גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה אתם מתעקשים לקנות ביטוחי משכנתא יקרים?

70% מהציבור "שבוי" בידי הבנקים בביטוחי משכנתא ■ מי מעכב את החלטות רשות שוק ההון והביטוח לשפר את המצב? ■ פרשנות ● למדריך ביטוח משכנתא

אישור משכנתא / צילום: שאטרסטוק
אישור משכנתא / צילום: שאטרסטוק

1. איך אפשר לזהות כשל שוק? איך אפשר להבחין בשוק שבו הצרכנים משלמים מחירים גבוהים על מוצר כלשהו? האם התשובה לכך תלויה במספר המתחרים באותו התחום? האם יש אפשרות שקיימים מוצרים תחרותיים וזולים ביותר, אבל עדיין הצרכנים "מעדיפים" (כלומר, שבויים) בידי המוצרים היקרים יותר? ואיפה הרגולציה בכל הסיפור הזה? כמובן שיש לה השפעה גדולה, הן באי-קבלת החלטות ולפעמים גם בהחלטות חלקיות או עקומות שתורמות את שלהן לכשל השוק. ובכן, אין לכל השאלות הללו תשובות חד-משמעיות, והן משתנות כמובן משוק לשוק, ממוצר למוצר וממדינה למדינה.

לטעמי, אחת האינידקציות הבולטות לכשל שוק היא רווחיות יוצאת דופן שמציג אחד השחקנים או שורה של שחקנים לאורך זמן. מה זה רווחיות יוצאת דופן? זו שאלה טובה, כי צריך להיזהר בקביעות נחפזות שכל רווח כלשהו הוא רווח "עודף" או משקף כשל שוק - הרי המטרה של עסקים היא להרוויח, ובלי רווח אי אפשר לשלם לאורך זמן לעובדים, לספקים, או להשקיע במחקר ופיתוח ועוד. לכן, מבחני הרווחיות העודפת צריכים להתבצע בקפידה והם יכולים לכלול השוואות עולמיות, בחינת שיעורי הרווח מההכנסות וכדומה.

2. אחד השווקים שבו מתקיים כשל שוק הוא שוק יחסית קטן ולכאורה לא עד כדי כך משמעותי למשק בית ממוצע - שוק ביטוחי המשכנתאות. ראשית, כמה הסברים על המוצר: קבלת משכנתא מחויבת, בין היתר, בקניית ביטוח משכנתא. במוצר הזה יש שני אלמנטים ביטוחיים: ביטוח מבנה וביטוח חיים. ביטוח מבנה, כשמו כן הוא, מטרתו לבטח מפני נזק כלשהו העלול להיגרם למבנה, בין אם כתוצאה מרעידת אדמה, אסון טבע אחר כמו שריפה וכדומה. האלמנט הביטוחי השני - ביטוח חיים - נועד למקרה מצער שבו אחד מהלווים הולך לעולמו, והדבר עלול כמובן לפגוע ביכולת שירות תשלומי המשכנתא.

ביטוחי המשכנתא מגינים על הבנקים ועל המשכנתאות שהם מעניקים בכובעם כמלווים, אבל גם על הלווים, מקבלי המשכנתא, ובעלי הנכס - מפני נזק שנגרם לנכס במהלך המשכנתא או פגיעה ביכולת הפירעון שלהם. סכום ביטוח המבנה הוא בהתאם לעלות הנכס (כלומר, הקמתו מחדש אחרי שנגרם לו נזק), ואילו סכום ביטוח החיים הוא באופן טבעי שווה ערך ליתרת ההלוואה. השורה התחתונה היא שמדובר במוצר ביטוחי די פשוט, והשאלה היחידה שנותרה עתה היא מה מחירו - ביטוח חיים הרי תלוי במצב בריאותכם, בגילכם וכדומה, ואילו ביטוח מבנה תלוי במצב הדירה ובעלות הקמתה.

