חב' הביטוח: "סלינגר זנחה כמעט לחלוטין שמירת היציבות"

כלל: "להוראות של המפקחת על הביטוח עלולה להיות השפעה מהותית על שוק קרנות הפנסיה וההשתלמות, שתביא לירידה בדמי הניהול ולפגיעה ברווחיות" ■ אומדן "גלובס": הכנסות חברות הביטוח בדמי הניהול

דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי

עוד זירת מאבק בין ענף הביטוח לפיקוח עליו הולכת ומתחממת: קבוצת הביטוח מגדל, בניהול עופר אליהו, וקבוצת כלל ביטוח, בניהול איזי כהן, הזהירו השבוע שלחוזר קרן ברירת המחדל (פנסיה או גמל, והשתלמות), שהוציאה השבוע הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, תהיינה כנראה השפעות משמעותיות על תוצאותיהן, כמו גם על תוצאות יתר הפעילים הגדולים בענף החיסכון הפנסיוני. זה גם אומר שלהערכתן הצעד יגשים לפחות חלק מציפיות המפקחת ושר האוצר משה כחלון - הפחתת דמי הניהול בשוקי החיסכון לטווח ארוך, גם אם לא ממש ייצור שינוי מבני בר-קיימא בשוק.

בדיווח בנושא ששלחה השבוע לבורסה, ציינה מגדל כי "ליישום החוזר יכולות להיות השלכות מהותיות על השוק, ובכלל זה על מקפת, ויישומו יכול להשפיע על דמי הניהול הנגבים מעמיתים חדשים, כמו גם מקיימים, על תמהיל המוצרים שיימכרו על-ידי הקבוצה, ולהביא לפגיעה ברווחיות מקפת כחברה המנהלת של קרנות הפנסיה החדשות ושל קרנות ההשתלמות".

בכלל ביטוח הרחיבו, כי "להוראות החוזר יכול ותהיה השפעה רוחבית מהותית על שוק קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות וייתכן שאף ביחס למוצרים נוספים בתחום חיסכון ארוך טווח. הוראות החוזר יכול ויביאו לירידה בדמי הניהול הממוצעים הנגבים בקרנות הפנסיה ובקרנות ההשתלמות, לשינוי במודל העסקי של חברות מנהלות, לפגיעה ברווחיותן, ובהתאמה יכול ויביאו לשינוי בנתחי השוק של המתחרים הקיימים, ובהתאמה ישפיעו גם על כלל פנסיה וגמל".

עוד אמרו בכלל, כי "הוראות החוזר יכול וישפיעו גם על פעילות סוכני הביטוח ועל מעורבותם בשוק הרלבנטי באופן שעלול להקשות על עקרון הייעוץ הפנסיוני לעמית ומתן השירות לו ולהשפיע בהתאמה על החברות המנהלות". בכך האירה כלל עוד תוצאה שיכול ותהיה לחוזר, ושגם היא תואמת את מטרות המפקחת, שזה זמן מקדמת ממשקים דיגיטליים וישירים בעולם החיסכון לטווח ארוך, ונראית כספקנית (לכל הפחות) לגבי התפקיד של סוכני הביטוח בשווקים אלה. זאת, אף שברירת המחדל החדשה תהיה תקפה לכל הלקוחות שלא יבחרו עבור עצמם קרן פנסיה, בעוד שאלה שירכשו פנסיה בהליך מוסדר דרך סוכן לא יהיו בקהל היעד לקרן ברירת המחדל, גם אם ישלמו יותר.

מדוע במגדל ובכלל ביטוח צופים השפעה שלילית על תוצאות פעילויות ניהול קרנות הפנסיה החדשות וההשתלמות שלהן? חוזר קרן פנסיה ברירת מחדל, שאותו הוציאה השבוע הממונה, קובע כי עוד השנה ייבחרו על-ידי האוצר שתי קרנות פנסיה שתהיינה ברירת המחדל לכלל החוסכים שלא זוכים לתנאים מיטיבים, ושאינם בוחרים קרן מסוימת באופן פעיל. זאת, בשל רצון הפיקוח להביא להפחתה בדמי הניהול שמשלם הציבור הרחב, שאינו נהנה מהטבות שניתנות לקבוצות מסוימות, עבור ניהול החיסכון שלו. לפיכך, האוצר יבחר את שתי הקרנות הזוכות על פי קריטריונים שיפורסמו בהמשך ושיתמקדו בדמי ניהול נמוכים ככל האפשר.

אך לא רק זאת, החוזר החדש קובע כללים חדשים לגבי אופן בחירת הסכמי ברירת המחדל המיטיבים במקומות העבודה או עבור קבוצות עובדים מאוגדות - מה שעלול להביא לעוד הפחתה בדמי הניהול שגם אלה משלמים למנהלי החיסכון שלהם, גם בקרנות ההשתלמות.

