הנקראות ביותר

מה ששלה שלה: ההחלטה המוזרה שתסייע להוט על חשבון בזק

משרד התקשורת החל ביישום הרפורמה שמחייבת את בזק לאפשר למתחרות להשתמש בתשתיות שלה במחירי הפסד • המטרה המוצהרת היא לחולל תחרות ולאפשר לחברות ללא תשתית בקרקע כמו פרטנר וסלקום להתחזק, אלא שבפועל גם הוט תיהנה מההטבה, אף עפ"י שיש לה תשתית משלה

מנכ"לית הוט, טל גרנות-גולדשטיין / צילום: צילום: רפי דלויה
מנכ"לית הוט, טל גרנות-גולדשטיין / צילום: צילום: רפי דלויה

משרד התקשורת פועל בימים אלה ליישום שלב נוסף ברפורמה שתאפשר לכל חברות התקשורת להשתמש בתשתיות של חברת בזק. המהלך מתבצע תחת השם החביב ומעורר הסימפתיה "שימוש הדדי של בעלות התשתית בשירות גישה לתשתית פסיבית".

מה מסתתר מאחורי השם הזה? מדובר בהסדרה של תנאי השירות והמחירים הנגזרים מהליך חקיקה חפוז שבוצע במסגרת חוק ההסדרים בשנה שעברה. החוק המאפשר לכאורה שימוש הדדי של חברות התקשורת בתשתיות של חברות אחרות, אך בסופו של דבר מדובר במכבסת מילים שתאפשר להוט ול-IBC לעשות שימוש בתשתיותיה של בזק. שימוש הדדי קשה למצוא פה. להוט אין כמעט רשת קנים שניתן לפתוח לשימוש אחרים, ו-IBC עושה שימוש בתשתיות חברת חשמל שלאיש מלבדה אסור לעשות בהן שימוש, כך שהבחירה במילים "שימוש הדדי" בלשון החוק היא לא יותר מתרגיל הטעייה מכוון.

רבות דובר על קשרי ההון-שלטון בין בזק למשרד התקשורת, והנושא, כידוע, נמצא בחקירה מתקדמת במשטרה וברשות לניירות ערך, בין היתר בעקבות חשיפות רבות שפורסמו בעיתון זה. השאלה היא האם אחרי שהתפוצצה הפרשה והמנכ"ל הקודם שלמה פילבר הפך לעד מדינה, המשרד הפסיק לאתרג חברות גדולות ובעלות השפעה. ניתן היה לצפות שכך יהיה, בטח כשלמשרד התקשורת יש מנכ"ל חדש, נתי כהן, וגם הנהלת בזק הקודמת התחלפה, ובראש החברה עומד כיום המנכ"ל דודו מזרחי.

למרות זאת, משרד התקשורת קיבל לאחרונה שורת החלטות שמעוררות לא מעט שאלות בעניינן של הוט ומיזם הסיבים IBC. בין היתר ההחלטות בעניין ה"שימוש ההדדי" מעלות חשש בדבר ההשפעה שיש לשתי החברות על משרד התקשורת ולאופן קבלת ההחלטות. אחרת קשה למצוא הסבר הגיוני לוויתורים החוזרים ונשנים להוט בעניין חובת הפריסה האוניברסלית כמו שגם קשה (אך עדיין אפשר לקבל את שיקולי המשרד הרחבים) להבין כיצד מחלו ל-IBC על חובה דומה בשעה שמשלמי המסים סיבסדו בסכום עתק של 150 מיליון שקל את פעילותה של IBC עד כה.

לזכותה של IBC נאמר כי היא לא הייתה הכוח הדומיננטי בעניין ההדדיות. הוט הייתה ועודנה הגורם הלוחמני כדי להעביר את ההדדיות. זה לא ש-IBC לא שמחה מאוד מהאפשרות שנפתחה בפניה להשתמש ברשת בזק, אבל ראשיה מודים שהדרישה באה למקרים קיצוניים שבהם החברה תהיה חייבת לעבור בתעלות תקשורת של בזק במקומות ספציפיים מאוד.

קיראו עוד ב"גלובס"


ה"שימוש ההדדי" (שכאמור אינו הדדי לחלוטין) שנקבע בחקיקה, מחייב הסדרה של התנאים הנלווים על-ידי המשרד אשר פרסם לאחרונה שני שימועים בעניין. האחד נוגע לתנאי השירות (תיק השירות) והשני נוגע לעניין מחירי השימוש. השימוע המעניין מבין השניים הוא זה שעניינו מחירי השימוש.

במסמך השימוע שפרסם סמנכ"ל הכלכלה במשרד, ד"ר עופר רז-דרור, הוא קובע שלא מצא הצדקה לדיפרנציאציה בין מחירי השימוש שמשלמות פרטנר וסלקום לבזק במסגרת השוק הסיטונאי לבין המחירים שהוט ו-IBC יידרשו לשלם, ולפיכך הוא ממליץ שהמחיר יהיה זהה - קצת פחות מ-400 שקלים לחודש עבור שימוש בק"מ תשתית אחד. רז-דרור מזכיר את העקרונות על בסיסם נקבע מחיר זה. המחיר נקבע במסגרת תהליך קביעת כלל מחירי השימוש ברשת בזק במסגרת השוק הסיטונאי, עבודה שנעשתה ברובה ע"י חברת פרונטיר, ורוכזה ע"י סמנכ"ל הכלכלה הקודם במשרד, הרן לבאות.

בחסות הרגוליטור
 בחסות הרגוליטור

פוליטיקה של מספרים

התמחור של החלק הפאסיבי לא נעשה ע"י פרונטיר, אלא ע"י לבאות עצמו. משרד התקשורת שרצה בכל מאודו לפתוח את רשת בזק לשימוש המתחרות במחירים נמוכים ככל הניתן, חיפש דרכים מתוחכמות לעשות זאת - כאלה שמצד אחד יאפשרו מחיר זול ככל הניתן, ומצד שני יעמדו בביקורת משפטית של בג"ץ.

כדי להגיע למחיר זול, משרד התקשורת הסתמך על הנחה לפיה ברשת בזק יעשו שימוש 3.5 מפעילים בממוצע (בזק ועוד 2.5 מפעילים נוספים בממוצע ארצי). כלומר, מחיר השימוש בתשתיות בזק מתחלק ל-3.5. מדובר במספר רחוק מאוד מהמציאות שגם לא צפוי להתממש בעתיד, אבל הוא אפשר קביעה של מחיר שימוש נמוך במיוחד על ידי חלוקה של העלות הריאלית ב-3.5.

התוצאה של החישוב הנ"ל הביאה לעלות שימוש של כ-400 שקלים לחודש בק"מ תשתית. רק כדי לסבר את האוזן, הקמה של ק"מ תשתית קנים עולה בין 150-250 אלף שקל, תלוי בתוואי התשתית (תשתית עירונית יקרה יותר מתשתית באזורים פתוחים). מטבע הדברים, מתחרותיה של בזק יעשו שימוש במקטעים היקרים יותר לפריסה, ולכן עלות של 400 שקלים בחודש, כ-4,800 שקל בשנה, משקפת החזר של כ-2%-2.5% מעלות ההשקעה, אפילו לא החזר מלא של עלויות המימון בלבד הנדרשות להשקעה היקף שכזה.

המשמעות היא שמתחרותיה של בזק מקבלות תשתיות בחינם, ומשלמות רק חלק מעלות המימון הנדרשת על הקמתן. תארו לעצמכם מצב שבו בנק ישראל יקבע כי לקוחות המשכנתאות ישלמו רק את הריבית על המשכנתא ולעולם לא יחזירו את תשלומי הקרן. נשמע דמיוני, אבל זה מה שקבע משרד התקשורת בעניין זה כדי לקדם תחרות שכל כך חיונית לענף התקשורת.

