אמיר ברמלי מציע הסדר נושים "ללא תספורות וללא מחיקות"

מציע כי קרן קלע ורוביקון ישובו לפעול כעסק חי בניהולו של עו"ד מטעם המשקיעים ובפיקוח נאמן ■ בנוסף, טוען כי הגיע לסיכום עם משקיע שיזרים הלוואה בסך 15 מיליון שקל, וכי הוא עצמו יציע תרומת בעלים בסך 3.5 מיליון

אמיר ברמלי /  צילום: כפיר חרבי
אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי

"שווי אחזקותיה של חברת רוביקון לתאריך 1.6.2015 עלה על 500 מיליון שקל" - כך טוען היום (ה') אמיר ברמלי, מייסד חברת רוביקון וחברת-הבת שלה, קרן קלע, בהתבסס על אישור שסיפק משרד רואי החשבון BDO-זיו-האפט.

הדברים הובאו בהצעת הסדר חוב שהגיש ברמלי, שתובא לדיון באסיפת הנושים של קבוצת רוביקון-קלע, וככל שתאושר באסיפה, גם לבית המשפט.

מה מציע ברמלי? קרן קלע ורוביקון ישובו לפעול כעסק חי בניהולו של עורך דין מטעם המשקיעים ובפיקוח נאמן שימנה בית המשפט. בנוסף, ברמלי טוען כי הגיע לסיכום עם משקיע שיזרים הלוואה בסך 15 מיליון שקל לקבוצה, וכי הוא עצמו יציע לטובת ההסדר תרומת בעלים בסך של 3.5 מיליון שקל.

הרבה טענות קשות נשמעו ונכתבו על ברמלי בבית המשפט ובתקשורת בחודשים האחרונים. טענו עליו שהוא עומד מאחורי אחת מהונאות הפונזי הגדולות שידעה ישראל, שחמק שלא כדין מפרסום תשקיף, שהבטיח למשקיעים תשואה דו-ספרתית באופן לא אחראי, שמשך כספים מהחברות לצרכיו הפרטיים ושהעדיף נושים באופן פסול.

ככלל, השוואה בין תפיסת המציאות של ברמלי כפי שהיא משתקפת מדבריו, לעומת התמונה העולה מדברי מפרק הקבוצה הזמני, עו"ד ארז חבר, גורמת לתחושה לא נוחה, שהשניים חיים בממדים מקבילים בזמן.

בעולם אחד - זה המצטייר מדוח המפרק - החברות מציגות בור חובות של כ-300 מיליון שקל עם מצבת נכסים שכלל לא ברור אם היא מספיקה לכיסוי החובות; וחמור מכך, ממצאי המפרק עולה תמונה של הזרמות והלוואות כספים בעייתיות לברמלי, לעסקיו ולבני משפחתו בכ-29 מיליון שקל.

המפרק סיפר גם על נושים זועמים שחשים שאיבדו את עולמם, לאחר שלדבריהם התפתו לשים את הכסף בידיים הלא נכונות.

ברמלי, לעומתו, טוען כי כל הפעילות של הקבוצה נעשתה ביושר, כי השקעות הקבוצה הן בטוחות ויציבות, וכי גם היום, גם לאחר דוח המפרק הקשה ובריחת המשקיעים, יש בידי הקבוצה מספיק נכסים כדי לשרת את מלוא החוב שלה לנושיה, "ללא מחיקות וללא תספורות".

האסמכתא המשמעותית ביותר שמציג ברמלי להוכחת טענתיו בבקשה היא אותו אישור מיוני האחרון החתום בידי רו"ח זיו האפט. במסמך עצמו נכתב כי "בהתאם להערכת שווי של חלק מאחזקות רוביקון, שנערכה על-ידי רואה חשבון חיצוני לתאריך 1 ביוני 2015, הריי ששווי אחזקות רוביקון, שנבדקו על-ידי, נכון למועד הערכת השווי, עולה על 500 מיליון שקל".

קשה להתעלם מהסתמכות ההערכה הזו על "רואה חשבון חיצוני" ששמו לא מאוזכר בה. רואה החשבון החיצוני המוזכר באישור הוא רו"ח עפר ישראל - כך נודע ל"גלובס".

עוד מפרט המסמך כי נכון לתחילת יוני, מספר המשקיעים בקרן קלע עמד על 498, והחוב למשקיעים עמד על 218 מיליון שקל. המספר מעיד לכאורה כי בין יוני לבין כניסת החברות לפירוק באוקטובר - תקופה בה כבר צפו ועלו החשדות כנגד ברמלי והקבוצה - גויס הון נוסף בסך של כ-80 מיליון שקל על-ידי הקרן.

ריבית מקוצצת

עיקרי ההסדר שמציע ברמלי כוללים את החזרת הקבוצה לפעילות כעסק חי, שינוהל על-ידי עו"ד מטעם המשקיעים ובפיקוח נאמן.

