גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד ישגב נקדימון: "אני מוטרד מעתיד חופש העיתונות בישראל"

במציאות שבה כל כתב זקוק לעורך דין צמוד, ידיו של היועץ המשפטי של חדשות 2 מלאות עבודה ■ משיטפון של איומים בתביעות, דרך ייצוג בתביעות שהוגשו ועד עתירות לביטול איסור צווי פרסום והמאבק לעתיד התקשורת

לפני שנים אחדות הועמד לדין נאשם באשמת אונס, ונגזרו עליו 9 שנות מאסר בפועל. לאחר שכבר החל לרצות את עונשו יצרה חוקרת פרטית שפעלה בשירות סנגוריו למתלוננת, וזו הוקלטה בעודה מודה שבדתה מלבה חלק מהתלונות נגדו. החומר הוגש לפרקליטות, וזו הסכימה לחדש את משפטו, שהיה כעת בשלב הערעור בעליון. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי, שזיכה את הנאשם מחמת הספק על סמך הראיות החדשות. הנאשם שוחרר מהכלא לאחר שנתיים וחצי.

בד בבד, הגיעו ההקלטות לידי חברת החדשות של ערוץ 2. "חשבנו שיש אינטרס עליון לשדר את הקלטות כדי שהציבור ישמע", אומר עו"ד ד"ר ישגב נקדימון, היועץ המשפטי של חברת החדשות, בראיון ל"פירמה", "זה ממש סיפור קלאסי, כמו שאנחנו קוראים בספרים, על אדם שישב בכלא על סמך תלונה שהיא בחלקה כוזבת. על הקלטות היה צו איסור פרסום. פנינו לבית המשפט המחוזי, והרכב של שלושה שופטים דחה את הבקשה, אפילו בלי לקיים דיון. למה? הגנה על המתלוננת, פגיעה בפרטיותה וכו'.

"לא ויתרתי", ממשיך נקדימון, "הלכתי לבית המשפט העליון. המדינה הייתה פה בסיטואציה לא נוחה, היא הביאה להרשעת אדם, ואחר כך נוכחה לדעת שהייתה פה טעות. היה אינטרס ציבורי בשידור הקלטת, כי אנחנו כמדיום טלוויזיוני לא יכולים להסתפק בדיווח יבש, שהאיש זוכה שנתיים אחרי שהתחיל לרצות את עונשו בגלל ראיה חדשה שהתגלתה. אני רוצה להביא לציבור את הראיה. אני רוצה להשמיע, שזה דבר שאני לא יכול לעשות בעיתון. אני יכול לעשות את זה בטלוויזיה, שהציבור ישמע איך היא מספרת. אני רוצה לפרסם את זה בכלים שלי. למדיום הטלוויזיוני יש הדרך המיוחדת שלו להשפיע, במובן זה שברגע שאתה שומע את זה באוזניך אתה מבין את המשמעות בצורה הרבה יותר מלאה".

במקרה הזה, שופטי העליון היו קשובים לטיעון של כלי התקשורת, אף שהפרקליטות ניסתה להלך עליהם אימים בטענה שמקריבים את המתלוננת קורבן ל"מולך הרייטינג". השופטים עדנה ארבל, אדמונד לוי וסלים ג'ובראן נתנו החלטה שאזכרה את זכות הציבור לדעת, את אור השמש כמחטא הטוב ביותר, ואפשרו לערוץ לשדר את הקטעים המבוקשים מתוך הקלטת. "מצטטים הרבה את ההחלטה הזו בערכאות השיפוט השונות", מתגאה נקדימון, "אני מרגיש שעשיתי משהו בעל משמעות לטובת הציבור".

"אני לא צנזור"

מיום הקמתה של חברת החדשות, לפני קרוב ל-20 שנה, משמש ישגב נקדימון, 43, כיועצה המשפטי של החברה, למעט תקופה קצרה שבה כיהן כשופט בית משפט השלום בתל אביב, כהונה שממנה פרש כעבור קרוב לשנה. תחילה במסגרת משרדו של עו"ד חנן מלצר - כיום שופט בעליון - ואחר כך כעובד מן המניין בחברה. באחרונה יצא לדרך חדשה ופתח משרד עורכי דין עצמאי. אבל על חברת החדשות הוא אינו מוותר, וימשיך לשמש כיועץ המשפטי שלה.

"חברת החדשות של ערוץ 2 היא כלי התקשורת החשוב והמשפיע ביותר", אומר נקדימון, "ואני רואה את התפקיד של היועץ המשפטי כציר חשוב ביותר בעבודת המערכת, אפילו הייתי אומר סוג של וסת על הברז של זרימת המידע לציבור. לשולחן של היועץ המשפטי מגיעות הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר. מגיעים אליי נושאים רגישים ולא טריוויאליים, שבהם עולה השאלה אם יש מניעה משפטית לשדר, ואיך אפשר להציג את הדברים בצורה כזאת שהדבר יעלה בקנה אחד עם דרישות החוק ויגרום למינימום חשיפה משפטית לחברה.

תפקיד היועץ המשפטי בחברת החדשות, אומר נקדימון, מחייב עריכת איזונים בין אינטרסים שונים. "קודם כל, קיים האינטרס המובהק והברור של העיתונאי, המערכת והעורך, שרוצים לפרסם כמה שיותר. מצד שני, יש הכללים הנורמטיביים, החוקים וההלכות שגוזרים את הגזרה שבמסגרתה אתה פועל. ויש עוד צד לכל הדבר הזה, וזה נשוא הפרסום. בן אדם, חברה, רשות, שעלולים להיפגע. אתה צריך לשקלל את כל ההיבטים שקשורים לשלוש הצלעות הללו, גם מתוך אנושיות כלפי נשוא הפרסום".

- נראה שבשנים האחרונות שיעור הולך וגדל של העניינים החדשותיים והעיתונאיים עובר דרך פריזמה משפטית.

"נכון. אין יום שאני לא מעורב, זה יכול להיות למהדורה, זה יכול להיות ל-18:00, זה יכול להיות ל-17:00, זה יכול להיות ל'תוכנית חיסכון', זה יכול להיות ל'אולפן שישי'. בלי עין הרע, יש עכשיו מטען גדול של תוכניות, יש אינטרנט, יש ערוץ הכנסת שגם אותו חברת החדשות עושה, ואני גם היועץ המשפטי שלהם. זה היבט אחד. היבט שני הוא ייצוג החברה בערכאות אחרי השידור, והיבט שלישי הוא עתירות שאני מגיש לחשיפת חומרים. אחרי הרבה שנים של עבודה משותפת, המערכת כבר יודעת במה היא צריכה להתייעץ. זה לא שאני עובר על הליין-אפ, אני ממש לא רואה את עצמי כצנזור. אני לא עורך וידיאו, אני עורך דין".

- האם בתוך העצה המשפטית שאתה נותן, אתה כולל גם שיקולים עיתונאיים, שיקולי עריכה או רייטינג?

"נקודת המוצא שלי היא שאני צריך לסייע להם לפרסם כמה שיותר במגבלות החוק, ובאמת אני מאמין בזה. אני בהחלט רואה את השיקול העיתונאי, כי הוא הדבר שהביא את העניין הזה על שולחני, אני גם גדלתי בהוויה עיתונאית ונשמתי את זה (נקדימון הוא בנו של העיתונאי הוותיק שלמה נקדימון, י"י). חלק גדול מהאייטמים יכולים להשפיע על זכויותיו וחובותיו של אדם אחר ולהצמיח לו איזושהי טענה. התפתחה פרקטיקה שהמערכת יודעת בדיוק על מה היא צריכה להתייעץ. ואם יש משהו שהיו צריכים להתייעץ ולא מתייעצים, אז אחר כך הם מבינים שהם היו צריכים להתייעץ".

