גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חידת יורוקום: לאן נעלמו 600 מיליון שקל מהחברות התפעוליות?

איך הפכו פרות מזומנים לחברות זוללות אשראי בלי יכולת לשרת את חובותיהן? ■ הכתובת לתהיות היא לא רק שאול אלוביץ' אלא גם - ואולי בעיקר - אילן גרינבוים

שאול אלוביץ  ואילן גרינבאום / צילום: תום זך
שאול אלוביץ ואילן גרינבאום / צילום: תום זך

1. כל הכותרת וכל הזרקורים בהסדר המתגבש של קבוצת יורוקום מתמקדות, מטבע הדברים, בזהות של בעל השליטה החדשה בבזק, השייכת לקבוצה. האם זה יהיה נתי סיידוף או דווקא אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, ואולי בכלל יפתיע איש העסקים הברזילאי אלי הורן שהגיש הבוקר הצעה מחייבת עם האחים נוימן. אלא שבלהט האירועים בחודשים האחרונים לא היה ברור כיצד הגיעה קבוצות יורוקום, בשליטת שאול אלוביץ', למצב של חדלות פירעון. בסך הכל ההשקעה של יורוקום בבזק לא הייתה רעה, אז איך הגיעה קבוצת יורוקום למצבה העגום? ובכן, הצצה להידרדרות הגיעה בשבוע שעבר כששתי חברות מקבוצת יורוקום בקשה להקפאת הליכים.

מדובר בשתי חברות תפעוליות של הקבוצה - יורוקום דיגיטלית ויורוקום סלולרית - שהגיעו על-פי לשון הבקשה ל"מחנק תזרימי", וכאקט טכני, במקביל לגיבוש ההסדר ובשיתוף-פעולה עם הבנקים הנושים, הגישו בקשה להקפאת הליכים לבית המשפט.

המסמכים של שתי החברות חושפים טפח מן התעלומה של התנפחות החובות בקבוצת יורוקום, אבל גם מכסים טפחיים. אולי זו הסיבה שכל המעורבים בהסדר של יורוקום מעוניינים שזה יסתיים כמה שיותר מהר, כדי שהשאלות הקשות על הקריסה ייעלמו כלעומת שבאו.

2. קצת היסטוריה: שתי החברות התפעוליות - יורוקום דיגיטלית ויורוקום סלולרית - היו למעשה הבסיס לאימפריה שבנה אלוביץ', שאיפשרה לו לרכוש בזמנו את השליטה בבזק. היהלום של שתי החברות הללו היה הזיכיון של נוקיה, ששלטה במשך שנים רבות בשוק הטלפונים הסלולריים וייצרה לאלוביץ' באותם זמנים יפים רווח שנתי, על-פי הערכות, של כ-100-200 מיליון שקל, ובמקביל איפשרה לאלוביץ' למשוך דיבידנדים גבוהים ולצבור נכסים. והנה, הבקשה להקפאת הליכים חשפה ששתי החברות הללו צברו חובות, בעיקר לבנקים, של יותר מ-600 מיליון שקל(!). כיצד זה בדיוק קרה? איך הפכו פרות מזומנים לחברות זוללות אשראי בלי יכולת לשרת את חובותיהן? כיצד בדיוק חברות שעיסוקן בתיווך ובמסחר של מוצרי אלקטרוניקה, סלולר וחשמל צוברות ערימת חובות כזו ענקית ואיך בדיוק איפשרו להן לצבור חובות ענק כאלה? האם זה רק בגלל ניהול כושל או מתן אשראי נדיב ללקוחות?

בבקשה לבית המשפט נכתב במפורש שהן במחנק תזרימי שאינו מאפשר להן לעמוד בהתחייבויות השוטפות, למרות שמדובר "בחברות מהמובילות בתחומן ונהנות ממוניטין רב שנים". כל זה טוב ויפה, אבל החברות הללו "הובילו" גם במצבת חובות לא ממש הגיונית, והבקשה לבית המשפט אפילו לא מתאמצת להסביר איך זה נוצר.