בחוזר שפרסמה סלינגר יש כמה פשרות קלות ביחס לטיוטה. כמו כן ישנם פרטים חשובים ביחס לקריטריונים לבחירת הקרנות הזוכות, שלגביהם החוזר לא מספק עדיין תשובות מוחלטות. מדוע? את הקריטריונים הללו האוצר הוציא מהחוזר, והממונה תקבע אותם ותפרסם אותם בהמשך, כהליך שאינו חלק מחוזר רשמי, ושניתן לשינוי מעת לעת. בהקשר זה נעריך שלפחות בפעם הראשונה נראה שלא תהיינה נסיגות משמעותיות ממה שהציג האוצר בטיוטה. בכל אופן, במגדל ובכלל ביטוח ציינו שהן עדיין לא יכולות להעריך את ההשפעה בפועל של חוזר זה על פעילותיהן.

מהן ההכנסות שמאוימות?

זה זמן שהמניות של קבוצות הביטוח הגדולות סובלות מסנטימנט שלילי בבורסה, במידה רבה בגלל הוראות הרגולציה - שחותכת את ההכנסות שלהן (ואת רווחיותן) בשלל תחומים (כגון הפנסיה, ביטוחי הבריאות, ביטוחי הרכב ועוד), ובמקביל צפויה לשנות את דרישות ההון מהחברות (צעד שעלול להביא חלק מהן להזדקק להשלמות הון ניכרות).

עתה, הצעד של האוצר רק מכביד את משקלו על החברות הגדולות, גם בשל הירידה הצפויה בדמי הניהול הממוצעים בשווקים אלה, אך בעיקר משום שהאוצר מתכוון לתת העדפה לקרנות הפנסיה שמחזיקות בפחות מ-5% מהשוק (למעשה, כל הקרנות שלא בבעלות חמש קבוצות הביטוח הגדולות).

כך, הגוף הגדול בשוק הפנסיה החדשה הוא הקרן של מנורה מבטחים, שמנהלת נכסים של כ-75 מיליארד שקל, שב-2015 גבתה דמי ניהול ממוצעים של כ-0.25% מהצבירה וכ-3.04% מהפרמיה השוטפת (דמי הניהול השנתיים נאמדים בכ-422 מיליון שקל).

במקום השני בשוק הפנסיה החדשה ניצבת מי שנכון לסוף ינואר השנה ניהלה נכסים בהיקף כולל של כ-47.3 מיליארד שקל - מגדל מקפת - שב-2015 גבתה מעמיתיה דמי ניהול ממוצעים של 0.31% מהצבירה ו-3.32% מהפרמיה השוטפת (כך שגבתה בסה"כ דמי ניהול שנאמדים בכ-330 מיליון שקל).

שתי קרנות גדולות אחרות שעלולות להיפגע מקרן ברירת המחדל יותר מאחרות הן כלל פנסיה של כלל ביטוח, שמנהלת נכסים של כ-37.8 מיליארד שקל, ושגבתה ב-2015 דמי ניהול ממוצעים של כ-0.26% ו-3.22%, בהתאמה, שהניבו לה דמי ניהול בהיקף שקלי מוערך של כ-244 מיליון שקל; והראל פנסיה, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-35.4 מיליארד שקל, ושגבתה ב-2015 (בשתי קרנות הפנסיה שלה, שבינתיים מוזגו לקרן אחת) דמי ניהול של כ-0.29% וכ-2.93% (בקרן הגדולה שממשיכה לפעול), בהתאמה, שהניבו לה דמי ניהול שקליים של כ-245 מיליון שקל (בשתי הקרנות יחדיו).

עוד נציין את הפניקס פנסיה, שהיא האחרונה שמנהלת מעל 5% מהשוק, ושהחזיקה בסוף ינואר בנכסים בהיקף כולל של יותר מ-12.1 מיליארד שקל, ושגבתה ב-2015 דמי ניהול ממוצעים של כ-0.33% מהצבירה ושל כ-3.98% מהפרמיה השוטפת, שבגינם קיבלה הכנסות שנאמדות בכ-132 מיליון שקל.

למעשה, חמש הקרנות המקיפות החדשות של חמש קבוצות הביטוח הגדולות גבו כ-95.1% מסך דמי הניהול שהענף גבה ב-2015, על פי אומדן "גלובס" - מדובר בכ-1.37 מיליארד שקל מתוך סך דמי ניהול של כ-1.44 מיליארד שקל שכל ענף הפנסיה החדשה המקיפה גבה ב-2015.

מנגד, למול המפסידים המיידיים מהמהלך של סלינגר, ישנם כמה גופים שמסמנים את המהלך שמובילה הממונה כפוטנציאל לצמיחה: הגופים הקטנים יותר בשוק הפנסיה החדשה - בעיקר בתי השקעות, בראשם, על פי הערכות בשוק, מיטב דש, שזה זמן מקדם אסטרטגיית מחיר אגרסיבית, וכנראה שיתחרה בכל כוחו במכרז של האוצר.

