פרשת הצוללות: נחקר מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר מרום

(עדכון) - אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום נחשד שהשפיע על העדפת החברה הגרמנית על פני הקוריאנית בעסקת הרכש ■ פרקליטו: "בחיל הים הוא היה הנער עם האצבע בחור של הסכר" ■ המשטרה: "ממצאי החקירה מצביעים על התנהלות מדאיגה ביותר בקשר לעסקאות רכש ביטחוני"

"פרשת 3000" או "פרשת הצוללות" כוללת את כל המרכיבים הנחוצים למותחן פוליטי-צבאי מרתק. מיליארדי אירו, צוללות וספינות מגרמניה, מאכערים בינלאומיים, חשודים בכירים ומוכרים בזירה הפוליטית, הצבאית ובעולם העסקי, אלופים, ראשי מערכות ביטחון, עורכי דין בכירים ומקורבים לראש הממשלה - כולם בקלחת. וכמובן ברקע מהדהדת תמיד שאלת מיליון הדולר בנוגע למידת מעורבותו של בנימין נתניהו. נכון להיום, מבהירים גורמי האכיפה, ראש הממשלה אינו בין החשודים בפרשה. 

כל הדברים האלה - שמלווים אותנו חודשים ארוכים, מאז החלה בדיקת הנושא אשתקד ונפתחה חקירה פלילית - התפרצו שוב אתמול (ב') ביתר שאת, עם מעצרם לצורכי חקירה של 6 חשודים בכירים, בהם: עורך דין ומקורבו של נתניהו ששוחרר אמש למעצר-בית של 3 ימים, ושמו נאסר לפרסום; איש העסקים מיכאל (מיקי) גנור, נציג יצרנית כלי השיט הגרמנית טיסנקרופ, שמעצרו הוארך עד יום חמישי; תא"ל במיל' אבריאל בר-יוסף, לשעבר המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), שמעצרו הוארך עד יום חמישי; ועו"ד רונן שמר, שמעצרו הוארך עד מחר (ד'); כן עוכבו ונחקרו אתמול שתי נשים, שאחת מהן היא רעייתו של אחד החשודים, והשנייה שימשה כעוזרת של חשוד אחר. 

הבוקר (ג') עוכב לחקירה חשוד נוסף - האלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, לשעבר מפקד חיל הים. עורך דינו של הקצין הבכיר במיל', ציון אמיר, מסר ל"גלובס" כי "מרום שמח שהחקירה הגלויה יצאה לדרך. יש לו סוף-סוף הזדמנות להשיב לשאלות. אין לו דבר להסתיר. ההפך הוא הנכון. התשובות שלו יאירו את הדברים באופן מדויק ומלא, ויתברר כי לא נפל דופי בהתנהלותו, אלא שבכל מיני תחנות בתקופת כהונתו בחיל הים הוא היה בבחינת 'הנער עם האצבע בחור של הסכר'". 

אולטימטום של מפקד חיל הים? 

עם התפוצצות "פרשת הצוללות" פורסם בכלי תקשורת שונים כי האלוף במיל' מרום חשוד במעורבות בה, בין היתר מאחר שדחף לסיום עבודתו של שייקה ברקת כנציג חברת טיסנקרופ בישראל - מה שסלל את הדרך למינויו של איש העסקים גנור לתפקיד. 

בעיתון הגרמני "הנדלסבלאט" פורסם בנובמבר אשתקד כי גורמים בתאגיד הגרמני אישרו את גרסתו של ברקת, כפי שהתפרסמה בכמה כלי תקשורת ישראלים, לפיה הוא "נבעט" מתפקידו בשל לחץ מחיל הים.

לפי גרסת ברקת, במהלך פגישה של מרום כמפקד חיל הים עם מנהלים מקבוצת טיסנקרופ בשנת 2009, סירב הקצין הישראלי הבכיר להיכנס לפגישה משותפת, אם ברקת, שהיה נוכח במקום, ייקח בה חלק. לאחר מכן, לפי הגרסה של ברקת, מרום איים על החברה הגרמנית כי "אם ברקת ימשיך לייצג אתכם - לא יוזמנו יותר צוללות".