יורוקום

3. כל התהיות שהעלינו על האשראי שנזלל, רק מתחדדות והולכות, כיוון שהאשראי הזה, ברובו, למעשה נשרף לבלי שוב. לחוב הענקי בהיקף של 600 מיליון שקל יש אמנם ערבות של יורוקום תקשורת (החברה-האם) בהיקף של 300 מיליון שקל, שנכלל בהסדרי החוב מול הנושים השונים, אך הם ייבלעו בתוך המחיקה בהסדר המתגבש של יורוקום תקשורת. אחת הבטוחות לחוב הזה, חברה בשם די.אם, נמכרה לקבוצת אפקון בכ-40 מיליון שקל ועל-פי הערכות שתי החברות יימכרו תמורת 60-70 מיליון שקל בלבד. כלומר, סיכוי די גבוה שמתוך חובות של כ-600 מיליון שקל יחזרו כ-100 מיליון שקל בוודאות והשאר כנראה עלה באש - משהו כמו חצי מיליארד שקל.

אינידקציה נוספת למצבן החמור של שתי החברות אפשר היה לקבל בהצעת אלשטיין לגביהן. בתחילה הציע אלשיין לרכוש אותן תמורת 75 מיליון שקל ואחר כך שינה את מתווה העסקה והעדיף להקצות את הסכום לפירעון החוב של יורוקום נדל"ן.

4. כדי לנסות ולפתור את התעלומה, כמה פעילות על תחומי הפעילות של שתי החברות. הן פועלות בתחום הסחר (הפצה, יבוא, שיווק ומכירה) של מוצרי אלקטרוניקה, מדיה, טלפוניה, מוצרים סלולריים, מוצרים חשמליים ועוד. שתי החברות מחזיקות בהסכמי וזכויות סחר והפצה של יצרנים שונים בתחום מוצרי התקשורת, האלקטרוניקה, מזגנים, סלולר, מחשוב, מדיה ומוצרים לבנים. העיקריים שבהן:

זכיינות פנסוניק - כוללים מגוון רחב של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים כגון מסכי טלוויזיה, טלפונים אלחוטיים, מרכזיות טלפוניה, מצלמות, מערכות סטריאו, מכונות כביסה וכדומה. פנסוניק הינה גם יצרן מוביל בעולם בתחום המחשבים המוקשחים.

זכיינות ויטק - החברה מוכרת ומשווקת ציוד תקשורת אלחוטית ומוצרי אלקטרוניקה המיוצרים על-ידי ויטק וכוללים בעיקר נתבים ומכשירי סוויץ' IP הנמכרים לחברות התקשורת הגדולות.

זכיינות טי.סי.אל - מכירה ושיווק רשמי של מוצרי מיזוג האוויר ומורים לבנים נוספים של חברה סינית, שהיא אחת מחברות האלקטרוניקה ומוצרי הצריכה הגדולות בסין ויצרנית המזגנים השלישית בגודלה בעולם בהיקפי יצוא. השיווק הרשמי של מוצרי טי.סי.אל החל ממארס 2017 ועל-פי הבקשה להקפאת ההליכים נכון לינואר 2018, לאחר כ-11 חודשי פעילות, עומד מחזור המכירות בתחום הזה על כ-23 מיליון שקל.

זכיינות נוקיה - זו הפעילות שהיתיה פרת המזומנים של אלוביץ' בעבר אבל ירדה מנכסיה. בבקשה להקפאת ההליכים נכתב כי במהלך 2017 השיקה נוקיה העולמית סדרה של טלפונים סלולריים חכמים בעלי מערכת הפעלה מסוג אנדרואיד ובישראל שיווקה 4 דגמים. במהלך החודשיים האחרונים, נכון לסוף דצמבר 2017, סך המכירות של המכשירים הללו בישראל עמד על כ-6 מיליון שקל, סכום נמוך יחסית, המשקף את המיצוב של נוקיה בשוק.