כאן נשאלת השאלה האם הצעד של סלינגר יביא לשינוי משמעותי בשוק הפנסיה, והתשובה היא שיש סבירות גבוהה שלא. הרי כל קרן קטנה שתזכה תעשה זאת בתעריפים נמוכים במיוחד, שעליהם היא תתחייב ל-10 שנים, וזה עלול להיות כבד עליה, בוודאי לאורך זמן רב.

ומה יקרה עם הקרנות שלא יזכו במכרז? הגדולות כנראה מספיק חזקות להמשיך ולפעול עוד שנים ארוכות גם בתנאי השוק החדשים, ואילו הקטנות יותר האחרות, נראה שימשיכו, אף ביתר שאת, להיות חלק זניח מהשוק.

בתחילת השבוע אישרה הממשלה פה אחד את היוזמה של שר האוצר משה כחלון וסגנו יצחק כהן להוציא את אגף שוק ההון ממשרד האוצר ולהפוך אותו לרשות עצמאית, בעלת מוטת כנפיים רגולטוריות גדולה בהרבה מכיום, ולו רק ביחס לסוגי הגופים שעליהם היא תפקח.

התפתחות זו הייתה הזדמנות נוספת של קבוצות הביטוח לצאת נגד הממונה דורית סלינגר והצעדים שהיא מקדמת - כחלק מהתקפות שכולן באות מפוזיציה ברורה - של רצון לשמור על הרווחיות שלהן, גם אם היא עודפת ולא ראויה, ושחלקן אף נכונות.

אז מה חושבות חברות הביטוח, לפחות הגדולות שבהן, על הדרך שבה סלינגר מפקחת עליהן? עם אישור החקיקה של רשות שוק הון עצמאית, שלח מנכ"ל איגוד חברות הביטוח והתאחדות החברות לביטוח חיים, מאיר שביט (שבעבר היה המפקח על הביטוח), מכתב חריג ליועמ"ש של משרד האוצר, ובו כתב בין היתר:

"עצם הרעיון המוצע להפוך את אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לרשות עצמאית טעון בחינה עניינית, וספק רב בעינינו, האם יש תועלת ציבורית בשינוי המוצע... בד בבד עם חיזוק עצמאותה ומעמדה של הרשות החדשה, יש לפעול לחיזוק מנגנוני הבקרה על פעילותה של רשות זו, והדברים הם כמעט מובנים מאליהם... לפיכך, הציפייה הטבעית שלנו הייתה כי כנגד חיזוק מעמדו של אגף הפיקוח והרחבת סמכויותיו (שלחלקן אנו מתנגדים), יורחבו ויחוזקו מנגנוני הבקרה והפיקוח על הרשות החדשה. ואולם, עיון בתזכיר החוק מלמד כי לא זו בלבד שהרחבת סמכויות הפיקוח לא לוותה בחיזוק מנגנוני הבקרה, אלא ההיפך הוא הנכון".

אך לא זאת הבעיה העיקרית שמנכ"ל איגוד חברות הביטוח מעלה, ביחס לסלינגר: "באשר לתפקידי הרשות", כתב, "אנו סבורים שאין בהם את האיזון הראוי והנדרש בין חובתו של הפיקוח לשמור על יציבות חברות הביטוח לבין חובתו לדאוג לענייני המבוטחים. עוד אנו סבורים שאין זה מתפקידה של הרשות לקדם את התחרות, ובוודאי שאין זה מתפקידה לעודד חדשנות טכנולוגית ועסקית... לדעתנו, מדובר במהלך פסול מעיקרו, במיוחד לאור העובדה שכבר כיום נושא 'היציבות' כתפקיד/יעד 'מאזן' של הפיקוח, שיישום נכון שלו 'מתכתב' עם התפקיד של 'שמירה על עניינם של המבוטחים' - נזנח כמעט לחלוטין, תוך הפרת האיזון הנדרש".

בהקשר זה מציין שביט כי בענף חוששים ש"כעת, לאור הרחבת התפקידים כנזכר לעיל, נושא היציבות עלול להידחק עוד יותר לפינה". אם הם צודקים זה כנראה יתברר כבר שלא בכהונה של סלינגר, אבל המשמעות של זה תהיה אדירה. מה שברור כבר היום הוא שביחס לקולגות מבנק ישראל, באוצר אכן מייחסים לשאלת היציבות חשיבות פחותה, ואילו לדאגה לצרכן - לכל הפחות כפי שהיא נתפסת על-ידיהם - הם מייחסים חשיבות מוגברת.

מי ייפגע יותר מקרן
 מי ייפגע יותר מקרן

 

צרו איתנו קשר *5988