3. מי הם השחקנים בשוק ביטוחי המשכנתא? הבנקים, כמובן, מי שמעניקים את המשכנתאות. לבנקים יש חברות-בנות העוסקות בביטוחים, למעשה סוכנויות ביטוח, שמוכרות את הביטוחים ללקוחות הבנקים המקבלים אצלם את המשכנתא. על-פי הערכות, לבנקים יש נתח שוק של כ-70% משוק ביטוחי המשכנתאות, ולחברות הביטוח הישירות יש נתח שוק של כ-30%, כאשר לביטוח ישיר יש מחצית מנתח השוק הכולל של חברות הביטוח הישירות. השחקן הדומיננטי בקרב הבנקים, באופן טבעי, הוא מזרחי טפחות, שעל-פי הערכות יש לו נתח שוק של כ-40% מבין הבנקים (במתאם לנתח שוק של כ-35% בשוק המשכנתאות), והשאר מתחלק בין הפועלים ולאומי (20% כל אחד - גם במתאם לנתח השוק שלהם במשכנתאות, העומד על כ-22%-23% כל אחד, דיסקונט (כ-10%) ויתר הבנקים - הבינלאומי, אגוד וירושלים (כ-10%).

4. הרווחיות העודפת: מכיוון שזו פעילות משנית וקטנה יחסית, אין הרבה פרטים על רמת הרווחיות של השחקנים בשוק, אבל מכיוון שהפעילות של מזרחי טפחות כה דומיננטית בשוק ביטוחי המשכנתא, הדוחות הכספיים השנתיים של הבנק מספקים כמה פרטים בודדים שמציירים את התמונה של הרווחיות העודפת בצורה הטובה ביותר. הביטוחים במזרחי טפחות משווקים כאמור על-ידי סוכנות ביטוח בעלות מלאה של הבנק - טפחות סוכנות לביטוח, שפעילותה נפרדת מפעילות הבנק ומוגבלת רק לתיווך בביטוח מבנה, לרבות נזקי מים, ובביטוח חיים אגב הלוואה הניתנת על-ידי הבנק. צירפתי את הטבלה של ההכנסות הכוללות וההכנסות מביטוח חיים ומביטוח מבנה והן את הרווחיות הכוללת של הסוכנות - אלו כל הנתונים שאפשר לשאוב מהדוחות והם מדברים בעד עצמם.

התרומה של הסוכנות - כאמור, מדובר בסוכנות ביטוח קטנה - היא 72 מיליון שקל למזרחי טפחות, כ-6% מהרווח השנתי של כל הבנק. ושוב, מדובר בפעילות קטנה יחסית שמניבה רווח אדיר: קרוב לחצי מיליארד שקל בין 2010 ל-2016! בכל פרמטר יחסי, ההכנסות הכוללות, הרווחיות הכוללת של הבנק - מדובר באחת מסוכנויות הביטוח הרווחיות ביותר בישראל, אם לא הרווחית שבהן, וכל זה בנפח פעילות נמוך שכל תכליתו במוצר אחד בודד.

משכנתא / איור : גיל ג'יבלי

5. הצרכנים: האם הם לקוחות שבויים של הבנקים ולכן משלמים מחירים גבוהים יחסית? ממש לא, הם יכולים להתקשר עם כל חברת ביטוח שרק ירצו, כפי שמזרחי טפחות מסבירה בדוחות שלה: "הלווים בוחרים בחלקם לערוך את ביטוחיהם באמצעות סוכנות הביטוח של הבנק וחלקם באמצעות הסדרי ביטוח אחרים". אז שוק לחלוטין חופשי ותחרותי לחלוטין? לא ממש. שימו לב מה נכתב בדוחות מזרחי טפחות: "כדי לשמור על ההפרדה הנדרשת בין פעילות המשכנתאות ופעילות הביטוח, לצורך רכישת הביטוחים מסוכנות הביטוח של הבנק, הלקוחות נדרשים ליצור קשר ישיר עם הסוכנות לרבות באמצעות עמדות ייעודיות המקושרות ישירות לסוכנות הביטוח אשר הוצבו בסניפי הבנק". כלומר, יש הפרדה אבל למעשה ההפרדה היא פנייה לפקיד אחר שעוסק בביטוחים בתוך הסניף.

