גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים לא אוהבים את הבנקים; אז למה הם נאמנים להם?

האוצר ובנק ישראל רוצים שהבנקים ישקיעו מאות מיליוני שקלים במערכת לניוד חשבונות, אלא שסקר של האוצר מראה כי החסם למעבר מבנק לבנק הוא בעיקר פסיכולוגי

כספומט / איור: גיל ג'יבלי
כספומט / איור: גיל ג'יבלי

1. אז למה הצרכן הישראלי לא עובר בנקים? העובדות מדברות בעד עצמן: הניידות בין הבנקים מגיעה לשיעור של כ-4% בלבד, שיעורים קטנים מאוד, המלמדים בדרך-כלל אחד משניים, או שניהם גם יחד: הראשון, שאין בכלל תחרות בין הבנקים ולכן ללקוחות הבנקים אין שום מוטיבציה לעבור לספק אחר של שירותים בנקאיים עם מחירים דומים; השני,- שהמעבר והביורוקרטיה סביבו מעיקים ושהבנקים מערימים כל-כך הרבה קשיים על מי שמעוניין לנטוש אותם - וזה גורם ללקוחותיהם לנטוש את הרעיון.

ובכן, התשובות לשאלה למה המעברים בין הבנקים קצת יותר מורכבות והן נעות הרבה יותר על המסלול הפסיכולוגי. הרי הצעות למעבר תוך מתן הטבות קיימות מדי פעם, הניוד לא עד כדי כך קשה ומי שבאמת רוצה, פשוט עובר. זאת ואף זאת: שירותים בנקאיים אינם זהים, למשל, לשירותי סלולר, טלוויזיה או אינטרנט שבהם המעברים קצת יותר גבוהים, ומערכת היחסים בין הבנק לצרכן שונה במהותה ממערכת היחסים שבין בעל מכשיר סלולרי לחברת הסלולר שלו.

מה מהגורמים

2. הרגולטור, מתברר, לא שבע-רצון מנתוני הניידות הנמוכים ומחפש את הדרכים לשפר אותם. עוד לא יבשה הדיו על רפורמת שטרום, ובוודאי שלא על יישומה, שיצא לדרך בקושי (וספק אם בכלל ייתן את אותותיו), במשרד האוצר מתקדמים הלאה למטרה הבאה כדי לעודד לכאורה תחרות בתחום הבנקאות: הרעיון החדש - הקמת מערכת ניוד בין הבנקים, שתהפוך את הליך המעבר ביניהם לפשוט וידידותי. על הנייר הרעיון נשמע מצוין: לקוחות הבנקים, כאמור, בקושי עוברים, ולכן אם נהפוך את התהליך לדיגיטלי, מהיר וידידותי, שיעורי המעברים יהיו הרבה יותר גבוהים, הבנקים יפחדו לאבד לקוחות, ולבסוף ישפרו את השירותים ובמיוחד את מחירי השירותים לצרכן. א-ב של כלכלה, נכון? לא ממש. על הנייר זה נשמע נהדר, אבל זו הבעיה עם תיאוריות שנותרות על הנייר. בנק ישראל שנמצא במערכת יחסים מורכבת מול האוצר (במיוחד על רקע ועדת שטרום) נאלץ להיעתר ליוזמה ולשתף פעולה. אתמול קיימה ועדת הרפורמות בכנסת דיון ראשון בסוגיה, במטרה להשלים את התיקונים הנדרשים בחקיקה, שייכנסו בחוק ההסדרים.

3. הליך יותר פשוט וידידותי במעבר בין הבנקים, משמעו השקעות, והשקעות משמעותן הוצאת כסף. מערכות המחשוב של הבנק מיושנות יחסית וכל שינוי קל בהן כרוך בהשקעה מרובה. בבנקים מעריכים שהקמת מערכת לניוד חשבונות תעלה להם בין 300 מיליון ל-500 מיליון שקל, והיוזמה להקמת מערכת זו מצטרפת ליוזמות טכנולוגיות נוספות שהאוצר ובנק ישראל מחילים על הבנקים, בהם מאגר נתוני אשראי והכנסת פרוטוקול API. על-פי הערכות, סך כל היוזמות יעלה לבנקים כמיליארד שקל. הרבה? לא במושגים של הבנקים שמרוויחים מיליארדי שקלים מדי שנה - הם בהחלט יכולים להרשות לעצמם השקעה של מיליארד שקל עבור הצרכנים.