"הכנסת מתערבת בחופש הפעולה של התקשורת"

הכנסת הקודמת, אומר נקדימון, הייתה חריגה בנטייתה לקדם חקיקה הפוגעת באופן בוטה בחופש העיתונות. כיועץ המשפטי של חברת החדשות בילה נקדימון שעות ארוכות בדיונים בוועדת החוקה, בניסיון להחדיר מעט היגיון לראשם של המחוקקים ולצמצם את הפגיעה הצפויה בפרקטיקות עיתונאיות מקובלות. "השתתפתי בהמון דיונים", הוא אומר, "ומכל דיון יצאתי יותר ויותר מוטרד לגבי העתיד של חופש העיתונות בישראל. הכנסת מתערבת בצורה הכי מרחיקת לכת שיכולה להיות בחופש הפעולה של כלי התקשורת".

דוגמאות? בבקשה. נקדימון: "התיקון לחוק בתי המשפט בעניין איסור פרסום שמות חשודים. במשך שנים חיינו לפי מסורת שהייתה מאוד נכונה בעיניי, שהכלל הוא פרסום שם החשוד והחריג הוא איסור הפרסום. כשהמחוקק נתן לבית המשפט סמכות לאסור פרסום שם חשוד אם עלול להיגרם לו נזק חמור, גם עם זה היה אפשר לחיות, כי זה פורש בפסיקת העליון בצורה מאוד ליברלית. אבל הכנסת חוקקה, ביוזמת הממשלה, שהיום אוטומטית במשך 48 שעות יש איסור פרסום על שמו של חשוד, אלא אם בית המשפט מחליט אחרת. אבל עד שאני מגיע לבית המשפט, כבר עברו ה-48 שעות".

יותר מכל, הכנסת דנה בהצעת החוק להכפלה פי כמה של הפיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע, מ-50 אלף שקל ל-300 אלף שקל, ובנסיבות מסוימות עד מיליון וחצי שקל. "זה היה אחד הדברים הקשים ביותר בקדנציה הקודמת", אומר נקדימון, "בארצות הברית איש ציבור לא יכול לתבוע בלשון הרע אלא אם הפרסום הוא כוזב והיה זדון, בשם העיקרון של חופש העיתונות. אצלנו כל איש ציבור יכול לתבוע ומחייבים את העורך להכניס את התגובה במלואה. זה יכול להיות מכתב של 10 עמודים, ואין לך שום יכולת לפקח על התוכן שלו. התגובה יכולה לכלול דברי לשון הרע מפה ועד הודעה חדשה, ואני אהיה חייב לפרסם את זה בלי שום סינון או בקרה. זה לא מתקבל על הדעת".

- מה חברי הכנסת ירוויחו מהחקיקה הזו?

"לצערנו, בשנים האחרונות יותר ויותר אנשי ציבור מוצאים את עצמם כנשואי חקירות, והם לא רוצים שהדברים יראו אור. אני בתור כלי תקשורת צריך לבוא לקבוצה של אנשים, שמחר עשויים להיות נשואי תחקיר שלי, ולעתור בפניהם שלא יפגעו בחופש שלי, אני צריך לבקש את חופש הפעולה. סיטואציה קשה".

- אתם מקבלים הרבה מכתבי איום בתביעת לשון הרע? יש התרחבות של התופעה?

"איומים תמיד היו, זה הולך ומתגבר כל הזמן. חופש העיתונות הוא אחד העקרונות הנעלים ביותר, וצריך כל יום מחדש להילחם עליו. אין שבוע שאתה לא מקבל מכתבים, יש ימים שאתה מקבל יותר ממכתב אחד ביום. יש מכתבים על מה שפרסמת, שאם לא תתנצל תוגש תביעה. אבל יש גם מכתבים שלפני הפרסום שאומרים 'דע לך, אם תפרסם תוגש תביעת ענק, באופן אישי, נגד העורך, נגד הכתב'".

- חוק איסור לשון הרע במתכונתו הנוכחית מספק לדעתך?

"בוא לא נקל ראש בחיוב של כלי תקשורת בגין לשון הרע, גם אם הפיצוי אינו גבוה. מבחינת הכבוד המקצועי, המוניטין של עיתונאי, שבית משפט יגיד 'חטאת בלשון הרע וזה לא היה האמת, או שלא היית תם-לב', זו סנקציה כואבת. מחייבים אותך להתנצל, סנקציה שבשביל עיתונאי היא לפעמים אולי יותר כואבת מאשר לשלם. לא צריך ישר ללכת לתרופות האלה של הפיצויים המטורפים, אפשר להשיג את המטרות גם באמצעים שאינם כספיים".

