שזה אירוע דגל, זה מתקשר לנושא שכה חשוב לך - של השקעות?

"השדרוג החומרתי של המערכות הוא בחוסר, ולא יודע להדביק את מה שהעולם יודע להציע לנו. אנחנו נמצאים בפיגור בדור ארבע. יש חברות מתקדמות יותר בדור ארבע, כמו פרטנר למשל, שלא סתם נבחרה על ידי צה"ל לספקית הדאטה הסלולרית לצבא. כשעשינו את הסקר הפנימי הבנו שהם המתקדמים ביותר. הפער בין התוכנה המתקדמת לחומרה המיושנת מאותת לנו עד כמה התקלות יחזרו על עצמן.

"ההיבט השני הוא בשאלה איך מתמודדים באירוע מתמשך. זה כמו הנחת העבודה בצבא, שקו המגע ייפרץ. מבחינת המשרד אנחנו נמצא את עצמנו באירוע שאנחנו צריכים למצוא לו מענה מערכתי. זו זירה שבה אני רוצה לנהל את האירוע. כאן אנחנו מאפיינים זירה מגזרית בדומה למה שיש למשרד התשתיות, שמנטר את כל תשתית החשמל והגז והמים. בסלולר וגם בנייח אני רוצה לבנות זירה שבה אני מנטר את התשתיות, יודע לנהל אירוע טכני, גם אם הוא אירוע סייבר. הרעיון הוא שיהיה לנו כלי שנוכל באמצעותו לנהל אירוע משברי בהשתתפות גורמים רבים, כגון המפעילים הסלולריים שיוכלו להעניק סיוע הדדי לחברה שבמשבר. זה אינטרס משותף כי זה יכול לקרות לכל חברה".

ההפרדה המבנית? תוצאות בעוד 3 שנים

סוגיה חשובה נוספת שעומדת בפני המשרד היא סביב שאלת ההפרדות המבניות החלות על חברות התשתית בזק והוט, אך בעיקר על בזק. ביום רביעי השבוע ערך המשרד מפגשים עם הוט ובזק כדי לשמוע את דעתן בעניין, טרם יכריע המשרד בסוגיה.

כזכור, שוק התקשורת נמצא בשלב שבו רפורמת השוק הסיטונאי התבססה לשביעות רצונו של המשרד. הצד השני של הרפורמה היה אמור לבוא לידי ביטוי בהקלות לחברת בזק, בנושא ההפרדה המבנית - מה שלא קרה, ואין הערכה אם ומתי בכלל יקרה. השאלה המרכזית בכדאיות השוק הסיטונאי היא האם הוא מעודד השקעות בתשתיות. התשובה לכך היא שכנראה שלא.

"מי שמרוויח היום מרפורמת השוק הסיטונאי זו בזק, שהיא זו שהתנגדה לשוק הסיטונאי. לא סתם סלקום הולכת להשקיע ב-IBC (מיזם פריסת הסיבית האופטיים). התפקיד שלנו זה לאזן את השוק ולדאוג שיש שוק סיטונאי עובד, וכל חברה אחרת משקיעה בתשתית מתקדמת מבלי להיות חזירית לאורך זמן. בסופו של דבר IBC יתחיל להיות אפקטיבי בעוד שלוש שנים".

 פריסת הסיבים של פרטנר ושל סלקום, יחד עם הפריסה של IBC, יביאו לנגישות סיבים למאות אלפי בתים. זה אומר שאנחנו לקראת תחרות גם בתשתיות הסיבים?

"ההסכם עם פרטנר וסלקום עדיין לא הושלם, אבל אתה לא רוצה למקסם את מה שיש אלא להעצים ולבנות תשתית עצמאית. זה עניין של שלוש שנים. לבזק יש כרגע יתרון מאוד גדול כמישהו שיש לו תשתית, וכשאתה פורס סיב הוא מרוויח גם על השימוש עצמו. בשוק הסיטונאי אנחנו רואים עד כמה בזק באה ובכתה והזהירה, והיום בלי לעשות כלום על השקעות קודמות שלהם הם רווחיים".

 בזק רווחית מאוד, אפילו יותר מדי, אבל בלי שבזק תהיה בסיבים מדינת ישראל לא תהיה בסיבים. אבל המשרד קבע ששוק סיטונאי יחול גם על השקעה בסיבים אופטיים כאשר אתה בעצמך מזהיר מפני הקושי בהשקעות?

"אנחנו בדיוק יושבים על הדבר הזה ואנחנו רוצים לראות שאין חסמים טכניים להשקעות בסיבים אופטיים קודם כל. אנחנו עוד לא נמצאים שם, ואני לא מסתמך על מה שהחברות אומרות לי. אני רוצה לראות ניתוח עצמאי לא מוטה. אנחנו נמצאים בעידן של שוק סיטונאי עם תחרות בטלוויזיה הרב ערוצית. אנחנו רוצים להשאיר את המחיר השפוי בשוק הטלוויזיה - 99 שקלים לחבילת ערוצים, ואנחנו רוצים לראות את האיזון בזה. הניתוח הכלכלי שעושים אצלנו זה לא להרוג את בזק, אבל שהסיטונאי בסופו של דבר יוכל להמשיך ולמכור ברווחיות. 80 אחוז שנשאר לבזק ו-20 אחוז שנשאר לספקיות האינטרנט זה לא מאוזן".

לפעמים אולי עדיף לא להתערב.

"יכול להיות".

הייתה תקופה שפרטנר הגיעה כמעט לסיכום עצמאי עם בזק בנושא השימוש בתשתיות שלה, אבל כשהבינה שהמשרד יתערב במחירים היא נסוגה.

