גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוונה טובה, המוצר כושל: למה קרנות ההייטק לא מתרוממות

למרות הכישלון המסתמן של היוזמה הממשלתית להגדיל את השקעות המוסדיים בהייטק, אסור להרים ידיים

96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר  / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1. איזו החמצה! הכוונה היא לכישלון המסתמן של קרנות ההייטק כפי שבאה לידי ביטוי בכותרת הראשית של "גלובס" ביום רביעי האחרון. הרי לישראל יש תעשיית הייטק משגשגת ששמה יצא למרחוק. מצד אחד, קיימת פה תשתית של ידע וחדשנות בלתי ניתנת לערעור, שהונחה לאורך שנים ארוכות ומושכת אליה השקעות עצומות, משהו כמו 5 מיליארד דולר מדי שנה לתעשיית ההון סיכון, ומצד אחר הכסף הישראלי, בין היתר המוסדי, אינו פקטור בתעשייה הזאת. המוסדיים משקיעים שברירי אחוזים בלבד מהיקף הנכסים שלהם בהייטק, אף שזו התעשייה הכי צומחת בישראל.

כבר הצגתי כאן בעבר את הנתונים, וכדאי לחזור עליהם שוב ושוב, כדי להמחיש את האבסורד: 96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר. רק 4% הוא כסף מקומי. הגופים המוסדיים מנהלים יותר מ-1.5 טריליון שקל, 1,500 מיליארד שקל, ורק 0.2%-0.3% מתוכם מושקעים בתעשיית ההייטק המקומי. זה כלום, זה מגוחך, ושום תירוץ של רגולציה לא יכול להסביר את המצב המעוות הזה.

כיצד קורה שכל העולם מגיע לפה, מאמין בתעשייה הזאת, חוץ מישראל עצמה?

2. האוצר הבין את האבסורד, ומתוך כוונה באמת טובה, להגדיל את השקעות המוסדיים בהייטק, הוא פרסום מכרז להקמת ארבע קרנות הייטק הזכאיות לתמריצי מדינה שונים (כמו הגנה מפני הפסדים), שייסחרו בבורסה לניירות ערך בת"א. האוצר והבורסה קיוו שקרנות הנאמנות הללו יספקו אפשרות להשקה בחברות סטארט-אפ באמצעות מכשיר סחיר ונגיש ועל פי המתווה של הקרנות הן היו אמורות להשקיע 50% מהונן בחברות טכנולוגיה הנסחרות בבורסה ובשווקים זרים, ועד 50% בחברות היי-טק פרטיות ישראליות. ההון המינימלי לרישום עמד על כ-400 מיליון שקל, כלומר 1.6 מיליארד שקל בסך הכול והמדינה הייתה אמורה להציע, כאמור, הגנה מפני הפסדים בהיקף של עד 20% מההשקעות הלא סחירות. כמו כן, לשתיים מהקרנות תהיה אפשרות לגיוס חוב בערבות מדינה של עד 100 מיליון שקל, וכולן אמורות היו להיסחר בבורסה כעוד מכשיר השקעה לציבור הרחב.

חמש קרנות ניגשו למכרז. הן היו אמורות לגייס כספים מהציבור, ו-4 הקרנות הראשונות שיעמדו בתנאי הרישום לבורסה יזכו לתמריצי המדינה. למכרז ניגשו איילון קרנות נאמנות, תמיר פישמן, אלומות, אי.בי.איי ואקסלנס נשואה. אחת המתמודדות אף יצאה לקמפיין אונליין ובטלוויזיה כדי לנסות לגייס את הקרן מהציבור. עד כאן יפה, אבל יש מרחק גדול מאוד בין כוונות טובות לביצוע טוב. הרי הכול נופל בסופו של דבר על ביצוע ועל איכות המוצר.

