הנקראות ביותר

כיצד להגן על הורה קשיש מפני עושק

דיני המשפחה מעמידים שני מסלולים המאפשרים לבני המשפחה להגן על קשיש המצוי בסיכון לניצול כלכלי

קשישה / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב
קשישה / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

קשישים המתגוררים לבד, ללא אדם נוסף להתייעץ עמו באופן שוטף ויומיומי, עלולים לשמש טרף קל עבור זרים או בני משפחה, המנצלים את תמימותם לניצול כספם ורכושם. דוגמה בולטת לכך ניתנה השבוע במסגרת פסק דין אשר דן בתביעה להשבת רכושה של קשישה, אשר שוכנעה לתרום את כל אשר בבעלותה עוד בחייה.

לקשישה בת ה-93 לא נולדו ילדים, בעלה הלך לעולמו לפני 13 שנה, ומאז היא מתגוררת לבדה בביתה. הקשישה, המנהלת אורח חיים חרדי, מתגוררת בסמוך לישיבה, וברבות השנים נוצר קשר הדוק בינה לבין מנהל הישיבה, אשר איפשר לה להיות פעילה בישיבה ולהשתתף בשיעורים המיועדים לנשים.

מן הפן המשפחתי, לאורך השנים הייתה הקשישה בקשר טוב עם אחייניתה, שטיפלה בצרכיה השוטפים וגם עמדה בקשר עם גורמים שונים עבורה, לרבות רשויות הרווחה. בשנת 2014 הקשישה הכירה במסגרת שיעורי הישיבה עורכת דין, אשר פעלה יחדיו עם רב הישיבה, להשתלט על נפשה של הקשישה, תוך בידודה מאחייניתה ומשפחתה. הקשישה ניתקה כל קשר עם אחייניתה, סירבה להניח לה לבקרה והודיעה לה כי היא פועלת בציווים של הרב ועורכת הדין.

טעותה של האחיינית הייתה שבעלבונה היא הניחה לקשישה לנפשה, ובכך למעשה הפקירה אותה לידיהם של מי שלא באמת רצו בטובתה. שנה מאוחר יותר, רשויות הרווחה פנו לאחיינית, ועדכנו אותה שהם ביקרו בביתה של הקשישה, ומצאו אותה במצב של הזנחה קשה: הבית מלוכלך, הקשישה סובלת מבעיות רפואיות לא מטופלות, ואין לה מזון למחייתה. התברר כי הקשישה שוכנעה על-ידי הרב ועורכת הדין לתרום כמעט את כל כספה, שעמד על מיליוני שקלים, וכן את דירה מגוריה, למוסדות תורניים שונים, נותרה ללא כסף בשליטתה ואז נזנחה לנפשה.

העובדת הסוציאלית העידה כי הקשישה אינה מסוגלת לעמוד בלחצים המופעלים עליה על-ידי הרב ועורכת הדין, מאחר שהיא דואגת מאוד למקומה בעולם הבא וחוששת מאיומים וקללות של רבנים. מאחר שלא עמדה בלחצים שהופעלו עליה, היא חתמה על מסמכים שלא הוסברו לה ולא הבינה מה תוכנם, רק על סמך הטענה שמדובר בדברי רבנים.

קיראו עוד ב"גלובס"


מומחה רפואי שמינה בית המשפט קבע כי מבחינה קוגניטיבית הקשישה כשירה משפטית לקבל החלטות ולפעול באופן עצמאי, אך למרות זאת בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הישיבה להשיב את התרומות שקיבל מהקשישה. פסיקתו של בית המשפט קובעת כי "כשירות לחוד וגמירות-דעת לחוד". אין ספק כי זכותו של כל אדם לעשות ברכושו כרצונו, כל עוד הוא פועל מרצון חופשי ואמיתי, אך לא כך הדבר במקרה זה.

לפרשה זאת היה סוף טוב באופן יחסי, מאחר שהניצול התגלה כשהקשישה עודה בחיים, וניתן היה לאתר ולהשיב את מרבית הרכוש הנתרם (עם כולל שלא יכול היה להשיב את הכספים, מאחר שכבר חולקו, הגיעה הקשישה להסכמה לפיה הכולל ידאג להנציח את זכרו של בעלה המנוח). כמובן שמוטב למנוע מצבים אלה של ניצול מראש ולא לטפל בהם בדיעבד.

דיני המשפחה מעמידים שני מסלולים המאפשרים לבני המשפחה להגן על קשיש המצוי בסיכון לניצול כלכלי: הכרזת אפוטרופוסות או מתן ייפוי-כוח מתמשך. בשני המסלולים ממנים בן משפחה, או אדם אחר שהקשיש נותן בו אמון, להפעיל שיקול-דעת כלכלי במקומו של הקשיש ולסייע לו לנהל את רכושו. האדם הממונה יכול לרשום הערת אזהרה על המקרקעין ועל חשבונות הבנק שבבעלות הקשיש, ובכך למנוע מצב שבו רכושו של הקשיש נגזל ממנו בחוסר תום-לב.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתהאם למהר לתבוע הפחתת מזונות?