שורה תחתונה: לצרכנים בהחלט יש בחירה לפנות לחברות הביטוח הישירות ולקנות ביטוחים זולים יותר, אבל רובם מעדיפים לעשות זאת "בתוך הבית", כלומר, יחד עם נטילת המשכנתא בבנק שבו היא נלקחה. למה? מחוסר ידיעה או מעצלנות או משניהם גם יחד. יש להם את כוח הבחירה בידיים, יש להם את חופש הבחירה לרכוש מוצרי ביטוח זולים יותר. המשמעות הכספית, אגב, היא חיסכון של אלפי שקלים לכל אורך תקופת המשכנתא, אמנם לא סכום משמעותי, אבל אם אפשר לחסוך, למה לא לעשות זאת?

6. הרגולציה: זו אמורה לדאוג לצרכנים, בין אם בריסון והגבלת כוחם של העסקים באמצעים שונים או בהגברת המודעות של הצרכנים. במקרה של ביטוחי המשכנתא, הרגולציה עשתה רק את חצי הדרך. במהלך 2013 הגביל הפיקוח על שוק ההון את העמלה על ביטוח המבנה בלבד, וקרה מה שקורה בדרך כלל בנושא עמלות: הבנקים מצאו תחליף, והם מצאו אותו בדמות עלייה בעמלות ברכיב השני של ביטוחי המשכנתא - ביטוחי החיים (אפשר לראות זאת היטב בטבלה המצורפת). הפיקוח, שהפך לרשות שוק ההון, הבין שפעולתו לא תיקנה את השוק ולכן הכין טיוטה שהייתה אמורה להיכנס לתוקפה בתחילת 2016 בנוגע לעמלות על ביטוחי חיים, שנדחתה לתחילת 2017, אבל עד היום לא נכנסה לתוקפה. למה? מי גרם "להקפאת" התקנות שאמורות היו להוזיל את ביטוחי המשכנתא?

פנינו לרשות שוק ההון בבקשה לקבל תשובות לשאלות הבאות: הראשונה - מדוע התקנות בנוגע להגבלת עמלות בגין ביטוחי חיים בביטוחי משכנתא לא נכנסו לתוקפן, למרות שמועד התחולה נקבע לתחילת 2017. השנייה - האם הרשות מודעות לכך שהגבלת עמלת המבנה בעבר על-ידה גרמה לעלייה משמעותית בעמלת ביטוחי החיים, ובכך לא שינתה במהות את המחירים בשוק ביטוחי המשכנתא?

מרשות שוק ההון לא נמסרה התייחסות, והמסקנה שלי היא שאם כבר התקבלה החלטה מקצועית בעניין, מה שמעכב אותה זה רק פוליטיקה ולחצים פוליטיים. אתם כבר יכולים לנחש מי בוחש, אבל זה עדיין לא מונע מהצרכנים לקבל את ההחלטה הנכונה ולקנות ביטוחי משכנתא זולים שקיימים בשוק. הכוח הרי בידיים שלהם.

סוכנות הביטוח הרווחית ביותר בישראל

עוד כתבות

המוסד לביטוח לאומי צילום איל יצהר

מבקר המדינה על ביטוח לאומי: פרויקט המחשוב השאפתני מתעכב, ובינתיים התקציב התנפח במאות מיליוני שקלים

הפרויקט שאמור היה להסתיים השנה בתום כעשור של פיתוח, צפוי להימשך עד 2028 בעלות של כ-1.4 מיליארד שקל ● המבקר ממליץ לביטוח לאומי לשתף פעולה עם "רשות התקשוב הממשלתי", ולבחון את הצטרפות הביטוח הלאומי לאתר gov.il המאגד את כלל השירותים והמידע הממשלתיים לאזרח

נור זועבי, בודקת תוכנה בסיילספורס / צילום: ויקטור (ויקי) לוי

"לא משנה באיזה שלב בחיים, כשלא מתאים תעשו שינוי"

נור זועבי, בת 33, בודקת תוכנה בסיילספורס ● טווח שכר: 26-21 אלף שקל

ארז רפאל / צילום: יחצ

המוסדיים שהרוויחו 'על הנייר' 70% ביומיים לאחר גיוס של ישראלית קטנה בנ'י

דריו הלת' גייסה 28.6 מיליון דולר במסגרת הנפקה פרטית, בה השתתפו גם מוסדיים ישראליים כמו: הפניקס חברה לביטוח, מור בית השקעות, פסגות ומיטב דש בית השקעות

