המניפולטור הגדול

פוטין מחדד ציפורניו: המועמדים לנשיאות צרפת רוצים לחדש הרומן עם רוסיה

ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס
ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס

הקורא אולי כבר יודע, או יידע בשעות הבאות, מי היו שני המנצחים בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בצרפת. אנחנו מקדימים לדעת, שלפחות אחד מהם רוצה לחלץ את רוסיה מבדידותה הבינלאומית, להסיר את הסנקציות שהוטלו עליה לאחר פלישתה לאוקראינה ב-2013, ולהעמיד אותה סמוך מאוד למרכז יחסי החוץ של צרפת.

איך אנחנו יודעים? פשוט מאוד. שלושה מארבעת המועמדים המובילים בסקרים רוצים בזה. הם מייצגים ספקטרום מדהים של דעות: מן הימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני. היחיד העומד על חיוניות הסנקציות והבידוד הוא מועמד עצמאי מן המרכז עם טיפונת נטייה שמאלה.

אל רוסיה של ולדימיר פוטין נוטים אשת הימין הקיצוני מארין לה פן, איש הימין השמרני וראש הממשלה לשעבר פרנסואה פיון (Fillon), והמרקסיסט הרדיקלי ז'אן-לוק מלנשון (Melenchon). הרביעי, הפרו-מערבי, פרו-אירופי וביקורתי על רוסיה הוא עמנואל מאקרון. מאקרון הוביל בסקרים ערב ההצבעה. סקרים חזו לו ניצחון קל על לה-פן בסיבוב השני. כידוע, סקרים אינם טועים, כפי שלמדנו בזמן האחרון בארה"ב ובבריטניה.

הם נמשכים אליו

משיכתם של רדיקלים אל פוטין היא עניין שתערובת של הרגלים וצרכים מעשיים משמשת בו בערבוביה.

בשמאל הרדיקלי אפשר למצוא מספר מפתיע של אנשים, הרגילים להיות פרו-רוסיים, עוד מזמן שרוסיה ייצגה אידיאולוגיה יריבה לקפיטליזם. איך הם לא שמו לב שרוסיה השתנתה, לא כל כך ברור (כדבר הזה אפשר גם למצוא בשמאל הרדיקלי של אמריקה הלטינית. יחסים הקרובים לברית צבאית נרקמים עכשיו בין המשטר הסנדיניסטי בניקרגואה לבין רוסיה. הניקרגואים היו קליינטים של ברית המועצות בעשור האחרון של המלחמה הקרה, ונשאו את נס "הסוציאליזם המדעי".)

ההתקרבות בין הימין הקיצוני באירופה לבין רוסיה היא תוצאה של עידן פוטין. זה שנים אחדות שהעיתונות האירופית מדווחת על סובסידיות רוסיות למפלגות של ימין קיצוני, גלגול רב אירוניה של הסובסידיות רבות השנים למפלגות קומוניסטיות בשבעים שנות ברית המועצות.

מה למשטר פוטין ולימין הקיצוני? זה פשוט למדי: האיבה העמוקה לדמוקרטיה הליברלית וללוויות החן שלה, מזכויות נשים ומיעוטים וכלה ברב-תרבותיות. הימין הקיצוני הוא אויב של אחדות המערב בכלל ושל אחדות אירופה בפרט. כמו פוטין.

גם על מארין לה פן בצרפת, גם על חרט וילדרס בהולנד, נכתב כי הם נהנו מסובסידיות רוסיות. "החזית הלאומית", מפלגתה של משפחת לה פן, אישרה בפומבי כי קיבלה הלוואה של כמעט עשרה מיליון דולר מבנק רוסי, שיש לו קשרים הדוקים לקרמלין.

עולם חדש התפתח

לה פן אפילו עלתה לרגל אל פוטין בדיוק לפני חודש. קשה לראות איזו תועלת אלקטורלית צמחה לה מן המסע הזה, בסמיכות זמנים להצבעה, אבל אולי צמחה לה תועלת כספית, ואולי היא רצתה לוודא שפוטין אינו מהמר על סוסים אחרים במרוץ.

כך או כך, היא ניצלה את ההזדמנות כדי להשמיע שיר הלל באוזני נשיא רוסיה. "עולם חדש התפתח בשנים האחרונות", היא צוטטה. "זה עולמו של ולדימיר פוטין, עולמו של דונלד טראמפ בארה"ב, עולמו של נרנדרה מודי בהודו". היא, מדמואזל לה פן, "חולקת חזון של שיתוף פעולה עם הארצות הגדולות האלה - ולא חזון של התרפסות, שמביע לעתים קרובות מדי האיחוד האירופי".

