הנקראות ביותר

הביטקוין יחזיר אותנו 300 שנה לאחור? בדיוק להיפך

האם צדק חתן פרס נובל פרופ' פול קרוגמן כשביקר את המטבעות הקריפטוגרפיים, לאן הולך התחום הזה, איך ייראה בעתיד, כיצד יסייע לאנשים לשמור על פרטיותם מול פולשנות הבנקים והממשלות, וגם סוגיה פוליטית אחת שראוי להסיר מהשולחן ● הקוראים שאלו, ואלה תשובותיי ● פרשנות

מסך תצוגה של שערי מטבעות קריפטוגרפיים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מסך תצוגה של שערי מטבעות קריפטוגרפיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שאלה: מה דעתך על מאמרו של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' פול קרוגמן, שפורסם לפני כשבועיים וטען כי "הביטקוין מחזיר אותנו 300 שנה לאחור". האומנם?

תשובה: במאמרו, שפורסם ב"ניו יורק טיימס" ב-6 באוגוסט, טען פרופ' קרוגמן שתי טענות עיקריות (תוך שהוא מערבב בין מטבעות קריפטוגרפיים בכלל לבין הביטקוין בפרט): האחת, כי הביטקוין מחזיר את מושג הכסף 300 שנה לאחור שכן הוא מרבה את חוסר היעילות. העולם, הוא הסביר, התקדם לאורך ציר הזמן לשימוש יעיל יותר בכסף, ממטבעות זהב וכסף כבדים, דרך שטרות ואחר כך כרטיסי אשראי, עד שהגיע היום לכסף "שנוצר בקליק של עכבר". הביטקוין, לטענת קרוגמן, הולך אחורה, הפוך למגמה הזו, ומייצר כסף מסובך יותר ויקר יותר במקום קל יותר.

הטענה השנייה המרכזית שלו הייתה כי למטבעות קריפטוגרפיים אין "עוגן" המקבע ערך, בניגוד לכסף פיאט (של ממשלות) שניתן להשתמש בו לתשלום מסים וחובות, שימוש ש"נאכף על ידי איש עם רובה" (הממשלה). לכן לכסף הפיאט תמיד יהיה ערך. לעומת זאת מטבע הקריפטו תלוי רק ברצון של אנשים, ולכן יכול להפוך לחסר ערך. עוד הוסיף וציין קרוגמן כי אנשים לא משתמשים בביטקוין למסחר בשום דרך, אלא רק למסחר בסמים וכו' או לספקולציות פיננסיות, וזו ההוכחה כי אין לקריפטו שום ערך של ממש.

הנפקות מטבעות הקריפטו במגמת עלייה

ובכן, ראשית, עם כל הכבוד לפרופ' קרוגמן, לנסות להבין מה הם מטבעות קריפטוגרפיים, למה הם יכולים להגיע, ואיזה ערך יש ביכולתם לייצר לחברה ולכלכלה, באמצעות "סנאפשוט" (צילום בזק) של היום, זה כמו לנסות להבין את עתיד האינטרנט בשנת 1995 באמצעות "צילום בזק" אז. ואכן בשנת 1998, די עמוק לתוך מהפכת האינטרנט, פרופ' קרוגמן עשה צילום כזה וקבע כי "עד 2005 יהיה ברור לכול כי השפעת האינטרנט על הכלכלה לא הייתה גדולה מזו של מכשיר הפקס".

אנשים כמובן עושים טעויות, והעובדה שהוא טעה באופן כה קריטי בהבנת המהפכה כשלוש שנים לאחר שאמזון החלה לפעול, שעה שכבר היו כ-200 מיליון משתמשים באינטרנט ו-2.5 מיליון אתרים פעילים, לא אומרת בהכרח שהוא טועה בעניין המטבעות הקריפטוגרפיים. אבל זה לפחות מזמין קצת ענווה כשהוא יוצא בהכרזה כה קטגורית על אודות מהפכה טכנולוגית-קונספטואלית חדשה, שהוא כנראה לא מבין אותה עד הסוף. כאשר טכנולוגיות מהפכניות (Disruptive Technologies) יוצאות לאוויר העולם, הן תמיד נחותות לעומת הפתרונות הקיימים, ולכן הן נדחות על ידי רבים. רק לאחר זמן הן עוקפות את הפתרונות הקיימים וגורמות להם להיות מיושנים.