מקורביו של מרום אמרו היום ל"גלובס", כי כל הטענות על כך שמרום הביא להדחת ברקת הם "הבל-הבלים", וכי הכול יתברר כשקרי. "צ'ייני הוא גיבור ישראל, אדם ישר והגון, כך היה תמיד, וכך יהיה, ושמו ינוקה בתום החקירה", אמר אחד ממקורביו. 

איש העסקים גנור נחקר בחשד לעבירות מירמה והלבנת הון; החשדות המיוחסים לבר-יוסף הן לקיחת שוחד, קשר לפשע, מירמה והפרת אמונים ואיסור הלבנת הון. "חלק מהחשדות המיוחסים לכאורה מתייחסים לתקופה בה שימש בר-יוסף בתפקידים ציבוריים", צוין בהחלטה להאריך את מעצרו עד חמישי.

בר-יוסף - שהתמודד בשנה שעברה על תפקיד היועץ לביטחון לאומי, אולם ויתר על התפקיד כשהתברר כי מתנהלת נגדו חקירה - לקח חלק מרכזי בהכנת חוות-הדעת שניתנה לגבי רכישת הצוללות, אך לטענתו מעולם לא פעל בניגוד לחוק.

עו"ד שמר, החשוד בעבירות הלבנת הון ומירמה, טוען כי עבד עם גנור כשכיר בלבד וכ"עושה דברו". בנוגע לעורך הדין המקורב לנתניהו שנעצר - מהחלטות המעצר עולה כי הוא מעורב בחלק מההסתעפויות בפרשה בלבד, ולא בכולן. 

מרום צ'ייני, שמר, גנור, בר יוסף / צילומים: מוטי קמחי-ynet, משה שי ואילן אסייג
 מרום צ'ייני, שמר, גנור, בר יוסף / צילומים: מוטי קמחי-ynet, משה שי ואילן אסייג

המכרז נעצר

במסגרת חקירת פרשת הצוללות נבדקים ההליכים לרכישת 3 צוללות ו-4 ספינות מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ, שנציגו בישראל, גנור, יוצג על-ידי עו"ד דוד שמרון, קרוב משפחתו של ראש הממשלה. 

רכש כלי השיט מהתאגיד הגרמני זכה לתמיכה של נתניהו ולהתנגדות של שר הביטחון לשעבר, משה יעלון. עסקת הצוללות אושרה באוקטובר 2016, אז אישר הקבינט את מזכר ההבנות שנערך בין ישראל לתאגיד הגרמני להחלפת 3 צוללות ישנות ורכישת 3 צוללות חדשות.

לפי דיווח בעיתון הגרמני "דר שפיגל", לפני כשבועיים אישרה המועצה לביטחון לאומי של גרמניה את עסקת המכירה של 3 הצוללות הגרעיניות לישראל. העסקה, בשווי 1.5 מיליארד דולר, הושלמה בצל הטענות לשחיתות. 

חשד נוסף שנחקר נוגע לרכש ספינות מדגם "סער 6" במעורבות חלק מהחשודים. ביולי 2014 יצא משרד הביטחון במכרז בינלאומי לרכישת ספינות מדגם זה שנועדו להגנה על אסדות קידוח הגז. חלפו 3 חודשים, והמשרד עצר במפתיע את המכרז, לאחר שהתקבלה הצעה מממשלת גרמניה למימון חלק מהספינות. המשטרה בודקת מה קרה בין אישור המימון מגרמניה לבין עצירת המכרז. 