בכל רפורמת השוק הסיטונאי, פתיחת הקנים של בזק היא המהלך החשוב ביותר שעשה משרד התקשורת לעידוד התחרות, כי לראשונה הוסרו החסמים לפריסת תשתיות מתחרות, מהלך עם עלויות כבדות מנשוא שאורך שנים ארוכות ותלוי בביורוקרטיה כבדה. אבל צריך לזכור שבזק לא לבד, גם הוט בדומה לה היא חברת תשתיות, מה שמעלה את השאלה מדוע מתייחסים אליה בצורה שונה?

מדיניות שמרחיקה השקעה בתשתיות

קביעת המחיר המסובסד לשימוש ברשת בזק, סייעה ודחפה את השימוש שעושות סלקום ופרטנר ברשת בזק לפריסת סיבים אופטיים, מהלך בעל חשיבות רבה לקידום תשתיות התקשורת בישראל. גם אם בזק אינה זוכה לקבל את מלוא התשלום עבור השימוש שעושות מתחרות חדשות כמותן בתחילת דרכן בתחום, הרי שיש בכך ערך תחרותי שאין לזלזל בו. גם אם הדרך שבה נקבעו המחירים אינה הוגנת, הרי שבעניין הזה המטרה קידשה את האמצעים. יבוא היום, לאחר שהמתחרות החדשות יתבססו, שיהיה צורך לפתוח עניין זה לבחינה מחודשת. יחד עם זאת, הגנת הינוקא לה זוכות סלקום ופרטנר, לא יכולה להיות עלה התאנה, שבעזרתו יתאפשר סבסוד פעילותן של הוט ו-IBC על-ידי בזק.

משרד תקשורת אחראי, הפועל ללא משוא פנים ומשיקולים עניינים בלבד, היה צריך לקבוע מחירים המעודדים השקעה, ולא להפך. בתנאים שנקבעו, בהם עלות השימוש זולה אף מעלות המימון, אין שום היגיון בהקמת תשתיות קנים חדשות בישראל.

**

מחובר: מתבקש גיבוי סלולרי הדדי 

הלך הרוח במשרד התקשורת הוא שהגיבוי לשעת חירום בין הרשתות הסלולריות, הוא משהו שנראה קשה מאוד ליישום מבחינה הנדסית וספק אם יקרה. מנגד, יש חוות דעת במשרד שקובעת שזו הדרך הנכונה להתמודד עם תקלות מהותיות ברשתות הסלולריות, שלמען ההגינות חייבים לציין שאינן קורות בתכיפות רבה מדי, זאת כמובן אם מוציאים מהמשוואה את שרשרת התקלות בפלאפון בשבועיים האחרונים. יחד עם זאת, צריך להבין שתקלות חמורות יותר עשויות להתרחש בשעת חירום אמיתית כמו מלחמה או פגעי טבע, ואז בכל זאת צריך לתת את הדעת איך התקשורת שהיא כה קריטית לשעת חירום לא משתבשת באופן שמסכן חיים. להשאיר את זה ככה במצב ביניים זה בטוח לא הפתרון. 

מנותק: במחירים כאלה יהיו עוד תקלות   

המבצע של רמי לוי שבו מכר ללקוחות חברי המועדון שלו חבילת סלולר במחיר של שקל, הוא דוגמה לזילות של מה שנהיה משוק הסלולר בישראל. כשמוכרים חבילת סלולר במחיר של מנת פלאפל, אף אחד לא יכול לצפות שאתר סלולרי שנופל בגלל תקלה, יתוקן מיידית, או שיש "חורים" שהולכים ומתרבים ברשתות. למרות זאת, נראה שלמשרד אין באמת כלים להורות ללוי לעצור את המבצע, וספק אם צריך. מי שרוצה לקבל שירות של שקל לחודש וזה כדאי לו, משרד התקשורת לא צריך להיות הגורם שימנע זאת ממנו. הנזק שהמבצע של לוי יחולל הוא מוגבל, ולכן התגובה של המשרד דווקא יצרה באזז סביב המבצע שלו וכנראה גם גרמה ליותר לקוחות להצטרף אליו. בסופו של דבר המשרד עושה נכון כשהוא חושב איך לייצב את שוק הסלולר במקום להתעסק במבצע כזה או אחר.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתה-OECD מספק תזכורת כואבת: הבעיה בחינוך היא לא רק כסף