"קשה לחשוב על הסכם סופי עם איראן בתוך חצי שנה"

גדעון רכמן, הפרשן הראשי למדיניות חוץ של "פייננשל טיימס", על השלכות ההסכם בין איראן והמעצמות

"קשה להניח שבתוך שישה חודשים יושג הסכם מקיף בעניין הגרעין האיראני, ויותר סביר להניח כי בתום תקופת ההסכם הנוכחי ייחתם הסכם ביניים נוסף, ויוסר עוד חלק מהעיצומים". כך טוען גדעון רכמן, הפרשן הראשי למדיניות חוץ של ה"פייננשל טיימס", אשר יתארח בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". רכמן טוען גם שראש הממשלה בנימין נתניהו יצטרך להביא בחשבון שהמו"מ עם איראן נמשך ולהחליט עד כמה הוא מוכן להתעמת עם הממשל של הנשיא אובמה.

- מה יקרה במזרח התיכון בחודשים הקרובים? כיצד ישפיע ההסכם על היחסים בין השחקנים השונים?

"אם הכול ילך כשורה, ההסכם ייושם היטב ולאחר מכן יגיעו להסכם מקיף, אז אפשר להביא בחשבון מצב שבו איראן משתלבת מחדש בחברה הבינלאומית, תוך התחלה של הסרת העיצומים, ואז המדינה תחדל להיות סוג של מוקצה בדיפלומטיה של המזרח התיכון. אני מניח שתרחיש כזה מדאיג מאוד גם את סעודיה וגם את ישראל, אבל אני לא חושב שזה מה שמטריד את האמריקאים.

"מכל מקום, ארה"ב מאוד מודעת לכך שהדרך לאותה נקודה שתיארתי עדיין מאוד ארוכה. אבל אם חושבים על התמונה הגדולה, אני מניח שהם מביאים בחשבון שאיראן יכולה לסייע להם באפגניסטאן, שם יש להם אינטרס משותף נגד הטליבאן. גם הניסיון להרגיע את המצב בסוריה תלוי בסוג של הסדר אזורי. אם לא מדברים עם האיראנים, קשה מאוד להגיע להרגעה כזו, אבל אם מגיעים לשיחות איתם אפשר להגיע לעסקה שתסיים את מלחמת האזרחים, ואני חושב שהאמריקאים מעוניינים בכך".

- אבל אז עולה סוגיית בני הברית של ארה"ב באזור - האם האמריקאים יכולים להרשות לעצמם לגרום תסכול וכעס כלפיהם מצד ישראל ומצד האיסלאם הסוני?

"האמריקאים מניחים שיש גבול לכעס שהסעודים, מנהיגי המחנה הסוני, יכולים לבטא כלפיהם, כי בסופו של דבר, לאן ילכו הסעודים ללא ארה"ב, למי הם יכולים לפנות? הרי איש לא מתאר לעצמו שרוסיה היא חלופה אמינה לארה"ב מנקודת ראותם של הסעודים, וחוץ מהרוסים אין הרבה אחרים. לכן הסעודים מבינים שהם זקוקים לארה"ב ואין להם כל חלופה אחרת כשמדובר בהבטחת הביטחון במפרץ הפרסי.

"צריך לזכור שמצד ארה"ב המעמד של סעודיה השתנה. הדבר העיקרי שקשר את ארה"ב לסעודיה הוא נפט, אבל האמריקאים בדרך להשגת עצמאות בתחום האנרגיה. לכן הם פחות תלויים בסעודים מאשר בעבר, אך הסעודים ממשיכים להיות תלויים בהם מבחינה ביטחונית. לארה"ב יש יתרון".

- והיכן ישראל בסיפור הזה?

"מזווית הראייה של האמריקאים, אין לישראל סיבה ממשית להתלונן על התנהגותה של ארה"ב. הממשל הזה עדיין רואה את עצמו כערב באופן פעיל לביטחונה של ישראל. יחד עם זה, קשה להכחיש שהיחסים עם ממשלת נתניהו לא טובים, ויש לכך סיבות שונות, כמו עמדות ממשלת ישראל בנושא השיחות עם הפלסטינים, עמדותיה ביחס לאיראן וגם התמיכה של נתניהו במועמד הרפובליקני מיט רומני בבחירות לנשיאות בארה"ב. פוליטיקאים לא נוטים לשכוח בקלות דברים כאלה.

"לכן אני חושב שיהיו יחסים קרירים בין שתי הממשלות לזמן מה. מה שמפריע לממשל בארה"ב אינה ישראל לכשעצמה, אלא הדרך שבה נתניהו מציב את עצמו בתוך הפוליטיקה הפנימית בארה"ב. אובמה צריך לשאול את עצמו אם הוא יכול להרשות לעצמו את הסיכון להגיע לעימות גלוי עם נתניהו".

- מה בדבר זווית הראייה של נתניהו? האם הוא יכול להרשות לעצמו עימות גלוי עם נשיא ארה"ב?

"זו אכן שאלה חשובה, ואנשי הממשל מודעים למקרים, אמנם בודדים, שבהם דבר כזה התרחש בעבר. השאלה היא עד כמה נתניהו ירצה ללכת בכיוון של עימות עם אובמה. עד עכשיו הוא נראה כמי שבוחר בעימות, אבל ההנחה היא שלאחר שהסכם הביניים הושג, הוא יחשוב מחדש, כי התהליך עצמו לא הסתיים ואנחנו אפילו לא יודעים אם יגיעו בכלל לדון על הסכם סופי".

- מה יקרה אם הדברים יגיעו באמת למצב של עימות גלוי בין שני האישים?

"אם נתניהו מגיע לעימות, ואף מצליח לחבל בהסכם עם איראן, הוא יתמודד עם זעמו של נשיא ארה"ב. אבל אני גם חושב שבמקרה שההסכם יתקדם, אובמה ינסה לבוא לקראת ישראל, להראות לה את הפן הידידותי, כי לא יהיה שום אינטרס ליצור עימות עם נתניהו. יש דבר נוסף שצריך להביא בחשבון, והוא שבכל זאת יש הבדל בין היחסים הגרועים בין אובמה לנתניהו במישור האישי, לבין ההכרה של הממשל שישראל היא עדיין בעלת ברית קרובה של ארה"ב".

- מה יקבע מה יקרה בששת החודשים הבאים?

"אחד הדברים שאנחנו לא ממש מבינים הוא הדינמיקה הפנימית באיראן, אבל אני מניח שהם ינסו להשאיר את התהליך בחיים, ולא להמית אותו, גם אם קשה לחשוב שניתן להגיע באמת להסכם סופי בתוך חצי שנה. הדבר הסביר יותר הוא שיהיה הסכם ביניים נוסף עם המעצמות, ותהיה הסרה של חלק נוסף של העיצומים, אם כי תימשך המחלוקת על זכותה של איראן להעשיר אורניום. האיראנים לא יוותרו על הזכות להעשיר אורניום והמדינות המערביות לא יכולות להסכים לכך באופן גלוי. יש פה עמימות, והשאלה היא אם עמימות זו תאפשר לצדדים להתקדם, או שמא המחלוקת תיחשף ותתפרץ.

"עם זאת, קשה להתווכח עם הסוגיה שמעלה ראש ממשלת ישראל: העולם מקבל, גם אם באופן סמוי, את העובדה שלאיראן תהיה יכולת, גם אם מוגבלת, בתחום הגרעין. אבל התנאי ימשיך להיות שיתקיימו מנגנונים שיבטיחו שלאיראן יהיה מאוד קשה לתרגם זאת ליכולות בתחום הצבאי ולייצר פצצה. זה, כמובן, לא מקובל על ישראל, אבל זו העסקה הטובה ביותר שהעולם חושב לאפשרית כרגע".

לפרטים נוספים ולהרשמה, ניתן להיכנס לאתר ועידת ישראל לעסקים 2013 - כאן

צרו איתנו קשר *5988