"כדי שזה יקרה צריך מספר אופציות. חייבים לוודא שלא יהיו מחירים טורפניים, אבל אם יש את הוט ואת IBC, אז אולי צריך לתת לשחקנים לשחק לפנינו".

אתה לא מודאג מכך שהוט לא מדברת בכלל על השקעות בתשתיות?

"לא תהיה להם ברירה".

אולי היא רוצה להיכנס ל-IBC?

"הם התעוררו מאוחר מדי. לא נאפשר להם את זה, כי אנחנו רוצים שלוש תשתיות מתחרות. יכול להיות שבעבר הייתה אופציה כזו".

המשרד לא התערב בהסכמים בין גולן טלקום לסלקום או בין פרטנר להוט מובייל וזה עובד מצוין. אולי המשרד פשוט לא צריך להתערב בכל?

"אני סבור שבעוד זמן קצר עניין הפיקוח על המחירים יהיה לא רלוונטי. אבל אם אתה שואל, אז כרגע אנחנו עדיין צריכים את תיק ההדדיות (שימוש של הוט ו-IBC בתשתיות של בזק ולהיפך) שיעבוד, ואת IBC שיקום כמו שצריך וגם את עניין הנגישות לתעלות התקשורת של בזק. ואז באמת המשקולת הזאת של לפקח על המחירים וכדומה תקטן בצורה משמעותית. בסוף אני רוצה להגיע למצב שלניר שטרן, מנכ"ל סלקום, תהיה אופציה להשקיע עצמאית או לשלם לבזק ולעבור דרך התשתיות שלה".

המשרד? אנשים מעולים, אבל...

כהן נכנס לתפקיד אחרי משבר קשה שהמשרד עבר בעקבות החקירות על הקשרים של המנכ”ל הקודם שלמה פילבר מול בזק, ובעקבות זאת באה ההסתעפות לפרשת 4,000. כהן מותח קו על כל מה שאירע, אבל גם הוא יודע שהמשרד זקוק לניעור.

"מצאתי כאן אנשים מעולים אבל המשרד מתעסק באתמול, בשמרנות. אנחנו צריכים לשמר את ההישגים של השוק הסיטונאי, ולא להתעסק כרגע במחירים. השוק הסיטונאי עובד אבל אנחנו צריכים להסתכל על העתיד, על התקשוב, על 2030, ולכן אני מזהה כרגע שהמשרד חייב לפתח אסטרטגיה חדשה. השוק הסיטונאי עשה את שלו, עשה דבר אדיר, והניחו את המסילות - אבל עכשיו צריך לתזמן את זמני הרכבת. עדיין המסילות לא מספיק יציבות".

 בנושא דור חמישי, אתה מכיר את טענות חברות הסלולר שלא מסוגלות לעמוד בתשלומי אגרות התדרים?

"יש צוות היגוי במשרד שעובד גם על זה. על תדרים, הקצאות חדשות, אגרות, וגם האירוע של רמי לוי שבא לנו בזמן בטיפול. אני מאד שמח שאנחנו רואים עם האוצר את האירוע הזה. להזיז את הגבינה עם האוצר זה לא פשוט. לכן אני רוצה לתת שאפו ענק לאגף התקציבים, ואנחנו חייבים לעשות את זה יחד איתם. עם כל הכבוד למשרד התקשורת, מהלכים כאלה אני לא יודע לעשות לבד".

 שיתוף הפעולה עם האוצר הוא הכרחי להצלחת המהלכים שאתם רוצים לעשות?

"חד משמעית. אני מבין את זה ואנחנו נעשה את זה יחד איתם. אנחנו מנסים לגבש שיטה שתתגמל את החברה שתזכה בתדרים לדור חמש. אני רוצה להגיע למצב שחברה שמתמודדת על תדרים יודעת להסביר לדירקטוריון שלה איך היא מרוויחה מההשקעה ואיך אנחנו מתגמלים אותה על כך. אנחנו חייבים לשים דגש על שיפור תשתיות התקשורת. יש לנו המון חסמים בסלולר, יש לנו כאן צבא, משטרה, שב"כ, גורמי ביטחון שנסמכים מאוד על משאב התדרים. אנחנו נחושים לעמוד במפת הדרכים ולהיכנס לדור חמש בסלולר ב-2020-2021. כדי שהדבר הזה יקרה המדינה צריכה לעבוד בצורה אחרת. יש לנו חלון הזדמנויות לעשות כאן משהו גדול והמשרד חייב להפוך למשהו שמתקשר את מדינת ישראל לדור הבא. צריך לייצר את התשתיות ל-2030, כי אם נשקיע בתשתיות היישומים כבר יבואו מאליהם. הם יבואו כמו פטריות אחרי הגשם, ערים חכמות, תחבורה אוטונומית, הכל יבוא אחרי שהתשתיות יזנקו - וזה התפקיד שלנו".

על רקע היכרות ארוכה עם המשרד זה נשמע כמעט כמו חזון אחרית הימים.

"אנחנו חושבים על אסטרטגיה מעודכנת למשרד שבו יש משרד עם מטה, רשות טלקום, רשות שידורים שמאגדת את כל המועצות למיניהן, וישראל דיגיטלית וחדשנות ביחד, כמו המדען הראשי, GOV.IL שהוא בסוף הנגישות לאזרח. וכל זה תחת משרד אחד. בהקשר לסייבר, בגלל שמדובר כאן באירוע שהתקשוב או התשתיות הוא חלק מעולם יותר גדול, אנחנו לא רואים את מערך הסייבר בתוך משרד התקשורת. הוא עדיין יישאר בתוך משרד ראש הממשלה ואנחנו נהיה חלק מזה. אני סבור שברגע שנייצר את המסמך הזה שכולם יבינו את היתרונות אז באמת נוכל להביא את המבנה הארגוני ואת החזון הזה לידי מימוש".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות