הנקראות ביותר

תגובה לגחמות

שתי דוגמאות של תשובה למדיניות הממשל האמריקאי

דונלד ומלניה טראמפ בעיר האסורה בסין / צילום:  Jonathan Ernst, רויטרס
דונלד ומלניה טראמפ בעיר האסורה בסין / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

זו דעה המתחלקת לשני חלקים לוגיים שונים אך המקשרת את אותם שני החלקים לאותו נושא ממש, והוא: תגובתן של מדינות לגחמות הכלכליות-פיננסיות של הממשל האמריקאי.

החלק הראשון מגיע מיפן.

למעשה, זהו מצב המתקיים כבר זמן מה אבל תפס את העין של המקורבים לתחום החוב המדינתי רק לאחרונה. מדובר בשינוי דרמטי, אך עקיף, במדיניות ההרחבה הכמותית היפנית. כזכור, זה זמן מה שארה"ב כבר הפסיקה רשמית את אותו מהלך מעוות מחיר (29 אוקטובר 2014), ורק היה עניין של זמן עד שכל מי שהחל באותו תהליך ילך בעקבותיהם.

וכך, המחשבה השלטת הייתה שבריטניה, אירופה ויפן, יעשו זאת בסדר הזה, כאשר מדובר במדינות המפותחות כמובן. בחלק המתפתחות, סין הייתה המשמעותית היחידה בתחום, ושם אין עדיין סימן לרמז בכיוון. אבל, אם נחזור לסדר ההגיוני והצפי מצד המפותחות, אנו רואים שמה שקרה ממה מעניין: אירופה במיוחד, ובריטניה גם היא, עדיין ממשיכות בתוכנית הרכישות כאשר יפן כבר בתהליך גמילה. לא מאמינים? הנה גרף מעניין המגיע ישר מן הבנק המרכזי היפני, והמציג לנו את ערך הנכסים הנמצאים במאזן הבנק:

משה-שלום-יפן-10-07

עברו כבר 3 שנים מאז ההפסקה האמריקאית, אך רק בימים האחרונים של 2016 החל הבנק המרכזי היפני להקטין אחזקות בקצב מסחרר. חלק מזה נכסים יפנים, אבל חלק גדול יותר מאגרות חוב זרות אשר נרכשו מן הבנקים המקומיים, ונמכרו בשוק החופשי. יש לקחת בחשבון שישנו גם חלק המגיע לפרקו, אבל זה מיעוט יחסי.

ומה כל זה אומר לנו? שני דברים עיקריים: האמון ביכולת הבנק המרכזי לייצר נזילות מלאכותית, ועל ידי כך לעזור לכלכלה חלשה, נמוג במהירות במדינות הכלכליות הגדולות, כאשר הגוף היחיד הגדול שנשאר לעשות משהו דומה הוא הבנק המרכזי האירופי שאינו תחת שליטה של אף מדינה באופן ישיר.

שנית, מכירות של אג"ח מדינה אמריקאי, הן כמעשה מדיני (סין, רוסיה) והן כמעשה כלכלי (יפן) אינו כבר טאבו. למעשה, פעולה זו הפכה להיות שגרה, כאשר הכמויות אינן מכריעות כרגע אבל מי יודע מתי תהיה נקודת ה-ארכימדס בתחום זה?.... שימו לב גם שהייתה האצה רצינית של המהלך מאז זמן כהונתו של הנשיא טראמפ, כאשר אט-אט אנו מגיעים לרמת כמות הנכסים שהייתה במאזן לפני המשבר הגדול של 2007-9.

החלק השני מגיע מסין.

הוא עוסק בתגובה הסינית לכל עניין מלחמת הסחר של אותו נשיא אמריקאי תזזיתי. זאת, כמובן, מן המבט הפיננסי של הדברים. למעשה, לפני הסינים היו רק שתי אפשרויות תגובה ממשיות: להגיב בצורה זהה לצעדי הענישה, דהיינו להקשות על יבוא אמריקאי, או לייצר דינמיקה פיננסית אשר תבטל את השפעת עליית המחירים הנובעים מצעדי הנשיא ביחס ליבוא הסיני לארה"ב.

הם עשו את שניהם יחד. מצד אחד, הוטלו תעריפים על דברים שהכלכלה הסינית יכולה בהחלט להסתדר בלעדיהם, ומצד שני החל מסע אלים במיוחד של הפחתת ערכו של המטבע הסיני מול הדולר. הנה הגרף היומי של היחס בין שתי המטבעות, כאשר עקומה עולה אומר ירידה בערכו של המטבע הסיני:

משה-שלום-סין-10-07

גם כאן, המסר ברור ונקי: ככל שהמילים הפכו יותר ויותר ישירות, והמעשים החלו להתאים להצהרות, כך זווית העלייה של הדולר מול היואן החלה להיות חדה יותר ויותר. בכך, המטבע הסיני עולה פחות, וכך היבוא הסיני לארה"ב שומר על מחירים סבירים למרות עליית המיסים המגיעים מן המדיניות של הנשיא. אגב, זהו אחד הגרפים שכל המנתחים מסתכלים עליו כדי לדעת אם אנחנו עדיין נמצאים במצב קיצוני של עימות, או שהדברים מתחילים להסתדר.

והנה, מאז תחילת החודש ראינו סוג של שיא במחיר, מלווה באינדיקאציה המראה סימנים של עייפות בתחום הקניות יתר (ראו היפוך התאוצה במומנטום - קו קטן סגול). לדעתי, השינוי הקטן הזה מהווה גב לשינוי באווירה בוול-סטריט, ולתגובה ה-"ברוטאלית" כלפי מעלה לנתוני תעסוקה אשר לא היו בשורה כל כך חדשה.

משני החלקים שהוצגו, ברור לנו שארה"ב נמצאת עכשיו במצב של בדידות מזהרת מול אוסף של מנהיגים המוכנים להגיב בחוזקה לנעשה כנגדם. היפנים עשו את הבלתי יאמן עד לא מזמן, כאשר הם מכרו ומוכרים, הרבה מאוד חוב מדינתי אמריקאי על מנת להקטין נזקים מן המדיניות ההרפתקנית הקודמת. והסינים מגיבים בחוזקה, מדינית ומטבעית, לאיומים ולמעשים מולם.

כמו כן, אנו למדים כאן שהסולידאריות הבין בנקאית (המרכזית), והמדינית, שעליה נבנתה התקומה של 2007-9 כבר נשחקה לא מעט, ובמקרים של סין לדעתי כבר לא קיימת. זהו מצב די חמור של דברים אם חושבים שהחוב הגלובלי גדל בצורה מחרידה מאז אותה "הצלה" משותפת, ושהמשבר הבא יהיה חייב לכלול שיתוף פעולה נמרץ אף יותר משהיה. 

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתתקווה בנקאית