*** הכתבה בשיתוף החוג להנדסה ביו-רפואית בטכניון
אם אתם בעלי תואר ראשון בהנדסה, ושוקלים להמשיך במסלול לתואר שני, הכתבה הזו היא בדיוק בשבילכם. מהנדסים רבים יודעים שהם רוצים להמשיך להתמחות ולהתמקצע, אולם הם לא בהכרח משוכנעים באיזה מסלול לבחור. השיקולים יכולים להיות רבים - החל ברצון להמשיך ללמוד ולהרחיב את הידע, דרך חיפוש שינוי מסלול, וכלה בשאיפה להיות עם האצבע על הדופק ולבחור בתחום שיהיה "הדבר הגדול הבא". ובכן, על הנדסה ביו-רפואית חשבתם?
נכון להיום הנתונים מצביעים על מגמה. חברות ביו-רפואית חדשניות מחפשות פיתוחים חדשניים, ונראה כי אנחנו עדיין רחוקים מהשיא. משרד התעסוקה האמריקאי מעריך כי בין 2012 עד 2022 יצמח שוק זה ב-27%, קצב גבוה בהרבה מהממוצע בשוק.
מה זו הנדסה ביו-רפואית?
די להתעדכן על בסיס יומיומי בחדשות משוק ההון בכדי להבין אחרי איזה חברות עוקבים המשקיעים. מהנדסים ביו-רפואיים עוסקים בפיתוח טכנולוגיות חדשניות לתחום הרפואה, כאלו שיהפכו עם הצלחתן לחלק בלתי נפרד מהמערך הרפואי - לשפר את איכות החיים של מטופלים ואף להציל אותם. מכשירי הדמיה לסוגיה, צנתור, מכשור ממוחשב, ופיתוח אברים מושתלים, הם רק דוגמאות למכשור שהפך מובן מאליו.
כפיר אדם (54), הוא בוגר תואר שני בהנדסה ביו-רפואית בטכניון, בחירה אותו קל לו מאוד להסביר. "אני מקים סטארט-אפים", מספר אדם. "למדתי הנדסת חשמל, וחיפשתי להתקדם למשהו שונה. אני מכיר חברות להנדסה ביו-רפואית, ראיתי שהמדינה התמלאה בחברות בתחום, והשילוב שלהן עם הביולוגיה פשוט קסם לי".
"הכסף הגדול צריך להישאר בישראל"
- אילו חברות למשל?
"יש חברה שפיתחה מוצר שמחסל גידולים באולטרה-סאונד. זה מטורף. המכשיר עושה את זה ללא הרדמה. יש את פלורסטיים שכבר כולם מדברים עליה. שתי הדוגמאות האלו מראות משהו שהוא לא בשמיים עבור מי שלמד הנדסה. כלומר, אנחנו מבינים שזה לא חלום. המטרה שלי היא להיות יזם של חברה ביו-רפואית. הסטארט-אפ הבא שאקים בטוח יהיה שם".
- אז איך זה יכול להיות שהתחום לא הגיע לשיא הביקוש?
"זה עוד יקרה. משהו כאן לא עבד נכון. ישראל הייתה חלוצה במערכות הדמיה, ברפואה גרעינית וכיו"ב, אבל במקום לפתח את זה כאן, הראיה המקובלת היא שבשביל להצליח צריך לעשות אקזיטים, וחבל שזה ככה. זה לא מוצר סלולרי שזול יותר לייצר בחו"ל. זה לא דורש מיומנויות בהן מצטיינים רק במזרח הרחוק. הכסף הגדול עובר אל חברות הענק בחו"ל, במקום שהוא ימשיך ויישאר כאן. הנה, וויז עשו אקזיט. יש לישראל יתרון עצום, כי יש פה שכל ואת מיטב המוחות. בזה אנחנו טובים. ומכיוון שמדובר בענף רב תחומי, יש צורך באנשים שטובים בתקשורת עם כמה וכמה גורמים. כיזם אני יודע שאנחנו מצטיינים בזה, ויכול להיות שזה הודות לשירות הצבאי".
שילוב קלאסי
"מה שסיקרן אותי בתחום - זה האתגר של לקחת את הטכנולוגיה שכל כך התפתחה, לרפואה", מספר גל אפריאט (30). אפריאט, שסיים גם כן תואר שני במסלול להנדסה ביו-רפואית של הטכניון, הוא בהכשרתו המקורית מהנדס חשמל ופיזיקאי. על הנדסה ביו-רפואית הוא אומר: "בעיני מדובר בשילוב דיסציפלינות קלאסי".
- למה דווקא החיבור לרפואה קסם לך?
"כי המכשור הרפואי הוא מיסודו בעיה מערכתית. אנשי הרפואה מגדירים את הצורך - את הבעיה, הטכנולוגיה וההנדסה הביו-רפואית נותנות פתרון. בחנתי תחומים נוספים בתואר שני, אבל היה לי ברור שפתרונות מערכתיים שמשלבים טכנולוגיה ותועלת רפואית - זה בדיוק מה שאני רוצה. זה עדיף מבחינתי על התמחות בנישה ספציפית בתחום. היום, אחרי שסיום התואר, אני מנסה להקים סטארט אפ בתחום. מבחינתי זה ממש חזון. אין לדעת אם זה הדבר הבא, אבל אני מאמין שזו הזדמנות גדולה כי יש פוטנציאל גדול והרבה בעיות לא פתורות".
לפרטים על המסלול של הטכניון להנדסה ביו-רפואית בקמפוס שרונה ת"א, לחצו כאן.
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