3. בשבוע שעבר חשף "גלובס" שהמהלך המבורך והמשותף של הבורסה ומשרד האוצר להקמת קרנות הון סיכון עומד להיכשל. גורמים בקרנות המתמודדות מאשימים את מערך ההפצה הבנקאי שהגדיר את המוצר בסיכון מיוחד או סיכון גבוה ולכן בפועל מרחיק את הציבור מהמוצר הזה.

ייתכן שהטענות של הקרנות על מערך שיווק שלא מעוניין לשווק את המוצרים לציבור הוא מוצדק, אלא שיש עוד סיבה עיקרית לכישלון המסתמן: הכוונה טובה, אבל המוצר פגום.

הנה כמה מהפגמים, שגורמים לחוסר הרצון של המוסדיים בעצמם להשקיע בקרנות:

עירוב של השקעות סחירות ולא סחירות באותה קרן: עבור משקיע מוסדי שיכול להשקיע ישירות בחברות הייטק נסחרות אין שום היגיון להשקיע בקרן ש-50% מהחזקותיה הן בחברות נסחרות ולשלם על כך דמי ניהול.

איכות המנהלים בקרנות המתמודדות: הקרנות אינן מצטיינות בנבחרת של משקיעי הייטק מנוסים בעלי רקורד של הצלחה מוכחת בהשקעות מהשנים האחרונות. חלק מהמנהלים כיהנו בתפקידים בכירים בחברות בינלאומיות אולם אין להם ניסיון בהשקעות הון סיכון. אחרים הם אמנם יזמים מצליחים בתחום מסוים אלא שגם להם אין ניסיון מוכח בתחום. מנהלים אחרים באים מתעשיית ההון סיכון אולם לא נחשבים מנהלים מוצלחים (אחרת היו מגייסים קרן הון סיכון רגילה).

אסטרטגיית השקעות לא ברורה: קרנות הון סיכון מודרניות מתמחות בתחומי השקעה מאוד מסוימות וכך משפרות את סיכוייהן להצליח. הקרנות הנסחרות לא הצהירו על כל אסטרטגיית השקעות הגיונית. ככל שפיזור ההשקעות רחב יותר ומגוון התחומים רחב יותר - הסיכוי להצליח קטן יותר.

החיסרון המשמעותי של קרן סחירה: הקרן מחויבת לפרסם אחת לרבעון את החזקותיה ואת שווי השוק שלה, וזו הופכת להיות מגרעה גדולה. חברות סטארט-אפ אינן ששות לחשוף את שוויין לציבור ולכן רק אלה שאין להן אפשרויות אחרות יגייסו מהקרנות הנסחרות - מה שיפחית את סיכויי הצלחתן.

התזמון: היקף השקעות ההון סיכון בישראל עולה משנה לשנה בשמונה השנים האחרונות. האם בשוק של היום יש באמת מקום לארבע קרנות חדשות?

ההיסטוריה: בשנות ה-90 היו כמה קרנות הון סיכון שנסחרו בבורסה - אף אחת מהן לא הצליחה להניב תשואות מעולות למשקיעיה ולשרוד לאורך זמן. זהו עוד גורם שמרתיע את המוסדיים.

4. האם צריך להרים ידיים בניסיון להכניס יותר כסף ממוסדיים ישראליים לתעשיית ההייטק המקומית? ממש לא.

העובדה שהבורסה פורחת בשנה האחרונה, מאז כניסתו של איתי בן-זאב לתפקיד המנכ"ל והפעולות שיזם יו"ר רשות ני"ע היוצא שמואל האוזר, רק מחדדת את ההחמצה: יש זרם של הנפקות אקוויטי, חלקן של חברות גדולות כמו פתאל, אבל אף אחת מהן לא בתחום ההייטק. חשוב מאוד שקרנות ההייטק יתרוממו, למרות הקמפיין שמנוהל נגדן כאילו מדובר בזריקת כספי ציבור לשווא (בסך הכול מדובר ב-1.6 מיליארד שקל, כסף מוסדי קטנטן).

יש שתי בעיות עיקריות בממשק בין כסף מוסדי ישראלי לקרנות הייטק, שצריכות לבוא על פתרונן.

