הנקראות ביותר

בדרך לנגיד ברירת מחדל? מינוי הנגיד לבנק ישראל שוב מסתבך

ראש הממשלה נתניהו מתקשה למצוא מחליף שיתאים להשקפת עולמו וימחק את מורשת פלוג, אותה מינה לפני חמש שנים בחוסר רצון מופגן ● מריו בלכר הוא בהחלט לא השם הראשון או השני עליו חשב ראש הממשלה אבל אחרי שכל המועמדים האחרים ירדו מהפרק, בלכר נשאר האחרון שעונה על התנאים ● ניתוח "גלובס"

מריו בלכר / צילום: תמר מצפי
מריו בלכר / צילום: תמר מצפי

השם מריו בלכר שעלה בימים האחרונים כמועמד לנגיד הבנק המרכזי מעיד בעיקר על קשייו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למצוא מועמד ראוי בעיניו. מריו בלכר לא היה השם הראשון שנתניהו חשב עליו וגם לא השני. השמות יעקב פרנקל, מרטין איכנבאום ואפילו סטנלי פישר הופיעו אצלו ברשימת המשאלות הרבה מעל בלכר (פישר, אגב, לא קיבל הצעה משום שנתניהו הבין שאין סיכוי שיסכים). אבל אחרי שכל השמות האחרים ירדו מהפרק, נותר בלכר השם האחרון שעונה על תנאי הסף של נתניהו: יוקרה בינלאומית והשקפת עולם קפיטליסטית.

על-פי ההבנות בין נתניהו לשר האוצר, משה כחלון, אמור נתניהו להציע מועמדים וכחלון שומר בידיו את זכות הווטו. כחלון כבר אמר לנתניהו שכל שם שיציע יהיה מקובל גם עליו כך שכל הקלפים, למעט אולי הג'וקר, נמצאים למעשה בידיו של ראש הממשלה. השניים היו אמורים לפגוש היום את בלכר אך הפגישה ביניהם בוטלה. 

בלכר כבר הופיע ברשימת המועמדים של נתניהו בסיבוב הקודם לצד ויקטור מדינה ופרופ' צבי אקשטיין. מדוע לא בחר בו נתניהו בסופו של דבר? הגרסאות על כך חלוקות. לפי גרסה שנשמעה בימים האחרונים מכיוון לשכת ראש הממשלה, נתניהו דווקא רצה את בלכר אבל שר האוצר דאז יאיר לפיד הטיל וטו על מינויו. אבל גורמים שהיו מעורבים בתהליך וגם בלכר עצמו משמיעים גרסה אחרת. על-פי הגרסה נוספת, בלכר לא הותיר רושם עז ב"ראיון העבודה" שערכו לו באוגוסט 2013. נתניהו ולפיד התרשמו שהאיש הנעים ורך הדיבור יתקשה לתפקד במציאות הישראלית הקשוחה והתובענית.

התלהבותו הנוכחית של נתניהו מבלכר מבוססת על שלושה שיקולים עיקריים. הראשון הוא השם הבינלאומי של הכלכלן היהודי והעובדה שמדובר באדם שנחשב לחניך מובהק של "אסכולת שיקגו", שנתניהו מזדהה עימה לחלוטין. ב-2001 מונה לנגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה אך התפטר שנה אחר-כך על רקע משבר חובות שאליו נקלעה המדינה. 

בלכר נחשב לבעל השקפה מקורית ועצמאית על הכלכלה העולמית ואינו מהסס לחלוק על קונספציות מקובלות. ב-2015 למשל אמר בשיחה עם "גלובס" כי הכלכלנים עומדים נבוכים מול תוצאות המשבר הכלכלי ומדיניות ההקלה הכמותית של הבנקים המרכזיים. "מדע הכלכלה מאוד צעיר", הסביר אז, "התרומה שלו למחקר מאוד צנועה, ואם יתברר שהדפסת כסף אינה מייצרת אינפלציה זה ינפץ את התיאוריה הכלכלית".

שיקול שני לטובתו הוא רצונו של נתניהו למחוק ולעקור מהשורש מבנק ישראל את מורשתה של הנגידה היוצאת, ד"ר קרנית פלוג. השקפותיהם של שני האישים מתנגשות חזיתית: פלוג בעד ממשלה גדולה ונתניהו בעד ממשלה קטנה. פלוג דוגלת בהרחבת התפקיד שממלאת המדינה בחיי האזרחים ובהגדלת ההוצאה הציבורית לחינוך לבריאות ולצרכים אחרים. נתניהו דוגל בהפחתת מסים ובצמצום הוצאות הממשלה ומאמין שרק בדרך הזו ניתן להגיע לצמיחה כלכלית. חמש שנות כהונתה של פלוג לא החלישו אצל נתניהו את ההתנגדות להשקפת העולם שפלוג מייצגת - אלא להיפך - חיזקו אותה.

אחת העדויות למערכת היחסים ביניהם הייתה ההודעה הלקונית שפרסמה לשכת ראש הממשלה בתגובה למכתב ששלחה הנגידה לנתניהו, שבו הודיעה לו על רצונה לפרוש מתפקידה עם סיום כהונתה. פלוג שלחה את המכתב לנתניהו כמוצא אחרון, לאחר שהתרשמה כי הוא מתחמק מפגישה בארבע עיניים עימה.

נתניהו מינה את פלוג לפני חמש שנים בחוסר רצון מופגן, לאחר שהמועמדים האחרים שבהם תמך ירדו מהרשימה. במהלך כהונתה הצליחה פלוג להרגיז את נתניהו בעיקר בתמיכתה בהעלאת מסים או בביטול פטורים ממס למימון הגדלת הוצאות הממשלה. נתניהו תומך בלי פשרות בהורדת מסים ואף התעמת בנושא עם מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה, כשהעיר לו בישיבת ממשלה שטעה כשכתב בדוח שהגיש הארגון הבינלאומי על ישראל, שיש מקום לשקול הגדלת הכנסות המדינה באמצעות ביטול פטורים ממס.

בשיחות לקראת הליך מינוי הנגיד הבא, נתניהו אמר כי הוא מחפש מועמד הדגל בהשקפת עולם כלכלית קרובה. חשוב לציין כי שר האוצר משה כחלון התייצב בנושא הורדות המיסים לימין ראש הממשלה והשניים הפחיתו ביחס מיסים בהיקף המוערך בכ-15 מיליארד שקל (בהתאם להערכות האוצר, שהמועצה הלאומית לכלכלה חולקת עליהן). עם זאת נתניהו לא הצליח לממש את תוכניתו להוריד את מס הכנסה לבעלי הכנסות של 20 אלף שקל ומעלה, שאותה ניסה לקדם בשנה שעברה. התכנית שנחשפה ב"גלובס" עוררה התנגדות מצד בנק ישראל והדרגים המקצועיים באוצר.

השיקול השלישי שפועל לטובתו של בלכר הוא רצונו בתפקיד. אפשר להסביר זאת בהיותו יהודי דתי שמחובר לישראל בנימי נפשו, בקשרים העסקיים המתהדקים של ידידו אדוארדו אלשטיין עם ישראל או כמובן בחווייה הקודמת שעבר כאן לפני חמש שנים, שהותירה אצלו רצון עז להוכיח כי הוא ראוי למשרה.

מכל מקום, נראה כי בלכר אינו נרתע מקבלת הפנים הלוהטת שתצפה לו ומהכוויות שנכוו המועמדים לתפקיד בסבב הקודם לפני חמש שנים - ומוכן לפי שעה לקחת על עצמו את הסיכון. גם נתניהו מוכן, בדגש על הביטוי "לפי שעה".

האנשים שמאשרים את המינויים הכי בכירים בישראל

נגיד בנק ישראל הוא אחד משבעה תפקידים בכירים במיוחד במדינה, שנמצאים תחת סמכות אישורה של הוועדה המייעצת למינויים בכירים בשירות המדינה. שלושה מהמינוים אמורים להגיע להכרעתה כבר בחודשים הקרובים. המינויים הם: הרמטכ"ל (אמור להתחלף בינואר 2019), מפכ"ל המשטרה (אמור להתחלף בנובמבר 2018), נגיד בנק ישראל (אמורה להתחלף בנובמבר 2018) והמשנה לנגיד בנק ישראל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר.

הוועדה הזו אמורה לחוות את דעתה בנוגע לטוהר המידות של המועמדים ולהבטיח שלא ייעשו מינויים לא ראויים מטעמים של זיקה אישית, זיקה עסקית או קשר פוליטי למי משרי הממשלה. הוועדה לא נוטה לפסול את המינויים שמגיעים אליה, שבדרך כלל מגיעים כבר מוכנים לאישור. כהונתם, שהחלה במאי 2018 הנה ל-8 שנים.

לפי החלטת הממשלה, בוועדה אמורים לשבת ארבעה חברים. במאי 2018 הוחלט למנות שלושה. הבעיה היא בתפקיד של נציב שירות המדינה, שאמור להיות אחד מהארבעה, אך תפקיד זה עומד ריק זה שנה וחצי ורק לאחרונה נפסל מינויה לתפקיד של המועמדת של ראש הממשלה בנימין נתניהו עופרה ברכה.