כמו כן יש לשתי החברות זכיינויות נוספות לשיווק מכשירי סלולר של היצרניות זי.טי.אי, מוטורולה ויצרנים נוספים כמו אלקטל, לנובו ועוד.

5. הבקשה לבית המשפט כללה נספחים רבים ובהם, בין היתר, הדוחות הכספיים של שתי החברות לשנים 2014-2015. במצרפי שתי החברות מכרו בכ-400 מיליון שקל ב-2015 והפסידו כ-31 מיליון שקל וכבר לפני שנתיים נמצאו במצב קשה וגלגלו את עצמן. העובדה שאין היסטוריה של הדוחות ובטח לא דוחות של השנתיים האחרונות, איננה מאפשרת להבין כיצד נערמו כל כך הרבה חובות. הכתובת, אגב, לכל התהיות הללו היא לא רק שאול אלוביץ', יו"ר הדירקטוריון של שתי החברות, אלא בעיקר אילן גרינבוים, המנכ"ל הוותיק של שתי החברות, שהביא אותן למצבן הקשה.

דבר אחד מדליק נורה אדומה: עסקאות בעלי עניין בהיקף די גדול, של כ-100 מיליון שקל, ביורוקום דיגיטלית, עם קבוצת יורוקום ובזק, כמו גם משפט בהקפאת הליכים שממצה את התעלומה: "... בנוסף, קיימת מערכת חובות בין-חברתיות בין חברות הקבוצה, בכלל זה קיימים על-פי ספרי החברות חובת של חברות קשורות לכל אחת מהחברות" (בכלל זה וככל הנראה חוב של יורוקום תעשיות לחברה).

וזה בדיוק לב העניין: המתכון הזה של חברות על גבי חברות, עסקאות בין-חברתיות, הלוואות בין-חברתיות ועסקאות בעלי עניין תמיד מריח רע והתוצאות הן רעות. חצי מיליארד שקל שקרוב לוודאי שעלו באש בשתי חברות שבסך הכל הן סוג של מתווך למכירת מותגי תקשורת ואלקטרוניקה בישראל.

עוד כתבות

הברחת סיגריות  / צילום: יחידת דוברות והסברה רשות המיסים

מבקר המדינה: ישראל מפסידה הכנסות של מליארדי שקלים בכל שנה עקב הברחות של טבק

ממצאי דוח המבקר שמתפרסמים היום חושפים הזנחה במעברי הגבול היבשתיים של ישראל ● המבקר: "במצב זה קיים חשש שגורמים עברייניים מנצלים את המעבר להעברת סמים וכסף וההרתעה נפגעת"

המוסד לביטוח לאומי צילום איל יצהר

מבקר המדינה על ביטוח לאומי: פרויקט המחשוב השאפתני מתעכב, ובינתיים התקציב התנפח במאות מיליוני שקלים

הפרויקט שאמור היה להסתיים השנה בתום כעשור של פיתוח, צפוי להימשך עד 2028 בעלות של כ-1.4 מיליארד שקל ● המבקר ממליץ לביטוח לאומי לשתף פעולה עם "רשות התקשוב הממשלתי", ולבחון את הצטרפות הביטוח הלאומי לאתר gov.il המאגד את כלל השירותים והמידע הממשלתיים לאזרח

גדי יברקן, ליכוד / צילום: רפי קוץ, גלובס

האם לעולים מברית המועצות "נתנו מושבים"?

גדי יברקן רוצה שיוצאי אתיופיה יקבלו מה שקיבלו יוצאי חבר המדינות. מה הם קיבלו בעצם? ● "המשרוקית של גלובס"

בעז בן צור, עורך הדין של מיקי גנור / צילום: כדיה לוי

עו"ד בעז בן צור מצטרף לצוות ההגנה של ראש הממשלה

מאז פרוץ חקירות נתניהו יוצג רה"מ על ידי כ-15 עורכי דין שחלקם עזב אותו בשל בעיות שכר טרחה ● כיום צוות ההגנה שלו כולל את עו"ד עמית חדד ואת עו"ד יוסי שגב

מיכל עבאדי בויאנג'ו / צילום: לע"מ

המשטרה עצרה שני מעורבים בחשד להטרדת החשבת הכללית לשעבר

השניים חשודים בביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות והטרדה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו שהעידה בתיק הצוללות

אצילי (מימין) ומיכה / צילום: לירון מולדובן, וואלה! ספורט

פרשת הכדורגלנים: שיטת מצליח היא לא דרך לנהל משבר תקשורתי

גיבוש תמונת מציאות מהימנה הוא הצעד הבסיסי ביותר בניהול משבר ● שמירה על הקלפים קרובים לחזה ומשחק פוקר עם המציאות תוביל לניהול שגוי שמשלמים עליו מחיר כבד ● מה לא הבינו הכדורגלנים לאחר שזכו לתמיכת אוהדי הקבוצה שלהם?

חדלות פרעון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוק סגור: הרעה החולה של תחום חדלות הפירעון

סוגיית היעדר הגיוון במינויים של בעלי תפקיד מטרידה כבר תקופה ארוכה את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), את בתי המשפט, את נציב התלונות וכמובן את עורכי הדין העוסקים בתחום

מתוך "מנאייכ", הסדרה החדשה של כאן 11   / צילום: צילום מסך, כאן11

סערה סביב הסדרה החדשה של כאן: "מנאייכ הוא שם הזוי ומזעזע"

ישראלים רבים זועמים על השם שנבחר לסדרת המשטרה החדשה של תאגיד השידור: "בערבית מדובר במילת גנאי ותיאור זוועתי – קללה מדוברת הקשורה לעולם הזנות והבוגדנות"

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בת"א: נורסטאר זינקה ב-27%, גזית גלוב ב-7%

מדד ת"א 35 הוסיף 0.2% לערכו, ות"א 90 טיפס ב-0.7% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.44 מיליארד שקל ● התעשייה בסין מתאוששת ● במסחר בבורסות ארה"ב ואירופה נרשמות עליות

קני רוזנברג / צילום: מתוך יוטיוב

המזכיר לשעבר של היישוב נווה אילן, חקירתו במשטרה והקשר לרוכש המיועד של אל על

המשטרה מנהלת חקירה מסועפת שעוסקת, בין היתר, ביחסים של גורמים המועסקים אצל קני רוזנברג עם המזכיר לשעבר של נווה אילן. זאת, בנוגע למיזם להקמת יקב ● רוזנברג והחברה שלו, ככל הידוע, אינם חשודים בפרשה ● "גלובס" מספק הצצה נוספת לעסקיו של האיש שרוצה לרכוש את אל על

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין

מינהל הרכש פרסם מכרז להקמת שתי מעבדות קורונה חדשות

המכרז דורש כי תפוקת המעבדות החדשות תעמוד על עשרות אלפי דגימות ביום ● גנץ וגמזו הציבו יעד להגעה ליכולת של כ-60 אלף בדיקות קורונה ביום

ראש המוסד, יוסי כהן  / צילום: יח"צ

מבקר המדינה: תקציב המוסד מתנהל ללא כל בקרה

מבקר המדינה מצא עוד כי במסגרת תוכנית האב לבינוי במוסד, המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו ● בדוח של מבקר המדינה חסרה המסקנה המתבקשת של פיקוח מיניסטריאלי או פרלמנטרי על תכנית בהיקף כזה של מיליארדי שקלים – גם אם מדובר בגוף ביון חשאי

מעון ראש הממשלה החדש  /  הדמיה: רם כרמי אדריכלים ועדה כרמי-מלמד אדריכלים

פרויקט בית רה"מ החדש: 11 שנה, השקעה של מיליוני שקלים בתכנון ובהכנות, ועכשיו מחפשים מקום אחר

דוח מבקר המדינה קובע שעל אף ההסכמה בדבר נחיצותו של מבנה חדש עבור ראש הממשלה והצורך בקידומו, אפילו תהליך תיכנונו עדיין לא הושלם בגלל שהשב"כ לא עודכן בתוכנית שינוי הכניסה לירושלים ● משרד רה"מ: "הוחלט באופן מיידי על השהיית הפרויקט במיקום שנקבע"

אורי גולדפרב, קרן ספרה, רועי ורמוס, קרן נוקד, רונן מטמון, קרן טוטאל  / צילום: קרן ספרה, שלומי יוסף,  קרן טוטאל

מי בחיובי ומי בשלילי: התשואות המפתיעות של קרנות הגידור הבולטות במחצית 2020

רכבת ההרים בשוקי ההון השנה פעלה לא פעם לטובת קרנות הגידור, שעקפו את מדדי השוק במחצית השנה, וחלקן אף הציגו תשואה חיוביות - מגמה שהתחזקה בחודש יולי ● "גלובס" חושף את תוצאותיהן של קרנות הגידור הבולטות בישראל

מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל

המבקר: כיצד זכתה אלביט בחוזה שמן ללא מכרז של התותח החדש של צה"ל?

אלביט זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לרכישת תותח מתנייע אוטומטי, למרות החלופה הגרמנית שעמדה על הפרק ● בדוח מבקר המדינה נחשף כי למטה לביטחון לאומי ולקבינט הוצגו נתונים שגויים ומנופחים באשר לעלות התותח הגרמני - הערכת מחיר כפולה מזו שהייתה בידיהם

הדר קרה, סטודנט שנה ב’ לספרות ובלשנות באוניברסיטה העברית. משבר הקורונה אילץ את הסטודנטים והצעירים שעזבו את הבית לעשות סיבוב פרסה ולחזור לבית ההורים / צילום: איל יצהר, גלובס

הדור ששב הביתה: הצעירים חוזרים להורים, מי ישכור את הדירות שנטשו ומה יקרה למחיריהן?

כמעט מחצית מהעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו הם צעירים עד גיל 34 • חלקם לומדים באוניברסיטאות ובמכללות שעברו ללמד בזום • עבור רבים מהם הפתרון היה לחזור הביתה, לחדר בבית ההורים • האם הדירות הריקות שהותירו יגרמו לבעלי הבית להוריד מחירים?

משה גפני בדיון של וועדת הכספים / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את תקנות הניוד החדשות של קופות הגמל

התיקון אמור להביא להגברת התחרות בין החברות ושיפור מצבם של החוסכים, לרבות הוזלה בדמי הניהול ● עוד אושרה תקנה הקובעת כי במידה והחוסכים הגיעו לגיל 60 לפחות, יוכלו להעביר את חסכונם מקופת גמל להשקעה לקופת גמל לקצבה

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

אחרי 20 שנה: תקציב שיכון ובינוי עוזב את באומן בר ריבנאי

התקציב עובר למשרד פליקס ארג'נטרו, שטיפל במערכות הבחירות האחרונות בתקציב הדיגיטל של הליכוד ● התקציב של שיכון ובינוי מוערך בכ-3 מיליון שקל

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

נתניהו בקבינט הקורונה: רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם

ישיבת קבינט הקורונה נפתחה ובה יעלו לדיון סוגיות אסטרטגיות של המאבק במגיפה, וגם סוגיות מיידיות כמו חידוש פעילות התרבות בישראל ● השרה מירב כהן משתתפת בדיון כמשקיפה - זאת לאחר שנמתחה ביקורת חריפה על היעדר נשים בקבינט

חיים כץ / צילום: רפי קוץ, גלובס

הצעת חוק: דוח הבדלי שכר בין נשים לגברים בכל חברה עם מעל ל-100 עובדים

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב חברות המעסיקות מעל ל-100 עובדים לפרסם דוח שנתי על הבדלי השכר בארגון בין גברים לנשים ● התאגדות התעשיינים מתנגדת למהלך