אם היא תיבחר לנשיאה, היא אמרה, היא תמהר לקרוא להסרת הסנקציות על רוסיה. בהנהגתה, צרפת ורוסיה יעשו יד אחת להציל את העולם "מגלובליזציה ומפונדמנטליזם איסלאמי".

זה צירוף קצת מעורר פליאה. ברור מדוע רוסיה יכולה להיות שותפת במלחמה נגד דאעש, אבל לאיזה סוג של מאבק היא יכולה להצטרף נגד הגלובליזציה, חוץ מאשר לשגר טילים בליסטיים נגד וול סטריט ונגד הסיטי של לונדון, ואולי לכוון אחד או שניים נגד בנק רוטשילד שנוא נפשה של לה פן.

אוהבים לשנוא

אנטי-אמריקאיות היא מטבע עובר לסוחר באירופה, מכנה משותף רב שנים למפלגות פוליטיות שלא היה ביניהן דמיון בכל עניין אחר. שארל דה גול, שנעשה ב-1959 הנשיא הראשון של הרפובליקה "החמישית" בצרפת, היה מתנגד מובהק של אחדות המערב בהנהגת ארה"ב. הוא דיבר על שותפות גורל אירופית "מהרי אורל עד האטלנטי", וכלל בזה את רוסיה הסובייטית. הוא הוציא את צרפת מן הפיקוד הצבאי של נאט"ו, בעיצומה של המלחמה הקרה בין מזרח למערב.

יורשי דה גול, ובייחוד יורשי-יורשיו, איחו את הקרעים עם ארה"ב. ניקולא סרקוזי, שנבחר לנשיא ב-1997, החזיר את צרפת אל חברות מלאה בנאט"ו. אבל האיש שכיהן כראש ממשלתו, פרנסואה פיון, מועמד הימין השמרני, רוצה לחדש את הפלירט הגוליסטי עם הרוסים.

בימים כתיקונם היינו אומרים, שתקוות המערב בבחירות בצרפת נשענות על עמנואל מאקרון, שהסקרים חזו לו את אחד משני המקומות הראשונים בסיבוב של היום. הימים האלה אינם כתיקונם, ונשיא ארה"ב צייץ מבמת הטוויטר שלו, שלהתקפת הטרור בשאנז אליזה ביום חמישי תהיה "השפעה עצומה" על תוצאות הבחירות. בוושינגטון הניחו שטראמפ מייחל לניצחונה של לה פן. שום נשיא אמריקאי לפניו לא היה מוצא בה אחות למאבק.

כמו בבחירות בארה"ב, אם גם לא באותו היקף דרמטי, הרוסים התגייסו לטובת מועדפיהם בצרפת. המדיה החברתית ברוסיה הפיצה רינונים על חייו הפרטיים של מאקרון, כמו זה שמועמדותו היא תוצאת קשר בינלאומי חשאי של הומוסקסואלים. משהו מעין זה, אגב, נוסה בארה"ב בבחירות של 2012 נגד ברק אובמה.

הגברת המזרח גרמנייה ההיא

בגרמניה מתכוננים לחתרנות דיגיטלית רוסית בבחירות המסובכות מאוד המתרגשות ובאות שם (סוף ספטמבר). פוטין, לשעבר סוכן תושב של הקג"ב במה שהייתה לפנים מזרח גרמניה, להוט להזיק לגברת ממזרח גרמניה המנהלת כיום את גרמניה המאוחדת, הלוא היא הקנצלרית אנגלה מרקל. לפחות חלק מן המפלגה הסוציאל דמוקרטית, שותפתה של מרקל בקואליציה, נוטה אהדה לרוסיה ומוכנה להתפייס איתה.

זה זמן מה ששירותי הביטחון של גרמניה מבחינים בפעילות רוסית מוגברת, ומצפים שהיא תגבר ותלך בחצי השנה הבאה. מקורות רוסיים פולטים "חדשות מזויפות", ומקווים שתנועה ימנית קיצונית חדשה תגזול די קולות ממפלגתה של מרקל כדי להוריד אותה מן השלטון.

משרד ההגנה הגרמני יוצר מרכז ללוחמה אלקטרונית, שיהיו בו 13,500 עובדים, והוא נועד להיכנס לפעולה באמצע השנה. אבל הגרמנים חוששים לא רק מפני האקרים רוסיים, אלא מפני סוכנים ותעמלנים, בשכר ובהתנדבות, בהם מאות אלפי גרמנים אתניים, שנולדו וגדלו בברית המועצות, והיגרו לגרמניה בשוך המלחמה הקרה.

החששות הגרמניים קיבלו ביטוי ביום ו' בצהובון הגרמני רב התפוצה "בילד", התומך בממשלת מרקל. לצד צילומים של פוטין ושל ילד סורי חנוק גז סארין העיתון מרח כותרת ענק, "המניפולטור הגדול". פוטין, לא הילד.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

צרו איתנו קשר *5988