נקודות ציון נוספות בפסיקת בתי המשפט ביחס לחיסיון עיתונאי, עוברות לדעת נקדימון בפסק דינו של השופט עודד מודריק בנוגע לראיון שערך ערוץ 10 עם המתלוננת בפרשת קצב, א' ממשרד התיירות - שבו הוכר החיסיון גם על חומרי גלם של כתבה, ובפסק הדין בעניין צלמת "מקור ראשון" מרים צחי, שבו הרחיב בית המשפט העליון את החיסיון העיתונאי גם לתוכן המידע, ולא רק לזהות המקור. "העליון אמר 'החיסיון חל לא רק בהליך משפטי, אלא גם בהליכי חקירה'. זה חשוב מאין כמוהו. קודם זה היה מכוח הנחיות פנימיות של המשטרה, עכשיו זה מכוח פסק דין של העליון. זה פסק דין שמקדם את חופש העיתונות".

הכתבה המלאה - במגזין פירמה

עוד כתבות

עבד אל פתאח בורהאן, מנהיג סודאן (משמאל) עם נשיא איחוד האמירויות בן זאיד  / צילום: Mohamed Al Hammadi/Ministry of Presidential Affair, Associated Press

קיצור הטיסה לדרום אמריקה והפוטנציאל החקלאי: האינטרס העסקי הברור ביחסים עם סודאן

הסכם שלום עם סודאן יבליט את השינוי ביחס לישראל במזרח התיכון ● לסודאן יאפשרו יחסים עם ישראל קפיצה כלכלית משמעותית, לאחר שישחררו אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור

המעבדה של גיליאד / צילום: Gilead Sciences Inc, רויטרס

התרופה של גיליאד לטיפול בקורונה קיבלה את אישור ה-FDA

התרופה שאושרה, רמדסיביר, היא כעת הטיפול הראשון והיחיד של נגיף הקורונה שאושר במלואו בארה"ב ● במאי אושרה רמדסיביר לטיפול חירום בנגיף, המאפשר לבתי חולים ורופאים להשתמש בתרופה למרות שלא אושרה רשמית על ידי הסוכנות

דרור פויר/ צילום: יונתן בלום

למה הדבר הכי חתרני שעשיתי השבוע היה להיפגש עם מתווכת

דרור פויר מתעלם מהמציאות הנוכחית ומחפש דירה על בסיס תקווה לעתיד טוב יותר: סלון שיש בו אורחים, חדר שינה שיש בו רק לילות טובים וביטחון כלכלי שייאפשר לו לשלם על כל זה

הפגנת העצמאים בכיכר רבין / צילום: תמר מצפי

העצמאים חזרו לכיכר: "זהו חורבן בית שלישי בחסות הממשלה. העסקים מוקרבים על המזבח הפוליטי"

לפני שעה קלה החלה בכיכר רבין הפגנת מחאה של העצמאים והעסקים קטנים, המוחים נגד התנהלות הממשלה בהתמודדות עם נגיף הקורונה • "עשרות אלפי עסקים נסגרים ולא נותר לנו אלא לצאת למלחמת הישרדות כלכלית ולקחת את גורלנו בידינו"

יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ / צילום: תומר אפלבאום, הארץ

בין הברכות על ההסכם עם סודאן: בני גנץ שלח חץ רעל

בלב רגעי השמחה לאחר פרסום הסכם הנורמליזציה עם סודאן פרסם שר הביטחון גנץ הודעה בוטה על כך שמערכת הביטחון לא הייתה שותפה למכירת הנשק המתקדם לאמירויות ● גם גנץ סוף סוף הבין שפעם אחר פעם עסקאות נשק מהותיות נרקמות בהסכמת נתניהו תוך שהוא מסתיר זאת מהגופים האמונים על ביטחון ישראל

מפגש בכירים מישראל ואיחוד האמירויות באבו דאבי לפני חודש בתיווך ג'ארד קושנר. רוצים ללמוד / צילום: רויטרס

"אנחנו מתכננים חשיפה ככל שניתן פה ואצלכם. אלה לא תוכניות לטווח קצר"

ד"ר טאריק בין הינדי, מנכ"ל משרד ההשקעות באבו דאבי שחולש על הקשרים העסקיים הבינלאומיים של המדינה, בטור מיוחד ל"גלובס" ● ההון קיים אצלנו, אבל הוא יושקע במקומות שבהם תהיה לנו מעורבות עמוקה, ובסופו של יום גם רווח ולאו דווקא כלכלי ●  המדריך למשקיע באמירויות, פרויקט מיוחד

יפעת סלע / צילום: ענבל מרמרי, גלובס

תכשיר את הדירקטורים הממשלתיים: הכירו את הסמנכ״לית החדשה של רשות החברות

יפעת סלע, מנכ״לית עמותת אלומה שנבחרה לתפקיד, היא גם בתו של נתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ● היא נבחרה לתפקיד בתום הליך מכרזי שארך 8 חודשים

צחי נחמיאס / צילום: מירי נחמיאס

ביהמ"ש אישר עקרונית את ההסכם למכירת מניות השליטה בדסק"ש למגה אור

ההסכם ייכנס לתוקף ב-27 באוקטובר, במקרה שעד אז לא ישווה אדוארדו אלשטיין את הצעתו לזו של מגה אור ויעמיד ערבויות בהתאם

אישי ציבור ערבים וראשי רשויות מפגינים מול משרד האוצר / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

לא רק בגלל הקורונה: הגברים בחברה הערבית במשבר תעסוקתי מתמשך

מחקר חדש ממכון אהרון מגלה שעוד לפני משבר הקורונה החלה מגמת ירידה בתעסוקת הגברים בחברה הערבית, הנובעת מפערי השכלה ופגיעות לתהליכי אוטומציה ● בין ההמלצות שלהן: לשנות את מדיניות דמי האבטלה ולאחד את הגופים העוסקים בתעסוקת החברה הערבית

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

נעילה מעורבת בוול סטריט; אינטל צנחה ב-11%

נאסד"ק ו-S&P 500 עלו בכ-0.4% ודאו ג'ונס איבד 0.1% ● המסחר באירופה ננעל בעליות: פוטסי קפץ ב-1.3% וקאק טיפס ב-1.2% ● המסחר באסיה ננעל במגמה מעורבת ● אינטל צנחה על רקע דוחות חלשים ● חברת הביומד הישראלית ביונדווקס נכשלה בניסוי קליני במוצר המוביל שלה

מוטי פלדשטיין / צילום: איל יצהר, גלובס

"בחברה החרדית מרגישים מופלים בקורונה, החברים החילונים שלי מתפוצצים מזה"

מוטי פלדשטיין הוא מנכ"ל קמ"ח - קידום מקצועי חרדי ● "יש בקרן שלנו 20 אלף בוגרים ובהם גם רופאים. כשראיתי שיש כאלה שמפירים את ההנחיות, הפגשתי אותם עם רבנים, כדי שישמעו את הדברים ממקור ראשון. הבעיה היא בהסברה"

בית ישראכרט, תל אביב / צילום: איל יצהר

ישראכרט תציג מחר את המועמדים לדירקטוריון. אלו השמות הבולטים. כיצד יראה הקרב על תפקיד היו"ר?

ל"גלובס" נודע כי ברשימת המועמדים לדירקטוריון החברה שללא גרעין שליטה צפויים להיכלל ארז יוסף, תמר יסעור, אמנון דיק, חנה פרי-זן, בני שיזף, שי פלדמן, דני ימין, אילן כהן וגם הדירקטורים המכהנים מתי טל ויורם ויסברם - כשכמה מהם מכוונים לתפקיד יו"ר החברה ● ומה הקשר של מנכ"ל בנק הפועלים שממנו רק נפרדה לאחרונה ישראכרט לשניים מהמתחרים הבולטים על תפקיד היו"ר – יוסף ויסעור?

אני רק שאלה. משוב שלילי על התלוננות מוגזמת / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

אני רק שאלה: "ההנהלה עשתה שינוי ארגוני מזעזע ואיש לא מקשיב לי!"

כך תעבירו ביקורת בארגון בלי שיחשבו שאתם בלתי נסבלים ● טור ייעוץ

אדוארדו אלשטיין / צילום: Heidi Levine

אדוארדו אלשטיין מסרב לקבל את אובדן השליטה: "בישראל לשדוד חברה מטייקון זה ספורט"

גם כשכולם חוץ ממנו משוכנעים שהסיפור העסקי שלו בישראל גמור, אדוארדו אלשטיין מתעקש שהוא לעולם לא יוותר, וכעת מאז שאיבד את אי.די.בי הוא יורה לכל הכיוונים ● האם אחרי 8 שנים ו-3 מיליארד שקל שירדו לטמיון הוא לא מצטער על הכל? "אי.די.בי הייתה התקופה הטובה בחיי"

בוב סוואן, מנכ"ל אינטל / צילום: Steve Marcus, רויטרס

הקורונה פגעה בעסקיה של אינטל: המניה צונחת בחוזים

עלייה מפתיעה בהכנסות ממחשבים אישיים הצליחה לפצות על חולשה בתחום הדאטה סנטרים ● אינטל סיימה את הרבעון עם הכנסות של 18.3 מיליארד דולר, ירידה של 4% לעומת הרבעון המקביל

העימות הראשון בין ג'ו ביידן ודונלד טראמפ  / צילום: Patrick Semansky, AP

יש לי חלום: העימות הנשיאותי שלא יהיה, והשאלות שיוותרו ללא מענה

חנן שטיינהרט מדמיין איך היה נראה עימות נשיאותי השלישי בין דונלד טראמפ לבין ג'ו ביידן, אם הוא היה מנחה אותו או לכל הפחות כותב את השאלות ● האם המועמדים היו עונים, מתחמקים או מנסים לטשטש את התשובות לשאלות הכלכליות שבוערות מתחת לרגליה של אמריקה כבר יותר מדי שנים

סטנלי פישר / צילום: תמר מצפי, גלובס

בעלי המניות בפועלים צירפו את סטנלי פישר לדירקטוריון; האם הוא יתמודד בעתיד על תפקיד היו"ר?

האסיפה הכללית השנתית של בעלי מניות הבנק בחרה היום בפישר ובישראל טראו לדירקטורים רגילים בבנק וברונית אברמזון ובדליה לב לכהונה שנייה כדח"ציות ● בכך בא לסיומו הליך בחירה חריג, רווי האשמות, סערות ושינויים בוועדה לבחירת דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה ● פישר: "בפני המערכת הבנקאית עומדים אתגרים רבים, לא רק בעקבות משבר הקורונה"

אזור המרינה של דובאי סיטי / צילום: רויטרס

חברת שלמה ביטוח מטיסה את הסוכנים המצטיינים שלה לדובאי

וגם: סייברזון ומיקרוסופט יערכו הכשרות מקוונות לקהילה הטראנסג'נדרית, כדי לסייע לשילובה בהייטק ● השיחה

יובל שטייניץ, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס

הגז הפחית את הזיהום, אך עדיין מזיק לסביבה

שר האנרגיה אוהב מאוד לספר על השיפור באיכות האוויר בזכות הוויתור על שריפת פחם, ומסתבר שהוא לא טועה • בדקנו מה קרה למזהמים העיקריים בתקופה בה השימוש בגז לייצור חשמל כמעט שהוכפל • הזיהום אמנם לא נעלם, אבל אכן נרשמה ירידה ניכרת

פלוב אוזבקי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שובו של הגרגיר: בזכות הסגר האורז חזר לחיינו

אחרי שנים של שלטון פסטה בלתי מעורער במטבח הישראלי, מתוך איזו תפיסה מוטעית ש"אורז קשה להכין", בתקופת הסגר האחרונה הוא חוזר לככב, ובצדק