עו"ד אלישע כהן: "עורכי הדין בדרום לא נופלים מעורכי הדין במרכז"

‎עו"ד כהן, הבעלים של אחד ממשרדי עריכת הדין הגדולים בדרום: "למשרדים בדרום יש בעיה תדמיתית שמונעת מאיתנו לקבל עבודות. אנחנו לא נופלים מהמרכז" ■ "לפעמים 70% מהעבודה של עוה"ד התל-אביבים מיותרת"

ביקורו בישראל של נשיא מצרים דאז, אנואר סאדאת, הביא עמו בשנת 1977 תקוות לשלום ולצמיחה כלכלית, והפיח ברבים גם את האמונה כי חזונו של דוד בן-גוריון על פיתוח הנגב יקרום מעתה עור וגידים. בעקבות זאת, בחר עו"ד אלישע כהן לעזוב את אזור המרכז ולעבור לדרום באותה שנה.

היום אלישע כהן (63) הוא בעלי אחד ממשרדי עריכת הדין הגדולים בדרום. "באותה תקופה כולם דיברו על כך שהנגב הולך להיות צומת מסחר מרכזי, ויתפתח בקצב מהיר. האמנתי בכך; עזבתי את הרצליה ועברתי לדרום", הוא אומר.

כהן היה אופטימי וקיווה לטוב, אבל מפח-הנפש לא איחר לבוא. "לצערי, שנת 1977 חלפה-הלכה לה, ובמשך שנים כמעט לא קרה דבר בנגב, ואפילו חלה נסיגה כלכלית. הדרום נשכח, והמרכז פרח".

אחרי יותר מ-3 עשורים של קיפאון, החל בשנים האחרונות סוף-סוף השינוי המיוחל, שבעטיו העתיק כהן, תושב להבים, את חייו לדרום. "סלילת כביש 6, הקמת מסילות ותחנות רכבת חדשות, הקמת עיר הבה"דים של צה"ל שבעקבותיה יעברו 13 אלף חיילים ואנשי קבע לדרום וכן הקמת מיזמי תעשייה והיי-טק בבאר-שבע ובסביבה, מסמנים את הצמיחה הכלכלית שהגיעה לדרום, ומורגשת היטב גם בקרב עורכי הדין שמעורבים בכל הפרויקטים הללו ובפרויקטים נלווים להם".

"אני מגיע היום ב-50 דקות מלהבים לתל-אביב", אומר כהן. "המהפכה התחבורתית הביאה לכך שאנשים שקודם לכן נאלצו לעזוב את הדרום, יכולים היום לעבוד במרכז ולחזור בערב הביתה - דבר שהיה בלתי אפשרי בעבר".

התקציבים: 3 מיליארד שקל לנגב

משרדו של כהן מעורב בפרויקטים רבים שמוקמים בדרום. אחד המרכזיים שבהם הוא אזור התעשייה "עידן נגב". לדברי כהן, "זהו אזור תעשייה ייחודי ששייך ל-3 רשויות - רהט, בני-שמעון ולהבים. יקום שם, בין היתר, המפעל המרכזי של חברת סודה סטרים. אנחנו היועצים המשפטיים של הפרויקט הזה".

לאחרונה, אחרי מאמץ מרוכז ועבודה מקצועית מורכבת, הצליח משרד עורכי הדין כהן-ערב להשלים גם מבצע פינוי-בינוי גדול-ממדים וחסר תקדים בשכונה ג' בבאר-שבע (סמוך לאוניברסיטה ולבית-החולים סורוקה) והקמת מתחם חדש של 400 יחידות דיור בעיצובו של האדריכל אילן פיבקו.

משרד כהן-ערב מעסיק 14 עורכי דין. נוסף למקרקעין ונדל"ן, עוסק המשרד במשפט מסחרי, דיני חברות, בנקאות, ובמשפט מינהלי.

אמנם ההישגים המקצועיים של כהן ושותפיו מרשימים, אבל אלה לא מפחיתים מהתחושות הקשות שהוא חש ביחס לעמיתיו, עורכי הדין ממרכז הארץ. "כשאתה מסתכל מהצד בעין מקצועית על עורכי דין תל-אביבים שמופיעים לעתים מולנו, אתה רואה לפעמים ש-70% מהעבודה שהם עשו הייתה מיותרת", הוא אומר.

לדבריו, "למשרדי עריכת הדין בבאר-שבע ובדרום יש בעיה תדמיתית קשה, שמונעת מאיתנו לעתים לקבל עבודות, אבל אנחנו לא נופלים מעורכי הדין מהמרכז, ובמקרים רבים גם עולים עליהם. ברגע שמתחילים לעבוד אתך, ועברת את המשוכה הראשונית של הבעיה התדמיתית המסוימת, אתה בסדר".

כהן מציין כי לאור ההתעוררות הכלכלית והנדל"נית יש באחרונה גישושים של פירמות עריכת דין תל-אביביות שמעוניינות להתמזג עם משרדים בדרום או להקים שלוחות בדרום. "התקציבים הממשלתיים שיושקעו כאן בקרוב הם בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, שיילכו לנדל"ן, לעסקים ולמה שמסביב".

התבטאויות בלי הצדקה

ובכל זאת, הפירמות הגדולות והנחשבות ועורכי הדין הבכירים פועלים באזור המרכז. כהן מוצא הבדלים בין עורכי הדין התל-אביבים לעורכי הדין מהדרום. "חלק מעורכי הדין התל-אביבים שאני נתקל בהם, מגישים לבתי המשפט ספרים עבי-כרס, אבל כשאתה קורא אותם ואת המלל הרב, אתה מבין שבשורה התחתונה אפשר היה לנסח את זה ב-7 עמודים. ואז אתה שואל את עצמך - 'למה זה?' התשובה כנראה היא שהם עובדים לפי שעות. בסופו של דבר, רמת הטיעון היא לא טובה, ומרוב עצים לא רואים את היער.

"ישנם גם מקרים שבהם עורכי דין מגיעים לבתי משפט בדרום ומדברים בדרך מסוימת לשופטים. לפעמים בהתנשאות ובהתבטאויות שלא במקומן, ואין לכך הצדקה".

- למה לדעתך נועדו ההתבטאויות האלה ?

"כנראה להרשים את הלקוחות, אבל אין בזה הרבה מעבר לכך. השופטים לא תמימים. שופט שקורא כתב טענות עב-כרס ורווי במלל, הולך אחרי 5 דקות לנקודות המרכזיות, והמלל שמסביב נשאר מלל".

- ומה לגבי השופטים, יש הבדל בין שופטי הדרום לעומת שופטי המרכז?

"אני לא רואה כזה פער בין שופטי המחוזי בבאר-שבע לשאר השופטים, שמצדיק את היחס השונה של משרדי עורכי הדין אליהם. גם מבאר-שבע יצאו נציגים רבים לבית המשפט העליון, כמו הנשיא אשר גרוניס, השופט ניל הנדל והשופטים לשעבר, המשנה לנשיא אליעזר ריבלין, דליה דורנר ואחרים. דבר המעיד על האיכות הגבוהה של שופטי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע".

- מה דעתך על בית משפט השלום בבאר-שבע שמרכז את רוב התביעות והסכסוכים באזור?

"עד לפני כמה שנים בית משפט השלום בבאר-שבע היה יעיל וטוב. היום, משך הדיון בו הוא בין הארוכים בארץ. העומס עליו עצום. ישנם עורכי דין בתחום הנזיקין שנוסעים למרכז כדי להגיש תביעות בגלל התמשכות ההליכים בבית משפט השלום בבאר-שבע. עורך דין יכול לחכות שנה וחצי לדיון קדם-משפט בבאר-שבע, אז הוא יעדיף להגיש את התביעה באזור תל-אביב, שם יקבע דיון קדם-משפט תוך 3 חודשים.

"אם המערכת לא תוסיף תקני שיפוט לבית משפט השלום בבבאר-שבע, זה יהיה עוד יותר גרוע. בכלל, כל ההתייחסות של מערכת המשפט לדרום היא לקויה. אין יחס בין כמות התיקים לבין כמות השופטים".

בעיה נוספת שעליה מתריע כהן בנוגע לבתי המשפט בדרום נוגעת לכך שרבים מהשופטים רואים בהם, לטענתו, תחנת מעבר לתפקידי שיפוט במרכז הארץ. "עורכי דין רבים שרצו להתמנות לשיפוט בדרך מהירה, התמנו לשופטים בדרום, אבל המשיכו להתגורר במרכז. הם נסעו על הקו וחיכו להזדמנות ראשונה לעבור לשיפוט בבתי משפט במרכז. השיפוט בדרום הפך למעין תחנת רכבת".

- ומה הפתרון לבעיה בדרום?

"נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ושאר הגורמים במערכת שאחראים על הנושא, צריכים להבהיר שבתי המשפט בדרום הם לא מקום מינוי זמני. מי שממונה לשופט בדרום צריך לעבוד פה שנים, ולא לבקש אחרי שנתיים לעבור למרכז בנימוק של בעיות משפחתיות.

"לצערי, רק שופטים מעטים מאוד עברו עם מינוים לשיפוט לגור בבאר-שבע, במיתר, בעומר, בלהבים ובשאר יישובי הדרום - ואת זה צריך לשנות. 90% מהמהנדסים שעובדים בדרום הם תושבי הנגב, ואין סיבה ששופטי הדרום יגורו במרכז ולא כאן".