הפרשה התפוצצה בשלהי 2016, אז הורה היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על פתיחה בבדיקת האירועים שסבבו את רכש הצוללות, ובין היתר את הטענה שעלתה, לפיה עו"ד דוד שמרון פעל בניגוד עניינים כשייצג את גנור, שמייצג את החברה שמייצרת את הצוללות. ז

מן קצר לאחר שנפתחה ה"בדיקה", בפברואר השנה, החליט פרקליט המדינה, משה לדור, יחד עם היועמ"ש, על העברת הפרשה למישור הפלילי, ונפתחה חקירה פלילית רשמית בה.

"חשד ממשי" 

בחודשים החולפים פורסמו תחקירים, כתבות, הערכות ודעות על הפרשה ועל מידת מעורבותם של הגורמים ששמם עלה כמעורבים. חרף העובדה שכל הכביסה המלוכלכת כבר הייתה בחוץ, או שכך היה נדמה, בדיוני המעצר שהתקיימו אמש הבהיר בית המשפט כי פרטים רבים בפרשה עדיין לא נחשפו לעין הציבור, וכי דרכה של המשטרה עוד ארוכה. זאת גם הייתה ההצדקה המרכזית להמשך מעצרם של גנור, בר-יוסף ושמר. 

בפתח דיון המעצר של גנור תיאר בא-כוחה של המשטרה, רב-פקד צחי חבקין, את השתלשלות האירועים בפרשה. "בנובמבר 2016 הורה היועמ"ש על פתיחה בבדיקה משטרתית. לאור תוצרי הבדיקה הורה היועמ"ש על מעבר לחקירה פלילית", אמר. "מדובר בחקירה מורכבת ומסועפת, המתנהלת מזה מספר חודשים ביחידה הארצית לפשיעה כלכלית של המשטרה (יאל"כ), ביחידה הארצית לחקירות הונאה-להב 443 של המשטרה (יאח"ה), ברשות מסים, ברשות לאיסור הלבנת הון ובפרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה.

"ממצאי החקירה מעלים חשד ממשי לביצוע עבירות מתחום טוהר מידות, מירמה והפרת אמונים, מתן ולקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס. הממצאים מצביעים על התנהלות מדאיגה ביותר בקשר לעסקאות רכש ביטחוני שבוצעו על-ידי מדינת ישראל בשנים אחרונות בהיקפים של מיליארדי שקלים".

עוד הצהיר נציג המשטרה כי "החקירה בראשיתה, ומטבע הדברים צפויים להיחקר בפרשה מעורבים נוספים".

"יחס מועדף למקורבו של ראש הממשלה" 

סנגורו של איש העסקים מיקי גנור, עו"ד נתי שמחוני, טען בדיון הארכת המעצר כי מדובר בחקירה שהחלה חודשים ארוכים קודם לכן והייתה חשופה בפני הציבור, ובזמן הזה היה גנור חופשי ואף טס לחו"ל מספר פעמים - ועל כן אין הצדקה כעת להארכת מעצרו. "גנור משוכנע בחפותו ובטוח כי בכך תסתיים הפרשה", אמר.

בנוסף, עו"ד שמחוני העלה תהייה, מדוע שוחרר עורך הדין ומקורבו של נתניהו למעצר-בית. "אם במקורבו של נתניהו ניתן לתת אמון - אז גם בגנור ניתן", ציין. 

גם סנגורו של אבריאל בר-יוסף, עו"ד ז'ק חן, התייחס בטיעוניו לעובדה כי לקוחו משוחרר מזה חודשים ארוכים שבהם חקירת הפרשה הייתה פומבית, ותהה אף הוא מדוע מפלה המשטרה בין מקורבו של נתניהו לבר-יוסף.

"מדובר בחקירה שלא משנה מה נקשר אליה, אין עיתון או כלי תקשורת אחר באינטרנט וכו' שלא דיבר בה. לא רק שדיבר בחקירת 3000 שפרצה, אלא בפרטי-פרטים דובר בה", טען עו"ד חן. "היה צריך להשביע את הארי ולהביא כאן גורמים לפני הדיון, כך זה נעשה? אי-אפשר לנהוג כך. המשטרה חוקרת ועושה עבודתה, ברוך השם שיש משטרה שמגנה עליי, שתחקור ותעשה עבודתה - אין טענה, מזל שסוף-סוף היא עשתה עבודתה. 

