גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה לא מתייבשת, והנפקת פתאל היא תחילתה של מגמה

הבורסה כבר לא מתייבשת, והמציאות שולחת איתות פשוט מאוד למשרד האוצר ולשר משה כחלון: תנו גז, שוק ההון המקומי מחכה רק לכם ■ פרשנות

הבורסה בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק
הבורסה בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק

השבוע התנודתי בשווקים וכמה מהאירועים הקשורים לבורסות, במישרין או בעקיפין, צריכים להזכיר לנו את התפקיד העיקרי שלשמו קיימות בורסות, מלבד תיווך בין קונים ומוכרים במסחר בניירות ערך: תפקידן להיות מקום שתומך בכלכלה הריאלית, מקום שבו מגייסים הון מהציבור כדי להשקיע אותו הלאה, כדי להתרחב, כדי ליצור מקומות תעסוקה. זה נכון לא רק לחברות פרטיות אלא גם לחברות ממשלתיות. לפעמים המטרה היא, בין היתר להנזיל מניות של חברות פרטיות ולתת להן שווי, כחלק מהעברת החברות לדור הבא. כמובן, בעסק הזה של גיוסי הון יש תמיד רמאים ורמאויות שבמסגרתן לוקחים את הכסף הציבורי וגונבים אותו בכל מיני מניפולציות והברחות נכסים, אבל התפקידים האלה הם הצד החיובי של הבורסות. יש גם צד שלילי: מסחר שהפך לקזינו, הימורים פרועים בתוך מינוף עצום, עניין שאין לו דבר וחצי דבר עם הכלכלה הריאלית.

1. בשבוע הבא אמורה להתקיים ההנפקה של רשת מלונות פתאל, שמבחינתי מייצגת את האירוע הפיננסי-כלכלי הבולט של השנה עד כה. סוף-סוף חברה ענקית מביעה אמון בבורסה בתל-אביב ובוחרת להנפיק בה, אף שיש לה פעילות ענפה בחו"ל. מדובר באיש עסקים - דוד פתאל - שבנה אימפריה אדירה בעשר אצבעות והחליט להנזיל את מניותיו. אני מניח שהבורסה תקלוט את ההנפקה הזאת, גם אם תהיה הפשרה סביב שווייה.

הנפקת רשת מלונות פתאל היא העדות הטובה ביותר לכך שהמנטרה על "התייבשות" הבורסה הישראית כבר אינה רלוונטית, אף שעדיין שומעים אותה. מדי פעם אני שומע על כך שבשערי הבורסה באים אך ורק חברות זרות, במיוחד בגיוסי חוב, שיהפכו בבוא העת להסדרי חוב. האמירה הזאת נכונה בחלקה, אבל היא ממש לא משקפת את מה שקורה בבורסה מאז תחילת 2017.

ובכן, יש מהפך, אם לא שמתם לב. מאז שנכנס איתי בן-זאב לתפקידו כמנכ"ל הבורסה בתל-אביב, היא משתקמת יפה ואף פורחת. אין כמו עובדות כדי להמחיש זאת: בשנת 2017 התבצעו 17 הנפקות הון ראשוניות (ראו טבלה), בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. שווי השוק הכולל של החברות החדשות עמד על כ-7.6 מיליארד שקל. בשנות ההתייבשות, כלומר ב-2015-2016, התבצעו רק 5 הנפקות ראשוניות. זאת ואף זאת, 3 חברות ביצעו ב-2017 רישום כפול וכ-800 מיליון שקל גויסו במניות בכורה. הנפקת פתאל, אם כן, מציינת את שיאו של התהליך הזה (שווייה אמור לנוע סביב 3.5 מיליארד שקל).

ההצלחה של הנפקת פתאל יכולה להיות מקפצה לעוד ועוד חברות פרטיות בינוניות וגדולות, שיאמינו בבורסה בתל-אביב וינפיקו בה את מניותיהן, אבל לא רק להן. ההנפקה יכולה לשמש זרז ומקפצה גם לחברות מסוג אחר.

המצטרפות החדשות לבורסה

2. לפני כ-7 חודשים כתבתי פה על החלטת ממשלה שהתקבלה אי-אז ב-2014 ודיברה על כך שהמדינה תישאר בעלת השליטה בהנפקות בבורסה של חברות ממשלתיות. כלומר, תתבצע מכירה של בין 25% ל-49% מהמניות של כמה חברות ממשלתיות בבורסה, והשליטה עדיין תהיה ממשלתית. ההחלטה התייחסה לחברת החשמל, לתעשייה האווירית, לרפאל, למקורות, לחברת הדואר, לנתיבי הגז הטבעי ולעוד כמה חברות כמו נמל אשדוד - כולן היו אמורות להניב למדינה 15 מיליארד שקל בשלוש שנים. שלוש שנים ויותר חלפו ולא נכנס אפילו לא שקל אחד מהחלטת הממשלה הזאת. היא מעלה אבק, כמו החלטות אחרות. כולן נשארו על הנייר.

אבל יש תקווה. לאחרונה הורה שר האוצר משה כחלון לרשות החברות לקדם את תוכנית הפרטת הדואר, בין היתר באמצעות הנפקה. רשות החברות עצמה מרעננת את התוכניות להנפקת שורה של חברות ממשלתיות - אלה תוכניות שבבסיס החלטת הממשלה מ-2014. כל זה טוב ויפה, אבל התוכניות הללו יימדדו רק במבחן הביצוע, לא במבחן המריחה באמצעות ניירות עבודה, ביורוקרטיה, עוד תוכניות ועוד ועדות.

אם הנפקת פתאל מאותתת משהו לאוצר ולכחלון, והיא צריכה לאותת להם, זה דבר פשוט מאוד: תנו גז, הבורסה מחכה לכם. תנו גז בסידורים ובהסדרות השונות להכנת החברות הללו לקראת הנפקה, בין שבתיקוני חקיקה ובין שבהסכמות עם העובדים. בסופו של דבר, מכירת מניות מיעוט בבורסה של חברות ממשלתיות תשרת את כל הצדדים: היא תשרת את בעלי השליטה, כלומר מדינת ישראל, שעשויה לקבל עד 15 מיליארד שקל משורה של הנפקות; היא תשרת את החברות עצמן, כי שקיפות תמיד תורמת לממשל התאגידי בחברות הללו, והיא תתרום גם לעובדים - נניח על ידי חלוקת אופציות או מניות. לכולם יש סיבות טובות להפריט את החברות הממשלתיות בשלב הראשון דרך הבורסה ועדיין לשמור על שליטת המדינה, במיוחד בחברות הביטחוניות. תוספת של 15 מיליארד שקל להכנסות המדינה, גם אם היא חד-פעמית, איננה דבר של מה בכך. היא יכולה להוריד עוד את נטל החוב של ישראל והיא יכולה לשמש למטרות אחרות, אבל זו כבר סוגיה אחרת לדיון.

3. הצד ה"אפל" של הבורסות, והפעם של הבורסה האמריקאית, קיבל ביטוי בהודעה של חברת הברוקרים וחברת הבורסה אי.בי.איי. החברה הודיעה לבורסה שבכמה חשבונות המשמשים לקוחות עצמאיים של החברה הבת לפעילות מסחר עצמאית, בוצעהה פעילות בנגזרים לצורך יצירת פוזיציות חבר (שורט) על מדד הפחד בארה"ב, מדד ה-VIX. מה שקרה הוא שבשני ימי מסחר בלבד, ב-5 וב-6 בפברואר, נכנסו חשבונות הלקוחות לחריגת אשראי, שעמדו על לא פחות מ-12.5 מיליון דולר (קרוב ל-45 מיליון שקל!). אי.בי.איי הודתה בהודעתה כי יש לה חשיפה בסכום חריגת האשראי ובשלב זה היא איננה יכולה להעריך את הנזק שייגרם לה, כלומר, היא איננה יכולה להעריך אם תוכל לגבות את הכסף מאותם לקוחות עצמאיים.

אז מה קרה פה? בואו נעזוב את ההסברים המסובכים על שורטים ועל נגזרים ועל מרג'ין קול. מה שקרה הוא הימור פרוע שגרם נזק רב בגלל שני ימי מסחר תנודתיים מאוד בוול סטריט. ומה שקרה עוד הוא שניהול הסיכונים של ההימור הפרוע הזה באי.בי.איי קרס לחלוטין יחד עם קריסת ההימור.

האירוע הזה, הקטן יחסית, משקף את מה שרע בכל "משפחת" המסחר בנגזרים. וורן באפט קרא לו פעם "נשק להשמדה המונית", אף שהחברות שלו עצמו משתמשות בו. המקרה של אי.בי.איי הוכיח עד כמה הוא צודק. "משפחת" הנגזרים היא סוג של גולם שקם על יוצרו. למפקחים אין היכולת להתמודד עם התחכום והמורכבות של כל התעשייה המפלצתית הזו. מגוון של מוצרים פיננסיים אקזוטיים ומורכבים חדשים נכנסו לזירה בשנים האחרונות. מכל "נכס בסיס" (הכוונה למלניות, איגרות חוב, סחורות ומטבעות) הורכבו "נגזרים" שמאפשרים הימורים פרועים. ההיקף של התעשייה הזאת צמח למאות טריליוני דולרים.

המהפכה הטכנולוגית רק האיצה והעצימה את כל התופעה, היא אפשרה כביכול תמחור של כל הג'יבריש הזה, לפי כל מיני נוסחאות שרק מעטים מבינים ועוד יותר מעטים מסוגלים להסביר אותן. לכל זה הוסיפו שמן למדורה המינוף, המשחקים בנגזרים באשראים מטורפים. התוצאה היא קזינו לכל עניין ודבר, שנמכר בעטיפות נוצצות. למה הכוונה? ההסבר לבניית הקזינו הזה הוא שהדבר נועד כביכול לגדר סיכונים, לשכלל את השוק ולכפות את משמעת השוק על חברות כושלות. אלא שזה הסבר תלוש מאוד מהמציאות: השוק לא התייעל והוא הפך קורבן למשחקים הללו. הרי המשבר ב-2008 נולד מהמשחקים הללו.

באפט הסביר את התופעה הזאת נפלא: רוב האסונות הפיננסיים נובעים מרעיונות טובים שמיושמים בצורה מופרזת. הדבר העצוב בכל הסיפור הזה הוא שמעט אנשים יחסית עם רעיונות טובים גרמו בסופו של דבר להרס וחורבן נרחבים, ולרוב מי ששיחק ברולטה הזאת והשתמש בכספם של אחרים יצא ללא פגע.

הנה, "הלקוחות העצמאיים" של אי.בי.איי, שזרעו הרס וחורבן של 12.5 מיליון דולר בתוך יומיים, כנראה לא מסוגלים לסתום את חריגת האשראי שהם יצרו. למה שאי.בי.איי לא יגלו לנו מי הם אותם שחקני רולטה? אולי משום שכך הם יחשפו גם את קלונם?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

משרד הביטחון לא ערוך: הפסד ההכנסה מהרכש הביטחוני צפוי להגיע ל-5.6 מיליארד שקל

מבקר המדינה מדגיש כי "אי-היערכות למצב זה עלולה לפגוע בצה"ל ומכאן גם עלול להיפגע ביטחון המדינה" ● מעבר לפגיעה הביטחונית מתריע המבקר גם מפני פגיעה כלכלית במשק כתוצאה מהפסקת הרכש

הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן בשבוע שעבר. המגפה הגלובלית דווקא הייתה יכולה להיות שעתו היפה  / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

התובע המחוזי של מנהטן רמז: טראמפ חשוד בהונאת בנקים

במסמכים שהגיש היום לבית המשפט, חשף סיירוס ואנס שהחקירה שהוא מנהל נגד הנשיא עוסקת גם בחשד "להתנהגות פלילית ממושכת"

פרופ' רוני גמזו / צילום: ליאור צור, יח"צ

גמזו: "הפגנות יכולות לגרום להידבקות - חובה להפגין עטויי מסכות ובריחוק"

פרופ' רוני גמזו אמר הערב כי לא ניתן למנוע את ההפגנות, אך חובה לשמור על כללים ● בנוסף, הוא ציין כי נושא הסגרים ברשויות אדומות נבחן בימים אלה

פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס

בנק ישראל מסמן את השלבים הבאים להקמת תשתית לתשלומים מיידיים בישראל

בנק ישראל הנחה את מפעיל מערכת מס"ב ומשתתפיה להיערך כדי לאפשר ללקוחותיהם לקבל תשלומים באמצעות שירות התשלום המיידי, וזאת לכל המאוחר עד סוף אוגוסט 2020

חוף בדרום ספרד, לפני שבועיים. המוני צעירים שטפו את החופים והברים ברחבי באירופה / צילום: Emilio Morenatti, Associated Press

הסגר רק נגמר, הזלזול כבר חוגג: המילניאלס מפיצים קורונה באירופה

לדור המילניום ובני דור ה־Z נמאס מהריחוק החברתי שהושת עליהם באביב בעקבות המגפה ● עכשיו הם "מתדלקים" כיסים חדשים ביבשת בהתנהגות "חסרת אחריות" בחופים ובברים ● האם צעירי אירופה יהיו האחראיים לגל השני?

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

פרופ' גמזו מציג: כך נכניס לישראל 17 אלף תלמידי ישיבות וסטודנטים

הגעת תלמידי הישיבות והסטודנטים תתבצע בפיזור שנתי תלוי תוכנית ולא באופן מיידי ● כניסתם לארץ של תלמידי ישיבות וסטודנטים תאושר אך ורק למוסדות שאושרו על ידי משרד הבריאות ושמתחייבים לעמוד בתנאי בידוד של שבועיים בקפסולות של עד שישה בני אדם

מספנות ישראל בנמל חיפה   / צילום: פאול אורלייב

המעורבות הסינית בפרויקטי תשתיות מסבכת את ישראל מדינית ואסטרטגית

המעורבות הסינית במיזמי תשתית לאומית בישראל, ובמיוחד בנמל המפרץ, מהווה כיום מוקד לחיכוך משמעותי ביחסים בין ישראל וארה"ב, שילך ויגבר בחודשים הבאים ● אבל הפרק העוסק בנושא בדוח מבקר המדינה בוחר לדבר בטון שקט, אקדמי ומאוד מצונזר

ישראל כ"ץ ובני גנץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות, אביר סולטן-רויטרס

סדרי העדיפויות של הממשלה: הטבות מס למשקיעי נדל"ן – כן; הטבות מס לפריפריה – לא

לפני כחודש הכריזו השרים כ"ץ וגנץ כי יאריכו את הטבות המס לתושבי הפריפריה עד סוף 2020, אך המהלך לא יצא לפועל ● המשמעות עשויה להיות פער של מאות שקלים ואף יותר מאלף שקל כבר בתלוש השכר הקרוב ● השר מיכאל ביטון: "הנושא יסוכם עם היועץ המשפטי עוד השבוע"

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

נתניהו בקבינט הקורונה: רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם

ישיבת קבינט הקורונה נפתחה ובה יעלו לדיון סוגיות אסטרטגיות של המאבק במגיפה, וגם סוגיות מיידיות כמו חידוש פעילות התרבות בישראל ● השרה מירב כהן משתתפת בדיון כמשקיפה - זאת לאחר שנמתחה ביקורת חריפה על היעדר נשים בקבינט

אנטנות הדור החמישי. החברות נדרשות להשקעה גדולה בתשתיות ומקוות לגבות פרמיה על שירותים חדשים שיתאפשרו / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מכרז הדור החמישי יוצא לדרך עם משתתפת מפתיעה. איך יושפעו הצרכנים?

בהיעדר אישור לעסקת סלקום–גולן טלקום, האחרונה תשתתף במכרז לתדרי הדור החמישי • גיל שרון הדיר את עצמו מעיסוק במכרז בעקבות בחירתו לתפקיד ממלא מקום יו"ר בזק • לא ידוע מתי יסתיים המכרז, שנערך בשיטה רב סבבית

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

5 אירועים שצפויים להשפיע על המסחר בבורסה היום

מרבית המניות הדואליות המרכזיות רשמו אתמול עליות בוול סטריט וחזרו עם פערים חיוביים ● מגמה חיובית באסיה, לאחר שאתמול ננעל המסחר בניו יורק בעליות, בהובלת מדד הנאסד"ק שטיפס לשיא חדש

רשתית מודפסת של חברת Precise Bio / צילום: Precise Bio

איברים מלאכותיים מתאים חיים: עיניים הן רק ההתחלה

חברת Precise bio מדפיסה קרניות ורשתיות להשתלה, ומקווה בהמשך להדפיס גם איברים מורכבים יותר

אלדד פרי / צילום: איל יצהר

מדוע הטיל משרד השיכון עיצום כספי של 800 אלף שקל על פרי נדל"ן

במשרד הממונה על חוק המכר במשרד השיכון בדקו בשנה האחרונה אם בחלק מהפרויקט,בהם מציגה את עצמה פרי נדל"ן כמארגנת קבוצת רכישה, הוטעו הלקוחות לחשוב כי הם רוכשים דירות בפרויקט יזמי ● הבוקר הוטל על החברה לחתום על מתווה תיקון ליקויים ועיצום כספי על סך 800 אלף שקל

ארז רפאל / צילום: יחצ

המוסדיים שהרוויחו 'על הנייר' 70% ביומיים לאחר גיוס של ישראלית קטנה בנ'י

דריו הלת' גייסה 28.6 מיליון דולר במסגרת הנפקה פרטית, בה השתתפו גם מוסדיים ישראליים כמו: הפניקס חברה לביטוח, מור בית השקעות, פסגות ומיטב דש בית השקעות

בעז בן צור, עורך הדין של מיקי גנור / צילום: כדיה לוי

עו"ד בעז בן צור מצטרף לצוות ההגנה של ראש הממשלה

מאז פרוץ חקירות נתניהו יוצג רה"מ על ידי כ-15 עורכי דין שחלקם עזב אותו בשל בעיות שכר טרחה ● כיום צוות ההגנה שלו כולל את עו"ד עמית חדד ואת עו"ד יוסי שגב

ערן יסעור ופיליפ גלדר / צילום: רפי דלויה, יח"צ

ביהמ"ש אישר את העברת מוצר השנה לזכיינות של איזי מוקדי; הזכיין הקודם מקים מיזם מתחרה

נדחתה בקשה לצו מניעה זמני שהגישה פורום פאבלישינג ישראל נגד החברה העולמית והזכיין החדש מטעמה ● ערן יסעור, בעל השליטה בזכיינית הקודמת, מקים מיזם עצמאי שיתחרה בה

חדלות פרעון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוק סגור: הרעה החולה של תחום חדלות הפירעון

סוגיית היעדר הגיוון במינויים של בעלי תפקיד מטרידה כבר תקופה ארוכה את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), את בתי המשפט, את נציב התלונות וכמובן את עורכי הדין העוסקים בתחום

הדר קרה, סטודנט שנה ב’ לספרות ובלשנות באוניברסיטה העברית. משבר הקורונה אילץ את הסטודנטים והצעירים שעזבו את הבית לעשות סיבוב פרסה ולחזור לבית ההורים / צילום: איל יצהר, גלובס

הדור ששב הביתה: הצעירים חוזרים להורים, מי ישכור את הדירות שנטשו ומה יקרה למחיריהן?

כמעט מחצית מהעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו הם צעירים עד גיל 34 • חלקם לומדים באוניברסיטאות ובמכללות שעברו ללמד בזום • עבור רבים מהם הפתרון היה לחזור הביתה, לחדר בבית ההורים • האם הדירות הריקות שהותירו יגרמו לבעלי הבית להוריד מחירים?

הדס שטייף / צילום: יונתן בלום

בית המשפט נגד שטייף ועו"ד סדובניק: "זמנים קשים עוברים על הזכות לפרטיות"

שופט בית המשפט השלום עלאא מסארווה דחה את בקשת שטייף לקבל לידיה את הטלפונים הפרוצים של אפי נוה: "לא יעלה על הדעת שחומרים מסוג זה יוחזרו, והרי מדובר במכת מוות, לא פחות, לתיק החקירה"

קני רוזנברג / צילום: מתוך יוטיוב

המזכיר לשעבר של היישוב נווה אילן, חקירתו במשטרה והקשר לרוכש המיועד של אל על

המשטרה מנהלת חקירה מסועפת שעוסקת, בין היתר, ביחסים של גורמים המועסקים אצל קני רוזנברג עם המזכיר לשעבר של נווה אילן. זאת, בנוגע למיזם להקמת יקב ● רוזנברג והחברה שלו, ככל הידוע, אינם חשודים בפרשה ● "גלובס" מספק הצצה נוספת לעסקיו של האיש שרוצה לרכוש את אל על