החובות של ארה"ב ממשיכים לטפס

לי עצמי אומנם אין פרס נובל לכלכלה, אך לעומת זאת ב-1995 הצגתי בפני עיתונאים בצרפת וטענתי כי כל מה שאפשר יהיה לקנות אונליין יתפתח לקניות אונליין בתוך 10 עד 15 שנה, ובשנת 1996 פתחנו בסן פרנסיסקו את החנות האינטרנטית הראשונה שלנו. אחת השותפות הראשונות שלנו הייתה אמזון.

מה כל זה בא לומר? שזכייה בפרס נובל לכלכלה, פרופסורה בניו יורק וטור ב"ניו יורק טיימס" לא מבטיחים בהכרח יכולת להעריך את העתיד יותר טוב מבחור צעיר נטול תארים מפתח תקוה. העובדה כי היום עדיין אין למטבעות הקריפטוגרפיים שימושים נרחבים אין בה כדי לומר דבר על מה המצב בעוד עשר שנים.

שאלה: איך מתפתח תחום הקריפטו וכיצד ייראה בעתיד?

תשובה: מהפכת הקריפטו החלה למעשה במחצית 2015 עם ההשקה של אתריום. אולם רק אשתקד, בשנת 2017, החלו כספים של ממש להיכנס לעולם הזה, כ-7 מיליארד דולר בהנפקות מטבע (ICO'S, ראו טבלה.)

ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל, ישנם מאות, אם לא אלפי, פרויקטים ויישומי קריפטו בפיתוח, ורבים נוספים יבואו בשנים הבאות. פיתוחים אלו יהפכו לעניות דעתי בתוך 5-10 שנים את הקריפטו ואת הבלוקצ'יין - הטכנולוגיה שעומדת בבסיס המטבעות האלה - ל"אינטרנט של ערך", הכסף של המדיום המכונה אינטרנט, החלק החסר באינטרנט דהיום. הכלי יאפשר להעביר ערך בין צדדים זרים ללא צורך באמון וללא מתווך.

הקריפטו גם יאפשר "כלכלת טוקנים" (אסימונים). באמצעותם, זכויות שהיום שקשה מאוד לכמתן, להגדירן, לשעבדן ולסחור בהן יהפכו נזילות וזמינות לכל אדם ברחבי העולם באופן מהיר, יעיל וזול. זוהי מהפכה דומה למה שחוללו חלוקה ורישום המקרקעין והמצאת המשכנתא לכלכלת הנדל'ן. כך למשל ניתן יהיה להפוך נכסים רוחניים ומופשטים, כמו פטנטים או זכויות, לנכסים מוחשיים שניתן בקלות לחלוק בהם בעלות, לשעבדם, למוכרם ולהעבירם הלאה, והכול בשוק בינלאומי ונזיל, באופן אוטומטי וללא מתווך באמצע. ככאלה, הבלוקצ'יין והמטבעות-טוקנים הקריפטוגרפיים ישנו גם את המערכת הפיננסית כפי שאנחנו מכירים אותה היום. הם יוזילו באופן משמעותי הן את המחיר והן את היעילות של עסקאות, וגם יאפשרו ביצוע עסקאות שהיום אנחנו בקושי יכולים לדמיין בין צדדים זרים ובאופן מיידי.

שאלה: איך יעבדו המטבעות בפועל וכיצד יפשטו את העסקאות?

תשובה: קחו למשל משקיעים זרים זה לזה מכל העולם שמשקיעים בחוזה חכם על הבלוקצ'יין המממן רכישה והפעלה של מכונית אוטונומית (ציבורית). הם יקבלו את כספם חזרה באופן אוטומטי דרך וכחלק מן התשלומים שייעשו בכסף קריפטוגרפי באמצעות הטלפון, על ידי הנוסעים-משתמשים.

שאלה: אז למה בכל זאת כה רבים הסקפטיים בנוגע לתחום הזה?

תשובה: גם המכונית, כאשר הומצאה, הייתה נחותה בהרבה מהסוס, וגם אז הסקפטים אמרו כי המרכבה ללא סוס היא מסובכת ויקרה ואיננה הגיונית. גם מנכ"ל בלוקבסטר, ענקית חנויות הווידאו, שהייתה ואיננה עוד, סירב בשנת 2000 להצעה לקנות את נטפליקס  בתמורה ל-50 מיליון דולר, בטענה שהיא משרתת נישה קטנה ללא עתיד. גם הם לא חשבו כי האינטרנט האיטי הזה, העובר על קו הטלפון, יהיה מסוגל אי פעם להריץ בקלות סרטי קולנוע.

ונקודה אחרונה: הקריפטו הוא אמצעי תשלום של חופש, כמו שהיה הזהב פעם, וככזה הוא יהפוך, עם פיתוחן של אפליקציות מתאימות שינגישו אותו לציבור, לפופולרי ולשימושי הרבה יותר. תשלומים ייעשו בפרטיות, ללא מעקב של הבנקים וחברות האשראי, הגוזרים עמלות עתק מכל פעולה כזו, והסוחרים במידע על הלקוחות.

כמובן אינני יודע מה יהיה ערכו של מטבע ספציפי ואיני ממליץ לאיש להשקיע או לא להשקיע באיזה נכס קריפטוגרפי. רבים מאלו שהשקיעו בחברות אינטרנט בסוף שנות התשעים הפסידו כספים רבים, אך עובדה זו לא עצרה את האינטרנט מלשנות את חיי כולנו, האם הקריפטו יהיה דומה? זהו ניחוש שכל אחד צריך לעשות בעצמו.

שאלה: אז מה הן בעצם דעותיך הפוליטיות?

תשובה: ראשית אינני סבור כי דעה פוליטית כלשהיא, ובלבד שהיא מכבדת את זכות האדם לחופש, פסולה. נטייה לשמאל או לימין אינה מחלה, ואינה סיבה שלא להקשיב לטיעון כלשהוא.

יש בין הקוראים מי שסברו כי אינני אוהד את הנשיא טראמפ וכי והדבר מאוד משפיע על שיקול דעתי.

ובכן, בניגוד לרובם המוחלט של הקוראים פגשתי ושמעתי את הנשיא באופן אישי. היה זה באירוע מצומצם ביולי 2015, חודשים ספורים לאחר תחילת הפריימריז, שיועד לרפובליקאים ולליברטריאנים. באירוע השתתפו רפובליקאים ידועים כמו סנאטור מרקו רוביו, אז בעצמו מתחרה, סנאטור מייק לי מיוטה, סטיב פורבס ורבים אחרים. מן האירוע יצאתי בהרגשה כי טראמפ יזכה בבחירות הכלליות. לא יצאתי מן האירוע בהרגשה כי הוא רפובליקאי אמיתי המבין ומאמין בעקרונות הבסיסיים של המפלגה, אלא שהוא ישמיע בהצלחה את "קולה של המצוקה" המוצדקת של מה שמכונה "מידל אמריקה", והמרוכזת במדינות המכריעות את הבחירות.

בבחירות 2018 לא הצבעתי כלל. זאת הואיל ולא סברתי כי מי מהמועמדים, או שתי המפלגות הגדולות, מתעניינות בבעיות האמיתיות שבפניהן אמריקה ניצבת.

לפוליטיקאי האחרון שאותו "אהדתי" ואת רעיונותיו אני מעריץ קראו תומס ג'פרסון, שכיהן כנשיא ארה"ב בין 1801 ל-1809. לדאבוני הוא כבר לא פעיל בפוליטיקה האמריקאית. גם לא ממשיכי דרכו. היום אני שופט פוליטיקאים לפי מעשיהם ותו לא. איני חש אהבה או שנאה או כל רגש אחר כלפיהם. בפוליטיקה, רק דבר צריך לקבוע: התפקוד. פוליטיקאים אינם חיות מחמד, אין לי אליהם רגשות, אלא רק בחינה של תוצאות מעשיהם והגיונם, לפי מיטב שיקולי המוגבל.

הבעיה המרכזית של אמריקה היא הממשלה הגדולה שלה, זו המריצה גירעונות וחובות עתק והמפטמת את המקורבים על חשבון האמריקאים הממוצעים ועל חשבון הדורות הבאים.

הבעיה השנייה, שהיא השמן לגלגלי כלכלת החוב, הממשלתי והפרטי, היא מדיניות הריבית וההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי. מדיניות זו יוצרת בועות פיננסיות אלימות המעשירות את האלפיון העליון והורסות את מעמד הביניים ואת הדור הצעיר, והזורעות חוסר יציבות כלכלית וחברתית גובר. בלשונו של טראמפ כמועמד לנשיאות: "הבנק המרכזי, במדיניות הריבית שלו, ייצר כלכלה מאוד מזויפת. הדבר היחידי החזק זהו שוק המניות המלאכותי" (אוהיו, 5 בספטמבר, 2016). ובהתאם הבטיח טראמפ בראיון לבוב וודוורד מה"וושינגטון פוסט" ב-31 במארס, 2016: "אנחנו נחסל את החוב בסך 19 טריליון בתוך שמונה שנים".

הביטוי הציורי והמושך ביותר של טראמפ לכל זה היה הבטחתו "לייבש את הביצה של וושינגטון" והיא התקבלה בהתלהבות על ידי תומכיו. לנוכח ההתבטאות הזאת הסתקרנתי לראות מה יעשה כאשר ייבחר. והנה, חלפו כמעט שנתיים. ומה קרה? הביצה לא רק שלא יובשה, אלא שמים רבים חדשים נוספו לה, ים חדש של דולרים נשפך לתוכה לשמחתם של חיות הביצה. התקציב לא קוצץ, ובשמונה השנים הבאות החוב לא ייעלם אלא יגדל בכ-13 טריליון דולר.

את ההבטחות "לייבש את הביצה" החליפה מלחמת סחר מדומה, השגויה קונספטואלית ופרקטית ואשר נזקיה, אם תסלים, יהיו גדולים בהרבה מתועלתה. בראש הניזוקים יעמדו הבוחרים של טראמפ ממדינות מרכז ארה"ב. מדיניות זו היא גם בניגוד מוחלט לעמדותיה המסורתיות של המפלגה הרפובליקאית. ואכן רפובליקאים מסורתיים רבים נחרדו ממדיניות הנשיא. האם גם הם הפכו ל"שמאלנים"? זה הרי מגוחך.

לסיום, למיטב ידיעתי אזרחי ישראל עדיין אינם משתתפים בבחירות בארה"ב. לפיכך אין בכתבותיי כדי לנסות לשכנע אם הנשיא טוב, ראוי או לא. שאלה זו כלל לא רלוונטית לקוראים בעברית. אני מנסה להביא אינפורמציה ודעה על המתרחש בארה"ב ובכלכלתה, ומה ייתכן שצופן העתיד. הערכותיי בנוגע למדיניות הננקטת, ולנשיא, הן אפוא תוצאה של הניתוחים, ולא מטרתם.

אני מקווה שהניתוחים מלמדים וכי הקוראים יוכלו לעיין בהם ולהעריכם במנותק מדעתם על פוליטיקאי אמריקאי שאותו הם בקושי מכירים ואשר בו אין הם יכולים לבחור. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!