"אחרי שחודשים בר-יוסף הולך, ומצביעים עליו כ'זומבי' אחרי ששמעו עליו בחדשות. שהמשטרה תעשה עבודתה, אך לא תזרוק אותו לכלוב, למה ? למה? הנה היא התחשבה והייתה הגונה עם מקורבו של נתניהו, והגיעה למסקנה שניתן לקדם את אותו חשש על דרך השמתו במעצר-בית; וזו גם סיבה - אסור להפלות. למה המשטרה לא נוהגת כך כלפי בר-יוסף, האם המשטרה נימקה והסבירה למה?". 

שירות טכני 

השופטת עינת רון, שדנה בבקשות המעצר, דחתה את הטענות לאפליה בין החשודים והבהירה כי עדיין רב הנסתר על הגלוי בפרשת הצוללות. "מבלי שאביע דעה באשר לפרסום הנוגע לחקירות באמצעי התקשורת... יצוין כי אין בהכרח התאמה בין הנאמר באמצעי תקשורת לבין ממצאי חקירה, ובוודאי לא לכל ממצאי החקירה המצויים בידי גורמי החקירה והנחשפים בפני בית המשפט", ציינה השופטת בהחלטתה להאריך את מעצרו של בר-יוסף. "אין ללמד כי אם הובאו דברים כאלה ואחרים בנוגע לחקירה כזו או אחרת באמצעי תקשורת שונים - כי חקירה זו נחשפה כולה לציבור, ואין עוד לשבש בה דבר; שכן אציין כי בפרשה זו נאסף במהלך החודשים האחרונים חומר חקירה עצום ורב-היקף, שמרביתו כמובן לא נחשף כלל ועיקר לציבור - וטוב שכך". 

עוד הוסיפה השופטת כי "אכן אין לעשות אפליה בין שווים, אך יש מקום לדיון שונה באשר לשונים. מכלל חומר החקירה שנאסף עד כה", ציינה, "הרי שמעורבותו של מקורבו של נתניהו מתייחסת אך לחלק מהנושאים הנחקרים בפרשות אלה, ודי בכך בשלב זה. דרכה של המשטרה עוד ארוכה ורבה, מדובר בנושאים רבים, סבוכים ורבי-היקף, ועל המשטרה לבצע עוד פעולות רבות בעניינם של מעורבים נוספים, כמו גם בעניינו של חשוד זה".

עוד קבעה השופטת בעניינם של בר-יוסף וגנור כי בשלב זה קיים חשד סביר למעורבותם בפרשה. 

באשר לעו"ד שמר החשוד בפרשה - שחשף בדיון המעצר את קו ההגנה המרכזי שלו, המסתמך בעיקר על הטענה כי שמר היה שכיר של גנור, ולא ידע דבר וחצי דבר על פעולותיו של "הבוס" - בדיון המעצר טענה עורכת דינו, יעל גרוסמן, כי "שמר עובד כשכיר אצל מיקי גנור, משתכר במשכורת ממוצעת ברף הנמוך, איננו שותף לפעילות עסקית של גנור, וכל פעולותיו מבוצעות על-פי הוראותיו של גנור, כאשר גנור לא משתף אותו במהות עסקיו - לא בצדדים הכלכליים או בשיקולים הכלכליים ולא בשום מגעים עם גורמים שמאפשרים לו הבנה של איזה שהוא שיקול עסקי שמאחורי הפעולות הטכניות והפורמליות שהוא מבצע עבור גנור". 