"אם נדבר עם הבדואים בגובה העיניים, נגיע איתם להסדר מוסכם"

כאשר מדברים על בנייה ושגשוג כלכלי בדרום הארץ, חייבים להתייחס גם לבעיית הבדואים המתגוררים ביישובים בלתי מוכרים. בתחילת דצמבר 2013, אחרי שנראה היה כי חלה התקדמות במאמצי הממשלה לקדם פתרון בסוגיה, הודיע השר לשעבר בני בגין, הממונה מטעם הממשלה על קידום הצעת "חוק פראוור" להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, כי הדיון בהצעת החוק בכנסת ייפסק. זאת, לאחר שבממשלה הבינו שאין להצעת החוק רוב, ולא יהיה מנוס מלגנוז אותה, או לערוך בה שינויים מהותיים.

עו"ד אלישע כהן מצטער על כך. לדבריו, "הפתרון שהציעה 'ועדת פראוור' היה סביר, ואני חושב שהוא לא נבחן כיאות. המדינה הסכימה להשקיע מיליארדי שקלים בנושא, ולדעתי זה הפתרון היחיד".

לדבריו, בשנים האחרונות חלה הקצנה בקרב מיעוט מהמגזר הבדואי שנעשה דתי יותר, הקצנה ש"מדינת ישראל תרמה לה לא מעט", לצד ניסיונות של רוב הבדואים להשתלב בחברה הישראלית. מה שבטוח הוא שצריך להימצא פתרון במהרה, כי היקף הבנייה הבלתי חוקית הוא עצום. "מדינת חוק לא יכולה להרשות לציבור שלם לבנות ללא היתרים, ומדובר בבתים וגם בעסקים, מחסנים ועוד", אומר כהן.

- הבעיה היא שהממשלות נכשלות שוב ושוב בטיפול בבדואים ביישובים הלא מוכרים.

"נכון. ולכן צריך לקחת את הכדור מהפוליטיקאים בעלי האינטרסים, ולשבת מול האנשים עצמם. אם נדבר עם הבדואים בגובה העיניים, נגיע להסדר מוסכם עימם. גם הבדואים, בדיוק כמונו, רוצים היום להשתלב בחברה, רוצים חינוך טוב לילדיהם, השכלה גבוהה ועתיד כלכלי.

"ביישוב שלי, להבים, תראה בשעות הערב עשרות בדואים שגרים כאן וצועדים בשבילים סביב להבים. הם אנשים שרוצים אותה איכות חיים שאנו מקבלים, ובצדק. הנורמליות בין יהודים לבדואים היא אפשרית, והיא כבר קיימת אצל 80% מהאוכלוסייה הזו".

כהן מציין כי כשהוא למד משפטים באוניברסיטת תל-אביב לפני עשרות שנים, הוא למד יחד עם מי שהיה עם הזמן לעורך הדין הבדואי הראשון בארץ, מחמוד אבן-ברי. "היום, 25% מעורכי הדין בדרום הם בדואים, וחלק ניכר מהאוכלוסייה הבדואית משתמשת בשירותים שלהם. זה כל הסיפור כולו".

עו"ד אלישע כהן

גיל: 63

מקום מגורים: להבים

משרד: כהן-ערב בבאר-שבע

תחומי התמחות: משפט מסחרי, דיני חברות, דיני בנקאות, משפט מנהלי ומקרקעין

השכלה: תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב 1976; תואר שני (בהצטיינות) במשפטים, עם התמחות במשפט מסחרי מאוניברסיטת ירושלים

רזומה: עורך דין עצמאי מ-1977 במסגרת שותפות עם משרד עורכי הדין גרטנר-את-כהן בבאר-שבע. מ-1991 ואילך בעלים של משרד עצמאי ששילב את פעילותו של משרד עורכי הדין הוותיק מרש ז"ל, שהוקם בבאר-שבע ב-1954 ופעל עד לפטירת עו"ד מרש בשנת 1991

לקוחות בולטים: בנקים מסחריים, עיריית באר-שבע, הרשות לפיתוח הנגב, אזור התעשייה עידן נגב, חברות קבלניות וחברות פרטיות באזור הדרום ועוד

תפקידים ציבוריים: כיהן בתפקידים מרכזיים בלשכת עורכי הדין, שימש כיועץ המשפטי (בהתנדבות) של קרן באר-שבע לפיתוח ושל מוזיאון חיל האוויר בחצרים

עוד משהו: כהן ייצג את משרד ראש הממשלה בטיפול בנוגע לפיצויים שניתנו לתושבי גוש קטיף בעת יישום תוכנית ההתנתקות מחבל עזה

צרו איתנו קשר *5988