הנקראות ביותר

בעיית ההבנה של השר ארדן

ארדן התרעם על התנאים שהציב איגוד השידור האירופי לקיום האירוויזיון בישראל. הנה מה שהוא לא מבין

השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן / צילום מסך
השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן / צילום מסך

אתמול (ב') התרעם השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, על התנאים שהציב איגוד השידור האירופי לקיום האירוויזיון בישראל. "אלה", אמר השר, "תנאים הזויים. זו חרפה". התנאים שהוצגו לישראל, בין השאר: מתן אשרות כניסה ללא קשר לדעות פוליטיות; חזרה גנרלית בשבת וחופש עיתונות וביטוי מלא.

השר ארדן הוסיף כי "אני לא מבין באיזו זכות יש לשידור האירופי את החוצפה לבוא ולטעון טענות כאלה". בעניין ההבנה אני מאמין לשר ארדן. זאת הבעיה אתו, שההבנה שלו מאוד מוגבלת בתחומים רבים. לולא כן, היה מבין שגם אם ישראל מדינה ריבונית, הרי שאיגוד השידור אחראי לביטחון ורווחת משתתפי האירוויזיון, ולכן הוא רשאי להציב תנאים שיבטיחו קיום התחייבות זו.

לדבר כזה קוראים חוצפה במרכז הליכוד אולי, ואפילו מקבלים מחיאות כפיים רועמות על כך, אבל בעולם שמחוץ למרכז זה נקרא שמירה לגיטימית על אינטרסים.

מופע ההיתממות

אני מסכים שלא נעים לקבל תנאים כאלה. הם כמו מראה המציגה לאדם את כיעורו. הליכוד והשר ארדן עוסקים כבר חודשים ארוכים בצמצום זכויות האזרח ובניסיונות להחזיר את המדינה, באמצעות החוק, למאות קודמות.

זו חקיקה הפועלת בניגוד למגמת הקדמה שישראל הלכה בה במשך שנים רבות. איפה כאן הפגיעה בריבונות שלנו, כפי שטוען השר? הדרישות הללו לא באות ללא הצדקה. לאור ריבוי המקרים שבהם נפגעו זכויות של עיתונאים בעלי דעות שאינן מתיישבות עם הממשלה, לא מפתיע שיש דרישות כאלה. ולא מפתיע שבגין כניעה לחרדים הם דורשים חזרות בשבת.

העוגה והאכילה

השר ארדן וחבריו רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. זה כמובן לא הולך, ויש לכך תוצאות. האירוויזיון הוא אחד מהם. וזו רק ההתחלה. אני רואה באופק גם את הליכתה ללא עת של האמירה ש"ישראל היא הדמוקרטיה היחידה באזור". היא כמובן עדיין בעמדה זו, אבל אי-אפשר לטעון שהשר ארדן וחבריו אינם פועלים בחריצות להתקרבות והיטמעות בתרבות השלטונית של השכנים.

קיראו עוד ב"גלובס"


אני לא חושב שהאירוויזיון אצלנו ייפול על הנקודה הזאת. אולי זה היה קורה אם השר ארדן היה קובע. אבל כמובן שזה גדול עליו ועל סמכויותיו. ביבי לא יסכן את תוצאות הבחירות בשביל השטויות של ארדן.

רגישות זה העניין

מצד שני - כן, בהחלט יש לנו בעיות ביטחוניות המחייבות רגישות אבל זה לא מצדיק פגיעה בזכויות אדם בגלל דעותיו. צריך רק לא לאפשר לשר ארדן ושכמותו להתבטא בנושא, בוודאי לא בצורה מתלהמת. אם הדברים יתנהלו כמו בארגון בינלאומי, ולא כמו במרכז הליכוד, הכול יהיה בסדר. השר ארדן וחבריו, השירות הכי טוב שאתם יכולים לעשות למדינה כרגע זה לא לדבר.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתושוב שקד מדברת