הראשונה היא הפליית מס בין משקיעים זרים למשקיעים ישראלים. בעבר האוצר השתכנע מהטענות שהעלו הגופים המוסדיים וקרנות הון הסיכון על הבדלים במיסוי בין משקיעים ישראלים למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון. כך, למשל, המדינה מטילה מע"מ על דמי הניהול השנתיים שמשלמים המשקיעים הישראלים לקרנות הון הסיכון בעוד שמשקיעים זרים אינם נדרשים לשלם מע"מ על השקעותיהם.

דמי הניהול, העומדים לעתים קרובות על 2.5% בשנה מגובה ההשקעה, עשויים להגיע לסכומים משמעותיים ככל שההשקעה מתמשכת על פני שנים רבות יותר. לכן, לענייני המע"מ יש פקטור בהפחתת המוטיבציה להשקיע. גם במיסוי דמי ההצלחה בקרן קיימים הבדלים. משקיעים אמריקאים, למשל, משלמים מס רווחי הון בשיעור של 25%, בעוד שבישראל נגבה מס בשיעורים גבוהים יותר ממשקיעים פרטיים וממוסדיים שהשקיעו כספי נוסטרו. השורה התחתונה היא שרשות המסים צריכה ליישר קו מבחינת הכללי המיסוי למשקיעים ישראלים ומשקיעים זרים בהייטק.

הבעיה השנייה של חברות הייטק, בין שהן קטנות ובין שהן בינוניות או גדולות, היא שאין שום מוטיבציה לרשום את מניותיהן למסחר בת"א. זו ההיסטוריה, זו הסחירות, זו הרגולציה, זו התדמית הטובה יותר של נאסד"ק - כל המכלול הזה מרחיק חברות הייטק מהבורסה בת"א. איך אפשר לפתור זאת? זה כמובן לא עניין לקוסמות, כי מדובר בתהליכים ארוכי טווח (כמו גם הכנסת שותף זר מתאים לכך לבורסה). בסופו של דבר זה גם עניין של תמריצים שידחפו חברות הייטק לעבר הבורסה המקומית. ותמריצים, בין היתר, הם גם הטבות מס, פקטור מאוד משמעותי בכל החלטה לרישום למסחר.

להטבות המס, בעיקר בגלל טבע, יצא שם רע מאוד, אבל כל עוד הן נעשות בצורה מידתית וכל עוד הן נעשות בתנאים הגיוניים, הן טובות לשני הצדדים.

כותרת גלובס 28.2.2018

עוד כתבות

מדד דופק התעסוקה של "גלובס" / אינפוגרפיקה: יורם רשף

מאתמול: 3,488 דורשי עבודה חדשים - פי 3.2 לעומת היקף החוזרים לעבודה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

ג'ף אימלט / צילום: רויטרס

איך לא ליישם חזון דיגיטלי: כך מצגת אחת הכניסה את GE לסחרור

מנכ"ל ג'נרל אלקטריק לשעבר, ג'ף אימלט, השתכר מהדיגיטליזציה ומיליארדים ירדו לטימיון • כאשר הבעיות העמיקו, המנהלים הבינו שלא ניתן לחזור לאחור

מתוך "מנאייכ", הסדרה החדשה של כאן 11   / צילום: צילום מסך, כאן11

סערה סביב הסדרה החדשה של כאן: "מנאייכ הוא שם הזוי ומזעזע"

ישראלים רבים זועמים על השם שנבחר לסדרת המשטרה החדשה של תאגיד השידור: "בערבית מדובר במילת גנאי ותיאור זוועתי – קללה מדוברת הקשורה לעולם הזנות והבוגדנות"

ראש המוסד, יוסי כהן  / צילום: יח"צ

מבקר המדינה: תקציב המוסד מתנהל ללא כל בקרה

מבקר המדינה מצא עוד כי במסגרת תוכנית האב לבינוי במוסד, המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו ● בדוח של מבקר המדינה חסרה המסקנה המתבקשת של פיקוח מיניסטריאלי או פרלמנטרי על תכנית בהיקף כזה של מיליארדי שקלים – גם אם מדובר בגוף ביון חשאי

