"חוקרי הטכניון ביצעו מניפולציות כדי להשיג מימון למחקר"

בתביעה שהגישו בני משפחת מילגרום הם טוענים כי שוכנעו להשקיע כ-4.5 מיליון דולר במחקר לייצור חשמל באמצעות המרת אנרגיה מכנית לחשמלית ■ ואולם, לטענתם, הם נפלו קורבן לתרמית חמורה ולהתנהלות נכלולית של החוקרים

תרמית זדונית ומכוונת של חוקרי הטכניון / צילום: איל יצהר
תרמית זדונית ומכוונת של חוקרי הטכניון / צילום: איל יצהר

רופ' צ'רלס מילגרום, מנתח בכיר, ורעייתו רות מילגרום, פסיכותרפיסטית במקצועה, ובנם, איש העסקים אמיר מילגרום, משפחה מכובדת ואמידה, החליטו כי ברצונם להשקיע במחקר לפיתוח קוצב-לב ייחודי.

בשלהי 2007 ניהלה משפחת מילגרום מגעים עם הטכניון, אוניברסיטת מחקר מדעית-טכנולוגית, מהמוסדות האקדמיים המובילים בארץ, ועם שני חוקרים בטכניון, שמומחיותם בתחום החומרים הפיאזו-אלקטריים - פרופ' חיים אברמוביץ וד"ר יבגני חרש המנוח. זאת, לצורך התקשרות לביצוע מחקר שיוביל לפיתוח ולמסחור של טכנולוגיה לאספקת חשמל לקוצבי-לב.

ואולם, בשלב מסוים פנו חוקרי הטכניון אל משפחת מילגרום והציגו בפניה רעיון לשינוי כיוון ביעד ההשקעה שלהם: להפנות את השקעתם לפיתוח טכנולוגי פורץ-דרך שנהגה וגובש על-ידי חוקרי הטכניון, לייצור חשמל באמצעות חומרים פיאזו-אלקטריים, המרה של אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית.

הטכנולוגיה הייתה אמורה, למשל, לאפשר ניצול של האנרגיה המכנית הנוצרת אגב תנועת כלי רכב לצורך ייצור חשמל. חברת מוסד הטכניון וחוקרי הטכניון הציגו בפני משפחת מילגרום מצג, שלפיו הטכנולוגיה, שהיתכנותה הוכחה כביכול על-ידי חוקרי הטכניון, תאפשר לחברה לייצר חשמל בעלות נמוכה, באופן שיציב אותה בעמדת יתרון מסחרי משמעותי בתחום הייצור של אנרגיה ירוקה.

בטרם החליטה משפחת מילגרום להשקיע בטכנולוגיה, תחת ההשקעה בפיתוח קוצב-הלב, ביקר סב המשפחה, הימן מילגרום (אשר נפטר בין מועד ההשקעה למועד הגשת התביעה), במעבדות הטכניון, שם הוצג לו משטח דריכה מיוחד שהוכן על-ידי חוקרי הטכניון, הממיר לכאורה את האנרגיה המכנית שנוצרת מדריכה עליו לחשמל שמדליק נורות LED המחוברות למשטח.

ואכן, משדרך הימן מילגרום המנוח על המשטח, נדלקו הנורות באופן מרשים ביותר, שהיווה אינדיקציה ברורה לכך שאכן הטכנולוגיה שפותחה על-ידי הטכניון וחוקריו, הממירה אנרגיית כבידה-מכנית לאנרגיה חשמלית, היא אפקטיבית ביותר.

בהסתמך על המצגים של הטכניון ושל חוקרי הטכניון באשר לטכנולוגיה ולפוטנציאל היישומי שלה, ובהם ההדגמה של משטח הדריכה, שהימן מילגרום התפעל ממנה מאוד, הסכימה משפחת מילגרום להשקיע בטכנולוגיה באמצעות החברה.

במשך תקופה השקיעה המשפחה סך של 4.5 מיליון דולר במחקר האמור, תוך שמוצגים בפניה דוחות התקדמות של המחקר וכן ניסויים מוצלחים שבוצעו ואשר מעידים על התקדמות הפרויקט.

נוכח התרשמותו הרבה מהטכנולוגיה פורצת-הדרך שהוצגה לו על-ידי חוקרי הטכניון ועל-ידי חברת מוסד הטכניון, ומתוך הערכה רבה לעבודת צוות החוקרים ולשיתוף-הפעולה הפורה עם חברת מוסד הטכניון והטכניון, ציווה הימן מילגרום המנוח בצוואתו על תרומה לטכניון בסך של 4 מיליון דולר מתוך עיזבונו.

אולם בתביעה בהיקף כ-38.6 מיליון שקל, שהוגשה הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מציירת המשפחה תמונה שונה בתכלית, וטוענת כי נפלה קורבן לתרמית חמורה ולהתנהלות נכלולית של חוקרים, אשר פעלו מטעמם ובחסותם של הטכניון - ושל חברת מוסד הטכניון למחקר ופיתוח (האחראית על הקשר בין המשקיעים לחוקרים).

בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט, אריק ברנאייזן וטל ארדינסט ממשרד ארדינסט-בן נתן, טוענת משפחת מילגרום כי החוקרים - שפעלו מטעמם של הטכניון ושל חברת מוסד הטכניון - ביצעו מניפולציות בדוחות ובניסויים שערכו והציגו להם תוצאות כוזבות ומזויפות בקשר לטכנולוגיה אשר הם השקיעו בפיתוחה, ובהסתמך על מצגי-השווא הללו, סכומי-עתק ירדו לטמיון.

"התרמית הזדונית והמכוונת של חוקרי הטכניון, שהועסקו על-ידי חברת מוסד הטכניון, בוצעה במתקני הטכניון, בחסותו ובהשגחתו המקצועית-מחקרית, תוך רשלנות, פזיזות, עצימת עיניים, ואולי אף חמור מכך מצד הטכניון וחברת מוסד הטכניון", כותבים התובעים בתביעה, ומוסיפים כי הם "שמו את מבטחם בסמלו ובדגלו של הטכניון אשר התנוססו מעל ראשיהם של הנתבעים, ולא העלו בדעתם כי שלא בטובתם, הפכו קורבן לפרשת תרמית".

לטענתם, מוסדות הטכניון, אשר אמונים על הפיקוח והבקרה של עבודת המחקר והפיתוח המתקיימת במעבדותיו, על-ידי חוקרים מטעמו, כשלו כישלון חרוץ שעה שאפשרו לצוות החוקרים לזייף בבוטות ובמשך שנים דוחות וניסויים.

התביעה הוגשה נגד הטכניון, חברת מוסד הטכניון למחקר ופיתוח (חברה-בת של הטכניון אשר עוסקת ב"מסחור" ההמצאות המדעיות של חוקרי הטכניון ובגיוס משאבים לצורך מימון המחקר), וכן נגד פרופ' חיים אברמוביץ, פרופסור-חבר בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון.

בתביעה נטען כי בין השנים 2008 ל-2011 הציגו חוקרי הטכניון וחברת מוסד הטכניון בפני משפחת מילגרום מצגים, שלפיהם המחקר והפיתוח של הטכנולוגיה מתקדמים היטב ומשיגים תוצאות מצוינות.

כך, למשל, מדגימים התובעים, בשנת 2008 נשלח דוח המסכם את תוצאות הניסויים התיאורטיים שנערכו במעבדת הטכניון, ולפיו לטכנולוגיה פוטנציאל רב.

המצגים והדוחות באשר להתקדמות במחקר ובפיתוח הטכנולוגיה ובאשר להצלחת הניסויים הובילו אף לסיקור נרחב ואוהד בעיתונות הכלכלית, והחברה המפתחת אף נבחרה לאחת מחברות ההיי-טק המבטיחות של שנת 2010.

אולם, לטענת המשפחה, בשנת 2011 התנפצה בפניהם המציאות המרה כי נפלו קורבן לתרמית. זאת, כאשר ביקשו לקדם את שיווק הטכנולוגיה בחו"ל. לטענתם, הם נתקלו בהתחמקות מצד חוקרי הטכניון "באמתלות תמוהות שונות ומשונות". בשלב זה, צוין בתביעה, החליטו התובעים לפנות לגופי מחקר חיצוניים, כדי לאמת את תוצאות הניסויים שנערכו על-ידי חברת מוסד הטכניון וחוקרי הטכניון.

לדברי התביעה, "לתדהמת התובעים, הסתבר כי חוקרי הטכניון ביצעו מניפולציות חמורות בדוחות ובתוצאות הניסויים. התברר כי הדוחות ותוצאות הניסויים היו כוזבים ומזויפים, וכי הטכנולוגיה לא אפשרה להפיק חשמל בהיקף משמעותי, כי אם בהיקף זניח בלבד".

אחד הדברים ש"זיעזעו" את משפחת מילגרום יותר מכל, ומעיד לטענתם על מידת עזות-המצח והיקף התרמית של חוקרי הטכניון, היה הניסוי שבו הכינו החוקרים את משטח הדריכה, שבעת דריכה עליו נדלקו נורות LED.

"בדיעבד התברר לתובעים, לתדהמתם, כי מדובר במעשה רמייה מוחלט - כאחרון מאחזי העיניים וזריזי הידיים המלהטטים בקלפים בקרן הרחוב, חוקרי הטכניון חיברו (בעורמה ובמעשה תרמית ממש) למשטח הדריכה סוללות (!), והן אלה שהפיקו את החשמל שהדליק את הנורות, ולא הטכנולוגיה הפיאזו-אלקטרית, כפי שהוצג לתובעים עוד בטרם החליטו להשקיע בפיתוח הטכנולוגיה".

בתביעה נטען כי מדובר "במעשי רמייה מכוונים של חברת מוסד הטכניון ושל חוקרי הטכניון, שכללו זיוף של תוצאות הניסויים, הטעיה, מצגי-שווא, תרמית ואחיזת עיניים של ממש - וכל זאת במטרה להמשיך ולקבל ממשפחת מילגרום מימון ל'מחקר'" .

טרם הוגש כתב הגנה.

מהטכניון נמסר בתגובה: "הטכניון טרם קיבל לידיו את כתב התביעה, אך דוחה כבר עתה על הסף כל טענה ל'תרמית' כביכול. בניגוד לטענות - המחקר, אשר בוצע באמצעות חברת הזנק בשליטתם של התובעים, לא בוצע בחסותו ובהשגחתו המחקרית-מקצועית של הטכניון, הגם שהיו מעורבים בו חוקרים של הטכניון.

"התובעים בחרו להשקיע בהקמתה של חברת הזנק והיו מודעים היטב לסיכויים ולסיכונים הנובעים מהשקעה שכזו כבר מתחילת פעילותה של החברה. הדבר מצא ביטויו באופן התנהלותם מיום הקמת החברה ואף בדוחות הכספיים שלה.

"במרוצת הזמן התברר ככל הנראה לאנשי החברה כי יישום הטכנולוגיה, באופן בו הם היו מעוניינים ליישמה, אינו ישים כלכלית, והחלו לצוץ טענות שונות ומשונות, שבינן לבין הטכניון אין כל קשר.

"לטכניון ולמוסד הטכניון מסורת מפוארת של מחקרים פורצי-דרך. חלקם הפכו במרוצת הזמן ליישומים ופיתוחים מסחריים מצליחים, בעוד שמחקרים אחרים, מטבע הדברים, לא מצאו את דרכם אל השוק המסחרי".

צרו איתנו קשר *5988