4. השאלה, אם כן, היא אחרת לגמרי: האם הקמת המערכת אכן יעילה? האם היא תעלה באופן משמעותי את שיעורי הניידות בין הבנקים, והאם מערכת כזו תצית תחרות כזו שתוזיל עוד ועוד את העלויות לצרכנים. התשובה לכך ממש לא ודאית, כפי שהאוצר היה רוצה שכולם יחשבו, והדבר ניכר היטב דווקא בסקר שערך משרד האוצר בקרב 700 נשאלים.

הסקר, לפני ההודעה על היוזמה להקמת המערכת הידידותית למעבר, כלל ממצא אחד מרכזי, שלכאורה מחזק את הטענה בעד הקמת המערכת, שממנו עולה כי הציבור מתלונן על הביורוקרטיה הכבדה במעבר בין הבנקים. אלא שסקרים הם סקרים, וחשוב לבדוק אותם ואת מכלול השאלות והתשובות שנשאלו. המסקנה היא שכבודו של המחסום הביורוקרטי במקומו מונח, אבל מה שמשפיע יותר מכל הוא דווקא המחסום הפסיכולוגי.

אמנם, מצד אחד אמנם 58% מהנשאלים ציינו כי הסרבול הביורוקרטי מהווה חסם במידה רבה למעבר בין בנקים. מצד שני כשהסקר מפרט את המחסומים הבירוקרטים האפשריים, הנשאלים לא מסמנים במובהק אחד מהם. למשל, רק 38% מציינים שהעברת הוראות קבע מהווה חסם מבחינתם למעבר בין בנקים, 32% בלבד מציינים חשש שקבלת תשלום לא תתבצע כראוי ו-21% בלבד מציינים שהחלפת צ'קים דחויים מהווה חסם.

הנתון היותר בולט הוא ש-51% מהנשאלים ציינו שיש להם חסם במעבר לבנק שלהם כי הם "רגילים" לבנק שלהם. רגע, אז מה בעצם הבעיה כאן? אם אתה "רגיל" לעבוד עם הבנק שלך, אז החסם הביורוקרטי הפך למשני. מכיוון שהבעיה הפכה ליותר פסיכולוגית, אז האם מערכות מחשוב מתקדמות בהשקעה של מאות מיליוני שקלים ישנו זאת?

5. זה לא סוד גדול שיש סנטימנט ציבורי אנטי-בנקים בצורה מובהקת - לא אוהבים את הבנקים, לא אוהבים את כוחם ובוודאי לא אוהבים את מנהלי הבנקים ואת שכרם (עד שהוגבל). על רקע העוינות נגד הבנקים והאווירה השלילית נגדם, אחד הממצאים בסקר מפתיע מאוד והשורה התחתונה בו היא שהציבור בסך הכל מרוצה מהשירותים שהוא מקבל מהבנקים. בציון של 1-7 למידת שביעות-הרצון מהשירות, כמעט 60% מהנשאלים ציינו את הציון 6-7, כאשר הציון הממוצע הוא 5.56. לעומת זאת, כשהלקוחות נשאלו על מידת שביעות-הרצון מגובה העמלות והריביות - הציונים התחילו לרדת. שביעות-הרצון מגובה ריבית האוברדראפט עמד בממוצע על 3.87 בלבד. לממצאי הסקר הללו יש, אגב, תוקף במציאות - ריביות האוברדרפט ללקוחות קטנים הן אכן ריביות גבוהות, לעתים ריביות נשך.

6. זה מוביל אותנו לבעיה האמיתית: אין הבדל גדול במוצרים הבנקאיים - לא בגובה העמלות ובוודאי שלא בהבדל בין הבנקים. אם זה המצב, זה מסביר את התשובה למה אנחנו "רגילים" לעבוד עם הבנק שלנו ואין לנו מוטיבציה לנייד את החשבונות. הציבור נוטה להאמין שהמעבר לא ישפר דרמטית את המחירים שהוא מקבל, כך שכל עניין היחסים עם הבנק הפך ל"הרגל". לכן, קשה להאמין שהקמת מערכת שתאפשר לכם לעבור בקליק על העכבר לבנק אחר - ממש תעודד אתכם לעבור בנקים.

7. וכעת לפרספקטיבה יותר רחבה בנוגע לתחרות בין הבנקים: לאורך העשור האחרון ויותר מכך מנסים הרגולטורים להכניס לפי תפיסתם תחרות בשירותים הבנקאיים, תוך שהם מנסים להחליש את הבנקים. מוועדת בכר ועד ועדת שטרום - הרגולטור אילץ את הבנקים למכור נכסים כדי להגביר את התחרות. עד עכשיו זה לא ממש עובד, במיוחד בכל מה שקשור למשק הבית הממוצע. שוק האשראי העסקי אמנם נפתח ליותר תחרות, אבל זה ממש לא מעניין את הלקוחות הממוצעים. מוועדה לוועדה, הבנקים רק הצליחו לשמור על כוחם ועל רווחיותם. הכוח של הרגולטורים בהכנסת תחרות התברר, לפחות לעת עתה, כלא ממש אפקטיבי.

אבל יש עוד כוח, והוא הכוח של הצרכנים: ככל שהטכנולוגיה תתקדם בשירותים הבנקאיים, ככל שמיזמי הפינטק ייאלצו את הבנקים להתייעל - הכוח הולך ועובר לצרכנים. אין שום סיבה שלא תנסו לעבור בנק ולקבל הצעות יותר טובות (כי זה גם קל יחסית ואין שום צורך לחכות למערכת "ידידותית"), אין שום סיבה שלא תתמקחו על עמלות וריביות, בין אם זה בחשבון העו"ש שלכם או בין אם זה בחשבון ני"ע שלכם. הכוח הוא של הצרכנים, שלכם - צריך רק לדעת לממש אותו, למרות ששירותים בנקאיים נראים מסובכים ומורכבים. הם לא.

מידת שביעות הרצון

עוד כתבות

מלון ישרוטל קדמא / צילום: אסף פינצ'וק, יח"צ

לא מפחדים מהקורונה: המלונות שנפתחים בישראל דווקא עכשיו

פתיחת עסקים בימי קורונה אינה עניין של מה בכך, והיא מלווה באי ודאות רבה ● עם זאת, בחודשים האחרונים מספר בתי מלון ברחבי ישראל פתחו את דלתותיהם לראשונה

יו"ר הועדה המסדרת של הכנסת, ח״כ אבי ניסנקורן  / צילום: צילום מסך, ערוץ הכנסת

המסלול של נתניהו: להחליף שר משפטים, לפרק את הממשלה וללכת לבחירות

מבחינת בנימין נתניהו, אבי ניסנקורן הוא תקלה גדולה • כמי שצפוי להיות אחראי על מינוי היועץ המשפטי לממשלה שיחליף את מנדלבליט, ולבלום יוזמות חקיקה כמו שינוי שיטת הסניורטי במינוי נשיא ביהמ"ש העליון, צריך "לבלום" אותו • המוצא של ראש הממשלה: בחירות. שוב

טביעה / צילום: שאטרסטוק

״אינטגריטי" ואובדנו: על השופט, דילמות מוסריות ומנהיגות בימי קורונה

"אינטגריטי" הוא מצב שבו ישנה לכידות בין ערכים מרכזיים שבהם מאמין אדם לבין מעשיו ● אבל האם אדם בעל מצפון יכול להתייסר - ואפילו קשות - עקב ידיעתו על אודות אובדן האינטגריטי שלו? ● בעקבות ספרו של שי אספריל: השופט

משפחת הדרי  / צילום: איל יצהר, גלובס

“לא מאמינה שאלה החיים שלי. זה גיהינום"