ראש המוסד, יוסי כהן  / צילום: יח"צ

מבקר המדינה: תקציב המוסד מתנהל ללא כל בקרה

מבקר המדינה מצא עוד כי במסגרת תוכנית האב לבינוי במוסד, המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו ● בדוח של מבקר המדינה חסרה המסקנה המתבקשת של פיקוח מיניסטריאלי או פרלמנטרי על תכנית בהיקף כזה של מיליארדי שקלים – גם אם מדובר בגוף ביון חשאי

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

פרופ' גמזו מציג: כך נכניס לישראל 17 אלף תלמידי ישיבות וסטודנטים

הגעת תלמידי הישיבות והסטודנטים תתבצע בפיזור שנתי תלוי תוכנית ולא באופן מיידי ● כניסתם לארץ של תלמידי ישיבות וסטודנטים תאושר אך ורק למוסדות שאושרו על ידי משרד הבריאות ושמתחייבים לעמוד בתנאי בידוד של שבועיים בקפסולות של עד שישה בני אדם

בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

משרד הביטחון לא ערוך: הפסד ההכנסה מהרכש הביטחוני צפוי להגיע ל-5.6 מיליארד שקל

מבקר המדינה מדגיש כי "אי-היערכות למצב זה עלולה לפגוע בצה"ל ומכאן גם עלול להיפגע ביטחון המדינה" ● מעבר לפגיעה הביטחונית מתריע המבקר גם מפני פגיעה כלכלית במשק כתוצאה מהפסקת הרכש

קני רוזנברג / צילום: מתוך יוטיוב

המזכיר לשעבר של היישוב נווה אילן, חקירתו במשטרה והקשר לרוכש המיועד של אל על

המשטרה מנהלת חקירה מסועפת שעוסקת, בין היתר, ביחסים של גורמים המועסקים אצל קני רוזנברג עם המזכיר לשעבר של נווה אילן. זאת, בנוגע למיזם להקמת יקב ● רוזנברג והחברה שלו, ככל הידוע, אינם חשודים בפרשה ● "גלובס" מספק הצצה נוספת לעסקיו של האיש שרוצה לרכוש את אל על

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חשבונאות בחסות קורונה: מי מזייף את מאזני הבנקים האמריקאים

חוק הסיוע מחודש אפריל מאפשר לבנקים לעקר ממאזניהם חובות בלתי משולמים או מסופקים כתוצאה מהקורונה - ולמעשה משחרר אותם לעת עתה מהחובה לדיווחי אמת ● אבל ההחלטה הזו נשענת על הנחה אופטימית ולא ריאלית שהקורונה תיעלם עד ינואר 2021

יאיר נתניהו / צילום: Associated Press

יאיר נתניהו: "אני מראה לאבא את החייזרים מההפגנות, זה מצחיק אותו"

בנו של ראש הממשלה התראיין הבוקר ברדיו "גלי ישראל" ואמר כי ההפגנות "מבדרות" את אביו: "אני מראה לו לפעמים כמה קטעים נבחרים. זה מבדר אותו, זה נותן לו קצת כוח אפילו" ● התוכנית עלתה לרשת והוסרה תוך זמן קצר, אלא שבעקבות הסערה התוכנית הוחזרה לרשת

משה גפני בדיון של וועדת הכספים / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את תקנות הניוד החדשות של קופות הגמל

התיקון אמור להביא להגברת התחרות בין החברות ושיפור מצבם של החוסכים, לרבות הוזלה בדמי הניהול ● עוד אושרה תקנה הקובעת כי במידה והחוסכים הגיעו לגיל 60 לפחות, יוכלו להעביר את חסכונם מקופת גמל להשקעה לקופת גמל לקצבה

ערן יסעור ופיליפ גלדר / צילום: רפי דלויה, יח"צ

ביהמ"ש אישר את העברת מוצר השנה לזכיינות של איזי מוקדי; הזכיין הקודם מקים מיזם מתחרה