לפי ההסדר, למשקיעים תינתן הבחירה בין המרת חובם למניות בחברה, הצמדת החוב לביצועי החברה או המרת האג"ח לכזה שאמנם מעניק להם הבטחה להחזר של 100% מהקרן, אך בריבית פחותה מהריבית הדו-ספרתית שהובטחה למשקיעים בתחילה, ריבית בשיעור של 2%.

אפילו מי שנותן אמון בדבריו של ברמלי, יתקשה להבין כיצד ניתן לטעון מצד אחד כי לא תתבצע "תספורת", ומצד שני - לבקש מהמשקיעים לקצץ את שיעור הריבית המגיע להם?

עוד טוען ברמלי כי הגיע לסיכום עם משקיע חיצוני שיזרים 15 מיליון כהלוואה לחברת רוביקון, ומצהיר כי בכוונתו להעמיד תרומת בעלים בסך 3.5 מיליון שקל, בכפוף לאישור ההסדר. לאחר החזרת 100% משיעור החוב המתוקן לאחר ההסדר, מבקש ברמלי לקבל בחזרה את השליטה בחברות.

אף שעל פניו נראים סיכויי ההסדר של ברמלי כקלושים, ברמלי לא אומר נואש. לתחושתו, העולה גם מבקשתו היום, הוא נפל קורבן להשתלשלות אירועים אומללה, שהחלה בחקירתו - הלא מוצדקת לשיטתו - ברשות ניירות ערך.

"הסיבה להיותן של החברות תחת צו פירוק זמני היא תהליך שהחל עם פרסומה של חקירת הרשות", טוען ברמלי. "בצירוף גלי פרסומים פוגעניים וקשים על-ידי התקשורת, כמעט מדי יום ביומו, ובצירוף אזהרות שהוציאה הרשות ובצירוף הפרת הסכמים בוטה על-ידי בנק הפועלים". זאת, לטענתו, "עקב ובגין אזהרות אלה של הרשות".

לדברי ברמלי, "כל אלה גרמו נזק של מאות מיליוני שקלים לחברות ולמשקיעים", ולטענתו "נושא זה יהיה חייב להיבדק ולהיחקר על-ידי בעל התפקיד שימונה בעתיד, ויהיה אף מקום לשקול הגשת תביעות נגד הגורמים האמורים". 

מפירמת BDO זיו-האפט נמסר בתגובה: "פירמת BDO זיו-האפט מבקשת להבהיר כי לא בדקה, ערכה או ביצעה עבור אמיר ברמלי וחברת רוביקון או קרן קלע הערכת שווי כלשהי, ובוודאי שלא הערכת שווי לצורך הגשת הסדר נושים. בנוסף מבקשת הפירמה להבהיר כי ציינה במפורשות במכתבה לחברה כי מדובר בהערכת שווי שלא בוצעה על-ידה, אלא בידי רואה חשבון חיצוני שנתבקש לעשות זאת על-ידי החברה".

כ-29 מיליון שקל למטרות פרטיות של ברמלי

קריסתה של קבוצת רוביקון-קלע החלה בחקירתו של הבעלים, אמיר ברמלי, במארס האחרון על-ידי רשות ניירות ערך. החשד העיקרי שעולה לכאורה מהחקירה הוא שבניגוד להבטחות שמסר ברמלי למשקיעי קרן קלע, חלקים מכספיהם לא שימשו למטרות שלשמם גויסו.

עוד לפי החשד, קרן קלע נהגה לגייס אג"ח מחוץ לבורסה, תוך הבטחת תשואה דו-ספרתית למשקיעים ותוך הגבלת כל סדרת אג"ח עד 35 משקיעים, וזאת כדי לחמוק מהחובה החוקית לפרסום תשקיף.

מעבר לחשד שהפרדת סדרות האג"ח השונות הייתה מעושה, ומטרתה העיקרית הייתה להימנע מפרסום תשקיף - מדוח המפרק עולה כי חלק ניכר מהכספים נותבו לכאורה למטרות פרטיות של ברמלי. זאת, בעוד ברמלי המשיך לגייס עוד ועוד כספים, ששימשו בחלקם לתשלום התשואה המובטחת למשקיעי הקרן הקיימים.

ברמלי עצמו צפוי לעמוד לדין בקרוב, לפי הודעת רשות ניירות ערך, וזאת בגין הונאת המשקיעים לכאורה.

מאז מונה עו"ד חבר למפרק זמני לקבוצת רוביקון-קלע באוקטובר האחרון, הוא מסר לבית המשפט פרטים על ניהול כספים בעייתי, לרבות הלוואות בסך 13 מיליון שקל לחברות פרטיות של ברמלי ועוד כ-16 מיליון שקל שהועברו לברמלי, אשתו ואמו בדרכים שונות. בכלל זה, שילמה חברת רוביקון סכום של 1.7 מיליון שקל כערובה לשחרורו של ברמלי ממעצר.

 

צרו איתנו קשר *5988