איילה הדרי עבדה 40 שנה בנתב"ג, עד שהוצאה לחל"ת, שכבר הוארך עד אמצע 2021. ● הקצבאות שבאמצעותן היא מתקיימת לא מאפשרות לה לטפל בבעלה החולה ולסייע לשני ילדיה, שגם הם בחל"ת: "הולכת נגד זרם חזק שאני לא יכולה להתגבר עליו" ● פרויקט מיוחד

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ

למה מפלס החששות בבנק ישראל בעלייה ומדוע באוצר מעדיפים לגייס כסף מעבר לים

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

העיתונאי אבישי בן חיים מותקף בהפגנה מול בית ראש הממשלה. עיתונאים מותקפים ואף אחד לא עומד לדין / צילום: צילום מסך חדשות 13

כדי להגן על עיתונאים ועל הדמוקרטיה אין צורך בחקיקה פלילית מיוחדת

מכון החשיבה "זולת" יצא ביוזמה לקבוע עבירה פלילית חדשה בחוק העונשין נגד מי שתוקפים עיתונאים • היוזמה נועדה למטרה ראויה, אבל היא מיותרת • הטיפול בנושא יכול וצריך להיעשות באמצעות הגברת האכיפה בהסתמך על הוראות החוק הקיימות, וגם באמצעות חינוך והסברה

משפחת בן צבי / צילום: איל יצהר, גלובס

"נעזרים בהורים ושורפים את החסכונות. עברנו ל'מצב הודו'"

2019 הייתה שנת השיא של חברת התיירות של אוריאל בן צבי, אבל אז הגיעה הקורונה ואיתה הביטולים ● "אנחנו לא יוצאים, לא אוכלים בחוץ, חיים בצמצום" ● פרויקט מיוחד

משפחת רותם / צילום: איל יצהר, גלובס

"הבן שלי אמר לי: מה, אמא, זה מה שתעשי עכשיו? תהיי מנקה?"

טל רותם, יזמת בתחום התיירות, מצאה את עצמה ללא הכנסה עם סגירת השמים. היום היא עובדת בניקיון. "אנשים מסביבי אמרו לי 'תמציאי את עצמך מחדש, תהיי יצירתית'. מהר מאוד הבנתי שאין פה שום יצירתיות. אני צריכה כסף דחוף" ● פרויקט מיוחד

נטלי טישלר / צילום: איל יצהר, גלובס

"חזרתי לחדר הנעורים שלי, אני בעלטה"

נטלי טישלר עבדה כמפיקת אירועים וליצנית רפואית עבור 18 אלף שקל בחודש ● משבר הקורונה הותיר אותה ללא הכנסה ואילץ אותה לחזור לבית אמה: "לימדו אותי לשמור כסף לבן ליום שחור. שנים שילמתי ביטוח לאומי, אז למה הכסף לא חוזר אליי?" ● פרויקט מיוחד

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין

בדיקת קורונה פרטית: האיסורים, המעקפים וכמה תעלה בקרוב בדיקה בנתב"ג?

משרד הבריאות בוחן קידום בדיקות מעבדה לאיתור נגיף הקורונה במסגרת מעבדות רפואיות פרטיות ● גורם במשרד: "בשוק נגבים מחירים אסטרונומיים. לא סביר שבעלי ההון יוכלו לקבל קדימות לבדיקות" ● וכמה תשלמו על בדיקה מהירה בנתב"ג?

בזכות הרובוטים: מהנדסים צריכים ללמוד אמנות / איור: חן ליבמן

בזכות הבינה המלאכותית: למה לא צריך לפחד שהרובוטים ייקחו לנו את העבודה, ולמה מהנדסים צריכים ללמוד אמנות

לפחות דבר טוב אחד עשוי לצאת מהקורונה: המהפכה הטכנולוגית ● במקום לפחד מהשתלטות הרובוטים על שוק העבודה, מומלץ להתבונן על השינויים מגובה של 60 אלף רגל

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: ONATHAN ERNST, רויטרס

טראמפ מאיים לדחות את מסי השכר אם הקונגרס לא יציג תוכנית חילוץ

הרפובליקנים והדמוקרטים לא מצליחים להגיע להסכמות לגבי חבילת חילוץ חדשה למשק האמריקאי ● הנשיא מאיים לחתום על צו שיעריך את דמי האבטלה ויבטל את מסי השכר עד סוף השנה, אך לא בטוח שהחוקה האמריקאית מאפשרת לו לנקוט בצעד כזה

משפחת הריס / צילום: איל יצהר, גלובס

"אני במקום של איך אני משיגה לחם למחר. לחם. למחר. אתה מבין?"

