"האקזיט הערבי הראשון יביא יותר צעירים להיי-טק"

סמי סעדי, מנכ"ל משותף של עמותת צופן: "החזון שלנו הוא להקים עד 2020 ארבעה מרכזי היי-טק במגזר הערבי"

פאנל סטארט - אפ ניישן לכל אזרחיה  / צילום: איל יצהר
פאנל סטארט - אפ ניישן לכל אזרחיה / צילום: איל יצהר

קטר הצמיחה של המשק הישראלי בשנים האחרונות היה תעשיית ההיי-טק, אבל נראה שעד לפני שנתיים-שלוש הקטר פסח על כמה תחנות בדרך של המגזר הערבי. בעוד שרבים נהנים מהחדשנות ומהכלכלה המפותחת, באוכלוסיה הערבית לא נהנים מפירות הטכנולוגיה. זה היה הנושא של הפאנל "סטארט-אפ ניישן לכל אזרחיה", במסגרת ועידת ישראל לעסקים.

"אי אפשר שהכפרים והיישובים הערביים יהיו רק מקור לתעשייה מסורתית מזהמת, יש לנו את הכלים להיות חלק מקטר הצמיחה של המשק הישראלי", אמר סמי סעדי, מנכ"ל משותף של עמותת צופן, שהנחה את הפאנל. סעדי הציג נתונים על השינוי שנעשה במגזר הערבי והראה איך ב-2008 היו רק 350 מהנדסים ערבים לעומת יותר מ-2,000 כיום. "החזון שלנו הוא להקים עד 2020 ארבעה מרכזי היי-טק במגזר הערבי - שניים כבר הקמנו בנצרת ובטירה והשניים הבאים יהיו בנגב ובגליל".

ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא בחברת ברודקום העולמית, הסביר למה החברה החליטה לפתוח מרכז פיתוח דווקא בנצרת. "שאלו אותי אם פתחנו שם בגלל שהעובדים יותר זולים או כי יש מענקים ממשלתיים. אבל אם רוצים עובדים זולים אז היינו הולכים להודו או לסין כי אנחנו חברה גלובלית. אנחנו מעדיפים עובדים מצוינים. ואם יש עובדים מצוינים והם כבר גרים בנצרת והם יכולים להביא עובדים וחברים טובים אז מה טוב. נכון, שבאותה הזדמנות שהממשלה תומכת ועוזרת, זה חשוב אבל זו לא המטרה והעובדים שלנו בנצרת הם עובדים נהדרים ומקבלים את אותן משכורות בתל אביב".

איימן סייף היה נציג הממשלה בדיון, בתור נציג הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי, והפתיע כשאמר: "המטרה היא ליצור תנאים טובים על מנת לשלב את האוכלוסייה הערבית בכלכלה ולכוון חבר'ה צעירים לתחומי ההיי-טק, אבל אני חייב לציין - אין היום אסטרטגיה ממשלתית שרואה תוכנית ארוכת טווח של איך לשלב את המגזר הערבי בהיי-טק. אנחנו עובדים לפי פרויקטים נקודתיים".

איהב עטאללה, מנהל מרכז אמדוקס גליל, דיבר על המרכז בנצרת ואמר כי "יש שם גיוון תרבותי רחב מאוד וזה מייצר פלורליזם של רעיונות קריאטיביים שגורמים לחדשנות. אתה מרגיש את הכוח בין האנשים שעובדים ומתחילים לחשוב מחוץ לקופסה". לדברי עטאללה, "אנחנו באוכלוסייה הערבית אוהבים להיות קרובים לבית ולגור בצפון ולעבוד במרכז זה קשה. אז אם אתה מביא את החברה קרוב אליך הביתה, זה נותן אפשרות לאנשים לעבוד בענף ההיי-טק". עטאללה התייחס גם למלעמד הנשים בהיי-טק הישראלי ואמר כי "אישה ערביה יכולה להיות גם מהנדסת וגם אמא. זה לא מובן מאליו. זה לא היה ככה לפני 20-30 שנה".

ד"ר איהב פרח, מנהל קרן ההון סיכון אל בוואדר, הוסיף ואמר כי "אם הבת שלי תבוא ותשאל אותי אם אני יכולה ללמוד מקצוע טכנולוגי בטכניון, אני אגיד לה תלמדי מה שאת חושבת שמתאים לך ולא להיות מורה כדי שבשעה שתיים תהיי בבית. אני לא רוצה לפגוע במעמד של המורים אבל התפיסה השתנתה".

סייף התייחס להבדל בין ענף הרפואה לענף ההיי-טק מבחינת קבלה וגיוס עובדים. "צריך לפתוח את חברות ההיי-טק לערבים. יש היום בוגרים מהמגזר שיכולים לעבוד בהיי-טק אבל הדלת כמעט נעולה. למה זה מצליח בבתי חולים ולא מצליח בהיי-טק? אנחנו כממשלה נותנים תמריצים לחברות כמו אמדוקס, ברודקום, אינטל ו-HP בשביל זה. אנחנו רואים שינוי משמעותי אבל זה לא מספיק".

רים יונס מחברת אלפה אומגה והנציגה הנשית בפאנל התייחסה לחשיבות של היזמות במגזר הערבי. "צריך להגדיל את החברות הקיימות, כמו שלנו, מ-60 עובדים ל-500 או לאלף עובדים ואז יש סיכוי שמשם ייצאו יותר יזמים. מאלפה אומגה יצאו ארבע יזמיות".

סייף התייחס אף הוא לנושא ואמר שחייב לעודד יזמות מקומית. "צריך לעודד יצירת סטארט-אפים ערבים. אני מחכה לאקזיט הראשון במגזר הערבי. אני מחכה ל-waze הראשון. ברגע שזה יקרה, הרבה צעירים ערבים ייכנסו לתחום הזה. צריך סיפורי הצלחה כאלה, עם תמיכה ממשלתית".

יונס סיכמה ואמרה כי "אם נצליח לייצר מערכת שכולם נהנים ממנה אז אין סיבה שכל קטר ההיי-טק לא ימשיך גם למגזר הערבי. התרומה של הערבים לתל"ג עומדת על 8%. מנגד, המדינה מפסידה מזה שהערבים לא עובדים 31 מיליארד שקל כל שנה. ברגע שהמערכת תעבוד ושני הצדדים מרוויחים, אנחנו סוגרים את הפערים. אז אין סיבה שכל מנוע ההיי-טק לא יהיה בר קיימא".

צרו איתנו קשר *5988