נדחתה בקשה לצו מניעה זמני שהגישה פורום פאבלישינג ישראל נגד החברה העולמית והזכיין החדש מטעמה ● ערן יסעור, בעל השליטה בזכיינית הקודמת, מקים מיזם עצמאי שיתחרה בה

ג'ף אימלט / צילום: רויטרס

איך לא ליישם חזון דיגיטלי: כך מצגת אחת הכניסה את GE לסחרור

מנכ"ל ג'נרל אלקטריק לשעבר, ג'ף אימלט, השתכר מהדיגיטליזציה ומיליארדים ירדו לטימיון • כאשר הבעיות העמיקו, המנהלים הבינו שלא ניתן לחזור לאחור

אצילי (מימין) ומיכה / צילום: לירון מולדובן, וואלה! ספורט

פרשת הכדורגלנים: שיטת מצליח היא לא דרך לנהל משבר תקשורתי

גיבוש תמונת מציאות מהימנה הוא הצעד הבסיסי ביותר בניהול משבר ● שמירה על הקלפים קרובים לחזה ומשחק פוקר עם המציאות תוביל לניהול שגוי שמשלמים עליו מחיר כבד ● מה לא הבינו הכדורגלנים לאחר שזכו לתמיכת אוהדי הקבוצה שלהם?

בעז בן צור, עורך הדין של מיקי גנור / צילום: כדיה לוי

עו"ד בעז בן צור מצטרף לצוות ההגנה של ראש הממשלה

מאז פרוץ חקירות נתניהו יוצג רה"מ על ידי כ-15 עורכי דין שחלקם עזב אותו בשל בעיות שכר טרחה ● כיום צוות ההגנה שלו כולל את עו"ד עמית חדד ואת עו"ד יוסי שגב

חוף בדרום ספרד, לפני שבועיים. המוני צעירים שטפו את החופים והברים ברחבי באירופה / צילום: Emilio Morenatti, Associated Press

הסגר רק נגמר, הזלזול כבר חוגג: המילניאלס מפיצים קורונה באירופה

לדור המילניום ובני דור ה־Z נמאס מהריחוק החברתי שהושת עליהם באביב בעקבות המגפה ● עכשיו הם "מתדלקים" כיסים חדשים ביבשת בהתנהגות "חסרת אחריות" בחופים ובברים ● האם צעירי אירופה יהיו האחראיים לגל השני?

חדלות פרעון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוק סגור: הרעה החולה של תחום חדלות הפירעון

סוגיית היעדר הגיוון במינויים של בעלי תפקיד מטרידה כבר תקופה ארוכה את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), את בתי המשפט, את נציב התלונות וכמובן את עורכי הדין העוסקים בתחום

איילת קמור / צילום: אלי גרוס

"אנחנו עובדות בפול גז, אבל ההכנסות לא קרובות למה שהיה. חזרנו עשר שנים אחורה"

איילת קומר, בת 50, בעלים ומנכ"לית משותפת ב-Now Branding ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

רשתית מודפסת של חברת Precise Bio / צילום: Precise Bio

איברים מלאכותיים מתאים חיים: עיניים הן רק ההתחלה

חברת Precise bio מדפיסה קרניות ורשתיות להשתלה, ומקווה בהמשך להדפיס גם איברים מורכבים יותר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

נתניהו: תקציב דו שנתי יוביל לגזירות כלכליות ולקיצוצים

הוויכוח בין שר הביטחון וראש הממשלה על התקציב ממשיך: נתניהו אמר היום בישיבת סיעת הליכוד כי רק באמצעות תקציב חד שנתי ניתן יהיה להתמודד עם המצב ● עם זאת הצהיר כי אינו מעוניין בבחירות

חיים כץ / צילום: רפי קוץ, גלובס

הצעת חוק: דוח הבדלי שכר בין נשים לגברים בכל חברה עם מעל ל-100 עובדים

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב חברות המעסיקות מעל ל-100 עובדים לפרסם דוח שנתי על הבדלי השכר בארגון בין גברים לנשים ● התאגדות התעשיינים מתנגדת למהלך