איילת ואיתי הריס, בעלי משחקיית הילדים גליצ'ה בראשון לציון, משתכרים היום מינימום כעובדי סופר וכורעים תחת נטל ההלוואות ● "אנחנו מקבלים בשר מאמא שלי ופירות מאבא שלי, ועם המים שיוצאים מהמזגנים משקים את העציצים" ● פרויקט מיוחד

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

פייסבוק, אפל ואלפאבית הובילו את מדד הנאסד"ק לשיא חדש

נייס קפצה לשיא חדש ● כ-1.19 מיליון תביעות חדשות לדמי אבטלה בארה"ב בשבוע האחרון, לעומת צפי לכ-1.42 מיליון תביעות ●  הזהב לא עוצר וטיפס למחיר של 2,072 דולר לאונקיה ● בורסות אירופה סגרו בירידות

רועי רגרמן, מנכ”ל קבוצת חמת / צילום: יואב פרידלנד

רועי רגרמן, מנכ"ל חמת: "האתגר המרכזי הוא האי ודאות"

אתגר המנכ"ל עם רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת, על ההסתגלות לעולם החדש שאחרי התפרצות הקורונה

חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: איל יצהר, גלובס

האם אתם מספיק עשירים כדי לשרוד את הקורונה? האזינו

משפחות ממעמד הביניים משרטטות את הנפילה הכואבת מאז איבדו את מקור פרנסתן במרץ ועד היום ● "רבים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני" ● פרויקט מיוחד

נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו / צילום: AP

הבחירות לנשיאות בבלארוס: צעירה בת 37 מאתגרת את המנהיג הוותיק לוקשנקו

סבטלנה טיכנובסקאייה רוכבת על גל של תסכול משלטונו של הנשיא שמכהן בתפקיד כבר 26 שנים  ● הוא מואשם בקיפאון כלכלי, הפרת זכויות אדם, וטיפול תמוה במגפת הקורונה

מפגינה בהפגנת העצמאים בגן בצ'רלס קלור, בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חילוקי דעות, הפרד ומשול וראיון אחד אצל אופירה וברקו: לאן נעלמה מחאת העצמאים?

כל אחד מארגוני העצמאים מושך לכיוון אחר, ההפגנות הכלכליות שהובילו ראשי המאבק שינו כיוון, והפוליטיקאים ואנשי האוצר ניצלו את המצב וטיפלו במחאה בשיטה של הפרד ומשול • מה קרה למחאת העצמאים, שעד לפני חודש נראתה שתוביל את הממשלה לשינוי היסטורי במעמדם

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

הציבור צריך להבין: מדינת ישראל רחוקה מלהיות כל יכולה כלכלית

אם לא יקרה הבלתי צפוי, ישראל מצויה על הנתיב הישיר ליחס חוב-תוצר תלת ספרתי, הפחתת אופק דירוג החוב הלאומי ואף הפחתת הדירוג ● מי שמבטיח לציבור "שחר של יום חדש" באמצעות שינוי רדיקאלי של המדיניות הכלכלית, זורה חול בעיניים של צעירי ישראל

בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שר"פ קורונה: בדיקת קורונה במקום העבודה, לכל העובדים. כבר לא מדע בדיוני

חברת טרגט מרקט ובי"ח שיבא החלו להציע לחברות גדולות לבצע בדיקות סרולוגיות לעובדיהן, כדי לקבוע אילו עובדים מוגנים יותר מפני הנגיף ואילו פחות ולאפשר להן לקבל החלטות ארגוניות מושכלות ● המהלך עשוי להכניס את שוק העבודה לעידן חדש של מעורבות מעסיקים בבריאות עובדיהם