לטענתה, "לכל מהלך ששמר עושה, בין אם זה מצגת ובין אם זה מסמך, כל הנתונים נמסרים לו על-ידי גנור, כאשר אין לו אפשרות או צורך לבקר את הפעילות, להבין אותה ולבחון אותה לעומק... הוא איננו שותף לשיקולים העסקיים של גנור, וגנור לא מגלה לו אותם. הוא מבצע עבור גנור את כל הפעולות הטכניות, על-פי הוראותיו. עד כה לא נדלקה נורה אדומה, ולא נתגלה פסול ולא הייתה סיבה לחשוד לחשוב שמשהו מן הפעילות ששמר מבצע עבור גנור, מקדם מטרה פסולה כלשהי". לדבריה, היחסים בין שמר לבין גנור, הם "יחסים של מי שנותן לו שירות טכני".

השופטת עינת רון הורתה על הארכת מעצרו של עו"ד שמר עד מחר - ולא עד יום חמישי, כפי שנקבע בעניינם של בר-יוסף וגנור. זאת תוך שהיא מציינת כי "כפי שציינתי לגבי חשודים אחרים בפרשה זו, גם בעניינו של עו"ד שמר, מדובר בחומר שנאסף ומצביע על חשד סביר הנדרש לשלב זה של ההליך, וגם בעניינו בדעתה של המשטרה לבצע פעולות חקירה נוספות שהן אינן מעטות, וכולן נחוצות להמשכה של החקירה ולקידומה. מרביתן של פעולות חקירה אלה הן כאלה הניתנות לשיבוש, ובעניינו - יש חשש ממשי לשיבוש הליכי החקירה מצד שמר". 

צ'ייני: פרשת החשפניות ב"גוגו" והמרמרה

ב-2011 השתחרר האלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום משירות ארוך בחיל הים, ובתפקידו האחרון היה מפקד החיל. טרם מונה לתפקיד זה הוא שירת כנספח צה"ל בסינגפור. שנות השירות האחרונות שלו בצה"ל היו בין גלים סוערים.

ב-2009, בעודו מפקד על חיל הים, נצפה מרום בידי העיתונאי בוקי נאה כשהוא מבלה במועדון חשפנות תל-אביבי בשם "גוגו". התקשורת "חגגה" את השערורייה העסיסית, הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי הזעיק אותו ללשכתו, ובסופו של דבר העיר לו בעל-פה, לא לפני שמרום התנצל והסביר את הבילוי ב"גוגו" כ"מעידה חד-פעמית".

שמו של מרום עלה שוב לכותרות, הפעם ב-2010, בעת ששייטת 13 השתלטה על הספינה הטורקית "מרמרה" במסגרת הניסיון לפרוץ את הסגר הימי שהטילה ישראל על עזה. ההשתלטות, שמרום היה ממפקדיה, עלתה בחייהם של 9 טורקים שנהרגו, בלוחמי שייטת ישראלים שנפצעו ובסקנדל בינלאומי שבו הסתבכה ישראל - עד לכדי משבר מדיני חמור עם טורקיה שהסתיים רק כעבור שנים, עם התנצלות ישראלית ותשלום פיצויים לממשלת טורקיה.

בפברואר 2015 מונה מרום לתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה. לפני כן הוא כתב טורים לעיתון "ישראל היום". אחד מטוריו, מיוני 2013, התייחס לסוגיית האבטחה של אסדות הגז. "מיד יישטף הדיון בגלי פופוליזם שיבקשו להשית את האבטחה כולה על חברות הגז, שקיבלו את הזיכיון לקידוח מהממשלה ומשלמות תמלוגים ממסים כדין וזכאיות להגנה כמו המפעלים האחרים במדינה", כתב. "ההגנה על שדות הגז היא מהאינטרסים החיוניים המובהקים של ישראל (...) ההחלטה להעניק לצה"ל את המשאבים לבצע משימה זו - צריכה להתקבל במהרה ויפה שעה אחת קודם".

והחלטה כזאת אכן התקבלה. ספק אם בזמן שכתב את אותן שורות, הביא בחשבון מרום כי יום אחד הוא יידרש למסור לחוקרי המשטרה הסברים אודות אותו רכש. 

צרו איתנו קשר *5988