ליאור שליין / צילום: איל יצהר

ניצחון לליאור שליין: התסריטאי שהאשים אותו בהתעמרות - יתנצל

עופר קניספל חויב על ידי בית המשפט לפרסם במשך שנה הודעה בעמוד הפייסבוק שלו, לפיה שיקר כשהאשים את שליין בהתעמרות בעובדי התוכנית גב האומה ● שליין הגיש תביעת דיבה נגד קניספל, לאחר שהאחרון התראיין נגדו לכתבה ב"מאקו"

אנטנות הדור החמישי. החברות נדרשות להשקעה גדולה בתשתיות ומקוות לגבות פרמיה על שירותים חדשים שיתאפשרו / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מכרז הדור החמישי יוצא לדרך עם משתתפת מפתיעה. איך יושפעו הצרכנים?

בהיעדר אישור לעסקת סלקום–גולן טלקום, האחרונה תשתתף במכרז לתדרי הדור החמישי • גיל שרון הדיר את עצמו מעיסוק במכרז בעקבות בחירתו לתפקיד ממלא מקום יו"ר בזק • לא ידוע מתי יסתיים המכרז, שנערך בשיטה רב סבבית

בורסת טוקיו / צילום: Koji Sasahara, Associated Press

עליות בבורסות אסיה; "הדוחות שפורסמו עד עכשיו יצאו טובים מהצפי"

במסחר בסחורות, הזהב עולה היום בשיעור קל לרמה של כ-1,991 דולר לאונקיה ואילו הנפט מסוג ברנט נסחר בירידה של כ-0.7% לרמה של 43.82 דולר לחבית ● במסחר בחוזים על מדדי וול סטריט ניכרת יציבות

קני רוזנברג / צילום: מתוך יוטיוב

המזכיר לשעבר של היישוב נווה אילן, חקירתו במשטרה והקשר לרוכש המיועד של אל על

המשטרה מנהלת חקירה מסועפת שעוסקת, בין היתר, ביחסים של גורמים המועסקים אצל קני רוזנברג עם המזכיר לשעבר של נווה אילן. זאת, בנוגע למיזם להקמת יקב ● רוזנברג והחברה שלו, ככל הידוע, אינם חשודים בפרשה ● "גלובס" מספק הצצה נוספת לעסקיו של האיש שרוצה לרכוש את אל על

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

מזומן עם כוכבית: נתניהו רוצה לחלק מענק נוסף לקראת החגים. מה דורשים פקידי האוצר?

ראש הממשלה אמר בשיחות סגורות כי חודש תשרי הוא תאריך היעד למענק נוסף, בדומת זה שמחולק כעת ● פקידי האוצר עשויים לתמוך במענק נוסף אם המענק הנוכחי יביא להנעת הכלכלה

הברחת סיגריות  / צילום: יחידת דוברות והסברה רשות המיסים

מבקר המדינה: ישראל מפסידה הכנסות של מליארדי שקלים בכל שנה עקב הברחות של טבק

ממצאי דוח המבקר שמתפרסמים היום חושפים הזנחה במעברי הגבול היבשתיים של ישראל ● המבקר: "במצב זה קיים חשש שגורמים עברייניים מנצלים את המעבר להעברת סמים וכסף וההרתעה נפגעת"

חיים כץ / צילום: רפי קוץ, גלובס

הצעת חוק: דוח הבדלי שכר בין נשים לגברים בכל חברה עם מעל ל-100 עובדים

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב חברות המעסיקות מעל ל-100 עובדים לפרסם דוח שנתי על הבדלי השכר בארגון בין גברים לנשים ● התאגדות התעשיינים מתנגדת למהלך

פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס

בנק ישראל מסמן את השלבים הבאים להקמת תשתית לתשלומים מיידיים בישראל

בנק ישראל הנחה את מפעיל מערכת מס"ב ומשתתפיה להיערך כדי לאפשר ללקוחותיהם לקבל תשלומים באמצעות שירות התשלום המיידי, וזאת לכל המאוחר עד סוף אוגוסט 2020

מעון ראש הממשלה החדש  /  הדמיה: רם כרמי אדריכלים ועדה כרמי-מלמד אדריכלים

פרויקט בית רה"מ החדש: 11 שנה, השקעה של מיליוני שקלים בתכנון ובהכנות, ועכשיו מחפשים מקום אחר

דוח מבקר המדינה קובע שעל אף ההסכמה בדבר נחיצותו של מבנה חדש עבור ראש הממשלה והצורך בקידומו, אפילו תהליך תיכנונו עדיין לא הושלם בגלל שהשב"כ לא עודכן בתוכנית שינוי הכניסה לירושלים ● משרד רה"מ: "הוחלט באופן מיידי על השהיית הפרויקט במיקום שנקבע"

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

אחרי 20 שנה: תקציב שיכון ובינוי עוזב את באומן בר ריבנאי

התקציב עובר למשרד פליקס ארג'נטרו, שטיפל במערכות הבחירות האחרונות בתקציב הדיגיטל של הליכוד ● התקציב של שיכון ובינוי מוערך בכ-3 מיליון שקל

רשתית מודפסת של חברת Precise Bio / צילום: Precise Bio

איברים מלאכותיים מתאים חיים: עיניים הן רק ההתחלה

חברת Precise bio מדפיסה קרניות ורשתיות להשתלה, ומקווה בהמשך להדפיס גם איברים מורכבים יותר

גדי יברקן, ליכוד / צילום: רפי קוץ, גלובס

האם לעולים מברית המועצות "נתנו מושבים"?

גדי יברקן רוצה שיוצאי אתיופיה יקבלו מה שקיבלו יוצאי חבר המדינות. מה הם קיבלו בעצם? ● "המשרוקית של גלובס"

המוסד לביטוח לאומי צילום איל יצהר

מבקר המדינה על ביטוח לאומי: פרויקט המחשוב השאפתני מתעכב, ובינתיים התקציב התנפח במאות מיליוני שקלים

הפרויקט שאמור היה להסתיים השנה בתום כעשור של פיתוח, צפוי להימשך עד 2028 בעלות של כ-1.4 מיליארד שקל ● המבקר ממליץ לביטוח לאומי לשתף פעולה עם "רשות התקשוב הממשלתי", ולבחון את הצטרפות הביטוח הלאומי לאתר gov.il המאגד את כלל השירותים והמידע הממשלתיים לאזרח

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חשבונאות בחסות קורונה: מי מזייף את מאזני הבנקים האמריקאים

חוק הסיוע מחודש אפריל מאפשר לבנקים לעקר ממאזניהם חובות בלתי משולמים או מסופקים כתוצאה מהקורונה - ולמעשה משחרר אותם לעת עתה מהחובה לדיווחי אמת ● אבל ההחלטה הזו נשענת על הנחה אופטימית ולא ריאלית שהקורונה תיעלם עד ינואר 2021

הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן בשבוע שעבר. המגפה הגלובלית דווקא הייתה יכולה להיות שעתו היפה  / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

התובע המחוזי של מנהטן רמז: טראמפ חשוד בהונאת בנקים

במסמכים שהגיש היום לבית המשפט, חשף סיירוס ואנס שהחקירה שהוא מנהל נגד הנשיא עוסקת גם בחשד "להתנהגות פלילית ממושכת"

חדלות פרעון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוק סגור: הרעה החולה של תחום חדלות הפירעון

סוגיית היעדר הגיוון במינויים של בעלי תפקיד מטרידה כבר תקופה ארוכה את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), את בתי המשפט, את נציב התלונות וכמובן את עורכי הדין העוסקים בתחום