השופט אליעזר גולדברג

כיהן כשופט עליון מ-1984 עד 1998 ולאחר מכן שירת כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור עד שנת 2006. בין 2008 ל-2013 שימש גולדברג כנציב תלונות הציבור על שופטים. גולדברג שימש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-12 והיה חבר בוועדה לחקר הטבח במערת המכפלה בשנת 1994. לפני שמונה גולדברג לשופט עליון, הוא היה שופט מחוזי בירושלים, שופט שלום בירושלים ובתחילת דרכו שופט תעבורה בירושלים.

רו"ח איריס שטרק

מתמודדת כיום על תפקיד יו"ר לשכת רואי החשבון (הבחירות בספטמבר 2018), ומלבד היותה שותפה מנהלת במשרד רו"ח שטרק את שטרק, היא מכהנת במספר רב של גופים ציבוריים. שטרק היא חברה כנציגת ציבור בוועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה, הגוף אשר מאשר או דוחה את בקשותיהם של כל שרי הממשלה למנות פקידים. במסגרת עבודתה בוועדת המינויים הובאה ההחלטה למנות משנים למנכ"לים כמינויים פוליטיים ולא על בסיס מכרזים. נגד אותה ההחלטה עומד ותלוי בג"ץ ועל כן השרה איילת שקד והשר יריב לוין החליטו להפכה לחקיקה ולא להסתפק בהחלטה ממשלתית.

במסגרת היותה נציגת ציבור בנציבות שירות המדינה, שטרק מונתה גם כנציגת ציבור בוועדת המשנה לעניינים ביטחוניים בנציבות שירות המדינה (פטורים ממכרזים למינויים בטחוניים). לעיתים נדמה שבשנים האחרונות בכל אחת מן הוועדות בהן היו זקוקים לנציגי ציבור, פנו בנציבות שירות המדינה לשטרק. הפעילות הזו נעשית ללא שכר, למעט החזרי הוצאות. אולם, הצמתים שבהם יושבת שטרק ומספרן הרב של הוועדות והתפקיד מרכזים כוח עצום בידי אישה אחת.

שטרק היא גם חברה במועצה המייעצת למפעל הפיס, דירקטורית וחברת ועדת ביקורת בדירקטוריון בנק מסד (מקבוצת הבינלאומי) ודירקטורית בשלל גופים במשק הישראלי: החברה לניהול קופות תגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות; בלשכת רואי החשבון; במוסד לסקירת עמיתים של לשכת רואי החשבון ודירקטורית בחברה הפרטית סנטרה נומיניס בע"מ; ויו"ר מינהלת ליגת העל לנשים.

ב-2004 עד 2007 שימשה שטרק כיו"ר דירקטוריון נמל אשדוד. בשנים הללו, שטרק ניהלה קרבות אל מול ועד העובדים של הנמל. בדו"ח מבקר המדינה אז נמתחה ביקורת על האופן בו מונו בכירים בהנהלת נמל אשדוד בתקופתה. העובדה ששטרק לא ציינה את איזכורה בדו"ח מבקר המדינה באחד מן הטפסים שהגישה לפני שהתמודדתה על תפקיד יו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל - פסלה אותה. שטרק טענה אז וגם כיום, כי השמטת המידע בנוגע לדו"ח מבקר המדינה נעשתה בתום-לב ומכיוון שהדרישה לכך בטפסים היתה לא ברורה.

שטרק נחשבת חברה קרובה של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, והשרה לשוויון מגדרי גילה גמליאל (לה תרמה כסף ולאחר מכן משכה את התרומה).

תא"ל במיל' יעקב נגל

פרופ' אורח בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון וראש המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון (CSST), עמית בכיר "במכון להגנת הדמוקרטיות" ודירקטור ויו"ר ועדת ההשקעות של חברת בלו-צ'יין. עד ל-2017 היה נגל ממלא מקום היועץ לביטחון לאומי, בתקופה שאחרי המינוי הכושל של אבריאל בר-יוסף, שהסתבך בפרשת הצוללות. נתניהו הודיע על מינויו של בר-יוסף, אך עם פניית היועץ המשפטי נאלץ לבטל את המינו ולאתר מינוי זמני. נגל נכנס לתפקיד בתקופה שבה לא היה מינוי קבוע למשרה.

מ"מ נציב שירות המדינה אהוד פרוואר

מאז מארס 2017, עת פרש נציב שירות המדינה משה דיין, עומדת המשרה הזו ריקה. אהוד פרוואר, ותיק בנציבות שירות המדינה שאמור לצאת לגימלאות, ממלא את התפקיד. נתניהו ניסה להוביל מהלך למינויה של עפרה ברכה, בכירה במשרד הפנים, לתפקיד - אך היא נפסלה. וכך פרוואר ממלא המקום, אמור לשבת כחבר הרביעי בוועדה למינוי בכירים.

טל שניידר כתבת מדינית ופוליטית

דוא"ל: tal-s@globes.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות