גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העובדות לא משקרות: השכר במשק דווקא עולה

נתוני חברת מס"ב, שמעבירה משכורות ל-85% מהשוק, חושפים: ב-2017 חל גידול בשכר במשק, בעיקר בזכות תוכנית "נטו משפחה"

העובדות לא משקרות השכר במשק עולה / גיל ג'יבלי
העובדות לא משקרות השכר במשק עולה / גיל ג'יבלי

1. יש תפנית במגמת השכר בישראל - אלה העובדות, אלה המספרים, גם אם לא פופולרי לומר או לכתוב אותם.

זו תפנית שהצבענו עליה במהלך השנים האחרונות, שמגיעה אחרי שנים רבות של קיפאון בשכר הריאלי במשק, ובעקבות שילוב ידיים בין הממשלה, הסקטור העסקי וההסתדרות. התפנית הזו מקבלת עוד אישור מנתוני חברת מס"ב, שבבעלות הבנקים, ואשר מרכזת את רוב התלושים של השכירים במשק ושהועברו לידי "גלובס".

ראשית, תזכורת לגורמים שהביאו לשיפור ולגידול בהכנסה הפנויה של הישראלי הממוצע, במיוחד הישראלים שמוגדרים בסטטיסטיקה כ"שכבות חלשות": שכר המינימום שעלה בקרוב ל-7% ודחף במקביל גם את השכר הממוצע במשק; במבט יותר רחב, בסביבה של עליית מדדים אפסית, שכר המינימום עלה ב-23% תוך שנתיים וחצי ל-5,300 שקל כיום - מה שממחיש יותר מכול שמדובר בעלייה חריגה, גם אם היא באה מבסיס נמוך; השיפור בשכר המינימום דחף במקביל את השכר הריאלי הממוצע במשק, וזה עלה באותה תקופה ב-10% אחרי קיפאון מתמשך ורב-שנים; תוכנית "נטו משפחה" של כחלון שהקלה בצורה משמעותית על משפחות עובדות, בעיקר במעמד הביניים, והוסיפה להכנסתן הפנויה מאות שקלים לחודש לפחות; הרחבת מנגנון נקודות הזיכוי בתוכנית והגדלת מענקי העבודה, הקטינו את תחולת העוני בעיקר בקרב משפחות עובדות עם ילדים; הסכמים פרטניים שחתמה ההסתדרות עם מעסיקים בתחומי המלונאות, השמירה והניקיון ועובדים חלשים בסקטור הציבורי; תוספות שהן מעבר לתלוש כמו העלאת קצבאות הילדים וקצבאות הקשישים - מדובר בתוספת בהשלמת הכנסה שהיא קצבה המיועדת לקשישים החיים בעוני.

כל המכלול הזה תרם וימשיך לתרום לעליית הברוטו והנטו הממוצעים בתלושים של כולנו וגם לגידול בהכנסה הפנויה, דרך תוספות של קצבאות.

2. מי היא חברת מס"ב? מדובר בחברה הנשלטת על-ידי הבנקים, חברה-אחות של שב"א האחראית על תשתית התשלומים בישראל. מס"ב מתפעלת את ההעברה של תשלומי השכר וקצבאות הגמלה (פנסיה וכד'). נתוני החברה מתייחסים למשכורות נטו (ולא מדידה ברוטו כפי שנהוג במשרדים הממשלתיים) ומייצגים בחודש ממוצע את תלושי השכר של 3.22 מיליון איש, שהם כ-85% ממקבלי השכר במשק.

כלומר, נתוני מס"ב הם לא מדגם או סקר של שכר, אלא נתוני אמת הקרובים מאוד למציאות.

יחד עם זאת, צריך להדגיש: נתוני הגמלאים שעוברים דרך מס"ב עלולים-עשויים לעוות את התמונה, משום שפנסיה איננה משקפת ומייצגת את השכר נטו שהיה לפני פרישת העובד. הרי מרבית העובדים מקבלים פנסיה שנעה בין 40% ל-70% משכרם האחרון, תלוי במשך עבודתם ובצבירת הפנסיה שלהם.

3. ולנתונים ולעובדות של חברת מס"ב:

סך תשלומי השכר שהעבירה החברה אשתקד הגיע ל-56.4 מיליארד שקל בממוצע בחודש, המהווים עלייה די דרמטית של 6.6% בהשוואה לנתוני 2016. העלייה הזו נובעת כאמור, משילוב של גורמים - בעיקר תוכנית "נטו למשפחה" של שר האוצר כחלון והעלייה בשכר המינימום. אבל, לבד מהגורמים האלה, נרשם גידול של 3% במספר מקבלי המשכורות והגמלאות אשתקד, שמשקף הצטרפות של עוד ועוד עובדים למעגל העבודה.

השכר הממוצע נטו, על-פני נתוני מס"ב, עלה בקרוב ל-3% ל-8,756 שקל, שזו עלייה ריאלית של כ-2.5% בניכוי העלייה המזערית במדד בשנת 2017.

בשכר החציוני נרשמה עלייה של כ-2% לכ-8,400 שקל.

השינוי השכר במשק

כאן צריך לסייג, השכר החציוני במשק לפני נתוני הביטוח הלאומי האחרונים ל-2015 עמד על 6,716 שקל ברוטו, ואילו השכר הממוצע בשנה זו עמד על 10,418 שקל ברוטו.

העלייה ברמת השכר גם מתבטאת באופן טבעי בירידה של עובדים המרוויחים שכר נמוך ובהתפלגות השכר, כפי שאפשר לראות בטבלאות המצורפות. בעוד שבשנת 2016 כ-26% ממקבלי השכר קיבלו שכר של 5,000 שקל נטו, ב-2017 חלקם בעוגת השכר ירד ב-3.5% ל-25.1%. עובדים אלה, על-פי רוב, הם עובדים במשרה חלקית, בשכר מינימום (שעתי) וגם מקבלי גמלאות.

כאמור, בעקבות דחיפת השכר ברוטו ונטו הריאלי כלפי מעלה, עובדים רבים נדדו אל הפלח הבא של מקבלי השכר שנע בין 5 ל-10 אלפי שקלים.

עלייה של 5.6% בקרב העובדים המקבלים שכר בקבוצת ה-10-20 אלף שקל נטו לחודש לרמה של 26.5%, כמו גם עלייה שנרשמה גם בקרב מקבלי השכר ברמה גבוהה יחסית של 20-50 אלף שקל בחודש, שחלקם בנתוני מס"ב עלה מ-3.1% ל-3.3%. אלה נתונים שממחישים יותר מכול את האפקטיביות של תוכנית "נטו למשפחה" של כחלון למעמד הביניים שהגדילה את שכרם באופן משמעותי.

הביטוי של "נטו למשפחה" בגידול בשכר השתקף היטב בעיקר במשכורות ששולמו בחודש יולי בעבור חודשי יוני, החודש שבו התוכנית החלה לפעול, ואף בוצעו רטרואקטיבית קיזוזי מס בעבור החודשים שקדמו לכך. כתוצאה מכך, השכר נטו הממוצע המריא באופן חד פעמי באותו החודש ל-10.2 אלף שקל, גבוה ב-12%(!) מהחודש המקביל ב-2016.

4. מס"ב אף בחנה את המועד בו משולם השכר בישראל. ההנחה היא שבחברות חזקות ויציבות השכר משולם מיד בתחילת החודש (ולעיתים אף בימים האחרונים בחודש שקדם לו), ולעומת זאת בחברות שפחות יציבות פיננסית ומנהלות תזרים מזומנים על הקשקש, המעסיק משלם עד ל-9 בחודש.

מתי מקבלים שכר

ובכן, מנתוני מס"ב עולה כי קרוב ל-69% ממקבלי השכר בישראל מקבלים את שכרם עד היום החמישי מתחילת החודש, עלייה קלה לעומת שנת 2016, כאשר בקבוצה זו נכללים עובדי מדינה וחברות גדולות. לעומת זאת, כ-27% ממקבלי השכר נאלצים להמתין ליום השישי עד התשיעי בחודש בכדי לקבל את שכרם.

ויש מקרים גרועים הרבה יותר: כ-4% מהעובדים מקבלים את שכרם במהלך החודש (היום העשירי עד ה-27). לפי הערכות, מדובר בעיקר בעצמאים ובעלי עסק קטן שמושכים שכר בהתאם למצב העסק.

5. יחד עם השיפור המבורך מאוד בנתוני השכר במשק והשיפור המבורך מאוד במצבן של השכבות החלשות, צריך לזכור שהשיפור בשכר מגיע מרמה מאוד נמוכה. גם אחריו, לפי נתוני חברת מס"ב, כרבע מהשכירים מרוויחים בין 2.5 ל-5 אלפי שקלים נטו בחודש, שזה בעיקר עובדים במשרה חלקית, בין אם מרצונם ובין אם לא מרצונם.

מרבית השכירים במשק, כ-45%, מרוויחים בין 5 ל-10 אלפי שקלים נטו לחודש, וגם אם ניקח את הקצה העליון של בני זוג המרוויחים 20 אלף שקל נטו בחודש והמטופלים בשלושה ילדים, ספק אם הם מסוגלים לסגור את החודש בלי עזרה מההורים, במיוחד עם עלויות הדיור בישראל.

גורם נוסף ומשמעותי שלא כלול בנתוני מס"ב, ובוודאי שבשום מסד נתונים ממשלתי, הוא הכסף השחור שמשולם כשכר, במגוון צורות, בין אם זה בעבודות נוספות לשכר הרשמי או בין אם זה כעבודה עיקרית, כדי להתחמק מכל המסים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות): שיעורים פרטיים, הכסף השחור במלצרות, ביקורים אצל רופאים ועוד ועוד ועוד - הרי אין איש מבינינו שלא מכיר את התופעה הזו.

זו תופעה שמעוותת בצורה משמעותית כמה מהנתונים הרשמיים שמתפרסמים בישראל, כולל רמות השכר, ובוודאי שגם את כל נתוני העוני. לא כל מי שמוגדר עני, שמשתכר על-פני נתוני ביטוח לאומי שכר נמוך במיוחד של אלפי שקלים בודדים, הוא באמת עני. יש כאלה שמוגדרים כאלה והם רחוקים מלהיות ענייים מרודים.

התפלגות השכר במשק

עוד כתבות

מספנות ישראל בנמל חיפה   / צילום: פאול אורלייב

המעורבות הסינית בפרויקטי תשתיות מסבכת את ישראל מדינית ואסטרטגית

המעורבות הסינית במיזמי תשתית לאומית בישראל, ובמיוחד בנמל המפרץ, מהווה כיום מוקד לחיכוך משמעותי ביחסים בין ישראל וארה"ב, שילך ויגבר בחודשים הבאים ● אבל הפרק העוסק בנושא בדוח מבקר המדינה בוחר לדבר בטון שקט, אקדמי ומאוד מצונזר

איציק אוזנה/ צילום: יוסי כהן

ההגבלות על הפתיחה בשבת לא הוסרו ורשת אייס מאיימת לעתור לבג"ץ

ברשת הקמעונאות מאיימים כי העתירה לבג"ץ תוגש ביום רביעי בבוקר ככל שלא יחול שינוי בהחלטת הממשלה לאסור הפעלת חנויות ועסקים במהלך השבת ● אייס: "החלטה בלתי סבירה בעליל, בלתי מידתית, שהתקבלה ללא כל תשתית עובדתית שהיא וחמור מכל – נגועה באפליה פסולה ובמניעים זרים"

קני רוזנברג / צילום: מתוך יוטיוב

המזכיר לשעבר של היישוב נווה אילן, חקירתו במשטרה והקשר לרוכש המיועד של אל על

המשטרה מנהלת חקירה מסועפת שעוסקת, בין היתר, ביחסים של גורמים המועסקים אצל קני רוזנברג עם המזכיר לשעבר של נווה אילן. זאת, בנוגע למיזם להקמת יקב ● רוזנברג והחברה שלו, ככל הידוע, אינם חשודים בפרשה ● "גלובס" מספק הצצה נוספת לעסקיו של האיש שרוצה לרכוש את אל על

הברחת סיגריות  / צילום: יחידת דוברות והסברה רשות המיסים

מבקר המדינה: ישראל מפסידה הכנסות של מליארדי שקלים בכל שנה עקב הברחות של טבק

ממצאי דוח המבקר שמתפרסמים היום חושפים הזנחה במעברי הגבול היבשתיים של ישראל ● המבקר: "במצב זה קיים חשש שגורמים עברייניים מנצלים את המעבר להעברת סמים וכסף וההרתעה נפגעת"

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חשבונאות בחסות קורונה: מי מזייף את מאזני הבנקים האמריקאים

חוק הסיוע מחודש אפריל מאפשר לבנקים לעקר ממאזניהם חובות בלתי משולמים או מסופקים כתוצאה מהקורונה - ולמעשה משחרר אותם לעת עתה מהחובה לדיווחי אמת ● אבל ההחלטה הזו נשענת על הנחה אופטימית ולא ריאלית שהקורונה תיעלם עד ינואר 2021

משה גפני בדיון של וועדת הכספים / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את תקנות הניוד החדשות של קופות הגמל

התיקון אמור להביא להגברת התחרות בין החברות ושיפור מצבם של החוסכים, לרבות הוזלה בדמי הניהול ● עוד אושרה תקנה הקובעת כי במידה והחוסכים הגיעו לגיל 60 לפחות, יוכלו להעביר את חסכונם מקופת גמל להשקעה לקופת גמל לקצבה

בעז בן צור, עורך הדין של מיקי גנור / צילום: כדיה לוי

עו"ד בעז בן צור מצטרף לצוות ההגנה של ראש הממשלה

מאז פרוץ חקירות נתניהו יוצג רה"מ על ידי כ-15 עורכי דין שחלקם עזב אותו בשל בעיות שכר טרחה ● כיום צוות ההגנה שלו כולל את עו"ד עמית חדד ואת עו"ד יוסי שגב

מתוך "מנאייכ", הסדרה החדשה של כאן 11   / צילום: צילום מסך, כאן11

סערה סביב הסדרה החדשה של כאן: "מנאייכ הוא שם הזוי ומזעזע"

ישראלים רבים זועמים על השם שנבחר לסדרת המשטרה החדשה של תאגיד השידור: "בערבית מדובר במילת גנאי ותיאור זוועתי – קללה מדוברת הקשורה לעולם הזנות והבוגדנות"

פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס

בנק ישראל מסמן את השלבים הבאים להקמת תשתית לתשלומים מיידיים בישראל

בנק ישראל הנחה את מפעיל מערכת מס"ב ומשתתפיה להיערך כדי לאפשר ללקוחותיהם לקבל תשלומים באמצעות שירות התשלום המיידי, וזאת לכל המאוחר עד סוף אוגוסט 2020

הדס שטייף / צילום: יונתן בלום

בית המשפט נגד שטייף ועו"ד סדובניק: "זמנים קשים עוברים על הזכות לפרטיות"

שופט בית המשפט השלום עלאא מסארווה דחה את בקשת שטייף לקבל לידיה את הטלפונים הפרוצים של אפי נוה: "לא יעלה על הדעת שחומרים מסוג זה יוחזרו, והרי מדובר במכת מוות, לא פחות, לתיק החקירה"

ג'ף אימלט / צילום: רויטרס

איך לא ליישם חזון דיגיטלי: כך מצגת אחת הכניסה את GE לסחרור

מנכ"ל ג'נרל אלקטריק לשעבר, ג'ף אימלט, השתכר מהדיגיטליזציה ומיליארדים ירדו לטימיון • כאשר הבעיות העמיקו, המנהלים הבינו שלא ניתן לחזור לאחור

הדר קרה, סטודנט שנה ב’ לספרות ובלשנות באוניברסיטה העברית. משבר הקורונה אילץ את הסטודנטים והצעירים שעזבו את הבית לעשות סיבוב פרסה ולחזור לבית ההורים / צילום: איל יצהר, גלובס

הדור ששב הביתה: הצעירים חוזרים להורים, מי ישכור את הדירות שנטשו ומה יקרה למחיריהן?

כמעט מחצית מהעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו הם צעירים עד גיל 34 • חלקם לומדים באוניברסיטאות ובמכללות שעברו ללמד בזום • עבור רבים מהם הפתרון היה לחזור הביתה, לחדר בבית ההורים • האם הדירות הריקות שהותירו יגרמו לבעלי הבית להוריד מחירים?

מדד דופק התעסוקה של "גלובס" / אינפוגרפיקה: יורם רשף

מאתמול: 3,488 דורשי עבודה חדשים - פי 3.2 לעומת היקף החוזרים לעבודה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

חוף בדרום ספרד, לפני שבועיים. המוני צעירים שטפו את החופים והברים ברחבי באירופה / צילום: Emilio Morenatti, Associated Press

הסגר רק נגמר, הזלזול כבר חוגג: המילניאלס מפיצים קורונה באירופה

לדור המילניום ובני דור ה־Z נמאס מהריחוק החברתי שהושת עליהם באביב בעקבות המגפה ● עכשיו הם "מתדלקים" כיסים חדשים ביבשת בהתנהגות "חסרת אחריות" בחופים ובברים ● האם צעירי אירופה יהיו האחראיים לגל השני?

אצילי (מימין) ומיכה / צילום: לירון מולדובן, וואלה! ספורט

פרשת הכדורגלנים: שיטת מצליח היא לא דרך לנהל משבר תקשורתי

גיבוש תמונת מציאות מהימנה הוא הצעד הבסיסי ביותר בניהול משבר ● שמירה על הקלפים קרובים לחזה ומשחק פוקר עם המציאות תוביל לניהול שגוי שמשלמים עליו מחיר כבד ● מה לא הבינו הכדורגלנים לאחר שזכו לתמיכת אוהדי הקבוצה שלהם?

הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן בשבוע שעבר. המגפה הגלובלית דווקא הייתה יכולה להיות שעתו היפה  / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

התובע המחוזי של מנהטן רמז: טראמפ חשוד בהונאת בנקים

במסמכים שהגיש היום לבית המשפט, חשף סיירוס ואנס שהחקירה שהוא מנהל נגד הנשיא עוסקת גם בחשד "להתנהגות פלילית ממושכת"

חדלות פרעון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוק סגור: הרעה החולה של תחום חדלות הפירעון

סוגיית היעדר הגיוון במינויים של בעלי תפקיד מטרידה כבר תקופה ארוכה את כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), את בתי המשפט, את נציב התלונות וכמובן את עורכי הדין העוסקים בתחום

איילת קמור / צילום: אלי גרוס

"אנחנו עובדות בפול גז, אבל ההכנסות לא קרובות למה שהיה. חזרנו עשר שנים אחורה"

איילת קומר, בת 50, בעלים ומנכ"לית משותפת ב-Now Branding ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

ארז רפאל / צילום: יחצ

המוסדיים שהרוויחו 'על הנייר' 70% ביומיים לאחר גיוס של ישראלית קטנה בנ'י

דריו הלת' גייסה 28.6 מיליון דולר במסגרת הנפקה פרטית, בה השתתפו גם מוסדיים ישראליים כמו: הפניקס חברה לביטוח, מור בית השקעות, פסגות ומיטב דש בית השקעות

המוסד לביטוח לאומי צילום איל יצהר

מבקר המדינה על ביטוח לאומי: פרויקט המחשוב השאפתני מתעכב, ובינתיים התקציב התנפח במאות מיליוני שקלים

הפרויקט שאמור היה להסתיים השנה בתום כעשור של פיתוח, צפוי להימשך עד 2028 בעלות של כ-1.4 מיליארד שקל ● המבקר ממליץ לביטוח לאומי לשתף פעולה עם "רשות התקשוב הממשלתי", ולבחון את הצטרפות הביטוח הלאומי לאתר gov.il המאגד את כלל השירותים והמידע הממשלתיים לאזרח